טיפוס שכזה: קבלו את מטפסת האנטנות הראשונה בצה"ל

מטפס אנטנות, מתברר, הוא מקצוע רשמי בצה"ל, שעד לאחרונה היה על טהרת הגברים בלבד. טוראית נגה סבר מקיבוץ יפתח שבגליל היא החיילת הראשונה שהצטרפה למועדון המצומצם. לא, אין לה פחד גבהים וגם אין לה בעיה עם עבודה בצוות מצומצם של בנים. ורק אמא שלה מתקשה להתמודד עם הסיכון

רוני מ. האס | 17/9/2009 7:08

כששואלים את נוגה סבר מקיבוץ יפתח, טוראית בצה"ל, מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, היא מגלה כי פעם רצתה ללמוד משחק, אחרי שנת השירות שלפני הצבא חשבה על המקצועות הטיפוליים, אבל היום – השמים הם הגבול. וכשהיא אומרת שהשמים הם הגבול, היא יודעת על מה היא מדברת. אחרי הכול, שם היא מבלה חלק גדול מהשירות שלה, יורדת ועולה על אנטנות.

נגה סבר, מטפסת אנטנות צילום: דובר צה''ל

בקורס האחרון שהתקיים בצה"ל למטפסי האנטנות, המכונה בצה"ל קורס "תרנים", היא התבלטה בין חבריה החיילים, גם כחיילת יחידה וגם בתור החיילת הראשונה בצה"ל שהשתתפה בקורס מסוג זה. סבר, בת 20, שהתגייסה לצה"ל אחרי שנת שירות כמדריכה בפנימייה טיפולית, מציינת שבזכות שנת השירות גילתה את הכוחות הטמונים בה, עובדה

שעמדה לצדה כאשר החליטה להעז ולהציע עצמה לקורס, שעד היום היה על טהרת הגברים בלבד. מטפסי אנטנות עוברים הכשרה, שבמסגרתה עליהם ללמוד את כל הכרוך בטיפוס, בהליכה בגבהים ובירידה מאנטנות. למעשה, מטפסי האנטנות הם אנשי התחזוקה, שמטפלים בכל האנטנות בצה"ל. מדובר בתפקיד מאתגר מבחינה פיזית וטכנית.

אני רגילה לחברת בנים

סבר מספרת, כי כאשר התגייסה לפני כחצי שנה, הוצבה בתפקיד שלא מאוד דיבר אליה, ואז שמעה במקרה על מטפסי האנטנות המשרתים בגדוד שלה. "בשיחת הפתיחה עם המ"פ שאלתי אותו למה אין שם בנות, והוא לקח על עצמו לבדוק אם אני יכולה להתאים, ומצא שאין שום מניעה להצטרפות של בנות לקורס. במקביל, הבנתי שהיה חסר גם כוח אדם כיוון שלא הרבה חיילים מתאימים לעבודה מסוג זה. לאחר שהעליתי את הפרופיל שלי, הצטרפתי לקורס שאותו סיימתי לפני כחודש".

נגה סבר. אני מאוד פיזית והיפראקטיבית צילום: דובר צה''ל

מה משך אותך להצטרף לקורס? "הטיפוס עצמו. ספורט אתגרי תמיד משך אותי. בתור ילדה תמיד התעסקתי בספורט, והחלקתי הרבה שנים על הקרח. אני מאוד פיזית והיפראקטיבית, רציתי משהו שהוא עבודה פיזית ומאתגרת". לא מפחיד שם בגובה? "הסיבה שאין במקצוע הזה הרבה אנשים היא, שהרבה אנשים פוחדים מהגבהים. מלבד הגובה עצמו, העבודה כוללת עלייה על סולם, הליכה על קורות, ביצוע העבודה הטכנית בגבהים, ולא פחות מפחיד מכך, הירידה. חייבים לבוא למשימה בשקט ובלי פחד, אחרת זה יכול להיות מסוכן". איך קיבלו אותך הבנים בקורס? "ברגע שנמצאת בת בחברה של בנים זה משנה אותם קצת. אם זה בצורת הדיבור, ואם זה בהתנהגות. בהתחלה הם היו מאוד זהירים, אני השתדלתי לשדר להם שירגישו חופשיים, אבל זה עדיין לא פשוט בשבילם. מדובר בצוות קטן, וזו התמודדות. מהצד שלי אני רגילה לחברת בנים, גדלתי בבית שיש בו רק אחים, ובאופן אבסורדי, לפעמים, אני אפילו מרגישה יותר נוח בחברתם מאשר בחברת בנות". מה האחים אומרים על זה? "הם הכי גאים בי בעולם, תומכים בכל דבר שאני עושה בחיים, החברים הכי טובים. תמיד יודעים לתת מילה טובה. גם ההורים תומכים, למרות שברור לי שלאימא זה לא פשוט, שאחרי שני בנים קרביים גם הבת שלה מבצעת תפקיד עם סיכון, אבל היא שמחה שאני עושה מה שטוב לי ומה שמרגיש לי נכון". והחברות? "החברות רק מחכות שתהיה כתבה בעיתון כדי לתלות במשרד... חברות מקסימות, כולן משרתות בתפקידים משמעותיים".