יום שישי, 25 בדצמבר 2009

בבה"ד 1 מצדיעים לקיבוץ מצר

בבה"ד 1 מצדיעים לקיבוץ מצר

רוני מ.האס

חמישה צוערים מתוך עשרה חיילים בני קבוצה אחת. בנוסף, בת מאותה קבוצה היא לוחמת בגדוד קרקל

לא בכל מחזור רואים חמישה צוערים בשלבים שונים של קורס הקצינים הצה"לי, כולם בני אותו קיבוץ. איתי שניצר, תור ליבר, ירין איידלמן, רון שוהם ודניאל גבאי, כולם בני קיבוץ מצר מקבוצת "מפל", בוגרי שכבת "עומר" במוסד החינוכי של השומר הצעיר מבואות עירון, נמצאים בשלבים שונים של קורס הקצינים, שאליו הגיעו מחילות שונים: שריון, גולני, מגלן צנחנים, פלס"ר נח"ל ואף מיזם תלפיות. בנוסך לחמישתם, בת מאותה קבוצה היא לוחמת בגדוד קרקל. בקיבוץ מספרים, כי מדובר בחבורה שלאורך כל השנים הפגינה רוח צוות ומוטיבציה גבוהה, כאשר יצאו כנערים לקורס צלילה משותף, בתרומתם למוסד החינוכי שבו למדו, בשנת השירות שבה חלקם לקחו חלק וביציאתם לקורס כושר קרבי כהכנה לגיוס. את המוטיבציה הגבוהה מנסים לזקוף לזכות האווירה החינוכית שבה הם גדלו; שיחות על ערכים שונים, כמו הצורך בחיי דו-קיום, הדגשה על כובד האחריות המוטלת על כתפי אזרחיה. כזכור, קיבוץ מצר, הידוע בחיי השכנות הטובים שפיתח משך כל שנות קיומו עם שכניו הערבים, הפך לפני שבע שנים לזירת פיגוע רצחני, שהותיר את חברי הקיבוץ המומים וכואבים, אך בכל זאת, ממשיכים לדבוק באמונתם בדרך הדו-קיום והחתירה לשלום. באווירה זו גדלו הנערים, המכשירים את עצמם בימים אלה לקראת קצונה בצה"ל.

יום שני, 21 בדצמבר 2009

השאלון: גיוס נובמבר - כשתגדל

השאלון: גיוס נובמבר - כשתגדל

רוני מ. האס

לשכות הגיוס בכל הארץ. 23-25 בנובמבר. במשך שישים שנה התאריך של אחד מימי נובמבר האחרונים נחרת לעד בחייהם של בני קיבוצים, ונחתם כיום מכונן בראשיהם המגולחים (הייתה איזו תקופה שדווקא הגיעו ללשכת הגיוס עם רעמות שיער, והספר הצבאי עשה את ה"ספיחעס"). בתקשורת דיווחו, כי בגיוס נובמבר הנוכחי שיעור המוטיבציה לשרת ביחידות קרביות הגיע ל-74%- הנתון הגבוה ביותר בעשור האחרון, ועלייה של שבעה אחוזים לעומת מחזור נובמבר אשתקד.

יצאנו לשוחח עם ההורים של המכבים הצעירים, שלא ממש חשבו על אפשרות אחרת פרט לשירות משמעותי, שנלחמו להגיע לקרבי, ומתכוונים לעשות הכי טוב שאפשר בתפקיד שקיבלו, כדי שלא יהיה צורך לחכות לנסים. את חנוכה הקרוב יבלו בים, באוויר וביבשה, בצעדיהם הראשונים כנושאי הלפיד של צבא ההגנה לישראל. ברגעים הללו בראשם של ההורים מצטופפים כל התסריטים הישראליים, מהפטריוטיים ביותר ועד לאנרכיסטיים ביותר. אבל כלפי חוץ הם שומרים על ארשת מחויכת ושאננה, מחבקים את הבנים חזק חזק, ואומרים בקול רם כל מיני מילים טובות, בעיקר את השלוש החשובות: שיחזרו הביתה בשלום

ארבל לפני.

למרות כל מה שקורה מסביב

יעל בנג'ו, 42, שמואל, 47, קדרים

הורים של: ארבל (בן בכור). שנת שירות: לא.

לאן גויס? נח"ל. מה ביקש לעשות? רצה קרבי. הלך למיונים: ימי סיירות, חיל הים, מכינה, מודיעין. פסל כל מה שלא חי"ר.

מאיפה זה בא לו? סופגים ערכים מכל מיני מקומות. גם בבית. גם בבית ספר, שם עושים הכנה מיוחדת. גם הגיעו מהתנועה הקיבוצית, נפגשו עם הילדים ועם ההורים, מאוד עודדו, גם להליכה למכינה. הגיעו נציגים מיחידות צבאיות. מדברים איתם הרבה על שירות משמעותי.

ואחרי. צליל מתגעגעת!
ממשיך דרך? שנינו נחל"אים. אבא בנח"ל מוצנח. אימא נח"לאית גאה.

פציפיזם? לא שמעתי על חבר'ה פציפיסטים. בשם האם: מאוד התרגשתי בלשכת הגיוס, אפילו דמעתי, ומי שמכיר אותי יודע שזה לא מובן מאליו. הוא כבר חזר הביתה עם חוויות משבוע גיבוש, ונהניתי להיווכח במוטיבציה שלו.

