יום שלישי, 10 בדצמבר 2013

מילים של אלון על מילה של רוני - דצמבר 2013

הבלוג "מילה של רוני" מעדכן בכל הכתבות של רוני והחומרים אודותיה,
הוא נותן הזדמנות להצצה אל חומריה של היוצרת וכאשר משהו מבקש לברר אודות כישוריה ככתבת, מאפשר העמקה.
אלא, שמרבית המחפשים לא ממש פנויים לעשות תחקיר בתוך החומרים הרבים שמופיעים כאן, לצורך זאת הכנתי עבורכם כעורך הבלוג "מדריך למטייל ברחבי הבלוג".

ראשית, כמו שמראה המדליה - הבלוג כבר זכה להכרה מכובדת בשנת 2010 כאשר אתר אפלטון, אשר מדרג את הבלוגים דירג אותו בין 20 הבלוגים החשובים, שנית 25,500 צפיות בבלוג מציעות שכנראה לא מעט אנשים מצאו עניין ברחביו ובכל זאת, מי שמגיע על מנת להתרשם מהכתיבה זקוק ליד מכוונת על מנת לא ללכת לאיבוד בכל הכמות הגדולה של החומרים שמופיעים בו. (למעלה מ 330 פוסטים)

נתחיל מהרקע הכללי אודות רוני ככתבת -
רוני מעולם לא הסכימה להגדיר את עצמה כעיתונאית, אמנם היא מכינה כתבות כבר שנים רבות בעיתונים שונים, אבל התפקיד שהיא מזדהה איתו הוא "כתבת" ו"עורכת" ועד היום נוהגת להסביר, שהיא רחוקה מרחק רב מהאישיות המקצועית שנדרשת מעיתונאי - אמנם יש לה מרכיב אחד חיוני מאוד - היא מסתפקת במשכורת מאוד נמוכה, אבל מהצד האחר, היא מתרחקת מכל מה שהוא צהוב וכל כניסה למרחב הפרט שלא הוזמנה אליו.
הדוגמא הבולטת ביותר לנושא זה, הינה הכתבה "האיש שלקח אחריות" דוגמא יוצאת דופן לתפיסתה אשר בלטה במיוחד בניגוד לכתבה שפורסמה בשמה ברשת מעריב. אודות הגלגולים השונים שעברה נכתב הפוסט - "מילה של רוני שווה הרבה מילים שלהם".

לרוני היו שורה של תפקידים - כתבת במספר מקומונים, על הצפון, הדף הירוק, rest.co.il, כמו כן שימשה ומשמשת כעורכת - בעבר במדור "אישה" של על הצפון וכיום עורכת את מדור "על הדשא" שהתחיל בעיתון הדף הירוק, שהפך בהמשך לזמן הירוק.

אז אם אתם מחפשים כתבות מאחד מהמקורות האלו - כל שעליכם לעשות בבלוג, הוא לבחור בתווית המתאימה וללחוץ עליה ותגיעו לרשימת הכתבות השייכות לאותה קטגוריה.

הכתבות שלה, כולן היו עבודת שטח, אולם ישנם גם ידיעות רבות - ההבדל לרוב הוא שעבור ידיעה היא יכולה להסתפק בשיחת טלפון, בעוד הכתבות תמיד דרשו מפגש אישי, ביקור ולא פעם גם שימשה כצלמת של העיתון.

אין ספק שבתור בן הזוג, יצא לי להרוויח לא מעט - לא רק בשדה העיתונאות, אלא גם בתחומיה האחרים - שימשתי כ"אשת שליח" במשך שנתיים בדרום אפריקה, כאשר היא שימשה כשליחה המרכזית לארצות דרום אפריקה של הסוכנות היהודית, נהנה כל שנה מאירועי ההתרמה שהיא עורכת כגייסת המשאבים של מרכזי הסיוע ובתוך כך זוכה למפגשים מרגשים עם חלק מהאנשים שבלעדיה הייתי רואה רק דרך המסך וכמובן נהניתי מאוד מההשתתפות באמא מחליפה ועוד שורה של תוכניות אירוח בתור בן זוגה.
יחד עם זאת כבן הזוג של הכתבת יש לי קצת תלונות - ההנאה הגדולה ביותר שהייתה לי מתפקידיה ככתבת הייתה בעת שכתבה עבור REST אבל, בעקשנותה התפטרה מהתפקיד רק בגלל שלא הסכימו לשלם לה עבור הנסיעות (ואולי זה רק היה תירוץ כי ראתה שאני עולה במשקל יתר על המידה) והיו שורה של מפגשים עם אנשים מרתקים ובמקומות מעניינים.

אני קורא בהנאה רבה את הכתבות שלה וכמעט תמיד זקוק להסברים שלה - כי היום אני כבר מבין, שהתחכום קצת גדול עלי והדקויות של הניסוחים שלה לא פעם חובקים בתוכם התחכמות שכנראה לא רק אני לא מבין, אלא גם העורכים שלה מפספסים - מה שמביא אותה לא פעם לתסכול, כאשר אלו חושבים שהם משפרים את הניסוח אבל מפספסים את הרעיון המרכזי.

אז, עם קצת סבלנות, העמקה בכתבות תספק הרבה מאוד עניין וחומר למחשבה
ואם אתם מחפשים כתבת חרוצה שאוהבת לכתוב בעיקר על הצד האנושי של המציאות ולא מוכנה ללכלך ולחדור לצנעת הפרט, אז אל תחששו לפנות אליה - עיתונאות, טלוויזיה ואפילו רדיו - בהכול היא כבר התנסתה ובכולם הצליחה להרשים לפחות צופה/מאזין/קורא אחד - אותי.

עורך הבלוג