|
|
|
|
 |
| נחל פרוד מלוכלך. צילום: ערן פופלובסקי |
מלכלכים - נמאסתם
יכול להיות שחלק מבני ישראל צריכים לצעוד שוב 40 שנה במדבר ולהרהר במעשיהם, אחרת קשה לתושבי הגליל ובעיקר לחברי קיבוץ פרוד, להבין כיצד מדי פסח, משאירים המטיילים הפוקדים את נחל פרוד, כל כך הרבה לכלוך מאחוריהם בלי כל נקיפות מצפון. "פשוט כואב לראות את הנחל כל כך מלוכלך, ומקום שהינו פנינה תיירותית כל השנה, הופך תוך שבוע למזבלה נוראית". ובמילים אחרות: "לכלכנים - נמאסתם!"
|
|
לא הולכים בתלם
מדרשת אורנים / שביל ישראל
לפני כשבע שנים יזמו יוסי ורעיה אופנר מטבעון מסע הנצחה לבנם אבי ז"ל שנפל באסון המסוקים לפני 15 שנה. המסע, העונה לשם "לא הולכים בתלם אנשים פורצי דרך", שיצא בסוף פברואר מאילת ומסתיים ביום שישי הזה בשאר יישוב, מקום שבו אירע אסון המסוקים, מצליח להתקיים בזכות ההורים היוזמים וקבוצת חברים צעירים הדואגים לכל הצד הלוגיסטי של המסע, ובסיוע מדרשת אורנים העומדת בראש היוזמה, ללא כל תשלום מצד עשרות המשתתפים שלקחו בו חלק בחודשיים האחרונים. המסע התקיים בכל ימות השבועות האחרונים, להוציא שבתות, כשגרעין של כ-50 צועדים עשה את המסע כולו ואחרים הצטרפו בחלקים ממנו.
כל בוקר קיימו הצועדים טקס פתיחת היום, ובו הנציחו את אחד החללים או קבוצה של נופלים או חללי פיגועים. כמו כן, קיימו קבוצות דיון בנושאים שונים ואירחו מרצים מתחומים שונים. מקומות שונים נרתמו לסייע במתן אכסניה ללינת לילה, בתוכם קיבוצים שונים כגון רמות מנשה, שאירח בשבוע שעבר כ-100 צועדים שפגשו בהזדמנות זו את: עוזי דיין, ששוחח על תקופתו בצבא ותפקידו הנוכחי במפעל הפיס; איציק שמולי, ממארגני המחאה שהתקיימה בקיץ בתל אביב; ומוטי זעירא, מנהל המדרשה באורנים. לקראת פרידה אף פגשו הצועדים את ראש המועצה האזורית מגידו, שמעו קצת על התנהלותה כמרחב ביוספרי וקבלו את ברכת הדרך להמשך מסעם צפונה.
|
|
אביב לניצולי שואה
נירים / מחלקת בריאות ורווחה התנועה הקיבוצית
הוא עלה מגרמניה עם משפחתו ערב מלחמת העולם השנייה, בוגר השומר הצעיר בתל אביב וחבר בגרעין שהקים את קיבוץ נירים. הוא ידוע בכינוי סולו, שמו המלא הוא חיים שילה, הוא בן 87 וצלול כמו שכולנו היינו רוצים להיות. הוא מקיבוץ נירים, ובארבע השנים האחרונות מחובר בנשמתו ובעשייתו להתנדבות למען מיצוי זכויותיהם של ניצולי שואה. מדובר ביוזמה של יעל אייזנר ושל אורית גלאור ממחלקת בריאות ורווחה בתנועה, שיזמו לפני ארבע שנים כנס עם עו"ד אביבה סילברמן, העומדת בראש עמותת "אביב לניצולי השואה", אשר מסייעת לניצולי שואה למצות זכויותיהם. "לפני ארבע שנים השתתפתי בכנס שעסק בנושא מיצוי זכויות למען שורדי שואה, ומאז אני בעניין הזה. יצרתי קשר עם בית נווה אשכול של העמותה למען הזקן, אצלנו באשכול, וגם עם המועצה שלנו, והם הפכו מיד לשותפים מלאים. יש לי פינה קטנה בבית נווה אשכול, שם אני נפגש עם יוצאי השואה, מראיין אותם, אחר כך עם החומרים אני הולך הביתה וממלא את הטפסים, יש כל מיני בקשות, את חלקן צריך למלא בגרמנית, אחרות בעברית. יש המון בירוקרטיה סביב זה, צריך לצרף כל מיני מסמכים ועוד. לצערי, דווקא הגורם הישראלי, משרד האוצר, שהוא אחד הגורמים שאליהם מגישים בקשות, הוא אחד הגורמים שמערימים קשיים". עד היום פתח סולו 108 תיקים לטובת 55 שורדי שואה. הוא הצליח לקבל 51 תשובות חיוביות ו-11 שליליות.
