יום שבת, 10 ביולי 2010

על הדשא מנה 11 - 10/7/2010 - גאוות יחידה


1.7.2010
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  
גאוות יחידה

רוני מ. האס


הקיבוצניקים
ארבעה ממסיימי קורס הטיס, שקיבלו דרגת סגן השבוע ויזכו לענוד כנפיים היום, יום חמישי, הם בני קיבוצים; שלושה מהם סיימו שנה במכינה קדם-צבאית, וחולצות מודפסות בתואר "קיבוצניקים" שארגנו לעצמם הפכו ללהיט בקורס

בשנים האחרונות ירד שיעור הקיבוצניקים המסיימים קורס טיס, והנה אולי כעת מסתמנת מגמת עלייה: סגן א' מקיבוץ נען, סגן י' מאפיקים, סגן א' מכפר מנחם וסגן א' מגבת מפגינים מוטיבציה ואהבת הארץ כשהם מדברים על הקורס שסיימו בימים אלה. בין הרצאות לחזרות למסדר הכנפיים ורגע לפני שנכנסו לערב טייסת, הספקנו לשמוע מהם כמה מילים על עצמם.

א. מנען
א' מנען: כשיהיה גדול אולי יהיה מורה

א' מנען שעשה שנת שירות לפני הגיוס כמדריך טיולים ברשות הטבע והגנים, חלם בכלל להיות חי"רניק, "אצלנו בקיבוץ מחנכים אותנו מגיל צעיר להתנדב לפלס"ר נח"ל, זה הכבוד של הקיבוץ שלנו. איכשהו התגלגלתי לקורס טיס, עברתי משלב לשלב, ובהדרגה הבנתי שזה המקום שלי". א', הבכור במשפחתו, אביו הוא רופא הקיבוץ, גם בצבא שימש כרופא במילואים בגדוד שריון, ואמו השתחררה מצה"ל בדרגת סא"ל רק לפני שנתיים, לאחר ששירתה 24 שנה, ובתפקידה האחרון שימשה כרע"נ היערכות בתי חולים לשעת חירום.

א', שהתלבט במהלך כל הקורס, אם בחר בדבר הנכון, סיים את הקורס בהצטיינות במגמת הקרב. זו הצטיינות שלישית שקיבל בקורס.

איזה מן ילד היה א'?
אימא: "אספר לך סיפור. כשהיה בן ארבע וחצי נסענו לדרום אפריקה, שם התנדב אביו במשך שנה בבית חולים מקומי. בעיירה שבה התגוררנו היו ילדים שחורים בלבד, ולא עברו מספר ימים כשהוא התחיל להוביל את הילדים, לשחק איתם, בלי שפה, רק בתנועות ומחוות, והפך מהר מאוד למנהיג של הילדים המקומיים".

אמו של א' מספרת על ילד סקרן וידען, בעל כושר מנהיגות, שבלט בשקט ובצניעות שהפגין. טיולים עם המשפחה, אהבת הארץ וערכיות היו חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה. עם השנים היה ברור שילך ליחידה קרבית. לפני הצבא עשה את כל הגיבושים האפשריים, ואף על פי שהטיס לא עמד במרכז מעייניו, הגיבושים הובילו אותו לשם.

איפה לדעתך היה הקושי העיקרי בשבילו?
"אני ראיתי אותו מתקשה לעמוד בציפייה הקשוחה של הקורס מפרח הטיס להיות אינדיבידואליסט, סולן יחיד. זה הקשה עליו, לא התאים לו, הוא כל כך ילד של חברה. גם האינטנסיביות לא הייתה קלה, בפרט שהיה עליו לעמוד לצד המשימות שקורס הטיס דרש ממנו גם במטלות האקדמיות".

מה הוא בחר ללמוד?
"הוא סיים תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל, בממשל ובפוליטיקה. אמנם הוא סיים בביה"ס לימודים ריאליים, אבל שנת השירות מאוד חיזקה בו את ההתעניינות בתחום האזרחי".

מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול?
"הוא מדבר על להיות מורה, כי זה נראה לו מקצוע שבו יוכל לתת הכי הרבה מעצמו".

י' מאפיקים
י' מאפיקים: משפחה של טיסנים

לסגן י' מאפיקים היה מאד ברור שהוא משתבץ להיכן שצה"ל ירצה, והוא מבחינתו יתן את הטוב ביותר. גם אצלו שירתו בני המשפחה בשירות משמעותי בצבא; אביו של י', שנפטר כשעוד היה ילד, שירת בנח"ל מוצנח, אמו, שהגיעה ארצה מברזיל במסגרת עליית הנוער, לא שירתה בצה"ל, אך למדה בצעירותה מכשירנות מטוסים. "דווקא אמרתי לבנים שלדעתי הם קיבלו את המשיכה לטיס ממני". אחותו הגדולה של י', שנהרגה בתאונת דרכים כשהיה ילד צעיר, שירתה בצבא כמ"כית. אחיו היה בקורס טיס, לאחר כשנה נפל מהקורס והפך לבקר טיסה, וכיום הוא משרת כבקר מוטס במילואים, בדרגת סרן. אחותו שירתה בצוות חילוץ והצלה, ואחיו הצעיר מתגייס בקרוב ומתכוון ללכת לגיבוש טיס.

אימא שלו מספרת על ילד מאוד תחרותי, בייחוד בתחום הספורטיבי (קודם קראטה ואחר כך כדור מים), שהיה נוהג להתווכח רבות עם המורים על התלבושת האחידה. "לא נראה לי שזה חלחל גם לקורס. מלבד זה עבד ברפת רוב תקופת הנעורים".

איך את מרגישה היום כש-י' עומד לקבל כנפיים?
"אני בעיקר מתרגשת מכך שהוא עומד לשרת את המדינה כטייס".

