על הדשא - השמיים הם הגבול 16 לפברואר 2012

על הדשא - השמים הם הגבול רוני מ. האס הקיבוצניקים מימין לשמאל לירון תמיר שחר גיל. צילום: דובר צה"ל המ"פים והמג"דים הבאים של צה"ל בשבוע שעבר הסתיים קורס מפקדי פלוגות וקורס מפקדי גדודים בצה"ל. אורכו של הקורס כתשעה שבועות ויש בו למידה עיונית ומעשית. מסיימי הקורס עתידים להיות המ"פים והמג"דים הבאים של צה"ל. בין המסיימים עשרה קיבוצניקים. ארבעה מהם בתמונה: סרן לירון פוקס, סרן תמיר שלמן, סרן שחר שערבני וסרן גיל פירת. האחות מאיילת השחר צילום מוש הראל מישהי לסמוך עליה אילת השחר חנה מירובסקי, 69, אילת השחר, סיימה 48 שנות עבודה כאחות במרפאה הקיבוצית. "דווקא כשהגעתי לקיבוץ, לא היה מקום במרפאה והתחלתי לעבוד במטבח ובחינוך. רגע לפני שיצאתי לעבוד בקריית שמונה ביקשו ממני בכל זאת להיכנס לעבוד במרפאה, ומאז הייתי שם. עבדנו ארבע אחיות על 800 נפש. קיבוץ גדול. היינו יוצאות עם פנקס לביקורי בית, כולל לדברים הכי בנליים לא היו אז טלפונים, כך שעל מנת לבדוק מה נשמע, היינו חייבות להיכנס לביקור. כל צורך באחות הוביל לכך, שקרובי המשפחה היו מוקפצים לקרוא לאחות התורנית. בשנים האחרונות הקיבוץ שלנו, כמו הרבה קיבוצים אחרים, התחבר לשירותי שר"פ שנותנים מענה בשעת חירום בשעות שבהן המרפאה סגורה, מה שהוריד את הצורך באחות התורנית ושיפר באופן מסוים את איכות החיים שלנו כאחיות קיבוציות. היום יש השקעה רבה ברפואה מונעת, אבל אצלנו, עוד לפני שקופת חולים הציבה דרישות שכאלה, הפכנו להיות מאוד מסודרות ולהזמין חברים וחברות לבדיקות יזומות". מאז שיצאה לגמלאות, החלה מירובסקי להשתתף בחוגים ולבלות, למרות שעדיין היא משמשת כתובת לחברים ולמוסדות הקיבוץ בענייני בריאות. "רוב הקיבוצים לא מוכנים לוותר על המרפאה המקומית, ואני באמת חושבת שאין תחליף ליחס האישי ולהיכרות הרב-דורית של האחיות עם הציבור בקיבוץ, עובדה שסייעה לנו הרבה פעמים לזהות או למנוע מחלות, ואפילו להציל חיים של בן משפחה בזכות איתור מוקדם של נטיות גופניות למחלות במשפחה". מתנדבים מהונדורס. צילום: אביב לשם מתנדבים לחקלאות מחלקת מתנדבי חו"ל 19 צעירים ממדינות בדרום אמריקה הגיעו אלינו לתקופת התנדבות בקיבוץ והיכרות עם החקלאות הישראלית. הסטודנטים למקצועות החקלאות ובעלי החיים מאוניברסיטה בהונדורס מגיעים ממגוון מדינות - גואטמלה, אל סלוואדור, בוליביה, ניקרגואה, פנמה, הונדורס, ארצות הברית ואחד מגרמניה. איה שגיא, מנהלת מחלקת מתנדבי חו"ל מטעם התנועה, מספרת שהקבוצה באה לתקופת התנדבות ולמידה מהשטח למשך שלושה חודשים: "שיבצנו אותם בשבעה קיבוצים, בעיקר באזור הנגב. על פי החיוכים אפשר לראות שהם הגיעו במצב רוח מצוין, ומתכוונים להמשיך וליהנות אצלנו. הסטודנטים ישהו בארץ במסגרת פרויקט, המתקיים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ז'ומראנו שבהונדורס, במימון עצמי שלהם. אנחנו השתדלנו להתאים את תחום התעניינותם של הסטודנטים לענף החקלאי שבו הם מתנסים בקיבוץ, בין אם גידולי חקלאות, תעשייה בשירות החקלאות או בעלי חיים. הקשר עם האוניברסיטה נוצר לפני שנים רבות דרך פרופסור המלמד באוניברסיטה, ומדי שנה אנחנו קולטים מספר סטודנטים. השנה הגיעה קבוצה גדולה במיוחד - חבר'ה בשנות העשרים המוקדמות שלהם, שמאוד אוהבים את ישראל ומעריצים את הטכנולוגיה שלנו בחקלאות". טקס מקוה חנתון צילום גן מיידנברג טובלות ברוח פלורליסטית חנתון בקיבוץ המתחדש חנתון שבגליל התחתון, ישוב דתי-חברתי מתקדם, מאפשרים לקיים טקסים יהודיים על פי האמונה והנטייה האישית של האדם. בשנה האחרונה התפתחה מסורת מתחדשת של קיום מעגל נשים במקווה המקומי עבור כל יולדת, שבועות אחדים טרם מועד הלידה. "אנו מוקירות תודה על כך שמיקמנו בקיבוצנו מקווה ייחודי בסצנה הישראלית, מקווה חינוכי רוחני בגליל, היכן שכל אחד - גבר או אישה, דתי או חילוני, אורתודוקסי או לא אורתודוקסי, נשוי או רווק, נמשך למין שלו או למין השני - יכול לבוא על מנת לטבול לכל מטרה שהיא, עם הדרכה או בלעדיה, בפרטיות או בליווי. כך, מסורת עתיקה של נשים, אשר נהגו לטבול במקווה בטרם הלידה, הפכה בחנתון להתכנסות טקסית שאליה יכולות להתחבר הנשים המודרניות הפרוגרסיביות של קיבוצנו הקטן", מספרת הרבה ד"ר חביבה נר-דוד, 43, חנתון,רבה פלורליסטית שאינה שייכת לזרם יהודי מסוים, ומנהלת את המקווה הפלורליסטי בנוסף למרכז "רעות" המקומי, שבו היא מקיימת סדנאות הכנה וטקסי נישואין יהודיים מודרניים. בטקס הטבילה משלבות העומדות ללדת, על פי רצונן, יצירת תבנית גבס דמוית בטנן ההריונית, שמצטרפת לתצוגה של תבניות גבס דומות המוצגות במקום, עיצוב שרשראות נצרים מעגליות לתלייה בפתח הדלת של חדר המקווה כסמל למעגל החיים ולשרשרת הזהב של המסורת, אכילה ובילוי בחברותא וגם לימוד קצר אודות המסורת של טבילה קדם-לידתית. (לכתבה המלאה - דוגרינט, עיתון אינטרנט קהילתי בגלילhttp://dugrinet.co.il/13534/blog/2012/february/12) כוכבי אמת דניאל עובד, חוקוק, ואילן קצ'קה, נצר סירני, מתופפים, מנחי מעגלי תופים וקולגות משני קצוות ארץ, חברו בשבוע שעבר לתרפיסטים בהבעה ויצירה מגונן, עמיעד, אילת השחר ועוד, לטובת סדנאות לעובדי בנק הפועלים. בעקבות השביתה, שהשביתה את מלאכתם- הם נותרו וחצי תאוותם בידם. מועד חדש לסדנאות נקבע מיד עם תום השביתה לשביעות רצון האמנותיים מההתיישבות העובדת. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - חורף ישראלי

