|
|
 |
| לילות ניגרים חוצים גבולות |
הניגרים חוצים גבולות מכללה אקדמית כנרת עמק הירדן
ביום שישי הקרוב (מחר) יתקיים קפה דשא צבעוני במיוחד בקיבוץ שער הגולן שכנראה יפיל את החומות הסופית בין חברי הקיבוץ לסטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת המתגוררים בקיבוץ. 50 סטודנטים ניגרים שהגיעו לישראל מטעם המיזם "חקלאות חוצה גבולות", אשר הינו תולדה של שיתוף פעולה ייחודי בין המכללה האקדמית כנרת, המועצה האזורית עמק הירדן, וגורמים ישראלים וניגריים. 12 הסטודנטיות ו-38 הסטודנטים יזכו בלימודי חקלאות מעשיים ואקדמיים, ויצטיידו בידע חקלאי מתקדם ממקור ראשון, על מנת שיוכלו לשוב לארצם ולהנחיל את שלמדו באדמת הקודש לחקלאים הניגרים. הקבוצה מונה שבעה סטודנטים מוסלמים ו-43 נוצרים, אשר מזכים את קיבוץ שער הגולן שלוש פעמים בשבוע באירוע תפילה (מיסה) צבעוני וקצבי במיוחד. הסטודנטים, כולם בשנתם הרביעית והאחרונה ללימודי חקלאות באוניברסיטה היוקרתית ביולה, הנחשבת לאחת משלוש האוניברסיטאות המובילות בניגריה, זוכים להתנסות בעבודת חקלאות, ברוב קיבוצי האזור. |
|
 |
| הניגרים חוצים גבולות |
נורית קצירי, האחראית בשער הגולן על האירוח הכפרי ועל כן גם על הדיירים האפריקנים, מספרת כי כאשר החבר'ה התחילו להפשיר ומחסומי הביישנות הוסרו, גילתה כי חלקם הם בנים של ראשי שבטים ובנים של אנשי ממשל בכירים בניגריה. קצירי מספרת כי האורחים צמאים ללמוד, פתוחים לכל דבר חדש ומעריכים את ההזדמנות שקיבלו. בשעות הפנאי, מלבד אירועי הדת האקסטטיים שהם מפעילים, הכוללים שירים וריקודים אתניים, שילבו האורחים הצעירים בלוח הזמנים העמוס שלהם משחקי כדורגל מול יריבים לא פחות כישרוניים - ילדי הגנים, השוכנים בסמוך למגוריהם. במשחק הכדורגל האחרון לאחר, שהאזינו לשני שירי המונדיאל ויצאו למשחק, הובסו הסטודנטים על ידי ילדי הקיבוץ בני השש. עד לשעה זו לא קיבלנו את תגובת המטפלת בנוגע לחשד של זיוף התוצאות.
|
|
פייסבוק היזהרו - יטבתה מאחוריכם יטבתה
משחק המחשב המדובר של יוטבתה, מזכיר את חוות הפארמוויל הפייסבוקית, ובמהלכו מתנסה המשחק בכל שלבי הטיפול בפרות, בהפקת החלב במחלבה ואף בהפקת משקאות החלב עצמם. המיזם הופק ביטבתה בשיתוף חברת הפרסום teenk לבני נוער, הטוענים כי מדובר באחד המשחקים המעוצבים והמתוחכמים שמותג ישראלי בנה, ומבחינה גרפית אפילו מתקדם יותר מאב הטיפוס הפייסבוקי.
כל שלבי הייצור של מעדני החלב הדרומיים מצויים במשחק, כאשר כל אחד מהשלבים מכיל חמישה תתי-משחקים, ברובם הומוריסטיים. למשל, רפתן חרוץ במיוחד יוכל לשפר את איכות מוצריו על ידי שיתוף פרותיו במשחק מחבואים, או לחילופין, בבילוי בוגר יותר לפרות מתפנקות בדמות ספא לגועות הגאות. אבל כדי שהשחקנים, שרובם כידוע אינם אנשי ההתיישבות העובדת, יוכלו להבין את מהות החיים האמיתיים בקיבוץ המובטח, עליהם לבצע את המטלות הקיבוצניקיות הבאות לפני שיוכלו לחזור לעבודה: לנוח במגורים, לאכול בחדר האוכל, לרחוץ בבריכת הקיבוץ, להשתתף בפעילויות במועדון ועוד. הרפתנים המצטיינים יצליחו לדלג מהעולם הווירטואלי היישר לעולם המציאות, כאשר מדי שבועיים יזכה הרפתן המוביל במשחק במשלוח אמיתי לגמרי של צידנית מלאה במשקאות חלב תוצרת יטבתה. עוד רגע ומטריקס כבר כאן. |
|
 |
| לילות לבנים |
שרה'לה ויונתן מחדשים נדרים עין גב
בשבוע שעבר, במסגרת פסטיבל "לילות לבנים", ניהלו יונתן אלתר ואחותו שרה'לה שרון, מאשדות יעקב איחוד, טקס ייחודי ל-50 זוגות שהגיעו מכל רחבי הארץ למסעדת מרינדו, עין גב, לחידוש נדרים ולהצהרות אהבה בין בני הזוג.
