יום חמישי, 22 בספטמבר 2011


עד המיסק האחרון
רוני האס צלחה את כל הדרך לנצרת וגילתה את מיסק - מסעדה קוסמופוליטית שמאגדת בתוכה בליל של שפות וטעמים שלא יורדים מהשפתיים
עד המיסק האחרון
D.N.A
מיסק היא מסעדה קוסמופוליטית. צעירים וצעירות יפים, מודרניים, מנומסים, בליל שפות מתנגן בשקט סביב השולחנות - ערבית, עברית ואנגלית. המוזיקה גם היא מתנגנת בשלל שפות ותרבויות. יש במקום חדר נפרד ל-D.j ומערכות שמע מושקעות, אפילו במטבח ובשירותים יש רמקולים ובערבי שישי מזמינים מוזיקאי שמנעים את האווירה.
מנה מנצחת
המנה האחרונה 'קינוח מיסק' (30 ₪) הייתה נבחרת כמנה המנצחת אלמלא האספרסו היה כל כך חזק ומנוגד באמירה שלו לכוס בה הוגש, גימיק היסטרי - כוס אכילה העשויה מוופל של גלידה מצופה שוקולד. מדובר באספרסו חזק במיוחד שהוגש לא פחות ולא יותר בכוסות מאכל, דמויות וופל גלידה שצופה מבפנים בציפוי שוקולד. אתגר שהצליח לסבך אותנו כשלא התאפקנו והתחלנו לנגוס בכוס טרם נגמר הקפה. זכרו שקודם כל יש לסיים את כל הקפה בכוס או שבעצם, להפך? המגוון והצבעוניות שבמנה - שתי כוסות אספרסו חזקות בגביעי גלידה, שני כדורי גלידה בתוך גביעים דומים, פאי שוקולד ואגוזים ותלולית קצפת ורודה וחלומית הלכו בד בבד עם מינון וגיוון מדויקים וטעם משובח.
אוסובוקו (119 ₪) מהביל שהוגש בקדירה קרמית אישית בתוכה התגלה נתח טלה שבושל בישול איטי לצד התוספת המצוינת שבחרנו - עדשים, מבושלים ברוטב סמיך עם גזר, בצל וצנוברים, היה יכול לזכות בתואר המנה המנצחת בזכות המרקם הרך וההומוגני אבל הוא לא הצליח לעורר בנו את סעיף המקוריות.
למקום הראשון שלנו הגיעה מנת 'שלל פטריות' (49 ₪) אותה לא הצלחנו להפסיק לזלול - חבורת שמפיניון, פורטובלו וירדן מוקפצות במחבת, כשמעליהן פזורות חתיכות קטנות של אווז מעושן, מוגשות על פירה הבית המשובח, כשממעל מנצח הבזק פרמזן וחופן של צנוברים. זה פשוט יצא להם מעבר למילים. כל ביס מוסס את נשמתנו המתמוגגת.
האיש שלנו
הישאם (משמעות השם בערבית 'מי שנותן הרבה', נדיב), בן 25, מטופח ומלא אנרגיות, בן למשפחה מוסלמית מנצרת, הוא יזם בנשמתו. למד (כלכלה ומינהל עסקים) ועבד בחיפה כשכיר בכל מקום אפשרי, הרבה שנים עבד כמלצר, כאיש שטח של פלאפון ובבנק וכל העבודות הללו החדירו בו את ההכרה שהוא לעולם לא יהיה שכיר. "למרות שכל המשפחה שלי הם שכירים, בעמדות ניהול, אני הבנתי שהתחום שלי יהיה עסקים, אני לא פוחד לקחת סיכונים" ונראה שהוא אפילו די אוהב את זה. כשהוא מדבר העיניים הענקיות שלו כמעט ולא ממצמצות, אין ספק שהאיש חולם חלומות ברמה אקסקלוסיבית אבל יודע גם לנהל וגם לבצע. הישאם אסף סביבו צוות מנצח; כשהקים את המסעדה נעזר בארט-דירקטורית של סרטים, במטבח שלו עובד שף דרגה 5, אחיו, שמסיים לימודי משפטים ובאמתחתו עוד כמה תארים, עוזר לו בניהול העסק והברמן הוא מהשורה הראשונה. יש לו קשרים במקומות הנכונים ובעיקר הרבה אמביציה וקסם אישי. "אנחנו לא