9.2.2012

על הדשא - חורף ישראלי רוני מ. האס

צילום: אינקה סטמפו עונת הרחצה דליה הגשם העז שפקד את ארצנו, הצליח להשלות אפילו את חברי קיבוץ דליה שהבריכה בקיבוצם התמלאה כאילו עומדת כבר בפתח עונת הרחצה... (מתוך עלון קיבוץ דליה. קרדיט - אינקה סטמפו).

דברים שרואות משם מ.א.גליל עליון/ מטה נשים פעילות ועובדות המועצה האזורית הגליל העליון נפגשו עם ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה, מכון לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי, כיריית פתיחה לכוונת המועצה להיכנס לתהליך בו תבחן את פעולותיה ותקציביה גם דרך המשקף המגדרי. "הניסיון במקומות שונים בעולם מראה כי שוויון בין נשים וגברים מיטיב עם מצבה הכלכלי של כלל האוכלוסייה. דרך מרכזית לעשות זאת היא הטמעה של היבטים מגדריים בתכנון התקציב ובתוכניות והחלטות כלכליות, בכ-80 מדינות בעולם הדרך הזו כבר מיושמת ברמה הממשלתית או ברמת השלטון המקומי, הרעיון המרכזי הוא שאם אנחנו נייצר פעילויות לילדים ובני נוער, מבוגרים וזקנים, אחרי שנבדוק את הצרכים מבחינה מגדרית (בנות ונשים לעומת בנים וגברים) המועצה תוכל להתכוונן באופן הרבה יותר מדויק ומתאים הן מבחינת פעילות המחלקות השונות והן מבחינה תקציבית למה שבעצם נדרש בשטח". אומרת דפנה אברהמס, מנהלת המחלקה לקידום מעמד האשה במועצה הצפונית. במפגש המכונן, העלו הנשים את העובדה כי תהליך כגון זה, יוכל גם לשמש כמודל לכל 29 הקיבוצים שבתחום רשותה שיוכלו לייעל את השירות ברמת היישוב, אם ישכילו לאמץ את התפיסה החדשנית הבוחנת את הפעילות ותקציביה דרך המשקפיים המגדריות. "הנשים ששמעו על השיטה, שקבלה אף גושפנקא מהאיחוד האירופי הביעו תחושתן כי מדובר בתהליך כה מתבקש ויעיל הן לטובת המועצה והן לטובת אזרחיה, שנשאלת השאלה - איך לא חשבנו על זה קודם...?".

