|
|
 |
| צילום: הנרי אלקסלסי |
בערב השבת האחרון הגיעו למעלה מ-40 חברים מעין השופט למאהל של משפחת שליט בירושלים, והצטרפו לחברים מכפר מסריק שהגיעו במספר דומה. צעירים ומבוגרים כאחד קיבלו את השבת עם בני משפחתו של גלעד. זאת כחלק ממסורת שהתהוותה לאחרונה, בשיתוף פעולה עם אגף המשימות, ובמסגרתה מתארגנים קיבוצים לפקוד את אוהל משפחת שליט לאות הזדהות. כל שבוע מגיעים אנשים מקיבוץ אחד או שניים. ביום שישי, מחר, יגיעו מהקיבוצים מסילות ובית העמק. יואל מרשק אומר בגאווה, כי יש בידו תוכנית שיבוץ עד האחד במאי, 2011, ומביע את ברכתו שאולי גלעד ישוב קודם ולא נזדקק לכולם. בכל קבלת שבת יש מנגנים ושרים במסכת שהקיבוץ מכין, הכוללת קריאה בפרשת השבוע והדלקת נרות.
|
|
 |
| אופז ליפסקי |
עשתה לנו רבה אילת השחר
זהר אופז ליפסקי, 45, מאיילת השחר, הוסמכה בשעה טובה לרבנות על ידי ההיברו יוניון קולג' בירושלים. לאחר חמש שנות לימודים והרבה שנות עבודה בתחום החינוך והתרבות היהודית, יכולה אופז ליפסקי להתמקד במה שהיא באמת אוהבת - העבודה הקהילתית בביתה הגלילי.
אופז-ליפסקי משמשת כרבה בבית הכנסת הקטן באילת השחר, ובין היתר, היא מעלה בנים ובנות לטכסי מצוות. עתה לאחר שהוסמכה על-ידי ההיברו יוניון קולג' בירושלים, בית המדרש לרבנים מהתנועה ליהדות מתקדמת, המכונה בפי העם הזרם הרפורמי, תמשיך אופז ליפסקי ותממש את הייעוד שלקחה על עצמה, לשזור יחד את החיבור בין יהדות לחיי תרבות בקרב החברה הקיבוצית שבה היא חיה מאז ילדותה. "אבא שלי, גד אופז, מאנשי חוג שדמות, מכותבי 'שיח לוחמים', שברבות הימים הפך למורה, ואימא, אביבה, שהייתה מורה ומרצה לספרות עברית, לימדו ולמדו כל השנים כשהם שואבים מהיהדות".
כשהיא מנסה להסביר, מה זה אומר לקבל את ההסמכה, היא מציינת כי לא מדובר בסיום תואר נוסף באקדמיה. "מדובר בשינוי של אורח חיים, בשינוי תודעתי, בהרבה התנסויות ייחודיות. הצמיחה בחצר הקיבוצית, שבה נשארה לחיות, ובה הקימה את משפחתה (שלושה ילדים) יחד עם בן זוגה ברוך, הטעינה בה מעין צורך בצניעות המקשה עליה, היא אומרת, להכריז על עצמה כמנהיגה רוחנית. ועם זאת, היא מובילה דרך רוחנית ומתקבלת באהבה רבה על ידי אנשים רבים מאילת השחר ומן הסביבה, הפוקדים את הטקסים הדתיים שהיא מנהלת. את עבודת הגמר הקדישה לנושא קבלות השבת, כשמבחינתה, במרכז העשייה הרבנית עומדת הקהילה.
ואכן יש לך קהילה? "תלוי איך מגדירים קהילה. אין לי קהילה רפורמית קלאסית. אני לא מדברת על קהילות שהקמתי, אלא בקהילות שבתוכן אני פועלת, כשהמבט שלי נתון כל הזמן להיבט המחבר, בקיבוץ – הקהילה שאיתה אני עורכת קבלות שבת, בין 30 ל-
50 משתתפים ומשתתפות מצטרפים לקבלת השבת. בנוסף, באזור אני עוסקת בטקסי בר-מצווה ובת-מצווה; בתיכון אנה פרנק, בקיבוץ סאסא, אני מלמדת תנ"ך ומקצועות היהדות, ובעיקר מחנכת את הדור הצעיר".
בשבת שעברה, שבה הוסמכה, הגיעה אופז-ליפסקי לאוהל של משפחת שליט וערכה את קבלת השבת. שני מיניבוסים מאילת השחר (במימון המועצה האזורית) הגיעו למקום והצטרפו אליהם בני משק שחיים בירושלים הצטרפו.
