"פתאום הבנתי שהחייל שלי, שיודע מצוין להשמיד מטרות, שמוביל בטכנולוגיה שלו, שדורש תוצאה סופית מושלמת בכל פעילות, הזניח את המשאב היקר ביותר – מוסריותו וערכיו של החייל" - סא"ל (במיל) ארז רון מדבר. בראיון ל"הדף הירוק" הוא מספר איך גילה על הניצול המיני כלפי הקטינה שנעשה על-ידי 35 חיילים בבסיס עליו פיקד ולמה החליט לעזוב את חיל האוויר ואת צה"ל יוסי שריד הכתיר אותו בעיתון "הארץ" כאיש השנה, "הנהו, לפניכם" כתב שריד, "הוא נולד בקיבוץ איילת השחר ב-1959. נשוי + 3. הוא בוגר (בהצטיינות) בכלכלה ובלוגיסטיקה ומוסמך במינהל עסקים. ב-28 השנים האחרונות שירת בחיל האוויר כטייס קרב ובתפקידי פיקוד ומטה. התפקיד האחרון שלו - מפקד בסיס נבטים." התיאור הזה מתלבש על ארז רון. מי שכונה עד היום בעיתונות אל"מ א., מפקד הבסיס בחיל האוויר שבו קיימו עשרות חיילים ומפקדים זוטרים יחסי מין אסורים עם קטינה. השערורייה פרצה החוצה והדיה מילאו את הארץ. התמנתה ועדת חקירה, והיא פירסמה דו"ח ביניים שניקה את מפקד הבסיס לחלוטין. דווקא אז, משזוכה כליל, החליט לפרוש מתפקידו וכתב למפקד חיל האוויר: "כעת, עם פרסום הדו"ח, ורק לאחר שהתבהרה חפותי המלאה, אני מבקש ממך לסיים את תפקידי." שריד המשיך וכתב: "במדינה שאמונים ואחריות פסו מקרבה, הוא הדוגמה. במקום שלא היו אנשים, הוא היה איש, והוא איש השנה שלי. חשוב לי לפרסם את שמו שכבר איננו חסוי, וחשוב לזכור את השם הזה: ארז רון, אלוף משנה ארז רון; להצדיע."
אני יוצאת מהראיון עם ארז רון בתחושת מועקה. העיניים שלו עצובות במקצת, הדיבור שקט ומופנם. בסטריאוטיפים הישראליים קשה להגיד מה הוא יותר קיבוצניק או יותר טייס, אבל הוא בטח יכול לשמש כאב טיפוס לכל מה שאהבנו פעם בעצמנו. רק שכעת הוא נראה לי מאוד בודד במערכה. מערכה שבה קיצץ במו ידיו את כנפיו כדי לאפשר לכולם לחזור בשקט לעבודה. מאז הצעד הדרמטי שנקט בו, לא נתן ראיון לעיתונות הכתובה. הוא הסכים לשוחח כעת עם "הדף הירוק" כי להתראיין לעיתון קיבוצי זה כמו להרגיש בבית, הוא אומר. לשאלה מה היה המשקל של החינוך הקיבוצי בהחלטה שלו להתפטר הוא מגיב בצניעות אופיינית, "אני משער שלחינוך שקיבלתי בבית, במשפחה ובקיבוץ יש באמת השפעה על כל מה שאני עושה, זה מובן מאליו, לא?" הקרב על כבוד האדם רון נולד לחמולת ששון, חמולה ענפה וגדולה בקיבוץ איילת השחר. הוא למד בבית החינוך בכפר בלום, ולאחר שנת שירות כ"חטיבון" התגייס לחיל האוויר ומאז הוא שם. לאחר כמעט שלושה עשורים של טיסה במטוסי קרב, לפני רק קצת יותר משלוש שנים, קיבל תחת פיקודו את בסיס נבטים המצוי אי שם בדרום הארץ, בין באר שבע לערד ולא ידע כי לפניו עומד הקרב הקשה בקריירה, קרב בו ינצח וינוצח בו זמנית, קרב שבעטיו יסיים את הקריירה הצבאית שלו, הקרב על כבוד האדם. הפרשה החלה בפברואר 2006. כשבוקר אחד אל"מ רון קיבל טלפון ממפקד מצ"ח בדרום. עד אז נחשב בחיל כסמן ימני בכל מה שקשור לבעיות התנהגות. כשהגיע לבסיס זיהה בעיות של אלכוהול, סמים, גניבות, בעיות שקיימות, לדבריו, בכל מגורי החיילים בבסיסים ברחבי הארץ. הוא החליט שהולכים על "כנף נקייה מסמים", לשם כך הכניס לבסיס עליו פיקד את מצ"ח, פעמיים בשבוע היו עושים "אמבושים" על מגורי החיילים, עורכים בדיקות שתן. הוא נלחם בחורי אף, מקים סיירת משמעת. בזכות אלה בסיסו נחשב בחיל האוויר לבסיס חריג לטובה. עד לאותו טלפון ממפקד מצ"ח הוא לא שיער לאיזה סדרי גודל מגיעה התנהגותם של חלק מחייליו בשעות שאחרי העבודה, "ממלכת הלילה" כפי שכונתה בבסיסו. ש. אולי יש קשר בין התגובה של החיילים על "סיירת המשמעת" ובין התנהגותם אחר כך?