צילום: אגף המשימות מטה משחרר אגף המשימות בשבועות האחרונים הוקם על ידי אגף המשימות ופעילים מהמטה לשחרור גלעד שליט, מטה פעולה חדש שמטרתו להביא לשחרורו מהכלא המצרי של עודה טראבין, בנו של השייח הבדואי סלימן טראבין. עודה טראבין, היה בן 18 כאשר חצה את הגבול המצרי מתוך כוונה לבקר את אחותו המתגוררת באל-עריש. שם הוא נעצר על ידי השלטונות המצריים והוכנס לכלא באשמת ריגול. רק כמה שנים לאחר מכן התברר למשפחתו כי הוא כלוא בבית סוהר במצרים, ומאז הם מנסים להביא לשחרורו באמצעים שונים ללא הצלחה.אביו של עודה פעל בשירות מנגנוני הביטחון של ישראל שנים רבות, ונשפט על כך במצרים, כשעד היום הוא צפוי לשנות מאסר ארוכות במידה ויכנס למצרים. התגייסות מטה הפעולה נשען על פעילי המטה לשחרורו של גלעד שליט שכוונתם לחולל תפנית במאמצים לשחרור עודה. כבר לאחר פגישה שהתקיימה עם המשפחה באזור באר שבע, ולאחר שיחות שקיימו חברי המטה עם שרים, ח"כים ואנשי המועצה לביטחון לאומי העוסקים בנושא, הגיע העניין ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהודיע כי הוא יפעל לשחרורו. יואל מרשק, מרכז אגף המשימות - "עודה אמור להשתחרר בעוד שלוש שנים אולם החשש של המשפחה הוא כי בשל חילופי השלטון משהו עשוי להשתבש. הבחור יושב על לא עוול בכפו ואנחנו מאמינים שיש לנו מחויבות להביא לשחרורו מהכלא מוקדם ככל האפשר, אנו נפגין מול שגרירות מצרים ומול הממשלה. לא נשקוט עד שנקיים את חובתנו המוסרית כחלק מהאחווה הקיימת בינינו לאוכלוסיה הבדואית בישראל ".

מיקה יזרעלוביץ מראה להם תיאטרון אצבע הגליל מיקה יזרעלוביץ, 38, היא תושבת טריה בקיבוץ גונן, אליו הגיעה לפני כשנה היישר מדימונה הרחוקה. יזרעלוביץ משמשת בשנה האחרונה כמנכ"לית תיאטרון מראה, תיאטרון מקצועי יוצר הממוקם בקריית שמונה ומשמש מרכז תרבות לכל תושבי אצבע הגליל ורמת הגולן. " הגעתי לכאן אחרי שעסקתי במוסדות תרבות גם בתל אביב, עיר הולדתי וגם בפריפריה הדרומית אליה שאפתי להגיע מתוך רצון להתרחק קצת מהשובע התרבותי המאפיין את מרכז הארץ ולעסוק במפעלים תרבותיים במקום שצמא ליצירה תרבותית מקומית". בדימונה היא פעלה משך שנתיים, שם הקימה עם קולגה נוספת את התיאטרון המקומי, ביחד הצליחו לגבש קבוצת שחקנים מקומית ויזרעלוביץ הרגישה שהיא יכולה להמשיך הלאה. אז שמעה על המכרז לניהול תיאטרון מראה בקצה השני של המדינה, באצבע הגליל. "ידעתי שאני לוקחת על עצמי אתגר לא פשוט- להפעלת תיאטרון המתבסס על אנשי מקצוע מקומיים שהתיאטרון הוא חייהם, נדרשים דברים בסיסיים- שחקנים, יוצרים, קהל וכמובן תקציבים". החלום שלה הוא קודם כל לייצר תיאטרון טוב, בנוסף היא חולמת לתת במה לאמנים מקומיים לפעול וליצור בבית שלהם. התיאטרון מציג רפרטואר מגוון כולל שיתופי פעולה עם תיאטראות ממרכז הארץ. לאחרונה זכה התיאטרון במכרז של המשרד לפיתוח הנגב והגליל בשיתוף משרד התרבות בתקציב יעודי להעסקת אנסמבל שחקנים קבועים בתיאטרון בשלוש שנים הקרובות. בימים הקרובים יחלו האודישנים בתיאטרון, לשחקנים תושבי האזור. לפרטים- תיאטרון מראה 6959659 04

