על הדשא - מקצות הארץ 15-3-12

15.3.2012                                                                                             ארכיון עיתונות

על הדשא - מקצות הארץ רוני מ. האס

צוחק מי שצוחק למרות המצב המתוח, לא ויתרו בקיבוץ ניר יצחק על הצגת פורים המסורתית. הקהל הרב שפקד את המופע דיווח על הנאה צרופה, על אורה ושמחה וששון ויקר.

ככה זה כשיש שניים כברי/ גליל מערבי ניר שפר, 51, מכברי, וברכה בן אברהם, 61, ממושב בן עמי ולשעבר חברת אדמית, נפגשו לפני ארבעה חודשים ומאז הם מגלגלים יחד מיזם משותף - מועדון רכיבת אופניים בגליל המערבי, המשותף לרואים, לעיוורים ולכבדי ראייה. בן אברהם, כבדת ראייה מלידה, מספרת כי החיבור בינה לבין שפר נוצר דרך המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים, הפועל בבית עובד והוקם על ידי נוח בראון, יוצא כברי בעצמו. שם היא עברה קורס, ששילב גם רכיבה על אופניים מיוחדים מסוג "טנדם" שעליהם היא רכבה מאחור ("סטוקרית" בעגה המקצועית), כשהרוכב הקדמי היה אדם רואה - ה"קפטן" בעגה המקצועית. "המרכז רואה בשילוב העיוורים בקהילה, כולל בפעילות ספורטיבית, אחת ממטרותיו החשובות גם כחלק מהעלאת המודעות לעיוור בחברה", היא מספרת. פעילי המרכז לכלבי נחייה הקימו לפני שש שנים מועדון רכיבה לעיוורים ולרואים במרכז הארץ, העונה לשם "כן ולא". המועדון הצפוני, המתהווה בימים אלה, ייקרא אחרי אחיו הבוגר: "כן ולא צפון". "תוך ארבעה חודשים הצלחנו לגייס שלושה זוגות אופניים, עשרה רוכבים רואים, רבים מהם מקיבוצי האזור וחמישה רוכבים עיוורים, שהחלו כבר לקחת חלק ברכיבות משותפות", מספר שפר. לשמחתם, הם הצליחו לעניין את רוטרי נהריה, שייתנו להם חסות עד ש"יעמדו על הרגלים". כעת הם מחפשים מתנדבים נוספים מהאזור, שירצו לקחת חלק בקבוצה. כמובן, כל תרומה תתקבל בברכה. ברכה בן-אברהם, 4392407054. ניר שפר 0528011666.

מלח הארץ בבריטניה דגניה א' / האי הבריטי כשעורך העיתון הבריטי "הגרדיאן" חיפש ישראלים המייצגים את החברה הישראלית לכתבה שהציגה את הפסיפס האנושי בארץ הקודש, לטובת קוראיו הפרושים בכל האי הבריטי ובמדינות נוספות ברחבי אירופה, הוא הגיע למשפחת שושני מדגניה א', כמייצגי המגזר הקיבוצניקי. סיגל שושני, 45, דגניה א, היא בת משק שבחרה יחד עם בעלה שי וארבעת בניה (בני 23 ועד 21 חודש...)להקים את ביתה בקיבוץ המאפשר לדבריה "למרות השינויים, אורח חיים ערכי ובטוח". היא עובדת במכללת כנרת כמזכירה וכרכזת תלמידים במכינות, הוא סיים לא מזמן כהונה של 10 שנים כמזכיר הקיבוץ וממשיך לנהל את מחלקת הקליטה והצעירים במועצה האזורית עמק הירדן, זו השנה ה-12, עובדה המעידה  על אמונו הרב באורח החיים אותו מציעים ישובי עמק הירדן. הכתבה, שנועדה להתפרסם ביום העצמאות אך הוקדמה, כנראה לאור המתחים מול איראן, לשבוע שעבר, הצליחה מסתבר לעורר הדים חיוביים, למרות שמדובר בעיתון שבשגרה אינו מאוהדי ישראל. "בכתבה הוצגו גם פרופילים של רב, עולה מחבר העמים, תושבת ברקן, ערבי תושב יפו וצעיר תל אביבי. לשמחתנו קיבלנו משובים שהראיון שלנו עורר הדים חיוביים, כי הצלחנו לייצג את הישראלים שכן מאמינים בדו קיום ובפתרון של שלום ויחד עם זאת גאים בזהותם הישראלית והציונית" מספר שי. הכתבה התפרסמה בעיתוי ישראלי במיוחד עבור משפחת שושני - ממש עם גיוס הבן השני - איך לא - ליחידה מובחרת. מצ"ב הקישור לתבשיל הבריטי מתובל במלח הארץ, בבריטית טהורה כמובן (לכתבה המלאה)-http://www.guardian.co.uk/world/2012/mar/11/israel-living-in-worlds-spotlight לפתיחת הכתבה בקובץ פידיאף - לחצו כאן

