על הדשא
רוני מ. האס, הזמן הירוק
7/11/2013
סובב כנרת
15,000 רוכבים דיוושו בשבת האחרונה ב"דור אלון סובב כנרת", ע"ש יוסי דור, בחמישה מסלולים שונים, ביניהם הקפה מלאה של הכנרת, חצי הקפה, מסלולי שטח ומסלול משפחתי בשבילי עמק הירדן. מזג האוויר המשובח הקל על הרוכבים סביב הימה המתוקה וגדותיה הירוקים
צילום: איציק איפרגן
איזה סרט
כפר עזה
רונית איפרגן, 39, עברה לפני ארבע שנים עם משפחתה מחולון לקיבוץ כפר עזה.
"עזבנו את העיר בגלל סיבות כלכליות, חיפשנו מקום מרוחק ממרכז הארץ, אבל עם איכות חיים גבוהה, ובחרנו בקיבוץ." איפרגן, קולנוענית במקצועה, החלה לתעד את חייה בשנה השנייה לחייהם בקיבוץ, זו גם השנה שבה המצב הביטחוני השקט יחסית ששרר אחרי "עופרת יצוקה", החל להיסדק. "השנה הראשונה בקיבוץ הייתה סוג של התאהבות, הכרנו את החיים בקיבוץ, את האנשים, את הכיף של החיים בקיבוץ, את תחושת החופש והשחרור". אחרי שנה נפל הקסאם
הראשון, שגרם להם להבין שגן העדן לא מושלם; "הדיסונאנס בין המקום הפסטורלי, היפה והמקבל הזה, למצב הביטחוני האקוטי והבלתי נסבל, היה מטורף". הסרט "חיים על הגבול", שצילמה איפרגן במשך שלוש שנים, הוקרן ביום ראשון האחרון בסינמטק תל אביב. "הסרט מתעד שלוש שנים של חיים על הגבול, מנקודת מבט מאוד אישית ומשפחתית, את ההתמודדות שלנו כאזרחים מהשורה, כאנשים פרטיים וכהורים לילדים". דווקא לסרט יש מסר אופטימי, עד כמה שניתן לכנות זאת במצב המורכב שבו נתונים כוכביו. "הסרט מסתיים במבצע 'עמוד ענן', שבו כל המדינה הפכה לחזית. שם התגבשה בתוכנו הכי חזק ההבנה, שתחושת הביטחון היא משהו פנימי, וברגע שכפר עזה זה הבית שלנו, אז שם אנחנו מרגישים בבית". הסרט יוקרן במוצ"ש הקרוב, 9.11, ב- yesדוקו, ב-22:40.
וכולם בשביל אחד
גבעת חיים מאוחד
אופק גלר, 19, החליט ללכת לשנת שירות, בעקבות שיחות מוטיבציה שקיימה אתו אחותו הגדולה. "אחותי הייתה בשנת שירות בפנימיית קריית יערים, וסיפרה לי כמה זה היה משמעותי בשבילה, וזה דרבן אותי ללכת גם לשנת שירות. התקבלתי לפנימיית 'בית אפל' בגן יבנה, שם הדרכתי עם עוד שתי מדריכות, 11 ילדים בכיתות ד'-ו'".
לקראת סוף השנה רצה גלר להעניק לילדים מתנת פרידה, והחליט להביא אותם הביתה, לגבעת חיים. "החלטתי לארגן לילדים יום כיף בקיבוץ. הייתי צריך לארגן הכול ללא משאבים. למזלי, כל מי שפניתי אליו בקיבוץ מיד הסכים לעזור לי; החל בהסעות וכלה בבילויים, כמו כניסה לבריכה וכל דבר שביקשתי". בסוף היום המרגש פרסם גלר בידיעון המקומי תודות לכל מי שנתן יד להצלחת היום.
איך אתה מסכם את השנה שהייתה לך?
"הייתה שנה מדהימה, התבגרתי המון, הגעתי בלי שום רקע בהדרכה ולמדתי תוך כדי עשייה".
"הייתה שנה מדהימה, התבגרתי המון, הגעתי בלי שום רקע בהדרכה ולמדתי תוך כדי עשייה".
ומה תעשה כשתהיה גדול?
"קודם כול אני מתגייס עוד שבועיים לנח"ל, וכשאשתחרר אני מאמין שאהיה מה שאני הכי טוב בו - די ג'יי".
אגב, בנוסף לכול, הילדים של אופק נהנו כמעט מדי שישי ממסיבה מתוקלטת. שלושה ניחושים מי היה הדי-ג'יי...?
פנימיית "בית אפל" 08-9526401 או gan_yavne@mishan.co.il
בראי הקולנוע
ניר דוד / חפציבה
ניר דוד / חפציבה
אילון סלוס, הוא אדם רב גוני. בן חפציבה שחי עם רעייתו ושלושת ילדיו בניר דוד, מרכז את החוג לכלכלה במכללת כנרת (שלוחת בר אילן), שם הוא גם מלמד מחשבים, בשעות הפנאי הוא כתב לענייני כדורסל של ליגת העל באתר "דאנק" ובשעות המעטות שנותרות לו הוא מתמסר לתחביבו הראשון - קולנוע ישראלי. "במשך כשנה וחצי בניתי ערב שנקרא 'כך היינו - חיוך ונוסטלגיה קיבוצית בקולנוע הישראלי' המושתת על קטעים מסרטי קולנוע ישראליים, אותם ערכתי בצורה מיוחדת לפי נושאים שמותאמים להווי הקיבוצי". הערב מחולק לנושאים הקשורים לקיבוץ למשל: ממסד קיבוצי, חיזור קיבוצי, מעשי קונדס קיבוציים ואפילו קטעי סרטים הוליוודיים שמראים את החיים בקיבוץ מהזוית הנוצצת ההיא. "במהלך הערב אנחנו מציגים קטעים מהווי הקיבוצים וגם נעזרים בחומרים שמספק לנו הקיבוץ המארח ומשלבים זאת בין החומרים, כך שגם ההווי המקומי נכנס לרפרטואר". את הערב הנוסטלגי המחוייך הזה מנחה בכישרון רב, דודו לבני, ניר דוד, מתיאטרון הקיבוץ. "אחרי התחקיר הארוך, איסוף החומרים המאומץ, התמלול והעריכה, אני מרגיש שבנינו ערב מיוחד, נוסטלגי, מרגש ומצחיק שנעשה עם המון אהבה והערכה לקיבוץ ".
לאור ההצלחה ולאחר שהופיעו בקיבוצים רבים, התקבלו לאחרונה למאגר המופעים של "תרבות לישראל" המסייעת הן כספית והן בניוד מופעי תרבות נבחרים לכל קצוות הארץ.
לפרטים נוספים - אורלי פז-סלוס 050-2054220.
אילון סלוס 054-6634364 או cinemakib@gmail.com
רשומות