כוכבי אמת יניב, 42, זהר, 41, וזיו, 26, בר נצר הם שלושה אחים בני המעפיל, שנפגשים על מגרשי ליגת הכדורעף משלושת עברי המתרס - יניב המאמן כיום את הפועל המעפיל - מנשה - עין שמר שעלתה לרבע גמר לאחר שניצחה את אלופת המדינה מכבי תל אביב אותה מאמן האח זהר, שפגש בתחילת העונה את אחיו זיו, המשחק בקבוצת מטה-אשר. שלושת האחים, ספורטאים בדם, ממשיכים לשמור על רוח ספורטיבית ואחוות אחים ללא קשר לניצחונות והפסדים על מגרשי הכדורעף.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - קשב אינדיאני רוני מ. האס צילום: דוד עינב קשת מול הגלעד  גשמי הברכה הביאו הרבה צבע לשמיים בדמות קשתות מרהיבות שנמתחו ממעל. בתמונה- קשת מעל שדות החיטה של עין הנציב מול הרי הגלעד. צילום: עופר רימון גלעד ונועם הפתיעו לטובה אגף המשימות יותר מחמש שנים יכלו רק לדמיין באגף המשימות את הרגע הזה. בשבוע שעבר זה קרה. לקראת ערב, נכנסו לאגף המשימות גלעד שליט ואביו, נועם. הם הגיעו ללא תיאום מוקדם והצליחו לרגש את כל חברי האגף. עופר רימון, חצרים, אגף המשימות מספר - "נועם רצה להראות לבנו גלעד את מבנה מטה המאבק להשבתו ואת הפעילים של אגף המשימות שלא חסכו מאמץ במאבק. כשיואל מרשק, רכז האגף, הציג לגלעד את התמונות של רון ארד ושל גלעד שעדיין תלויות בחדרו זו לצד זו, הוא הסביר לגלעד שמטרת המאבק הייתה שגורלו לא יהיה כגורל רון ארד. גלעד ציין בחיוך מבוייש ששמע הרבה ברדיו בשבי על פעילות המטה ורצה להגיד תודה. יואל הזכיר לו שלא מדובר באדם אחד אלא בצוות מאחוריו עמדו ופעלו מאות אלפי חברי קיבוצים. אחרי לחיצות ידיים וחיבוקים נפרדו נועם וגלעד מהפעילים והמשיכו לדרכם. באגף המשימות כבר מתכננים סיור לגלעד לכל נקודות המאבק למען שחרורו. משימות זה משימות. אורה המר לגעת בשמיים דרך הלב כפר הנשיא אורה המר, 54, כפר הנשיא, היא אישה שאוהבת להקשיב. מדיבורה עולה מבטא אנגלוסכסי נעים, לא ברור אם העובדה שהיא עוסקת כבר שנים בהקשבה, ליתר דיוק - במעגלי הקשבה ברוח המסורת האינדיאנית, קשורים לכך - אבל היא ממש נראית כמו אינדיאנית. "מעגלי הקשבה שאובים מהמסורת האינדיאנית, בה היו יושבים חברי השבט סביב המדורה ומעבירים מקל דיבור אדם לחברו. רק מי שאחז במקל הייתה לו הזכות לדבר, לשאר הייתה נוצרת הזכות להקשיב. כל מה שנאמר במעגל - נשאר במעגל. מדובר ביצירת הקשבה מחודשת, אמיתית, מהלב, כמו כשהיינו ילדים - בלי ביקורתיות ושיפוטיות ושאר החסמים ששמנו במהלך שנות התבגרותנו על יכולת ההקשבה שלנו". בחייה המקצועיים, מעבר להנחיית מעגלי הקשבה והכשרת מנחים (טריינרית), היא מלמדת קיימות (אקולוגיה), ומתנדבת בעמותה לקידום היחסים בין קיבוצה לתושבי טובא זנגריה השכנים ובמרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בגליל ובגולן. המר שהוכשרה בעמותת האם האמריקאית, פעילה בעמותת מעגל ההקשבה הישראלית ומשמשת כיום כראש תחום חברה משותפת. ומה הלאה? "לאחרונה החלטתי להפסיק להתרוצץ בכל הארץ ודווקא לפתוח מעגלי הקשבה קרוב לבית". אשה ברת-קיימא. לאתר העמותה- http://www.hakshava.org/ אורה - 0546924044 וותיקי העמק מכייפים בקנרים מ.א.עמק יזרעאל בחודש דצמבר האחרון יצאה קבוצה של וותיקים מעמק יזרעאל לטיול בחו"ל במקום לא שגרתי יחסית - האיים הקנרים. תמי גרופר, רכזת תרבות ופנאי בסב יום, המרכז היומי למען הזקן בעמק יזרעאל מספרת: "רבים מאתנו שמענו על האיים הקנריים, כאתר נופש, אך מעטים מכירים את האיים כטיול גיאוגרפי או כ"טיול עומק", כפי שמכנים זאת בעגה המקצועית." הותיקים ביקרו בארבעה איים, כשאת המעבר בין אי לאי ביצעו בטיסות או הפלגות, הם עלו לגבהים של 3500 מ', מעל גובה העננים ועמדו יפה במיעוט החמצן בפסגות, הם גם ירדו למעמקי האדמה, לתוך מנהרות שנוצרו בעקבות התפרצויות געשיות, שם גם נחשפו לאולם קונצרטים תת קרקעי יחיד מסוגו בעולם. "זהו הטיול השישי שהעמותה לותיקי עמק יזרעאל מוציאה לחו"ל. הטיולים הם הצלחה בלתי רגילה, המאפשרת גם לאדם הוותיק לטייל בחו"ל, עם ליווי מקצועי ורפואי, עם ההדרכה הטובה ביותר שיש ועם אנשים נהדרים מהעמק". צילום: דוד עינב כוכב אמת לשיר צדק, שחקן ההגנה של קבוצת הכדורגל העולה, קריית שמונה, יש ייחוס קיבוצי לא מבוטל. מעבר לעובדה שמשפחתו מצד אימו הם קיבוצניקים מבית אלפא, הוא עצמו התחנך במערכת הגיל הרך של הקיבוץ. קבוצתי מבטן ומלידה.

על הדשא - ברוח ההתנדבות

12.1.201                                                                                                 ארכיון עיתונות

על הדשא - ברוח ההתנדבות רוני מ. האס

צילום באדיבות מועצה אזורית עמק יזרעאל עמק תפארת ערב הוקרה מיוחד לוותיקי עמק יזרעאל, רצוף שירה וזמר, התקיים בסוף החודש באולם התרבות האזורי בקיבוץ יפעת. באירוע - שאורגן על ידי מחלקת התרבות של המועצה בשיתוף עמותת ותיקי העמק ובחסות המשרד לאזרחים ותיקים - השתתפו כ-600 איש ששרו הרבה נעמי שמר. הרבה כבוד.