נלחמים על "הבית של ענת" חפציבה ענת רגב, 58, מבית אלפא, עובדת עם ילדים על הרצף האוטיסטי זה 20 שנה. "במהלך השנים עבדתי כגננת וכמורה, ואף ניהלתי את 'כיתות דרור' לילדים על הרצף האוטיסטי בקיבוץ מסילות". לפני כשש שנים, לאחר שפגשה בצורך המהותי של המשפחות במועדונית, שתוכל לספק לנערים אחר צהריים חברתי הכולל לינה במקום, היא החליטה, יחד עם בעלה שמוליק, להקים בחפציבה את המועדונית "הבית של ענת". "החידוש במועדונית שלנו נולד בעקבות הקשבה לצרכים הייחודיים של בני המשפחות, המגיעות מכל רחבי הפריפריה הצפונית - מעמק הירדן ועד השומרון ועוד, שהתקשו להסיע את הילדים מקצות הארץ לשעתיים של פעילות, ואז לבוא ולהחזירם הביתה. הם העדיפו את האפשרות להביא את הילדים פעם אחת בשבוע, כולל לינה בלילה במועדונית. אנחנו החלטנו להרים את הכפפה ולאפשר למשפחות את האפשרות הזו, בשונה ממועדוניות סטנדרטיות, אשר לא מאפשרות לינה בלילה. החידוש הוכיח את עצמו - שמונה בני נוער, שאת חלקם לימדה רגב כשעוד היו פעוטות במסגרת "חטיבת דרור", מגיעים אליה בשש השנים האחרונות בקביעות. מחד, הם מקבלים הכנה לחיים עצמאיים, ומאידך, למשפחות יש אחר צהריים אחד, כולל לילה, שבו הם יכולים להקדיש לילדים האחרים במשפחה את תשומת הלב המלאה, הנגרעת מהם בחיי השגרה בשל הצרכים המיוחדים של אחיהם. לאחרונה, נאלצים ההורים של בני הנוער המשתתפים במועדונית לנהל מאבק מול חזית בלתי צפויה - משרד הרווחה, שמבקש לשנות את המתכונת הייחודית שאליה הגיעו בחפציבה, ולדרוש מהמועדונית לעבוד רק אחר הצהריים ללא לינה. "ההורים נלחמים בכל דרך על מנת להסיר את האיום הזה מעל המועדונית, שבעצם יביא לסגירתה". רעיונות ותמיכה יתקבלו בברכה. ענת רגב: 0522356269

רות דיין מציגה לשרת החקלאות תמונה מהרפת בנהלל לפניי קום המדינה כוכבות אמת אורית נוקד, שרת החקלאות ופיתוח הכפר, מצאה דרך ייחודית לציין את יום האישה הבינלאומי שחל ביום חמישי שעבר - היא רתמה אליה את מועצת החלב, ויחדיו הפיקו אירוע הצדעה לרפתניות ולנוקדות לדורותיהן. אורחת מכובדת במיוחד הייתה רות דיין, 95, שסיפרה לנוכחות כי בין כל התפקידים שמילאה לאורך חייה - דווקא התקופה שבילתה ברפת של נהלל, שם הכירה את בעלה משה דיין, זכורה לה כיפה ביותר בחייה.