הטקס, המתקיים מדי קיץ בעמק הירדן, נכתב ברוח מודרנית ומרעננת כשהוא כולל חופה, הענקת טבעות, כתובה מחודשת ברוח שוויונית ומכבדת ושבירת כוס לסמל את שבירת אותו דבר שקוף, שאולי עוד חוצץ בין בני הזוג, להמחשת עדינותה של מערכת היחסים, העשויה להישבר בקלות, וכסמל לכוונה לשמור על היחסים בין בני הזוג. כמו כן, מושמעים שבעה שירים שהחליפו את שבע הברכות. כל זאת, בנוסף להרבה הרמות כוסית וציטוטי אהבה ממיטב הזמר העברי. את הטקס, שלווה כל הזמן בשירי ארץ ישראל על ידי שרה'לה שרון, חתמו חלק מהזוגות בריקודי סלון רומנטיים, שבתומם התיישבו לארוחת בשרים מבית היוצר של מרינדו. לשרה'לה שרון, שהייתה עמוד התווך של האירוע, ציפתה הפתעה כאשר בעלה יענקה'לה עלה אל הבמה, ענד לה טבעת וקידש אותה, מה שלא יכול היה לעשות ביום החתונה המקורי שחל ביוני 67', בשיאה של מלחמת ששת הימים, תחת הפגזה כבדה אשר מנעה בעד הזוג הצעיר דאז לקיים טקס חתונה ראוי. |
|
 |
| הקידמה הגיעה לרפת צילום אדי ישראלי |
הקידמה הגיעה לרפת הזורע יבל ברקאי
ברפת הזורע - הקיבוץ הארצי לשעבר ותנועת השומר הצעיר - עוברים עתה לחליבה כשרה למהדרין. במקום הותקנו שמונה מצלמות אשר מצלמות את עבודת החליבה ברפת בשעות מנוחה השבת - החל בערב שבת וכלה במוצאי השבת. החליבות הכשרות מונצחות כולן במצלמות החדשות, לטובת פיקוח הרבנים של תנובה. תוצרת החלב שיחלבו בעיקר גויים של שבת, כלומר ערבים, תימכר כחלב כשר למהדרין וישתו אותה החרדים בירושלים ובבני ברק. הרווח השנתי מחליבות אלה יגיע ל-200,000 שקל.
עמרם בן צבי, כמעט 50 שנה ברפת: "צוות העובדים שלנו כעת הוא אופטימלי: יש לנו חולב מוסלמי, ח'אלד מהכפר סאלם, ולידו עובדים גם שני הבנים שלו, תלמידי בית ספר המגיעים לאחר שעות הלימודים או בחופשים; צ'רקסי בשם יוסי ובמב"ח מרמת השופט, שאימא שלו איננה יהודייה מלידה".
ומה עושים הלא יהודים בימי המנוחה שלהם? "בעת חגי המוסלמים יוכלו גם יהודים לחלוב".
היות שיהודים יחלבו באותן שבתות, לא יוכל אז החלב להימכר ככשר למהדרין, אבל תנובה תתמחר אותו כאילו הוא כזה.
במקרי חירום, בכל זאת אנשי הזורע, שרובם כידוע יהודים, יאיישו את החליבה, אך ייאסר עליהם ביצוע פעולות הקשורות בחשמל, כמו הרכבת המכונה על העטין או קידום והסגת הכלב החשמלי שמקרב פרות למכון. פעולות שכן יוכלו לעשות החולבים שבאו בברית אבינו הן הבאת קבוצות של פרות מהחצרות לחליבה, הטבלת הפטמות ביוד וניגובן במטליות לחות.
החליבות המצולמות התקבלו בצוות הרפת בהסכמה כמעט מוחלטת; חולב שבת אחד מהקיבוץ מחה כנגד הכפייה הדתית, אך הביע בכך דעת מיעוט. "לי אישית אין בעיה עם זה, כי אני גם מה שנקרא משקיסט וגם קרוב ליהדות", מעיד על עצמו עמרם בן צבי, רפתן עם ותק של כחמישים שנה. "השתתפתי בחוג תלמוד ואני הולך כמה פעמים בשנה לבית הכנסת ביקנעם מושבה".
כמובן, השאלה, מה בין יהדות ובין לימודי התלמוד ובין הדיקטטורה שמנהל מנגנון הרבנות הדתית על בתי העסק בישראל, נשארת פתוחה והקוראים יכולים להגות בה יומם ולילה, כולל שבתות וחגים.
|
|
הקיבוצניק הנרגן
מילא לזכות במכונית בהגרלה של מקדונלדס, אבל למה כזאת קטנה שלא נכנסים בה גם השכנים? (חבר קיבוץ במרכז הארץ, שצריך להירשם בסידור רכב אם הוא רוצה לקפוץ למרכז המסחרי הקרוב כדי לאכול המבורגר) |
|
להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 |
|
|
|
רשומות