יום חמישי, 4 ביוני 2009

השאלון : מה הספר הזה לך

השאלון: מה הספר הזה לך

רוני מ. האס

נכון, גם אצלנו מרבים לצפות בטלוויזיה ולגלוש באינטרנט, ובכל זאת, יש עוד רבים שהמילה, החקוקה בדיו על גבי נייר, עדיין עושה להם את זה. כל אחד ואהבת הילדות שלו, כל אחד והזיכרונות האישיים שלו, הדרמות שנותרו חרותות בלבו, וגם הספרים שלעולם לא יעז לגעת בהם

שמחי , 45, דפנה

אהבת ילדות?

"אני אתגבר" של דבורה עומר, דיבס - הילד המחפש את זהותו.

ספר מכונן שחוזרים אליו כל כמה שנים?

ספרי מופת יש הרבה, קשה לי לבחור אחד. אני במיוחד מתחברת לספרי שואה. אחד מהספרים שהשאירו עלי רושם עז הוא עץ הערמון - סיפור ילדות של אשה שעברה את השואה כשעץ הציל את חייה. אפילו פגשתי את הסופרת. כשספר עושה עלי רושם מיוחד, אני אוהבת לתת פידבק לסופר.

מה את קוראת עכשיו?

לאחרונה קראתי "עד הים הגדול" של אסתי קוון, ספר מדהים בנושא השואה. כתוב נכון.

תוכניות לעתיד?

הספר שכתבה אחת הנשים של משה דיין, ממשפחת מור. כל שבוע אני רושמת ספרים מתוך מדור הספרות של הארץ, הרשימה ארוכה לבלי סוף.

יש ספרים שאת נמנעת מהם?

אני לא אוהבת מדע בדיוני, לפסיכולוגי אין לי סבלנות וכן לכל ספרי הלימוד והקוצ'ינג למיניהם.

אני קוראת בעיקר פרוזה, חולה על ספרים שמספרים על השתלשלות בין-דורית בעיקר של סופרים ישראלים.

הדור הבא ממשיך לקרוא?

הטרגדיה היא שממש לא. לא ברור לי איך. הן אפילו כועסות עלי שאני קוראת שוב ושוב ושוב.

בתיה סלע, 57, צאלים

אהבת ילדות?

אקסודוס. אפילו קראתי לבת שלי על שם הגיבורה, קרן.

ספר מכונן, שחוזרים אליו כל כמה שנים?

"מי שטעם יין הונגרי", "הזמנה לשקט שבפנים".

פתיחה או סיום של ספר, שהשאיר רושם בלתי נשכח?

אין לי משהו מסוים. באופן כללי, מדברים אליי ספרים שעוסקים בעזרה לבני אדם.

תוכניות לעתיד?

"הכופרת".

מה את קוראת עכשיו?

"ספק גורלי" של אמנון בן דרור.

יש ספרים שאת נמנעת מהם?

אני לא אמנע, אבל יש ספרים שצריך למצוא את הזמן המתאים לקרוא אותם, כמו "אישה בורחת מבשורה".

הדור הבא ממשיך לקרוא?

יש לי ארבעה ילדים. שניים מהם משוגעים על קריאה. השניים האחרים קוראים אבל פחות.

אלון שדה, 43, עמיעד

אהבת ילדות?

"35 במאי" של אריך קסטנר.

ספר מכונן, שחוזרים אליו כל כמה שנים?

התנ"ך, סליחה על הנדושות, וכן ספרי שירה כגון של אמיר גלבוע ודן פגיס.

פתיחה או סיום של ספר, שהשאיר רושם בלתי נשכח?

לאו דווקא פתיחה או סיום, אלא סופר מסוים - סמואל בקט. סופר שמאוד אהבתי לקרוא בשנות העשרה המאוחרות. זה עניין של תקופות. הייתה גם תקופה של סופרים רוסיים, בשנות השלושים.

משפט שהותיר חותם?

המוטו של אנה קרנינה "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה". אולי העובדה שהפכתי לביבליותרפיסט ברבות הימים קשורה לזה איכשהו.

מה אתה קורא עכשיו?

"חיים שלמים" של אהרון אפלפלד.

תוכניות לעתיד?

"עיר קסומה" של יהושע בר יוסף.

יש ספרים שאתה נמנע מהם?

כל התחום של מדע בדיוני לא מעניין אותי.

הדור הבא ממשיך לקרוא?

כן. יש לי שלושה בנים צעירים, שניים מהם ביסודי, ושניהם קוראים נלהבים. לדעתי, לא רק בזכות הדוגמה האישית, אלא גם בזכות הקראה לפני השינה.

חנוך לקח, 73, כרמיה

אהבת ילדות?

"הלב". כשהייתי ילד קראתי אותו מיליון פעמים. וגם סדרת "ילדי המערות" (סדרה גרמנית המספרת על התפתחות התרבות) וספרים של גוטמן.

ספר מכונן, שחוזרים אליו כל כמה שנים?

זה לא ספר אחד. זה מדף שלם - מדף ספרי השירה. אורכו כמטר שבעים.

פתיחה או סיום של ספר, שהשאיר רושם בלתי נשכח?

קשה לי לצטט כרגע, אבל כמה משפטים מכוננים מהנסיך הקטן, כדוגמת המפגש עם השושנה.

מה אתה קורא עכשיו?

שני ספרים במקביל: "העולם הוא שטוח" של פרידמן ו"האבודים" של מנדלסון.

תוכניות לעתיד?

"הביתה" של אסף ענברי.

יש ספרים שאתה נמנע מהם?

אני לא אוהב ספרי עתידנות.

הדור הבא ממשיך לקרוא?

הילדים - כן. גם הנכדים קוראים, אבל לא ברור לי באיזו מידה.

אוריה חורש, 15, שפיים

אהבת ילדות?

בילדותי אהבתי מאוד את "הסיפור שאינו נגמר" של מיכאל אנדה ואת "הקוסם מארץ עוץ" של ל. פרנק באום.

ספר מכונן, שאתה חוזר אליו מדי פעם?

קראתי מספר פעמים את סדרת ספרי "הארי פוטר" של גיי קיי רולינג.

פתיחה או סיום של ספר, שהשאיר עליך רושם בלתי נשכח?

הפתיחה של הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה", של מארק האדון, השאירה עליי רושם בלתי נשכח, ופתיחתו של הספר "מישהו לרוץ איתו" של דוד גרוסמן השאירה עליי רושם כבד.

מה אתה קורא עכשיו?

כעת אני קורא בעיקר מחזות, וממש ועכשיו את המחזה "גטו" של יהושע סובול.

תוכניות לעתיד?

אני מאוד רוצה לקרוא את הספר "רודף העפיפונים" של חאלד חוסייני.

יש ספרים שאתה נמנע מהם?

אני לא אוהב לקרוא ביוגרפיות, בפרט של אנשים כמו היטלר או סטאלין.

הדור שלך אוהב לקרוא?

תתפלאי, אבל כן!

עורך הבלוג