על הדשא - חלומות שהתגשמו 8.3.2012

8.3.2012    ארכיון עיתונות

על הדשא - חלומות שהתגשמו רוני מ. האס

החלפת זרעים כפר סאלד שיתוף ירוק כפר סאלד יותם קיי, 25, ניבה זוגתו, 27 וביתם הצעירה לילי עברו לכפר סאלד לפני כשבעה חודשים לאחר שהייה של כשנתיים בחו"ל. הם שמחו לגלות שהגיעו לקיבוץ מאד סביבתי וירוק ומיד הפשילו שרוולים לתרום מהידע שבאמתחתם - כמומחים בנושאי קיימות וסביבה וכמורים לפארמקלצ'ר. "כשהגענו לכפר סאלד הבנו שהגענו למקום הנכון - קיבוץ עם גינה קהילתית, מערך מיחזור מפותח שכולל מערך להפרדת מזון אורגני (קומפוסט) ואפילו אגם... די מהר שמענו שיש ביקוש למזון אורגני. לפני כארבעה חודשים התכנסנו כ-20 איש והקמנו צוות היגוי לפיתוח הרעיון של הקמת קואופרטיב. הקואופרטיב נועד להנגיש מזון אורגני מקומי לקהילה האזורית- הן מבחינת נגישות והן מבחינת עלות התוצרת. הקואופרטיב אינו למטרות רווח וכולל עבודת התנדבות, תורנויות ומנוהל על ידי חבריו. הקואופרטיב יפיץ מזון אורגני בעיקר מתוצרת מקומית, חשוב לנו לתמוך בחקלאים קטנים ובכלכלה המקומית- ירקות, דבש, טחינה. לפני כחודש סיימו קורס פארמקלצ'ר, ובשיתוף עם מורה לחקלאות ביו-אינטנסיבית, אלכס פצ'ן, החליטו שהקואופרטיב יארח מדי פעם תושבים מכל האזור להחלפת זרעים, אירוע אותו מימשו לראשונה, בהצלחה ביום שישי האחרון בשיתוף זרעי דרור - המתמחים בזרעי מורשת אורגנים, סלואופוד גליל עליון והמדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר. הם גם משתפים פעולה עם מערכת החינוך בקיבוץ ששמחה להיעזר בהם לטיפוח מרחב ומבנה שלא היו עד כה בשימוש, ושישמש לפעילות כמרכז סביבתי חברתי ולגיבוש הקהילה. בעוד עשרה ימים יתקיים אירוע הפתיחה של הקואופרטיב, שבעקבותיו תתחיל פעם בשבוע אספקת התוצרת באופן מרוכז בכפר סאלד.www.growingwithmothernature.com

ערן צור בהופעה עברית יוצרת מוא"ז מגידו / עין השופט זו השנה השלישית שבה מתכנסים במועצה האזורית מגידו, ליד קיבוץ עין השופט, חובבי השפה העברית ויצירותיה, לחגיגת מילים וניגונים שנמשכה לאורך כל סוף השבוע במה שעונה לשם האוקסימורוני משהו - "כנס השוק". נטע שפירא, עין השופט, ממארגני הכנס, מספר כי המטרה המרכזית של הכנס היא קידום תרבות עברית עכשווית והענקת הזדמנות לאמנים ויוצרים - מאזור מגידו ובכלל, לתת ביטוי ליצירתם ולחבר בין אנשים וקהילות.

אלמוג בהר ואמירה הס בכנס השוק 2012.צילם רן פרץ "היוזמה מובלת על ידי תושבי האזור וכמה משוגעים לדבר מחוץ לאזור, והיא נתמכת על ידי קיבוץ עין השופט והמועצה האזורית מגידו. הכנס מתרכז בסוגות הקשורות במילה העברית - ספרות, שירה, קומיקס - ומשלב גם יצירות מתחום המוזיקה והאמנות הפלסטית, שיש להן נגיעה לטקסטים בעברית". יוצרים כמו אבות ישורון, אבא קובנר ואמירה הס קיבלו בכנס תשומת לב ייחודית, בנוסף ליוצרים נוספים, משכבר הימים או עכשוויים. בין השאר, נהנו המשתתפים גם מהופעה של ערן צור ומאומני קומיקס. כמו כן, התקיימו קבוצות דיון והרצאות, ובמסגרות אלה בלטו שתי בלוגריות מכוחותינו - נעמה כרמי ממעגן מיכאל ואורית עריף, לשעבר מקיבוץ רוחמה. לא על הדף לבדו.

ביבליופיליה גדות עדנה רבובסקי-לוי, 44, תושבת בקיבוץ גדות בשלוש שנים האחרונות, עבדה רוב חייה בחנויות ספרים בתל אביב, וידעה שיום אחד תפתח חנות משל עצמה. החלום נכנס לשלב של הגשמה לפני שלוש שנים, ולפני מעט יותר משנה הוגשם. רבובסקי-לוי פתחה בגדות חנות ספרים יד שנייה, הכוללת גם שירותי תרגום מאנגלית ולאנגלית. מסתבר שהחנות - העונה לשם "גוונדלין" (Gwendolyn) על שם מלכה בריטית מהמאה ה-12, וכמעט השם שהוענק לרבובסקי-לוי על ידי אימה (!) - אינה החלום היחיד שהגשימה באותו זמן, כיוון שכתשעה חודשים לאחר פתיחת החנות, הביאה לעולם זוג תאומים, חלום מקביל שהצליחה להגשים בביתה החדש בגדות. למה חנות יד שנייה? "ספר יד שנייה הוא בדרך כלל זול יותר, למעט ספרים שאזלו מההוצאה, ואז ניתן למוצאם רק בחנויות יד שנייה - עובדה לא פחות חשובה לחובבי ספרים". ה"ביבליופיליות" (אהבת הספרים), היא מספרת, עוברת אצלה בדם. אבא שלה הוא תולעת ספרים - "כל יומיים הוא קורא ספר חדש". היא עצמה כילדה קראה המון וכך עד היום. בכל מקרה, היא רואה בעיסוק בספרים סוג של שליחות - לחבר מחדש את דור האינטרנט אל הדף המודפס, לשפה של פעם, לאיורים של פעם ולריח של פעם. ואם כבר בריח נגענו, רבובסקי-לוי משלבת בחנותה גם קטורות, פיות, קריסטלים ואפילו עששיות, כל מה שיעשה לכם את חוויית הנוסטלגיה עמוקה יותר. אגב, התקליטים שבחנות ישמחו לפטיפון שיוכלו להתנגן עליו ולהפוך את האווירה בחנות למושלמת. פתוח: שלישי ושישי, 10:00-14:00 או לפי קריאה טלפונית 052-2544814.