רוב הזמן שחמט גדות למיה פורת, 21, רחובות, יש משפחה ענפה בקיבוץ גדות. בשנים האחרונות כל ביקור שלה בקיבוץ נגמר בהרבה שעות של משחק שחמט עם הבני-דודים הצעירים. "אנחנו שתי אחיות וארבעה אחים, שמגיל צעיר משחקים שחמט. זה התחיל כשאבא שלנו לימד את האחים הגדולים שלי לשחק, ומהר מאוד הם כל כך התקדמו שכבר היה צריך להביא מורה פרטי הביתה. הם הצליחו להדביק את כולנו, ולאט לאט הפכנו למשפחה שעסוקה רב הזמן בשחמט - כולל השתתפות בתחרויות ארציות, בליגות בסופי שבוע ובתחרויות בחו"ל". פורת שותפה כיום בנבחרת הלאומית של ישראל, ונושאת את התואר אומן בינלאומי (א.מ.נ). באחד הביקורים האחרונים אצל הדודים בגדות הם העלו את המשאלה, שמיה תפתח חוג שעוד ילדים יוכלו ליהנות מהספורט המוחי המהנה הזה, ושיהיו לבני הדודים עוד שותפים לאהבת השחמט. פורת הרגישה, שזו בשבילה הזדמנות לעשות מעשה לטובת ילדי הצפון, ויזמה פתיחתם של קורסים לילדים ומבוגרים מכל האזור, ברמות שונות, ולמענם היא מגיעה במיוחד לקיבוץ הצפוני. חמש סיבות למה כדאי ללמוד שחמט? "המשחק מפתח יכולות חשובות אצל ילדים ומבוגרים, כמו: ריכוז, התמדה, זיכרון, שיפור ביכולת הלמידה, ביכולת לנצח ולהפסיד בכבוד והכי חשוב - הרבה שעות של כיף". לפרטים: 0544947260.

עולים על הסוס עין שמר לפני כשנתיים, כשרצו לסגור את האורווה בעין שמר, החליט עטר שנפלד, 34, שחזר שנתיים קודם לכן לחיות בקיבוץ, לא לתת לזה לקרות. לשנפלד היו סיבות טובות; אביו, ברוך שנפלד ז"ל, שנהרג לפני 15 שנה בתאונת דרכים קטלנית, היה ממגדלי הסוסים הבכירים ומראשוני העוסקים ברכיבה טיפולית בארץ ובחו"ל. שנפלד הצעיר נהג לרכב על סוסים מגיל צעיר, כשבגיל עשר, לאחר שנפל מסוס, החליט לפרוש. עם החזרה לקיבוץ התעורר בשנפלד הצעיר רצון עז לחזור לשורשים; הוא ראה כיצד הנוער הקיבוצי ספון בביתו, בעיקר מול מסכים, וחשב כי תרומתו הגדולה ביותר תהיה להוציא את החבר'ה החוצה. מעבר לכך שנבחר לנהל את הנוי של הקיבוץ, קיבל על עצמו את ניהול האורווה והחל לרתום יותר ויותר בני נוער לפעילות בה. השנה לקח על עצמו שנפלד מיזם נוסף של נתינה לקהילה: בעין שמר פועל בשנים האחרונות הוסטל של ארגון "בית אקשטיין" לילדים בעלי צרכים מיוחדים. שנפלד, שצירף השנה לשורותיו את גל שחף, מדריך רכיבה טיפולית, הציע לאפשר לילדי ההוסטל להגיע לאורווה שלוש פעמים בשבוע וליהנות מן החוויה הטיפולית, הנוצרת במפגש עם הסוסים. הרעיון נפל על אוזניים פתוחות, והשבוע החלו ילדי "בית אקשטיין" לבקר באורווה. לטובת המיזם מחפש שנפלד מתנדבים בני כל הגילים, מהאזור כולו, שיהיו מוכנים להוביל את הסוסים, לתת עזרה לצוות המטפל וכל רעיון אחר לתרומה לטובת האורווה. מי שהסיפור שלנו ממש מדבר אל לבו ירצה ודאי לדעת, כי גם בהוסטל עצמו ישמחו להיעזר במתנדבים מהאזור. עטר שנפלד -;0542114471 הוסטל - 046274160.