מתפשרים על טעם רגיל, כל האוכל מיוצר במטבח המסעדה וכך השם שלנו עובד מפה לאוזן. חשוב לי להיות מיוחד ולכן המסעדה שלנו היא א-לה-כרט, התפריט משתנה כל הזמן. המוטו שלי הוא שאם עסק נשאר יציב יותר משבע שנים, זה אומר שהוא בעצם בירידה. גיוון ושינוי הכרחיים בשביל שהעסק יצמח". ואולי הם גם הכרחיים לנשמתו היצירתית והססגונית, שמייצרת עוד הרבה דברים, כמו כתיבת שירים כשהוא לא עסוק ביזמויות חדשות.
היה היה
לפני כשנתיים החליט הישאם שהוא רוצה להקים מסעדה בנצרת. הענף כבר החל להתפתח, הוא ידע שהוא נכנס לתחרות והבין שאם הוא רוצה להצליח הוא חייב להיות מיוחד. בחיפושיו איתר בניין שלפני כעשר שנים שימש כמסעדה שנדמה אחרי שנה. הבעלים של הבניין, השופט הערבי הראשון בבג"צ, בחר שלא לעשות מאז שימוש בבניין. הישאם החליט לפנות אליו. בפגישה עבר סוג של חקירה נגדית, השופט רצה לתהות היטב על קנקנו אבל הקסם של הישאם פעל. השופט הסיר התנגדותו ושחרר את הבניין לעשר שנות השכרה.
עיצוב ואווירה
רק כשהדלת נסגרה מאחורינו הבנו שיצאנו עכשיו מסרט. זו בדיוק הייתה ההרגשה. הקסם התפוגג אל תוך הרחוב האפרורי ובתוכנו הדהד שעות ארוכות ניחוח של מיסק בתערובת הוליוודית של ימים אחרים. מאחורי דלת הכניסה הכבדה, קומת כניסה המעוצבת כטרקלין מימי הבריטים, כורסאות ישיבה אדומות ומדפי ספרים, שירותים מעומעמי אור וריח המיסק נישא באוויר. הגישה למסעדה עצמה במעלה המדרגות, מובילה אל חלונות זכוכית גבוהים, למעשה זהו קיר זכוכית, שמשקיף אל נוף מקומי, אשר בפרט בשעת השקיעה מייצר אווירה מנצחת. בחדר המרכזי סביב בר גדול פזורים שולחנות אוכל, עליהם פזורים נרות קטנים ומהתקרה תלויות נברשות מהודרות בסגנון אירופאי המפיקות תאורה רכה לצד ספוטים קטנים, ופרוג'קטורים צבעוניים מהמאה ה-21. בחדר נוסף בימה ולצידה פסנתר, שולחנות, כסאות מרופדים בצבעי בורדו וירוק וחדר סאונד מאובזר במיטב הציוד.
חשבון בבקשה
פתיחה - לחם הבית, כרובית בטחינה עם צנובר, קישוא ברוטב פיקנטי וחצילים בטחינה ושמן זית. (על חשבון הבית לסועדים במקום), כוס לימונענע - לימונדה סחוטה (לא במקום) עם תוספת נענע טרייה (במקום) - 12 ₪, סלט פיקנטי - עגבניות שרי בשלושה צבעים מגובים בשלושה כדורי לבנה (חריף מעט), מעוטרים על ידי צנוברים, נענע, קרוטונים ושמן זית - 42 ₪, שרימפס ים תיכוני - צלחת שרימפס (כ-12 חתיכות) עשויים במחבת ברוטב לימון, שום ויין לבן, בתוספת אורז לבן - 89  ₪, אוסובוקו - נתח טלה בתוספת לבחירה, מבושל בציר עם גזר, בצל וצנוברים - 119 ₪, שלל פטריות - פטריות שמפיניון, פורטובלו וירדן מוקפצות במחבת, בתוספת חתיכות אווז מעושן, מוגשות על פירה, מעוטרות בפרמזן וצנוברים - 49  ₪, קינוח מיסק - צלחת מגוונת ובה שתי כוסות אספרסו חזקות בגביעי גלידה, שני כדורי גלידה בתוך גביעים דומים, חתיכות פאי שוקולד ואגוזים ותלולית קצפת ורודה - 30 ₪. סה"כ - 341 ₪.

* הכותבת הייתה אורחת המקום.

עורך הבלוג