כוכבי אמת תושבי תל אביב לא יכלו להתעלם בחודש החולף ממיצג תמוה שהוצנח לרחובותיהם, היישר מהחממה האקולוגית בעין שמר, על ידי תלמידי מבואות עירון ובית ספר גוונים, שהכינו אותו במסגרת לימודי איכות הסביבה. המיצג, שזכה לשם "בא בועבוע" בנוי מקירות ענקיים המורכבים ממאות בקבוקים הפוכים - בהם גדלות אצות חד תאיות, ירוקות ומבעבעות.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - כל הטוב הזה 23.2.2012

23.2.2012                                                                                          l ארכיון עיתונות

על הדשא - כל הטוב הזה רוני מ. האס

ארי ואמו החייל הלא בודד גרעין צבר- בארות יצחק לפני כמעט שנה וחצי התגייס ארי בנימין לסיירת גולני. בשבוע שעבר סיים את מסלול הכשרתו כלוחם בסיירת גולני כשהוא מקבל אות מצטיין בלוחמה זעירה. זה לא ממש הפתיע את הללו שמכירים אותו, לאורך הכשרתו סיים ארי מספר פרקים כחניך מצטיין. אבל ארי אינו חייל רגיל. הוא נולד וגדל בקזחסטאן. בגיל צעיר התייתם מהוריו הביולוגיים, וזוג יהודים מארה"ב החליט לאמץ אותו ואת אחיו ולהביאם לארה"ב.

ארי ומשפחתו המאמצת מאוחר יותר ההורים התגרשו וארי ואחותו רינה נותרו עם האם. אחותו הגדולה, רינה, החליטה עם בגרותה להתגייס לצבא האמריקני, היא שהתה בשתי תקופות של פעילות מבצעית בעיראק ונמצאת כעת במסלול הכשרת מפקדים מתקדם. ארי חלם שנים רבות לעלות ארצה ולהתגייס לחטיבת גולני. הוא הגשים את החלום שלו ועלה ארצה במסגרת גרעין צבר של תנועת הצופים והצטרף לקבוצה של חיילים בודדים בקיבוץ בארות יצחק. לקראת סיום המסלול זכה להפתעה - אמו, שאותה לא ראה כמעט שנתיים, הגיעה לישראל. אמו המאמצת בקיבוץ, יהודית, מספרת - "ארי הוא ממש כמו בן שלנו, אין לו משפחה בארץ, כמובן שאת כל השבתות הוא עושה איתנו בקיבוץ, אנחנו נוסעים לכל הטקסים שלו, למעשה אנחנו המשפחה הישראלית שלו. החברה שלו, גם היא מגרעין צבר, עושה עכשיו קורס קצינות, ושניהם מדברים על להישאר לחיות בישראל ". לייק ציוני בריבוע.

בת שבע בראון לשמח לבב אנוש אלרום/אפיקים בת שבע בראון עומדת לצאת לפנסיה בעוד כשנה בתום שנים רבות באולפני אלרום. בשנתיים האחרונות התחילה להרגיש שהיא חייבת להתנדב במשהו. היא נזכרה בימים בהם הגיעה לבית חולים איכילוב לאחר שבנה, בן 24, אושפז בבהילות לאחר אירוע לבבי, שם קיבלו יחס לבבי ומסור במיוחד. מאחר ויש לבראון כישורים יוצאי דופן בכל הקשור למלאכות הסריגה והאריגה, היא פגשה יום אחד בצורך של פגים בכובעי צמר, לשמור על חום גופם. הרעיון הזה הוביל לגיוס של חברות כישרוניות מקיבוצה, מקיבוץ אפיקים ואף מקריית שמונה, והיא החלה לאסוף כובעי צמר קטנטנים וכן כובעי בד ופליז שנתפרו במיוחד במתפרת אפיקים. "נעזרתי בנהג של אולפני אלרום, הוא העביר את החבילה למשרד שלנו בתל אביב, שם הבת שלנו שחייה בתל אביב, אספה את הכול והביאה לאיכילוב, לבית החולים דנה לילדים". התגובות לא איחרו לבוא, עדויות על הורים נרגשים וילדות מהמחלקה האונקולוגית שזכו בנוסף לכובעים, בתכשיטים סרוגים בחרוזים, פרי ידיה של בראון, הגיעו עד לקיבוץ המושלג. "אף פעם לא ידעתי שיש לי כישורים לוגיסטיים. אבל כאן הצלחתי להתרים את חברת ויטלגו בשניים וחצי קילו צמר, וקבלתי מחנות אבגד בתל אביב חרוזים בהנחה יפה, המון אנשים ונשים טובות נתנו לי יד. כשהייתי צעירה קראתי איפה שהוא שהתנדבות מאריכה חיים, עד שלא התחלתי עם זה לא האמנתי כמה זה עושה טוב". עכשיו היא מחפשת מקום להתנדב בו יום בשבוע עם צאתה לפנסיה. היא גם ספרית בין שאר כישוריה. לתשומת לב הצפוניים שבינינו.