מתנדבים לחלץ מוא"ז גליל עליון 45 מתושבי המועצה האזורית הגליל העליון יצאו לפני שבועיים להשתתף בקורס חילוץ בבסיס צריפין שבמרכז הארץ. את הקורס יזמו הצפוניים במסגרת היערכות לשעת חירום, ובעיקר כהכנה להתמודדות לאחר רעידות אדמה, והוא מהווה המשך ישיר של תרגיל שערכו לפני כשנה, ובו נבדקה יכולת המועצה הגלילית לשמש מרכז פינוי אזורי במקרה של רעידת אדמה באזור. גרשון שרון, כפר סאלד, שהשתתף בקורס ומתפקד כרמ"ט המועצה בחירום, מספר כי "ריבוי המשתתפים בקורס תואם את תפיסת העולם שלנו, שלפיה לכל אחד בקהילה יש תפקיד בשעת חירום, במטרה שכולם יחושו כי הם לוקחים חלק במאמץ משותף, ויחד מחזקים את החוסן הקהילתי שלנו. בקורס הייתה אווירה מאוד טובה, אנשים לוקחים ברצינות את התפקיד שלהם, יש מוטיבציה גבוהה ורצון עז ללמוד". קבוצת המתנדבים המחלצים כוללת אנשים מגיל 30 עד 60, חברי קיבוצים ותושבי ההרחבות, מ-19 קיבוצים שונים מרחבי הגליל העליון. הקורס הוא חלק מלקחי תרגיל, שנערך לפני כשנה ומטרתו הייתה לספק למשתתפים כלים להתמודד עם חילוץ נפגעים במקרה של רעידות אדמה או פגיעות טילים, ברגעים הראשונים לפני שכוחות הביטחון וההצלה יגיעו ליישובים. הנחת היסוד שעליה מתבססים הצפוניים היא, שברגע האמת ייאלצו לפחות בשלב הראשון להתמודד לבד עם המציאות, ולכן עליהם להיערך לכך בכל הרצינות. בהמשך מתכוונים בגליל העליון להקים יחידה מקצועית, שתעבוד בצמוד לכוחות הביטחון באזור. לוקחים אחריות עד הסוף. כוכבי אמת בוועידת המלונאים, לסיכום שנת 2011, ייצגו את התנועה הקיבוצית מנהלי ומנהלות המלונות מהקיבוצים שפיים, כפר גלעדי, הגושרים, כפר בלום, עין גב, נחשולים, עין גדי, רמת רחל וגנוסר. במסגרת חלוקת פרסים של המועצה לארץ ישראל יפה זכה מלון נוף גנוסר לציון "5 פרחי יופי" ולדגל יופי מיוחד. הו כנרת שלנ.

יוגי בגולן

רוני האס הגיעה ליוגישף ברמת הגולן וגילה את יוגי גבעול השף, שהביא טונות של רזומה לרמה

 שלח לחבר  הדפס  

רוני מ. האס | 12/01/2012

יוגי שף ממוקמת במתחם החדש בצומת וואסט ברמת הגולן. המתחם, שתוכנן בקווים נקיים הנותנים הרבה כבוד לנוף שמסביב ובעיקר לשמים הגדולים כל כך בקצה העולם, עשה שימוש בשרידי המבנים הסוריים שנשארו במקום. פנים המסעדה, הבנויה בתוך אחד המבנים העתיקים הללו, מעוצב בקווים מאד נקיים. מיד בכניסה ניתן לחזות במטבח המקצועי הפתוח של המסעדה, כולל בר ישיבה המשקיף היישר על העושים במלאכה. על אחד הקירות המרכזים, תלויים צילומים משפחתיים המתעדים את ההיסטוריה המשפחתית של יותם במשך שש דורות לאחור, בכל קצוות תבל, כולל תמונות מההיסטוריה הקיבוצית של המשפחה. חלונות גדולים קרועים אל נופי הגולן המפעימים, כשוילונות שקופים וארוכים מרככים את אינסופיותם. הקירות והכסאות צבועים בלבן חלבי, שולחנות עץ עטופים במפות בד בהירות וערוכים בכלים לבנים. גם המנות מוגשות באסתטיקת גורמה. כל קישוט אגב- טעים לפחות כמו המנה אותה הוא מעטר. 

אז מה יש לנו פה? 

אוכל מקומי, נקי, בריא, ברמה של גורמה. במסעדה מתבססים על חומרי גלם ישירות מהיצרנים או המגדלים המקומיים כשהדגש על חומרי גלם בריאים- כאן הבשר יהיה טרי (שזה טוב לנו בכל מקרה), הקמח יהיה מלא וגם הסוכר. הירקות והפירות ועשבי התיבול נקטפים בגינותיהם של מגדלים מקומיים, מה שנותן תוצאה אורגנית מהשורש ושאר התוצרת- גבינות צאן, בשר בקר ושמן זית- נקנית כאמור מיצרנים מקומיים. גם היינות, ברובם המכריע מיקבים ברחבי הגולן. 

מנה מנצחת

את המנות האחרונות של יוגישף מכינה קונדיטורית מרמת הגולן. הפאי תפוחים המסורתי (29 ₪) שלה כל כך מזכיר את הפאי של סבתא, גם למי שסבתא שלו מעולם לא אפתה פאי תפוחים. לרגע אתה מרגיש שאכלת מנה כמו של פעם, מלאת אהבה ללא תנאי. ועוד בריאה כל כך. אבל מולה התחרו המנה הראשונה והמנה העיקרית. המנה הראשונה- נתחי סינטה צרובה ברוטב שוקולד (35 ₪) הייתה יכולה לזכות במקום הראשון, רק שאנחנו קיווינו ליותר מתוק מהמנה המרדנית הזו, אז החלטנו שהמנה העיקרית- נתח שפיץ-צ'אך ברוטב אספניול, תאנים קלויות וסלק (89 ₪), עונה על כל הקריטריונים שלנו למקום הראשון- איכותית, מפתיעה ושלא תיגמר לעולם. לא לגמרי הבנו מה זה בדיוק האספניול הזה אבל לא יכולנו להפסיק לאכול את התוספת שהכילה תאנים מהבוסתן וסלק, זה לצד הנתח הבשרני מחד והנימוח מאידך זיכה את המנה המצוינת הזו במקום הראשון. 