"אין שום סיכוי שזה קשור. מכל מקום העובדות כפי שנמסרו לי ממפקד מצ"ח היו כי הם מקיימים חקירה בבסיס וכי עולה מתוך הממצאים כי קיימת ילדה המתגוררת בשיכון בבסיס, ששוכבת עם חיילים. אותו ערב ביקשתי להיפגש עם הוריה, אביה החורג המשמש כנג"ד בבסיס ואשתו. ההורים הגיבו בהפתעה מוחלטת, הכחישו נמרצות. לימים התברר שלפחות האם חשדה כי בתה מסתובבת בין החיילים בלילות, עובדה שעלתה גם מעדויות החיילים שסיפרו כי ראו את האם באזור מגוריהם בעת לילה ומכך הסיקו שהיא כנראה יודעת על התנהגות הבת. עובדה שתשמש אחר-כך את אותם חיילים להשקטת מצפונם - הילדה רוצה, האימא יודעת - אז מה הבעיה?" רון מתעקש וקורא לה ילדה. לא נערה. אני ממשיכה באותה מטבע. מדובר בילדה. גם הילדה שהכחישה בהתחלה הכל, הודתה לבסוף כי קיימה יחסי מין עם חיילים בבסיס. מהעדויות עולה דפוס התנהגות קשה, ילדה המבקשת תשומת לב וקצת חום מפקירה את גופה לידי עשרות חיילים, לרוב תחת יוזמתה ורצונה. כביכול הייתה תחת שליטה. בת ארבע עשרה וחצי, גם את הפרט הזה הסתירה על מנת לשכנע את החיילים לשכב אתה. אבל החיילים מצדם לא סירבו, מדובר על 35 חיילים וביניהם לא היה ולו צדיק אחד שיעצור את הילדה או את חבריו ב"חגיגה" המתמשכת, ויצליח לראות את האמת: ילדה אומללה שזקוקה לעזרה מקצועית. חיילת אחת שהעזה להתעמת עם הילדה ואמרה לה כי עליה להפסיק לשכב עם חיילי הבסיס כי זה יפגע בה לכל חייה, קיבלה איום מהילדה לבל תעז לספר על כך למישהו. החיילת נרתעה ושתקה. לחץ אימתני לאור ממצאי החקירה ביקש רון מההורים שיקחו את הילדה לטיפול רגשי ובנוסף ביקש מהם לעזוב את הבסיס, מתוך שאיפה להרחיק את הילדה כמה שיותר מהר מסביבת החיילים, לשמור עליה מפניהם ומפני עצמה. "היה לא פשוט לשכנע את ההורים, לא היה ברור אם הם בכלל מבינים את גודל הבעיה, לבסוף נעזרתי בחוקרת הנוער המשטרתית, ששיכנעה את ההורים לצאת מהבסיס ולקחת את הילדה לטיפול." הפרשה התפוצצה בערב יום הזיכרון. הקרקע התקשורתית בהקשר של חיל האוויר כבר בערה מזה זמן, פרשיית ההשקעות ביחידת החץ, מעילה כספית בבסיס אחר, סא"ל שקיים יחסי מין עם פקידתו, פרשיית טייסי האפצ'י בפולין, הטייס המציצן ועוד - נראה כאילו הפרשיה החדשה הזו, הייתה הקש ששבר את רף הסובלנות התקשורתית - קולות בתקשורת דרשו שייעשה מעשה שיחזיר לחיל את כבודו האלמותי. רון אומר כי הלחץ עליו היה אימתני. מסיבות ברורות הוא מסרב לפרט מי לחץ עליו. את חלוקת הקשב שלו השקיע עתה בין הטיפול במשפחת הילדה, ובין הטיפול הפנימי בבסיס, בדיקות שנעשו בחייל כולו ושאלות קשות לעצמו. "שאלתי את עצמי איך קרתה כזו עוולה תחת אזור הפיקוד שלי. איך אף חייל לא מצא לנכון לדווח למפקדיו או אפילו לדבר עם חבריו, לבקש שיפסיקו את ההתנהגות הזו. איך כמפקדים לא ראו מה מתרחש בבסיס, מה זה אומר על הקשר בינם לחיילים, הפער הקיים בין המשמעת בתוך שעות העבודה ומחוץ להן. אגיד לך יותר מזה, בין החיילים ששמרו על קשר השתיקה, היו גם חיילים מצטיינים, הם עשו אבחנה ברורה בין הנדרש מהם בעבודה ובשעות שאחרי העבודה".