תחרות כלבים. צילום: יוסי גיא תחרות גזעית גבעת חיים מאוחד יניב נהרי, 43, עובד בצוות הנוי של הקיבוץ, אחראי על כיבוי אש וכן על הקבורה בקיבוץ. אבל מקור נוסף וייחודי להתפרנסות שלו, היא יזמות שהחלה בקיבוצו לפני כ-20 שנה ביוזמתו של חבר אחר, אורי מטיאס, שאחרי כחמש שנים העביר את ה"רצועה" לידי יניב - יזמות לתערוכות כלבים. "לפני 15 שנה, קיבלתי מהקיבוץ בקשה לנהל את התערוכות. הייתי אז סטודנט וזה התאים לי. עם ההפרטות הפכתי למנהל היזמות." מדובר בתערוכות כלבים שונות - יותר מ-10 בשנה, רובן תערוכות של מועדוני כלבים גזעיים, אליהן מגיעים מכל הארץ כלבים ובעליהם ושופטים המתמחים בגזע הספציפי, נותנים ניקוד על מידת התאמתו של הכלב לקריטריונים של הגזע שלו. ככל שכלב מגיע לציון גבוה יותר, כך בעליו יוכלו למכור גורים שלו במחיר גבוה יותר. כלב שמצליח לנצח בשלוש תערוכות הופך לאלוף ישראל. לפני שבועיים התקיימה תערוכה מסוג אחר, גדולה במיוחד - תערוכה בינלאומית, בה השתתפו כל מועדוני הכלבים הקיימים בארץ - 140 סוגים שונים של כלבים. "השתתפו בתחרות 560 כלבים, היא התקיימה במשך יומיים, כשבין כל מנצחי הגזעים הייתה תחרות סופית לבחירת הכלב הגזעי מכולם". אם אתם סקרנים - המנצח המאושר עונה לשם המלכותי - דוריאן ג'רסי קורסו, מגזע קאנה-קורסו, בן שנתיים וחצי, מבית גידולו של הוטרינר ד"ר לזר ג'רסי ובן טיפוחיה ואילופה של דורית דמבין ביחד איתה גם זכה בסגנות אליפות העולם, אליפות צרפת, רומניה וסלובניה ומועמד לאליפות יופי בינלאומית. גזעיות לשמה.

כוכבי אמת בשעה טובה, נחנך ביום חמישי שעבר בחבל אשכול, המזנון החדש לחיילים במתחם תחנת האוטובוסים במועצה. המזנון הוקם ויפעל על טהרת ההתנדבות והוא מגשים את חלומה של חיילת אחת שיזמה את הרעיון, העבירה לביצוע לידי מתנדבות הסניף המקומי של האגודה למען החייל שבסיוע ההנהלה של האגודה, הסוכנות היהודית והמועצה יתחילו לגרום להרבה חיילים וחיילות להיות שבעים ומרוצים. המתנדבים ישמחו לתרומת ירקות ופירות וכן כסף לטובת הפעלת המזנון - בשמת גלין, נירים, 0543313264.