האיש שלנו 

יותם גבעול, "יוגי", 32, הוא מהאנשים הפעלתנים האלה שלא ממש אוהבים מסגרות נוקשות. הוא מתבדח  שללמוד בבית ספר הוא אף פעם לא למד, זו בכלל לא מהחוויות שהוא נהנה לדבר עליהן, אבל כשבגיל 18 נסע עם הוריו לארצות הברית, הוא נדלק על הנושא של בישול וגילה שבדברים שכיף לו לעשות הוא מצליח, למרות הקושי, ללמוד. הוא למד קולינריה- אומנות הבישול בבוסטון יוניברסיטי וסיים תואר ראשון בניוברי קולג'. עם הזמן גילה שבמקרה זכה ללמוד במוסד מאד יוקרתי בו לימדו אותו טובי השפים בארה"ב. ב- 12 השנים ששהה בארה"ב הספיק לעבוד בכמה מסעדות יוקרה בבוסטון, להיות השף התזונתי של ספורטאים מה – NFL וה NBA , לעבוד באצטדיון שמגיש בסופי שבוע ל-17,000 לקוחות, לכתוב עם יהונתן גפן (!) ספר בישול לאנשים שאין להם מושג בלבשל, לעבוד ארבע שנים כמומחה בהתאמת דיאטות מיוחדת לבעלי צרכים מיוחדים ואז החליט שהוא מתגעגע הביתה וחזר לגולן. עכשיו הוא תושב בקיבוץ ילדותו- עין זיון ומפנק את תושבי הגולן ומטייליו בארוחות גורמה-בריאות. סוג של שילוב מנצח. 

עדויות מהשטח

לא ברור אם האוכל שמקבלים ביוגישף יותר בריא או יותר טעים, מה שבטוח- הוא אסתטי מאד. שני השולחנות שישבו לידנו היו חייבים להודות ליותם. אשה אחת אמרה לו שהיא חוזרת בדיוק מפריז, והמסעדה הזו לא נופלת באיכותה ממסעדות שף פריזאיות, איש אחר, גם הוא בביקור מולדת, לא הפסיק לשבח את יותם ולחבר אותו, לתפיסתו של האורח, לעולם ה'סלואו פוד' (מגמה שנולדה באיטליה כהתנגדות ל'פסט פוד'). אנחנו גם חשבנו שיש בזה משהו, בלי שיותם מתכוון, הוא המציא את ה'סלואו פוד' בעצמו, אי שם בגולן. או בבוסטון. 

למי המסעדה?

קהל היעד של יוגישף הוא קודם כל תושבי הגולן וטייליו. במקביל המסעדה מציעה תפריט גורמה-בריא- מה שהופך את המסעדה אטרקטיבית בו זמנית לאניני טעם ולחובבי מזון בריאות. אגב- יותם השף, ישמח להיות מאותגר ולקבל התראות מבעוד מועד לגבי צרכים כאלה ואחרים הנוגעים לדיאטות בריאותיות. הוא כבר ירקח לכם מטעמים בריאים במטבחו. 

מיוחד למקום

בימי ראשון ושני מתקיימות במסעדה סדנאות בישול. יותם השף לא רק אוהב לבשל הוא גם שמח להפיץ את הידע שרכש הלאה. את הספר שכתב בשיתוף עם יהונתן גפן, אגב, ניתן לרכוש גם אצלו במסעדה. 

חשבון בבקשה:

שרימפס צלוי עם סלסת פירות על מצע עלי רוקט- 39 ₪

נתחי סינטה צרובה ברוטב שוקולד- 35 ₪

נתח שפיץ-צ'אך ברוטב אספניול, תאנים קלויות וסלק -89 ₪

חזה עוף ממולא בתפוחים ובצלים מקופלים עם אורז מלא עם בישום קל של נענע ולואיזה-  75 ₪

פאי תפוחים מסורתי עם גלידת וניל- 29 ₪

באונטי – מוס שוקולד חלב ומוס שוקולד לבן וקוקוס, על שכבה של קראנץ' שוקולד- 29 ₪

קפה הפוך – 13 ₪

סה"כ לזוג- 309 ₪

*כתבה פרסומית.

כתבות נוספות

על קו המים

הדר אבידן גילתה בעל המים... 

הן באתי ממך מחיקך, אדמה

מור אריאל ביקרה בזכרון...

חלום של חורף בתמול שלשום

ערן קאלימי התאהב בתמול... 