רון מסביר כי מניתוח שערכו בחיל האוויר מבינים כי קיימת "רצפת זכוכית" בין החיילים למפקדים. המפקדים הישירים בחיל האוויר, שלא כמו בחילות אחרים, מבוגרים לרוב ב10-15 שנה מפקודיהם. יש קשר מקצועי טוב, אך לא מעבר. החיילים שנשאלו כיצד לא דיווחו על מה שקורה, הסבירו כי בכל הנוגע לחייהם הפרטיים אין שום סיבה שידווחו למפקדים על התנהגויות לא הולמות וכאלה שעוברות על החוק. הם טענו כי גם להבא, לא ילשינו על חבריהם בכל התנהגות שכזו. בודק את עצמו הוא מספר שהוא לא ישן בלילות, הוא הבין שמשהו רקוב בממלכה. הוא המשיך לבדוק את עצמו לעומק, כמפקד, כאבא, כאזרח במדינה. די מהר הבין שחייבים להתחיל לטפל בעניין מהיסודות. הוא יצר קשר עם ד"ר אורית קמיר, ובנה בעזרתה תוכנית התערבות שכותרתה "כבוד האדם"."פתאום הבנתי שהחיל שלי, שיודע מצוין להשמיד מטרות, שמוביל בטכנולוגיה שלו, שדורש תוצאה סופית מושלמת בכל פעילות, הזניח את המשאב היקר ביותר - מוסריותו וערכיו של החייל". אבל הוא לא תמים, יודע שזה לא רק חיל האוויר, רואים את זה בכל מקום - פיחות מואץ בתחום הערכים והאידיאולוגיה. כחלק מתוכנית ההתערבות שבנה עם ד"ר קמיר, קיימו בבסיס יום עיון, החיילים צפו בהצגה של תיאטרון צה"ל שעסקה באירועים חריגים המתרחשים בבסיסי צה"ל, ערכו שיחות עם החיילים בנושא מוסר וערכים. חיברו את ההצגה לאירועים בבסיס ובכל זה שאפו לכך שהרגש שהתעורר בעקבותיה יצליח להבין מה שהשכל לא היה מסוגל. בינתיים הגישה חקירת מצ"ח מסקנות ביניים בפרשה, שניקו את אל"מ רון מכל אשמה או ידיעה. במקום לנשום לרווחה, הוא הרגיש שכובד המשקל ממשיך לרבוץ על כתפיו, העובדה שהמידע נעצר אי שם בקרב חיילי הסדיר ולא הצליח להעפיל אל המפקדים, הביאה אותו לתחושת כישלון, הוא אומר, הוא התחיל לחוש שהוא "מאבד גובה", הלחצים מכל כיוון המבקשים את ראשו של מפקד הבסיס, הלחצים בתוך החיל, תחושת ההחמצה במישור האישי - כל אלה הביאו אותו לכנס בביתו "ישיבת חירום": חברים טובים, בני משפחה, גילי אשתו, והם דנו כולם מה יהיה הדבר הנכון לעשותו. ואז החליט להתפטר ולעזוב את החיל לגמרי. זה היה שבועיים לאחר שניקו אותו מאשמה. "מבחינתי אין בהכרח קשר בין התפטרות ללקיחת אחריות. למעשה ההתפטרות הפסיקה את התהליך החינוכי שהתחלתי בבסיס. קיוויתי להעביר לידי המפקד הבא בסיס טוב יותר, שעבר תהליך וחייליו גדלו מתוך המשבר, אני לא בטוח שזה מה שקרה". ההחלטה התקבלה בבסיס בתדהמה, אל"מ רון נחשב למפקד בעל יכולות בין-אישיות ורגישות אנושית גבוהה. התקשורת יצאה בכותרות ראשיות שקילסו את האקט של לקיחת אחריות. "אבל אני עצמי נשארתי עם תחושת נטישה. אני התפטרתי כי כל המעורבות שלי בעניין החלה להשפיע לרעה ולא לטובה. אם בהתחלה חשבתי שאני האדם הנכון לטפל בבסיס ובשינוי התודעה של החיילים בעבודת העומק אתם באיזה שלב חשתי שאולי לא אני האדם הנכון להחזיר את הבסיס למסלולו." החשיפה התקשורתית הפכה את ארז רון לגיבור לאומי. התקשורת מצאה סיפור שיש בו גיבור ויש בו סיפור ניצחון. ארז רון ימשיך את דרכו למחוזות אחרים, העזיבה אולי תביא אתה הזדמנות לשינוי בחייו. ובכל זאת למה אני יוצאת עם הרגשה שהרגע נתוודעתי למלח הארץ שצורב כעת בעיקר את עצמו. |
הסתפקתי בצילום של שני חלקים - דף השער והעמוד המרכזי - יש עוד המשך...
רשומות