|
|
 |
| כנס תיאטרון פלייבק. צילום: רפאן בן משה |
כנס תיאטרון פלייבק בשדות יםשדות ים
קיבוץ שדות ים נהנה בסוף השבוע האחרון מקליטה זמנית של כ-200 שחקני תיאטרון פלייבק, אשר התארחו במרכז הימי המקומי לרגל כנס שנתי, שבו שחקנים מכל הארץ התאמנו, למדו והתעשרו במגוון כלים. תיאטרון פלייבק הוא סוג של תיאטרון אימפרוביזציה, המבוסס על שיתוף פעולה ייחודי בין הקהל לבין צוות שחקנים ומוזיקאים. מתנדב מהקהל מספר סיפור, או רגע מחייו, וחברי להקת התיאטרון הופכים אותו, בו במקום, למופע תיאטרלי, בעל משמעות בונה ומעשירה עבור קהל הצופים בכלל ועבור המספר בפרט. לראשונה עסק הכנס בעבודה הקהילתית, שאותה ייצגה בכבוד אפרת עשירי, המנהלת את תיאטרון הפלייבק הקהילתי "שילובים בגליל", ובמקרה או שלא במקרה, בונה בימים אלה את ביתה בקיבוץ תובל שבגליל המערבי.
|
|
מאה שנותכנסת ישראל
שמחה גדולה. לאחר לחץ ממושך ונחוש הודיע מזכיר הממשלה, צבי האוזר, לסגנית שר התמ"ת אורית נוקד, כי בהמשך לשיחותיהם בנושא החליטה הממשלה לקיים את ישיבת הממשלה המיוחדת בקיבוץ דגניה א' בתחילת חודש אוקטובר השנה. נוקד מרוצה. כינוס ישיבת ממשלה, בקיבוץ דגניה א' - "אם הקבוצות והקיבוצים" - יסמל באופן הממלכתי והראוי ביותר את הערכת המדינה להתיישבות ולראשיתה במלאות מאה לעלייתה על הקרקע בארץ ישראל ובייחוד על רקע תרומתה המרכזית והייחודית של התנועה הקיבוצית למורשת הישראלית, אמרה נוקד. כבוד.
|
|
השחתהנגבה
זמן קצר לאחר שהצליחו בקיבוץ נגבה, בתום מאמצים רבים, לקבל מן הקרן הקיימת לישראל ארבעה שולחנות פיקניק מרשימים למראה, אשר מוקמו לאחר כבוד בגן הבוטני בגבעת "תום ותומר", שהוקם לזכר הרוגי אסון המסוקים, חדרו בני בלייעל לגבעה וחיבלו בקיים: נגנבו שניים משולחנות העץ החדשים, ובנוסף, נעלם חבל מאוהל הכניסה המתוח על הגבעה, מה שהעלה את ההשערה כי הגנבים קשרו את השולחנות באמצעות החבל לרכב. ימים ספורים לאחר מכן נגנבו מהמקום גם שטיחים צבעוניים שהיו פרושים על הגבעה, ונהרסו שיחי האזוב בשולי השביל. העקבות לא מוליכים בבטחה לשום כיוון. גבעת "תום ותומר", שהנצחתם מלווה על ידי "הדף הירוק" זה שנים, ראויה לכבוד רב מזה. יש להצר עד מאוד על מה שקרה.
|
|
 |
| הייתה גם שירה מרטיטה ומבט חודר. צילום: יחצ |
גאים וגאות בבארי מועצה אזורית אשכול
בשבת האחרונה התכנסו בקיבוץ בארי כמאה איש ואישה מרחבי המועצה האזורית אשכול ומכלל חלקי הארץ לעוד כנס - רביעי במספר - של הקהילה הגאה באשכול. מטרת האירוע, שהיה פתוח לכלל האוכלוסייה, הייתה ליצור הזדמנות ליצירת קרבה בין התושבים לחברי הקהילה ההומו-לסבית, הגרים באזור, להעברת מסר של קבלה ולקידום חברה סובלנית יותר ומקבלת. במסגרת האירוע הופיעה הזמרת רונה קינן, שהלהיבה את הקהל בשירה מרטיטה ובמבט חודר. לאחר מכן, בריאיון אישי שקיים איתה אלעד אואקרט, מוותיקי הצוות הגאה, ריתקה רונה את הקהל בסיפור חייה, ודיברה על אמונותיה ועל התוכניות לעתיד. בהמשך לקחו חלק כשישים מן המשתתפים במשחק לוח ענק, "המסע אל הקשת בענן", שבאמצעותו למדו להכיר עולמות ואנשים אחרים שבהם פגשו לראשונה בזכות האירוע. מארגני הכנס הכתירו אותו בהצלחה מרובה, ודגל הגאווה הונף פעם נוספת במועצה אזורית אשכול.