על הדשא - השמיים הם הגבול 16 לפברואר 2012

על הדשא - השמים הם הגבול רוני מ. האס הקיבוצניקים מימין לשמאל לירון תמיר שחר גיל. צילום: דובר צה"ל המ"פים והמג"דים הבאים של צה"ל בשבוע שעבר הסתיים קורס מפקדי פלוגות וקורס מפקדי גדודים בצה"ל. אורכו של הקורס כתשעה שבועות ויש בו למידה עיונית ומעשית. מסיימי הקורס עתידים להיות המ"פים והמג"דים הבאים של צה"ל. בין המסיימים עשרה קיבוצניקים. ארבעה מהם בתמונה: סרן לירון פוקס, סרן תמיר שלמן, סרן שחר שערבני וסרן גיל פירת. האחות מאיילת השחר צילום מוש הראל מישהי לסמוך עליה אילת השחר חנה מירובסקי, 69, אילת השחר, סיימה 48 שנות עבודה כאחות במרפאה הקיבוצית. "דווקא כשהגעתי לקיבוץ, לא היה מקום במרפאה והתחלתי לעבוד במטבח ובחינוך. רגע לפני שיצאתי לעבוד בקריית שמונה ביקשו ממני בכל זאת להיכנס לעבוד במרפאה, ומאז הייתי שם. עבדנו ארבע אחיות על 800 נפש. קיבוץ גדול. היינו יוצאות עם פנקס לביקורי בית, כולל לדברים הכי בנליים לא היו אז טלפונים, כך שעל מנת לבדוק מה נשמע, היינו חייבות להיכנס לביקור. כל צורך באחות הוביל לכך, שקרובי המשפחה היו מוקפצים לקרוא לאחות התורנית. בשנים האחרונות הקיבוץ שלנו, כמו הרבה קיבוצים אחרים, התחבר לשירותי שר"פ שנותנים מענה בשעת חירום בשעות שבהן המרפאה סגורה, מה שהוריד את הצורך באחות התורנית ושיפר באופן מסוים את איכות החיים שלנו כאחיות קיבוציות. היום יש השקעה רבה ברפואה מונעת, אבל אצלנו, עוד לפני שקופת חולים הציבה דרישות שכאלה, הפכנו להיות מאוד מסודרות ולהזמין חברים וחברות לבדיקות יזומות". מאז שיצאה לגמלאות, החלה מירובסקי להשתתף בחוגים ולבלות, למרות שעדיין היא משמשת כתובת לחברים ולמוסדות הקיבוץ בענייני בריאות. "רוב הקיבוצים לא מוכנים לוותר על המרפאה המקומית, ואני באמת חושבת שאין תחליף ליחס האישי ולהיכרות הרב-דורית של האחיות עם הציבור בקיבוץ, עובדה שסייעה לנו הרבה פעמים לזהות או למנוע מחלות, ואפילו להציל חיים של בן משפחה בזכות איתור מוקדם של נטיות גופניות למחלות במשפחה". מתנדבים מהונדורס. צילום: אביב לשם מתנדבים לחקלאות מחלקת מתנדבי חו"ל 19 צעירים ממדינות בדרום אמריקה הגיעו אלינו לתקופת התנדבות בקיבוץ והיכרות עם החקלאות הישראלית. הסטודנטים למקצועות החקלאות ובעלי החיים מאוניברסיטה בהונדורס מגיעים ממגוון מדינות - גואטמלה, אל סלוואדור, בוליביה, ניקרגואה, פנמה, הונדורס, ארצות הברית ואחד מגרמניה. איה שגיא, מנהלת מחלקת מתנדבי חו"ל מטעם התנועה, מספרת שהקבוצה באה לתקופת התנדבות ולמידה מהשטח למשך שלושה חודשים: "שיבצנו אותם בשבעה קיבוצים, בעיקר באזור הנגב. על פי החיוכים אפשר לראות שהם הגיעו במצב רוח מצוין, ומתכוונים להמשיך וליהנות אצלנו. הסטודנטים ישהו בארץ במסגרת פרויקט, המתקיים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ז'ומראנו שבהונדורס, במימון עצמי שלהם. אנחנו השתדלנו להתאים את תחום התעניינותם של הסטודנטים לענף החקלאי שבו הם מתנסים בקיבוץ, בין אם גידולי חקלאות, תעשייה בשירות החקלאות או בעלי חיים. הקשר עם האוניברסיטה נוצר לפני שנים רבות דרך פרופסור המלמד באוניברסיטה, ומדי שנה אנחנו קולטים מספר סטודנטים. השנה הגיעה קבוצה גדולה במיוחד - חבר'ה בשנות העשרים המוקדמות שלהם, שמאוד אוהבים את ישראל ומעריצים את הטכנולוגיה שלנו בחקלאות". טקס מקוה חנתון צילום גן מיידנברג טובלות ברוח פלורליסטית חנתון בקיבוץ המתחדש חנתון שבגליל התחתון, ישוב דתי-חברתי מתקדם, מאפשרים לקיים טקסים יהודיים על פי האמונה והנטייה האישית של האדם. בשנה האחרונה התפתחה מסורת מתחדשת של קיום מעגל נשים במקווה המקומי עבור כל יולדת, שבועות אחדים טרם מועד הלידה. "אנו מוקירות תודה על כך שמיקמנו בקיבוצנו מקווה ייחודי בסצנה הישראלית, מקווה חינוכי רוחני בגליל, היכן שכל אחד - גבר או אישה, דתי או חילוני, אורתודוקסי או לא אורתודוקסי, נשוי או רווק, נמשך למין שלו או למין השני - יכול לבוא על מנת לטבול לכל מטרה שהיא, עם הדרכה או בלעדיה, בפרטיות או בליווי. כך, מסורת עתיקה של נשים, אשר נהגו לטבול במקווה בטרם הלידה, הפכה בחנתון להתכנסות טקסית שאליה יכולות להתחבר הנשים המודרניות הפרוגרסיביות של קיבוצנו הקטן", מספרת הרבה ד"ר חביבה נר-דוד, 43, חנתון,רבה פלורליסטית שאינה שייכת לזרם יהודי מסוים, ומנהלת את המקווה הפלורליסטי בנוסף למרכז "רעות" המקומי, שבו היא מקיימת סדנאות הכנה וטקסי נישואין יהודיים מודרניים. בטקס הטבילה משלבות העומדות ללדת, על פי רצונן, יצירת תבנית גבס דמוית בטנן ההריונית, שמצטרפת לתצוגה של תבניות גבס דומות המוצגות במקום, עיצוב שרשראות נצרים מעגליות לתלייה בפתח הדלת של חדר המקווה כסמל למעגל החיים ולשרשרת הזהב של המסורת, אכילה ובילוי בחברותא וגם לימוד קצר אודות המסורת של טבילה קדם-לידתית. (לכתבה המלאה - דוגרינט, עיתון אינטרנט קהילתי בגלילhttp://dugrinet.co.il/13534/blog/2012/february/12) כוכבי אמת דניאל עובד, חוקוק, ואילן קצ'קה, נצר סירני, מתופפים, מנחי מעגלי תופים וקולגות משני קצוות ארץ, חברו בשבוע שעבר לתרפיסטים בהבעה ויצירה מגונן, עמיעד, אילת השחר ועוד, לטובת סדנאות לעובדי בנק הפועלים. בעקבות השביתה, שהשביתה את מלאכתם- הם נותרו וחצי תאוותם בידם. מועד חדש לסדנאות נקבע מיד עם תום השביתה לשביעות רצון האמנותיים מההתיישבות העובדת. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - חורף ישראלי

