 לנשוף אחרי 60 שנה דליה/ טלא-אורגוואי
דוד פז, 73, מדליה ואחיו שמעון, 82, לשעבר חבר רמות מנשה, נולדו וגדלו באורגוואי בכפר שכוח אל בשם טלא (Tala).
בבית הספר המקומי, שבו למדו, פעלה תזמורת כלי נשיפה ובה נגנו כל ילדי בית הספר, בהם שמעון הנער ודוד הקטן. שמעון שהיה מוזיקאי מצטיין שימש כנגן סוליסט בקלרינט בתזמורת המקומית, ודוד הצעיר הצטרף לתזמורת כנגן פיקולו ומשולש; לדבריו, לא בגלל כישרון שגילה כמו בגלל ציפיותיו של מנהל התזמורת לגדל מוזיקאי נוסף מהמשפחה. "למרות שמנהל התזמורת ציפה ממני לגדולות בשל כישרונו של אחי הגדול, בסופו של דבר, אני דווקא פרשתי די מהר מהתזמורת, והוכחתי את עצמי בתחומים אחרים לגמרי, כמו כדורסל ושחמט". מאז חלפו כ-60 שנה. השניים, שעלו ארצה בצעירותם עם גרעיני "השומר הצעיר", נקלטו בקיבוצים געתון ורמות מנשה, כשדוד העתיק את עצמו מאוחר יותר לדליה, ושמעון עבר לחיות בחולון. לפני מספר חודשים הופתעו האחים לקבל הזמנה לחגיגות המאה של תזמורת כלי הנשיפה, הפועלת עד היום בכפר הולדתם. למרות הגיל והמרחק, החליטו להיענות להזמנה ולנסוע יחדיו לאירוע. וכך, יחד עם אחיהם הצעיר שאול, 63, יצאו לאורגוואי. "הביקור שם היה מרגש, קיבלו את פנינו באופן יוצא מן הכלל, ופגשנו חברים שלא ראינו 50-60 שנה. את רובם לא זיהינו, כמובן, ואנחנו היינו אטרקציה - שלושת האחים שהגיעו מרחוק לאיחוד המחודש. היינו המשפחה היהודייה היחידה בכפר, ולא חלמנו שזוכרים אותנו כל כך לטובה. ראיינו אותנו לטלוויזיה המקומית ולעיתונות המקומית, ושמעון אפילו התבקש לשאת נאום". השלושה ניצלו את הביקור גם כדי לפגוש את אחותם היחידה, שנשארה בארץ המולדת, ואת בני הדודים. עבור שמעון הייתה זו הנסיעה האחרונה מבחינתו לארץ מולדתו, דוד לא בטוח שזו הפעם האחרונה גם בשבילו: "אני נוסע לאורגוואי כל חמש שנים בערך, ואני מאמין שעוד אחזור לשם לביקור נוסף".
| 
רשומות