|
|
להקדים תרופהחנתון
בקיבוץ חנתון, העסוק בשנים האחרונות בהליכי פרידה קהילתיים קשים, מצאו דרך מקורית להכניס קצת אנרגיות חיוביות ותקווה על ידי יזמות מקורית, המכנסת זוגות צעירים רגע לפני החופה ומלמדת אותם את עשרת הדיברות של זוגיות בריאה. בין השאר, מלמדים את הזוגות הנרגשים איך להתכונן לקראת החיים המשותפים, כיצד לנהל תקציב משפחתי בצורה נכונה, איך להחיות את האהבה במשך השנים הבאות וכיצד להירגע בדרך של מדיטציה זוגית-יהודית. אנחנו תקווה שכל מה שייקבע באשר לעתידו של קיבוץ חנתון לא יפריע לזוגות הצעירים לנהל בית יהודי באורח שיתופי ומכבד.
|
|
 |
| על אהבה וחיות אחרות. צילום דני מרון |
על אהבה וחיות אחרותתום שלח
חלום אדום
צרחות מטורפות פילחו את דממת הקיבוץ. חמשת הגברים לבושי האדום התגודדו זה על זה ב"ערימה טורקית" צוהלת ומיוזעת. כל המתח, העצבים והתסכול שצברנו, אני וחבריי לחוג אוהדי הפועל תל אביב במשמר העמק, במהלך עשר השנים שחלפו מאז שזכינו באליפות האחרונה, הפכו עם גול הניצחון של ערן זהבי בדקה ה-92, לאושר מזוכך. האליפות שוב אדומה! ההתארגנות הייתה מהירה, וזכורה לי רק כתמונות רצות. אוטו, ארנק, וקדימה לבלומפילד. רק לפני שבוע חזרנו משם עם הפנים בין הידיים אחרי תיקו בדרבי, והיום הדרך ההפוכה נראית סוריאליסטית. מי היה מאמין שזה אפשרי? במחלף קיבוץ גלויות השיירה מתרחבת. צפצופים נשמעים מכל עבר, צעיפים ודגלים מתנוססים ברוח השרב התל אביבית. תור מכוניות צוהל ואדום. אנשים יורדים באמצע הכביש ורוקדים. "לנצח אצלי בלב, אותך אני אוהב, הפועל תל אביב לעולם ועד". החזון של מארקס מעולם לא נראה קרוב יותר - פועלי העולם התאחדו. אני שר איתם בגרון ניחר, ופתאום מקבל פלאש-בק.
השנה היא 1986, מה הבנתי באותם ימים בהיותי ילד בןשמונה? אני זוכר בבירור שאבא אמר לי שיש משחק בשידור ישיר בטלוויזיה, הפועל תל אביב מול מכבי חיפה, והסביר לי שאנחנו תומכים באדומים משתי הסיבות שלא ממש היו קשורות לספורט: האחת שאנחנו קיבוצניקים סוציאליסטים, שחייבים לתמוך בקבוצה של ההסתדרות, והשנייה, שאחותי בת ה-15 הייתה מאוהבת מעל הראש בחלוץ הקבוצה, גילי לנדאו.
רובכם בוודאי יודעים את ההמשך. לנדאו הבקיע שער ניצחון שנוי במחלוקת בדקה ה-87, והפועל זכתה באליפות. מאז ידעתי רגעים בודדים של אושר, ולצדם עשרות רגעי ייאוש. השנים חלפו, זמנים השתנו, הסוציאליזם מת, ההסתדרות מכרה את הקבוצה (תודה לאל), ואחותי התחתנה (לא עם גילי). הקבוצה הגיעה להישגים באירופה, לקחה גביעים ואליפויות, זאת לצד עונות שהשתיקה יפה להן. אבל בכל שנותיי כאוהד הקבוצה מעולם לא חוויתי רגע מופלא כמו אותו אושר בתולי וטהור שהסב לי גילי לנדאו... מעולם לא... היום זה שוב קרה. |
|
להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 |
|
|
|
|
|
רשומות