9.2.2012

על הדשא - חורף ישראלי רוני מ. האס

צילום: אינקה סטמפו עונת הרחצה דליה הגשם העז שפקד את ארצנו, הצליח להשלות אפילו את חברי קיבוץ דליה שהבריכה בקיבוצם התמלאה כאילו עומדת כבר בפתח עונת הרחצה... (מתוך עלון קיבוץ דליה. קרדיט - אינקה סטמפו).

דברים שרואות משם מ.א.גליל עליון/ מטה נשים פעילות ועובדות המועצה האזורית הגליל העליון נפגשו עם ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה, מכון לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי, כיריית פתיחה לכוונת המועצה להיכנס לתהליך בו תבחן את פעולותיה ותקציביה גם דרך המשקף המגדרי. "הניסיון במקומות שונים בעולם מראה כי שוויון בין נשים וגברים מיטיב עם מצבה הכלכלי של כלל האוכלוסייה. דרך מרכזית לעשות זאת היא הטמעה של היבטים מגדריים בתכנון התקציב ובתוכניות והחלטות כלכליות, בכ-80 מדינות בעולם הדרך הזו כבר מיושמת ברמה הממשלתית או ברמת השלטון המקומי, הרעיון המרכזי הוא שאם אנחנו נייצר פעילויות לילדים ובני נוער, מבוגרים וזקנים, אחרי שנבדוק את הצרכים מבחינה מגדרית (בנות ונשים לעומת בנים וגברים) המועצה תוכל להתכוונן באופן הרבה יותר מדויק ומתאים הן מבחינת פעילות המחלקות השונות והן מבחינה תקציבית למה שבעצם נדרש בשטח". אומרת דפנה אברהמס, מנהלת המחלקה לקידום מעמד האשה במועצה הצפונית. במפגש המכונן, העלו הנשים את העובדה כי תהליך כגון זה, יוכל גם לשמש כמודל לכל 29 הקיבוצים שבתחום רשותה שיוכלו לייעל את השירות ברמת היישוב, אם ישכילו לאמץ את התפיסה החדשנית הבוחנת את הפעילות ותקציביה דרך המשקפיים המגדריות. "הנשים ששמעו על השיטה, שקבלה אף גושפנקא מהאיחוד האירופי הביעו תחושתן כי מדובר בתהליך כה מתבקש ויעיל הן לטובת המועצה והן לטובת אזרחיה, שנשאלת השאלה - איך לא חשבנו על זה קודם...?".