"ההרגשה טובה כל כך כשמצליחים ורעה מאוד כשאני מקבל תשובה שלילית". בתשובות החיוביות התקבלו מענקים אישיים חד פעמיים שערכם הכולל כ-300,000 שקל וכן שש קצבאות חודשיות לשישה ניצולים לכל החיים. "מדובר בהליך מורכב וארוך, כשאת התשובות מקבלים בערך אחרי שנה, מה שמביא לעובדה המצערת, ששורדי שואה רבים נפטרים טרם זכו לקבל את הקצבאות עבורן הגישו בקשה".
|
|
 |
| בוצי (ברוריה ארון ברות) |
צועקת לגלים
עין שמר / גבעת חיים איחוד
ביום חמישי שעבר הוקרן בערוץ 10 סרטו של יגאל תיבון, עין שמר, "צועקת לגלים", המספר את סיפורה של המשוררת בוצי (ברוריה ארוןברות), חברת גבעת חיים איחוד, החולהבטרשת נפוצה. המפגש הראשון בין תיבון לבוצי, יוצרת סרטים בפני עצמה, היה מקרי, בזמן ששניהם תיעדו חתונה של מקורבים. "היא פנתה אליי, ובנדיבות הייחודית לה הציעה לי מהצילומים שלה, במקרה שאזדקק, כשהכרתי אותה גיליתי שהיא משוררת, אישה לא שגרתית, והבנתי די מהר שזו אישה שמגיע לה להוביל סרט". מחלת הטרשת הנפוצה אובחנה אצל בוצי בשנות הארבעים לחייה. שלושת ספרי השירה, שפרסמה ב-20 השנים האחרונות, מתארים את עולמה הסוער והמורכב ואת החיים עם הטרשת. את הסרט צילם תיבון במהלך חמש השנים האחרונות, כשהמצלמה נצמדת אל בוצי בתחנות שגרתיות של חייה - בביתה, על חוף הים, בשדות עמק חפר, במפגש עם חברות, בבית אימא בנתניה, ליד קברי אחיותיה ואביה ובמרכז לטרשת נפוצה ב"תל השומר" - ומתעדת את השילוב הדרמטי בחייה בין הסבל האנושי בגין מחלתה ובין יצירתה הפיוטית ואחיזתה הבלתי מתפשרת ב"כאן ועכשיו" ובכל רגע ורגע שמעניקים לה חייה.
ולמה קראת לסרט "צועקת לגלים"? "כי יום אחד כשנסענו לאורך הים בוצי התחילה לקרוא לעבר הים, וכששאלתי מה היא עושה, היא ענתה לי, זה הדיאלוג שלי עם הים, אני צועקת לו והוא עונה לי ואז אני כותבת עליו שירים". לצפייה בקליפ מהסרט:http://www.youtube.com/watch?v=VmZC5Fsu_AE
|
|
להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547
|
|
|
|
|
|
רשומות