בשם האב: מצד אחד, אני דואג, מתגעגע. מצד שני, גאה בבחירה של הבן. מצד אחד, הייתי מעדיף שיעשה משהו לא כל כך קרבי, מצד שני, טוב לראות שהילד רוצה לתרום למרות כל מה שקורה מסביב. אני מרגיש צורך לפנק אותו הכי שאפשר, להסיע, לעזור ולהקל כמה שאפשר. בשם האחים: שיר, האחות הגדולה, מדרבנת אותו כל הזמן לעשות מה שמתאים לו, שישיג מה שרוצה. האחות צליל מתגעגעת אליו.

דן חלסצ'י. אוהב ים

לזכור שזה נגמר בסוף

חלסצ'י דני, 53, ועזרא, 54, פלמחים

הורים של: דן (הצעיר בחבורה).

שנת שירות: לא.

לאן גויס? חיל הים.

מה ביקש לעשות? רצה חיל הים. בפרט דבורים. גם אם לא יתקבל ליחידה המיוחדת, שמח שקיבל חיל הים.

מאיפה זה בא לו? ילד שאוהב ים, גולש, החיים שלו זה שם. רצה קרבי. ביחד יצא חיל הים. המוטיבציה באה מהמשפחה, החבר'ה.

ממשיך דרך? לא בדיוק. אימא הייתה נח"לאית. גם אבא היה נח"לאי.

פציפיזם? לא הייתה מחשבה על זה בכלל. בשם האם: שיהיה מבסוט, שייהנה מהשירות, שילמד הרבה דברים שיעזרו לו גם בחיים ושיחזור בשלום.

בשם האב: מאוד אוהב.

בשם האחים: דוד, 22, משוחרר חצי שנה, לקחת הכול לטובה ולדעת שזה נגמר בסוף, לשאוף למעלה ולא להישאר יותר מדי זמן בתחתית, שיהיה בהצלחה ולזכור שמה שהכי מחזק בצבא זה חברים טובים.

יניב באזרחות

מאוד ציוני

סרביה מרק, 50, ומירב, 46, צובה

הורים של: יניב (בן בכור).

שנת שירות? בכרם שלום. הוא וחבר חיפשו קיבוץ צעיר שזקוק לידיים עובדות, וממש יזמו את הרעיון. פנו לתק"מ שנענה לאתגר, בסופו של דבר יצאה לשם קבוצה של עשרה שינשינים.

לאן גויס? סיירת אגוז.

מה ביקש לעשות? השתתף בכל מיני מיונים ליחידות קרביות. התחיל במיונים לסיירת מטכ"ל, ובסוף התקבל לסיירת אגוז.

ובטירונות. שיגדל ויהיה חייל

מאיפה זה בא לו? מאוד אכפת לו, הוא מאוד ציוני. אנחנו עולים חדשים מצרפת. תמיד היה ילד שתורם ומשתדל לתת את המיטב. לכן בחר גם ללכת לשנת שירות, וגם חשוב לו לעשות צבא משמעותי. גם אבא שלו עשה צבא, למרות שעלה בגיל 30.

ממשיך דרך? אבא שלו התעקש להתגייס, עשה טירונות ואחר כך מילואים ביחידה של צנחנים. אני מאמינה שזה מסר שהילדים קיבלו מהבית. נותנים מה שאפשר.

פציפיזם? רק בתקווה שנגיע לזה, שלא נצטרך צבא. בוודאי שהייתי רוצה שהבן שלי לא יצטרך לשרת בצבא, אבל לצערי, זה חלק מהמציאות שלנו, אין לנו ברירה. בשם האם: רוצה לאחל ליניב בהצלחה, שיהיה לו עניין בשירות הצבאי ושיחזור בשלום, הוא וחבריו. כעולים חדשים ידענו שזה חלק מהעניין כשחיים בישראל. אני ממש זוכרת שחשבתי על זה בכל פעם שנולד לי בן. שיגדל ויהיה חייל.

בשם האב: אבא בצרפת.

בשם האחים: ארז, 12: אני מאחל ליניב שיהיה לו בהצלחה בכל המשימות שיהיו לו בצבא, שיעבור את המסלול בקלות ושיגיע רחוק.

שיר, בת 9: שיהיה ליניב בהצלחה, שיהיו לו הרבה חברים שם ושיחזור מהר הביתה.

עדי בלי מדים

למרות הכיבוש

קוזלובסקי אתי, 58, ומשה (קוזי), 58, חצרים

הורים של: עדי (בן הזקונים).

שנת שירות: לא.

לאן גויס? חיל הים. עוד לא ידוע אם יהיה על סטי"ל או על דבור. הוא מעדיף דבור.

מה ביקש לעשות? מאוד התלבט, ומסיבה עלומה להוריו, החליט שמעוניין להתגייס לחיל הים, ולפיכך ניגש לגיבוש סטי"לים, עבר והתקבל.

מאיפה זה בא לו? האמת היא, שאנחנו לא משפחה ימית, וכנראה, זה פשוט מצא חן בעיניו לעשות שינוי (ביחס לאבא) ועדיין להישאר לוחם.

ממשיך דרך? אימא הייתה נח"לאית, אבא היה צנחן.

פציפיזם? לא הייתי קורא לזה פציפיזם, אבל כן שוחחנו במשפחה על סוגיית הגיוס, לנוכח זה שהצבא משמש כיום יותר למטרות פוליטיות מאשר כמגן על קיום ישראל. בשיחה גם עלה הקונפליקט הכרוך בזה, שצה"ל הפך מצבא הגנה לצבא כיבוש. אני גרסתי, שלו הייתי צריך להתגייס היום, לא בטוח שהייתי עושה כן, אבל עדי כדרכו לא קיבל את דעתי, ואני מודה שלא בטוח שהייתי שמח לו כן היה מקבל את דעתי..."

ועם. גאים בו

עורך הבלוג