צילום: אגף המשימות מטה משחרר אגף המשימות בשבועות האחרונים הוקם על ידי אגף המשימות ופעילים מהמטה לשחרור גלעד שליט, מטה פעולה חדש שמטרתו להביא לשחרורו מהכלא המצרי של עודה טראבין, בנו של השייח הבדואי סלימן טראבין. עודה טראבין, היה בן 18 כאשר חצה את הגבול המצרי מתוך כוונה לבקר את אחותו המתגוררת באל-עריש. שם הוא נעצר על ידי השלטונות המצריים והוכנס לכלא באשמת ריגול. רק כמה שנים לאחר מכן התברר למשפחתו כי הוא כלוא בבית סוהר במצרים, ומאז הם מנסים להביא לשחרורו באמצעים שונים ללא הצלחה.אביו של עודה פעל בשירות מנגנוני הביטחון של ישראל שנים רבות, ונשפט על כך במצרים, כשעד היום הוא צפוי לשנות מאסר ארוכות במידה ויכנס למצרים. התגייסות מטה הפעולה נשען על פעילי המטה לשחרורו של גלעד שליט שכוונתם לחולל תפנית במאמצים לשחרור עודה. כבר לאחר פגישה שהתקיימה עם המשפחה באזור באר שבע, ולאחר שיחות שקיימו חברי המטה עם שרים, ח"כים ואנשי המועצה לביטחון לאומי העוסקים בנושא, הגיע העניין ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהודיע כי הוא יפעל לשחרורו. יואל מרשק, מרכז אגף המשימות - "עודה אמור להשתחרר בעוד שלוש שנים אולם החשש של המשפחה הוא כי בשל חילופי השלטון משהו עשוי להשתבש. הבחור יושב על לא עוול בכפו ואנחנו מאמינים שיש לנו מחויבות להביא לשחרורו מהכלא מוקדם ככל האפשר, אנו נפגין מול שגרירות מצרים ומול הממשלה. לא נשקוט עד שנקיים את חובתנו המוסרית כחלק מהאחווה הקיימת בינינו לאוכלוסיה הבדואית בישראל ".

מיקה יזרעלוביץ מראה להם תיאטרון אצבע הגליל מיקה יזרעלוביץ, 38, היא תושבת טריה בקיבוץ גונן, אליו הגיעה לפני כשנה היישר מדימונה הרחוקה. יזרעלוביץ משמשת בשנה האחרונה כמנכ"לית תיאטרון מראה, תיאטרון מקצועי יוצר הממוקם בקריית שמונה ומשמש מרכז תרבות לכל תושבי אצבע הגליל ורמת הגולן. " הגעתי לכאן אחרי שעסקתי במוסדות תרבות גם בתל אביב, עיר הולדתי וגם בפריפריה הדרומית אליה שאפתי להגיע מתוך רצון להתרחק קצת מהשובע התרבותי המאפיין את מרכז הארץ ולעסוק במפעלים תרבותיים במקום שצמא ליצירה תרבותית מקומית". בדימונה היא פעלה משך שנתיים, שם הקימה עם קולגה נוספת את התיאטרון המקומי, ביחד הצליחו לגבש קבוצת שחקנים מקומית ויזרעלוביץ הרגישה שהיא יכולה להמשיך הלאה. אז שמעה על המכרז לניהול תיאטרון מראה בקצה השני של המדינה, באצבע הגליל. "ידעתי שאני לוקחת על עצמי אתגר לא פשוט- להפעלת תיאטרון המתבסס על אנשי מקצוע מקומיים שהתיאטרון הוא חייהם, נדרשים דברים בסיסיים- שחקנים, יוצרים, קהל וכמובן תקציבים". החלום שלה הוא קודם כל לייצר תיאטרון טוב, בנוסף היא חולמת לתת במה לאמנים מקומיים לפעול וליצור בבית שלהם. התיאטרון מציג רפרטואר מגוון כולל שיתופי פעולה עם תיאטראות ממרכז הארץ. לאחרונה זכה התיאטרון במכרז של המשרד לפיתוח הנגב והגליל בשיתוף משרד התרבות בתקציב יעודי להעסקת אנסמבל שחקנים קבועים בתיאטרון בשלוש שנים הקרובות. בימים הקרובים יחלו האודישנים בתיאטרון, לשחקנים תושבי האזור. לפרטים- תיאטרון מראה 6959659 04

כוכבי אמת יניב, 42, זהר, 41, וזיו, 26, בר נצר הם שלושה אחים בני המעפיל, שנפגשים על מגרשי ליגת הכדורעף משלושת עברי המתרס - יניב המאמן כיום את הפועל המעפיל - מנשה - עין שמר שעלתה לרבע גמר לאחר שניצחה את אלופת המדינה מכבי תל אביב אותה מאמן האח זהר, שפגש בתחילת העונה את אחיו זיו, המשחק בקבוצת מטה-אשר. שלושת האחים, ספורטאים בדם, ממשיכים לשמור על רוח ספורטיבית ואחוות אחים ללא קשר לניצחונות והפסדים על מגרשי הכדורעף.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547