ומה הלאה? "עכשיו יש לי יותר זמן פנוי לעשייה. הכי חשוב לי להעביר את המסר, שחיי קהילה הם הדרך הנכונה ביותר לבני אדם, ומה שחשוב זה לחדש את פני הקהילה הקיבוצית בלי לפגוע בחופש האישי של האנשים, אך עם פתיחות לזיקה הדדית מתמדת בין אדם לחברו. מבחינתי, היהדות שלי היא עוד דרך לחידוש פני הקהילה.
|
|
 |
| ברניב. תחביב במשרה מלאה |
הבחור מוציא דיסק בגיל 66 אפיקים
נדב ברניב, 66, מאפיקים, הוציא דיסק סולו לראשונה בחייו "שמור כמו יין טוב". ברניב, בן שדה נחום, חבר אפיקים, עסק בשירה מאז ומעולם. הוא גדל בבית עם אווירה מוזיקלית רב-גונית, כבוגר השתלב בחבורות זמר שונות, בהן "הבחורים מאפיקים", שבה היה חבר כעשר שנים. ברניב, חקלאי בנשמתו, אשר עבד שנים רבות כדייג ועוד יותר מזה כרפתן, מספר כי היה קונפליקט בסיסי בין השעות שרצה להקדיש להופעות השירה לבין הפרות שהמתינו לחליבת הבוקר. בחמש השנים האחרונות הוא עובד בצח"מ חליבה אפיקים, אך זו לא הסיבה שבעטיה החליט לפנות זמן לתחביב האהוב. "כל השנים עסקתי בשירה כתחביב. בקיבוץ גדלנו לפי התפיסה, שתחביב זה אחרי שעות העבודה. השנים חולפות ולמרות כל הפרגונים, לא יצא לי לממש את עצמי באופן מקצועי". חברים טובים החליטו לסייע ולדחוף להוצאת הדיסק; חבר נוסף, מוזיקאי, מהמושבה כנרת, דני עמית, התחיל לעבוד איתי על השירים עצמם; האשה רבקי עסקה בהפקה, עברו שנה וחצי ובידיהם היה הדיסק המוגמר, שמכיל 13 שירים שהוקלטו לאחרונה ועוד שלושה קטעים 'היסטוריים'". מעבר לדיסק, ממשיך ברניב להופיע בערבי שירה. לצח"מ אגב, הוא מגיע בבוקר בזמן.
|
|
 |
| מתוך הכנס. להיות גם וגם וגם! |
כנס "אשת חיל" בקיבוץ הדתי בארות יצחק
בקיבוץ הדתי החליטו לבדוק לעומק את סוגיית האישה בתפקידים ניהוליים, או ליתר דיוק, את היעדרות הנשים מתפקידים ניהוליים, הן בתנועה והן בקיבוצים עצמם. בכנס " אשת חיל", שהתקיים בשבוע שעבר בקיבוץ בארות יצחק, נכחו בעיקר נשים ולא הרבה ממלאי תפקידים. עובדה זו מסמלת בעיני המארגנת - הילה אונא, 40, חברת שדה אליהו, רכזת מדור אישה בתנועת הקיבוץ הדתי - את היחס הכללי לנושא. "רק כשהחברה תבין עד כמה תצא נשכרת משיתוף נשים בניהול זה ישתנה", מסבירה אונה ומוסיפה, כי הבעיה העיקרית בקיבוץ הדתי היא הפער בין האידיאולוגיה של שוויון הזדמנויות, המודגשת מאוד בקהילת הקיבוץ הדתי, לבין מסרים סמויים היוצרים בלבול זהויות ותפקידים, וחוסמים את הנשים. "מספר הנשים המכהנות הלכה למעשה בתפקידים ציבוריים מועט. בעבר ניסיתי לעודד נשים להיכנס לתפקידים ציבוריים, לשם כך בדקנו למה נשים לא נכנסות לתפקידים. מצאנו שהקיבוץ הדתי הוא חיבור של שתי מסגרות שמרניות - קיבוץ ודת. למרות שהקיבוץ הדתי אמור להיות פורץ דרך, זה לא עובד בתחום הזה. אונא מסכמת בציטוט של אחת ממשתתפות הכנס: "הקושי של נשים הוא לא ב"לעשות גם וגם וגם"; הקושי הוא ב"להיות גם וגם וגם", והיא לא מתכוונת להרפות עד שיקומו מנהיגות שיעזו לשאת את הדגל בלי יותר מדי בושה.
|
|
כוכבי אמת
פורום ייעוץ משפטי לקיבוצים ולמושבים הוקם בפורטל "משפטי". הפורום מעניק ייעוץ משפטי לגולשים במגוון רחב של נושאים, בהם: דיני חקלאות והתיישבות, הסכמי שותפות, הפרטות וכל מה שעשוי להטריד קיבוצניקים בימינו. |
|
להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 |
|
|
|
רשומות