על הדשא - 7 ליוני 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

6/6/2013

אורית פראג בהרצאה

אי כישלון למופת
דפנה / עמיעד

ותיקי עמיעד קיבלו בשבוע שעבר הזדמנות להתבונן במראה קבוצתית. אורית פראג, דפנה, עורכת לשעבר של "הזמן הירוק" וכתבת בהווה, הופיעה בפניהם בהרצאתה "אי-כישלון למופת", העוסקת בנושא השינויים בתנועה הקיבוצית דרך השתקפותם בעיתונות הקיבוצית. "הטענה שלי היא, שלמרות כל הניסיונות לבטל את הקיבוץ, להפוך אותו ליישוב קהילתי, הקיבוץ המתחדש הוא בכל זאת קיבוץ ולא משהו אחר". פראג הציגה את הסיפור ההיסטורי כפי שהעיתונות הקיבוצית סיפרה אותו, כשהיא מדגישה נקודות מפתח בתהליך השינוי, שעברו הקיבוצים באמצעות סיפורים שהכו גלים בציבור וחלחלו אל התודעה הציבורית במודע או שלא במודע. "בכל סיפור עיתונאי היה מגולם עוד שבר ועוד סימן להשתנות הקודים הערכיים, יחד עם השתנות תבניות השיח. היום ניתן לבחון ולבדוק בעין אחרת את המסרים הקפיטליסטיים, שליוו את תחילתו של תהליך השינוי ולהיווכח כי גורמים שונים - מבפנים ומבחוץ - מגדירים היום את הקיבוץ המתחדש כקואופרטיב, שהוא אולי אחת האלטרנטיבות החברתיות הכי מעניינות בעולם". החבר'ה בעמיעד, כ-30 במספר, העמיקו בסוף ההרצאה בשיח סביב השאלה, אם התנועה היום היא תנועה או ארגון. פראג מסבירה: "העובדות שהועלו בהרצאה אינן חדשות, רק זווית הראייה, שמתבוננת על הסיפור הקיבוצי כעל אוביקט המושפע מכיוונים שונים, יוצרת נרטיב מעניין ומעין השתקפות בבואה על מה שהתרחש אצלנו בתנועה הקיבוצית."...
לפרטים נוספים: praagob@gmail.com

   
לתת
מעברות

   
טלילה דביר, 60, ממעברות, ממוצא הונגרי, קיבלה לפני 16 שנה פנייה לסייע לעולים חדשים מהונגריה. "כשעוד גרתי בקיבוץ יסעור, הקיבוץ שבו גדלתי, פעל שם פרויקט 'בית ראשון במולדת', ומאחר שאני דוברת הונגרית, ביקשו ממני לעזור לעולים הונגרים שהגיעו לפרויקט, ואני יצרתי איתם קשר. ראיתי שהם חיים במחסור, והתחלתי לאסוף עבורם בגדים וחפצים שקיבלתי מחברים בקיבוץ". הקליטה של יהודי הונגריה כבר הסתיימה, וטלילה כבר מזמן עברה לקיבוץ מעברות, אבל היא אף פעם לא הפסיקה לאסוף בגדים וחפצים לטובת נזקקים כאלה ואחרים. "חברים ראו שאני מתעסקת בזה והתחילו להביא לי דברים. ככה זה נמשך, עד היום". את הבגדים היא מכבסת, מקפלת, אורזת ומניחה במחסן. במהלך השנים יצרה קשר עם גופים שמחברים בינה לבין הנזקקים, ומעבירים את כל הטוב הזה למי שבאמת זקוק. "יצרתי קשר עם אגף המשימות בתנועה, שמסייעים בקביעות לנזקקים, ואני בקשר עם חבר בקיבוץ יקום שמעביר בגדים לעובדים זרים ולילדיהם שמתגוררים בתל אביב. יש חבר מקיבוץ מצר שמעביר בגדים לפלסטינים חסרי כול, לפליטים סודנים ולעובדים תאילנדים. לי זה לא חשוב לאן הבגדים מגיעים, העיקר שייתנו חום וכבוד למי שזקוק לכך". למי יותר כבוד.

    

שיקום ידידותי

הרדוף

   
נועם רבין, 48, מנהל הגינון בקיבוצו, הרדוף, משלב את אהבת הטבע עם אהבת האדם, ובפרט את הרצון לעשות למען בעלי צרכים מיוחדים. יחד עם הילה אברהם, מטפלת בגינון, חיפשו תחום שבו יוכלו לשלב בעלי צרכים מיוחדים. כך נולד לפני שש שנים, בשיתוף רשות הניקוז ורשות הטבע והגנים, מיזם גידול צמחי גדה. לקידום הנושא הם הקימו בקיבוץ משתלה לגידול צמחי בר, שמוחזרים לטבע בסופו של תהליך. "אנחנו יוצאים לנחלים באזורים שונים באזור הצפון, מביאים חומר עיבוי - זרעים וייחורים של צמחיית בר הגדלה על גדות הנחלים, מרבים אותם ומגדלים אותם במשתלה, כשהמטרה הסופית היא להשיבם לצמוח במקומם הטבעי, ממש לאותו נחל מהם הובאו". המשתלה פועלת כמשתלה שיקומית לאנשים עם צרכים מיוחדים, כשבנוסף להיותה ידידותית לאדם ולנחלים, היא גם ידידותית מאוד לסביבה, שכן הצמחים במשתלה מושקים על ידי מים מוּשבים, שמקורם במיזם ייחודי נוסף של הקיבוץ - כל תוצרת הביוב הביתי מטוהרת בשיטת ה"אגנים הירוקים", שיטה לטיהור ביוב בעזרת ערוגות קנים, הפועלת בהצלחה בקיבוץ כבר שבע שנים. "כל הביוב של הקיבוץ מגיע לאתר שלנו, שהוא בעצם פארק אקולוגי. שם הביוב עובר טיהור בעזרת ערוגות המהוות פילטר ביולוגי, מי הביוב מתנקים על ידי מעבר מערוגה לערוגה בכוח הגרביטציה וללא צורך בשימוש באנרגיה כלשהי, ומשמשים מי השקיה לצמחי המשתלה". לידידות הידד.

   
כוכבי אמת

  
קיבוץ נען אירח, עמותת מפעלות חינוך וחברה ארגנו, ועשרות עובדי קפה ארומה התנדבו, בארבעה ימי פעילות ספורטיבית במהלך חודש מאי, שבהם נהנו כ-80 ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שזכו להרבה רגעי הפוגה מאושרים.