לכתבה באתר רסט

על הדשא - רעות שכזו

5.1.2012    ארכיון עיתונות

על הדשא - רעות שכזו רוני מ. האס

צילום: דוד עינב שיר הרעות יפה ירקוני, כלת פרס ישראל לזמר העברי, שהלכה לעולמה ביום ראשון השבוע, תישאר חקוקה גם בזיכרון ההתיישבות העובדת, שעמה שיתפה פעולה במופעים רבים. בתמונה - ירקוני עם חבורת הזמר של קיבוצי שער הנגב, "קולות חמים", בכנס לוחמי גבעתי במצודת יואב לפני יותר מעשור מתנדבת למען החייל נירים/מ.א.אשכול דבי לבאן, 46, נירים, אם לבן שלא מכבר השתחרר מהצבא ובן בשנת שירות העומד להתגייס בשנה הבאה, זכתה בחנוכה בתואר "מתנדבת מצטיינת של סניף אשכול" מטעם האגודה למען החייל. דבי לוקחת חלק משמעותי בקידום של הקמת מזנון לחיילים בתחנת האוטובוסים במועצה האזורית אשכול ובאיסוף תרומות לסניף האשכולי לטובת מיזם זה ומיזמים אחרים לחיילים המשרתים באזור. דבי מספרת, כי לפני כשנתיים וחצי פנתה חיילת מהמועצה האזורית אשכול ששירתה אז בצה"ל, לבשמת גלין, נירים, במשאלה כי גם בחבל אשכול יקום מזנון של האגודה למען החייל, כמו אלה הפועלים במרכז הארץ. גלין הרימה את הכפפה ועניינה עוד כמה אנשים טובים, שכבר פעלו לטובת חיילים באזור באופן עצמאי, והפכה אותם לקבוצה המובילה את הגשמת המשאלה. "אני הצטרפתי למתנדבי האגודה באשכול לפני כשנתיים, ומאז אני פעילה בתחומים שונים, אחד מהם הוא ארגון אירועי התרמה לטובת מימון כל המיזמים של הסניף, כגון: הבאת פינוקים לבסיסי האזור, הפקת פעילויות חג עם חיילי האזור - נטיעות בט"ו בשבט, הדלקת נרות בחנוכה וגם ברמדאן - לחיילים הבדואים. פתיחת המזנון קרובה מתמיד, כשהצפי כרגע שעם קבלת כל האישורים, הוא ייפתח בסביבות ט"ו בשבט. דבי וחבריה מתכוננים לאירוע התרמה, שיתקיים בחודש הקרוב לטובת הקמת המזנון לחיילים. עד אז ישמחו לכל תרומה או מתן חסות. ליצירת קשר: 0543313264.

צילום נחמן פדרמן היוונים דרשו צדק חברתי פלך 150 צופים הצטופפו בחדר האוכל הקטן של קיבוץ פלך ביום שישי האחרון, על מנת לצפות במחזמר "יאסו", שכתבו, ביימו ושיחקו חברי פלך. לכבוד חג החנוכה העלו חברי פלך, זו השנה השלישית, מחזמר מפרי עטם. השנה התמקדה העלילה ברצף שבין יוון העתיקה ליוון של הטברנות ועד יוון של המשבר הכלכלי. גיבור העלילה, בחור צעיר בשם אלקו, מנהיג מהפכה עממית בחברה האתונאית, תוך שהוא קורא לצדק חברתי, לביטול של שלטון האצולה ולחיי שוויון וחופש. על רקע מאבקו יש סיפור אהבה עם בת השליט, התערבות בין האלים אתנה לארסוהרבה שירים בניחוח יווני.

צילום נחמן פדרמן "אנחנו שמחים שחיזקנו את מסורת המחזמר של חג החנוכה. בעוד שבשנים קודמות השתתפו ביצירה בעיקר חברי קבוצת הכרם, הפעם הובלנו את הקהילה ליצירה משותפת, שבה לקחו חלק מרבית חברי הקהילה", מספר אדם ברשאי, אחד השחקנים הראשיים והמנהל המוזיקלי של ההפקה. בפלך מתגוררים היום 70 מבוגרים וכ-30 ילדים ובני נוער. אוכלוסיית הקיבוץ הכפילה את עצמה בשלוש השנים האחרונות, ולפני כשנה, אחרי שנים ארוכות של "תת-אכלוס", לא נותר בקיבוץ חדר פנוי כדי לאכלס את הפונים הרבים להצטרף לקיבוץ. האביב הערבי בא לקיבוץ? אתר הקיבוצים "אתר הקיבוצים" www.kibbutz.org.il הוא המקור המקיף ביותר על הקיבוצים בישראל - יש בו מידע על כל קיבוץ בנפרד, מידע על ראשית הקיבוץ ונתונים כלכליים ודמוגרפיים בכל הנוגע לתנועת ההתיישבות הסוציאליסטית, זאת בנוסף למידע על תעשייה ועל חקלאות בקיבוצים, וכן על: תנועות נוער, ארכיונים לתולדות הקיבוץ, מכוני מחקר ואפילו מדור היכרויות "נפגשים בגורן" המסייע להיכרויות בין חברי וחברות קיבוצים מכל הארץ. על מנת לעקוב אחר השימוש באתר, בודקים במטה התנועה מדי חודש את תנועת הגולשים בו. בחודש שעבר גילו הווירטואליים התנועתיים נתון מעניין: במהלך החודש ביקרו באתר הקיבוצי מספר תיירים מארצות מוצא ייחודיות - שמונה אזרחים מצרים, ארבעה ירדנים, שלושה לבנונים וגם שניים ממדינות רחוקות ומפתיעות יותר - שניים מערב הסעודית ושניים ממרוקו! בימים שבשגרה רוב המבקרים באתר הם ישראלים ומיעוטם מקצות הגלובוס, לדוגמה, החודש ביקרו בו – ארצות הברית (540), אנגליה (225), גרמניה (148), קולומביה (62), מקסיקו (62), דרום אפריקה (41), הודו ( 13), טייוואן (13), וכאמור, 19 אזרחי מדינות ערביות שכנות. האם האביב הערבי נושא עמו בשורות להתיישבות הסוציאליסטית בישראל?

כוכבי אמת 1,171 בני י"ב ועוד 120 בוגרי צבא שעטו בחופשת החנוכה במשך ארבעה ימים על אופניים, כולל ירידה אמיצה במעלה העקרבים. על הדרך הם פגשו נציגי צה"ל ועמותות חברתיות, שסיפרו להם למה חשוב להתנדב לשנת שירות ואיזה שירות משמעותי יוכלו לקיים לאחר מכן בצה"ל. באגף המשימות סימנו בסיפוק רב את אומץ לבם של הי"בניקים המשימתיים.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547