אספן בעל ידי זהב
מגן
בקיבוץ מגן מספרים על פיקו אגמי, 57, אספן נוסטלגי, שהוא נשמה טובה, כזה שכל קיבוץ מייחל לו - נאמן תרבות, בעל ידי זהב, מנהל האחזקה והחשמלאי של הקיבוץ, שמסייע בכל אירוע, בכל חג. בנוסף, מספרים, מדובר באדם בעל נפש אמנותית ויצר אספנות נוסטלגי בלתי נלאה, שהפך במהלך השנים בעל אוסף פריטים היסטוריים ארץ ישראלים בסדר גודל מכובד ביותר.
איך התחיל תחביב האספנות שלך?
"אבא שלי עבד בנמל יפו, וכילד נהגתי להסתובב ביפו העתיקה, הסתובבתי עם אבא הרבה בשוק הפשפשים, ככה גיליתי את האהבה לענתיקות".
האהבה הזו המשיכה גם בבגרותו; כחניך השומר הצעיר בחולון, הצטרף לגרעין נח"ל במגן, שם הכיר את אשתו ואם ילדיו, ענת, והקים את ביתו. מאז, במשך כל השנים המשיך לבקר מדי כמה שבועות בשוק הפשפשים ביפו, כשעיניו תרות אחר חפצים הקשורים לילדות שלו.
איך אתה מתכנן את הביקורים הללו?
כשאני מגיע לשוק, אני לא בא עם תוכנית מראש, פתאום אני מגלה רדיו ישן, פרימוס. מה שמעורר בי את הגעגועים, אני לוקח".
האישה שאיתו אישרה לו לייעד את המרפסת לעניין, ובה אחסן במהלך השנים את כל האוצרות שאסף, חלקם אף בחו"ל - עשרות מכשירי רדיו ישנים, פרקולטורים של שנות ה-40, מטחנות קפה, מכונות תפירה ישנות, שעוני קפיץ, פרימוסים למיניהם, פתיליות, מכונות לטחינת בשר, סמוברים, מכשירי טלפון של פעם, מגהץ גחלים, משקלים, סיפולוקסים ועוד מיני עתיקות.
"את קרביו של אחד ממכשירי הרדיו הישנים שמצאתי תיקנתי והתקנתי בתוך אקווריום זכוכית, כך שניתן לראות אותו בשעת פעולה, כולל "העין הירוקה" - הוא אפילו קולט גלי צה"ל", הוא מספר בגאווה כבושה.
כל שנה, בשבועות, הוא מציג תערוכה בגלריה המקומית. בתערוכה האחרונה הציג סנדלרייה של פעם. אוצרת הגלריה, מריאנה שלייפר, מספרת כי הצליח להחיות את הסנדלרייה עד לקופסאות הדבק והפריטים הכי קטנים.
בשנים האחרונות החל לפסל חיות מסכו"ם ישן שאסף: "לפני חמש שנים מישהי חזרה מאנגליה עם מובייל ממזלגות ישנים, שמצאה בשוק באנגליה. התלהבתי מהצליל המתכתי שהפיק המובייל, שאפילו נחשב חיוני מבחינת תורת הפנג שואי. יצרתי מובייל אחד, כשתוך כדי העבודה ראיתי שאני יכול ליצור כל מיני חיות מהסכו"ם הזה, בהתחלה כופפתי מזלג לצורת ברבור, ולאט לאט גיליתי איך ליצור ינשוף, חתול, עקרב ועוד מיני חיות".
כך הוא יוצר פסלונים קטנים, רובם ארוזים בקרטונים בבית, חלקם מוצגים לראווה. האיש הצנוע הזה לא ידע לספר לנו את מה שרכז התרבות של הקיבוץ גילה לנו: ידי הזהב של אגמי תרמו לקיבוץ שני אתרי בילוי, שאפילו קרויים על שמו - "פיקולנד" - מגרש משחקים שבנה במקור לילדיו הפרטיים, וכשהללו בגרו העביר אותם לטובת ילדי הקיבוץ; "פיקודאנס" - הפאב של הקיבוץ שאגמי נמנה עם מייסדיו. גאווה מקומית.