העובדה, שחיל האוויר ספג בשנים האחרונות לא מעט חצי ביקורת על רמת מוסריותו, לא השפיעה על המוטיבציה שלך?
י': "אני יודע שאני צריך לשרת את המדינה. צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם. אני לא הולך בעיניים עצומות, אבל אני סומך על המפקדים שלי".

סגן א' מכפר מנחם
סגן א' מכפר מנחם: ראש ועדת תרבות

סגן א' הספיק לפני הצבא להשקיע רבות באימון חברתי. כנער התחנך במוסד החינוכי צופית והיה חלק מפנימיית צופית. עם סיום הלימודים הצטרף למכינה הקדם-צבאית "רבין" באורנים, ורק אז התגייס לחיל האוויר.

סגן א' היה ראש ועדת תרבות בפנימייה, ובקורס ארגן עם חבריו כמה ערבי תרבות, שהבולט שבהם היה ערב שבועות בסגנון קיבוצי, כי רצו "להרגיש כמו בבית". כל הארבעה התארגנו יחד גם על הפקת חולצות "קיבוצניקים", ומהר מאוד גילו שגם המושבניקים והעירניקים מתעניינים בחולצה, וקיבלו הזמנות לחולצות נוספות.

האם זה אומר שהתקנאו בכם, שקיבוץ זה עוד מותג?
"נכון שאנחנו אוהבים לשבת עם גיטרה, לשיר שירי ארץ ישראל ולבשל קפה, אבל גילינו שגם החבר'ה האחרים אוהבים את זה בדיוק כמונו".

אביו הוא בן כפר מנחם, ואמו חניכת השומר הצעיר שהצטרפה לקיבוץ לפני 40 שנה. א' הוא בן הזקונים, ויש לו אח ואחות גדולים. אחיו היה מ"כ בתותחנים ואחותו מש"קית ת"ש. אימא מספרת כי א' לא היה תלמיד טוב, אך היה חברותי, שחקן כדורגל (אף קנה כרטיס למונדיאל, אבל בגלל התארכות הקורס בשבוע נוסף, נגנזה התוכנית). מגיל צעיר התעניין במוזיקה, בתיכון למד במגמת מוזיקה וכימיה, ולמד לתופף ולנגן בגיטרה.

מתי עלה הרעיון להצטרף למכינה?
"לקראת סיום י"ב הוא היה נחוש בדעתו לצאת לשנת שירות, כנראה, הרגיש שזה משהו שהוא צריך. הבחירה במכינת רבין למנהיגות צעירה הייתה טובה, שנה מאוד משמעותית עבורו, שפתחה בפניו אופקים חדשים".

ידעתם שילך לטיס?
"דווקא במכינה מאוד עודדו את החבר'ה ללכת יחד לגבעתי. מעין הגשמה של המכינה. הוא באיזה שהוא מקום בחר בכיוון של קורס טיס בניגוד לחברים מהמכינה. לפני כמה זמן מצאנו כתבה, שראיינו אותו לפני שעלה לכיתה א', שם הוא אומר שכשיגדל יהיה טייס. זה הרמז היחיד שיש לנו. הוא מעולם לא התעניין במיוחד בנושא הטיס".

לאורך כל הקורס שמר א' מנען על המוטו: "כל עוד הם רוצים אותי, אני נשאר פה". כאשר מוין להיות נווט, חתמו הרבה מחבריו שמוינו כמוהו על ויתור, והוא נשאר ושלם עם התפקיד ועם הבחירה. את התואר הראשון השלים בתחום פוליטיקה וממשל. אמו סוברת כי ההחלטה היא תוצר ישיר של המכינה, שהטמיעה בו ערכים לאומיים וגרמה לו להבשיל טרם גיוסו לצבא.

סגן א' מגבת
סגן א' מגבת: מסורת שירות מובחר מהבית

סגן א' גדל בבית שבו יש מסורת של יחידות מובחרות. אביו היה אל"מ במילואים ושירת בסיירת דוכיפת, ואחיו שירת ביחידה המובחרת, שלד"ג. גם הוא הקדיש שנה למכינה קדם-צבאית, במעגן מיכאל".

יש מורכבות מצפונית לשרת בצה"ל של 2010?
"סיימתי את הקורס בלב שלם. ביקורת זה דבר חשוב אבל אין לי בעיה לעמוד מולה".

מתכוון לחזור לחיות בקיבוץ?
"כן. כשאשתחרר מתישהו, עוד כך וכך שנים".

בדיחות שחוקות על תורנויות מטבח

אומרים עליהם שהם מאוד מחוברים זה לזה, חברים טובים, ובחופשות הקצרות קופצים לבקר מקיבוץ לקיבוץ. הרס"ר בבסיס נהנה לנסות עליהם את הבדיחות השחוקות על תורנויות מטבח, כשהם נשאלים בנוגע למעמדו של צה"ל בעיניהם לאחר שספג ביקורות במישור הערכי, והם, כל אחד בדרכו, יודעים לכבד ולהוקיר את האפשרות לשאול שאלות ערכיות בנוגע לתפקודו המוסרי של צה"ל. "זה רק עושה אותנו לצבא טוב יותר", הם אומרים, ובכל מקרה הם מאמינים בלב שלם שצה"ל הוא עדיין הצבא המוסרי בעולם.

אנחנו נאלצים לשחרר את הפרחים לערב טייסת, ורגע לפני שנפרדים, הם מקווים בקול רם, שהם רק כוח החלוץ של הדור הבא של הקיבוצניקים, ורוצים להאמין שאחרים יבואו בעקבותיהם, ולגלות בדיעבד שהיו רק תחילתו של עידן חדש בחיל האוויר.

אין תגובות:

עורך הבלוג