על הדשא - 16 לספטמבר 2010

16.9.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ.האס דב נבון בבית אלפא. צילום: דוד עינב דב נבון, ערן צור קרני פוסטל ועוד כמה חברים טובים מהברנז'ה, שנפשו בבית אלפא, הביעו את הוקרת התודה שלהם במופע רבגוני על הדשא של מסעדת הבשרים בליס בכניסה לקיבוץ. עם התחממות האווירה עלה נבון ונתן קולו בשירה לצד חבריו ובליוויה של בתו, שהפליאה לנגן על חליל צד. צעדת הכנה למכינה צעדת הכנה למכינה מכינה קדם-צבאית גליל עליון עשרות חניכים, שזה אך הצטרפו למדרשה למנהיגות חברתית, המכינה הקדם-צבאית בגליל העליון, פתחו את השנה בצעדה לאורך מקורות הירדן מצפון לדרום ומדרום לצפון, שנמשכה ארבעה ימים. המכינה הקדם-צבאית יושבת עתה בשני קיבוצים, במעין ברוך, שם החלה המדרשה, ועתה, זאת כבר השנה השנייה, נפתחת מכינה גם בכפר הנשיא, והיא נחשבת לשלוחה הדרומית של המכינה הגלילית. הצעדה תוכננה כך, ש"הדרומיים" צעדו ממעין ברוך לכפר הנשיא בעוד "הצפוניים" עושים את המסלול הנגדי.      צילום: יח"צ שנת תשע"א היא שנת שיא מבחינת מספר המצטרפים למכינה, בסך הכול 97 חניכים. יוסי ברוך, מנהל המכינה, מסביר כי המכינה ממשיכה להשקיע בכל הרמות חברתיות-לימודיות ודרך מעורבות בקהילה האזורית. המשתתפים פועלים לא פעם תחת כיפת השמים ובמרחבי הטבע הגליליים, באווירה המאפשרת יותר פתיחות וקירבה, ומזרזת את תהליך החיברות הראשוני. במשך ארבעת ימי המסע מתבקשים החניכים להעלות ציפיות לקראת השנה הנכנסת, והרעיונות הללו מיושמים לאחר מכן על ידי הצוות החינוכי והחניכים עצמם במהלך השנה כולה, כשמעבר ללימודי יהדות והחברה הישראלית הם מקבלים תוך מספר שבועות את המושכות לידיהם, ועוברים הלכה למעשה להתנסות במנהיגות עצמית. החבר'ה הצעירים, שהגיעו למכינה מכל קצות הארץ וסוגי ההתיישבות, דיווחו כי למרות הקושי הפיזי, נרשם אצלם סיפוק כללי ופריצת דרך לקראת השנה הנפתחת. צילום: דן אזן אוזו ומוזו מקיבוץ מצר קיבוץ מצר לא הרבה קיבוצים מתחדשים מצליחים להרים שנת בר-מצווה גדושה ב-13 משימות, אבל כמה מהם ממשיכים את המסורת הקיבוצית. אחד מאלה הוא קיבוץ מצר. במשך כל השנה היו אירועים שונים שארגנו ההורים והילדים, והשיא היה הפקה מקומית של ילדי בר המצווה, שהועלתה עם פתיחת שנת הלימודים. הם הפיקו יצירה תיאטרלית מרשימה על סיפורו יחיד הסגולה של אפרים סידון, "אוזו ומוזו מכפר קאקרוזו". הסיפור, העוסק בזוג אחים תאומים ש"לא ידעו ריב ורוגז, אם האחד חלם חלום מפחיד, האחר התעורר מזיע כולו", אבל יום אחד התגלעה ביניהם מריבה על שטות והבל, שהידרדרה לכדי ריב עולם, שבסופו של דבר הביאה להקמת חומה בין האחים וצאצאיהם. למרבה המזל, הסיפור מסתיים בכי טוב, וזאת - איך לא - בזכות תמימותם של ילדים נקיי לב משני עברי המתרס. קיבוץ מצר עובר לאחרונה רענון חברתי וקהילתי, שבעטיו הוקמה בימה לטובת הפקות מקומיות. במסגרת התחדשות זו הרימו את הכפפה ההורים והילדים של שנת בר המצווה, ובניהולן של שתי אימהות מקומיות ותחת בימויו של אבישי סנדנר, המעפיל, העלו את ההפקה המקומית. בהצגה השתתפו ילדי הקיבוץ, לרבות ילדי תושבים וכן מספר הורים ומבוגרים אחראים אחרים. להופעת הבכורה הגיע קהל של מעלה מ-200 איש, דווח על הפקה מקצועית ועל איכות משחק ראויה לציון. יודעי דבר סיפרו לכתבת "על הדשא", כי החבורה הכישרונית מתכוונת להיענות לפניות של גורמים מהאזור ולהעלות את ההצגה מעל בימות נוספות.  מפגש קהילות מעורבות חילוניים דתיים כ-100 משפחות מיותר מ-20 קהילות בארץ נפגשו ביער בן שמן לכנס ייסוד הקהילות המעורבות של חילונים ודתיים (מרק"ם). בכנס נהנו 300 המשתתפים מפעילות הפגתית, שכללה דוכני יצירה ופעילות שטח אתגרית (ODT). מרק"ם הוא תולדה של שיתוף פעולה בין "צו פיוס", עמותת "גשר" ומתנדבים מתושבי הקהילות, ששמים להם למטרה עליונה לקדם ולהעצים את החיים המשותפים לדתיים ולחילונים בקהילות מעורבות, עירוניות וכפריות, ויצירת מכנה תרבותי יהודי משותף. במגזר הקיבוצי ניתן למצוא ניצנים של קהילות מעורבות, שהבולטת שבהן מתהווה בקיבוץ כרמים, אשר קלט לפני כארבע שנים גרעין מעורב של חבר'ה דתיים וחילונים מכפר איילים, וכן בנתיב הל"ה, שבו נעשים בחודשים האחרונים מאמצים על ידי כוחות מקומיים להקמת מוסד חינוכי מעורב. ללי זינגר, רכזת פעילויות ותכנים במרק"ם, מספרת כי "מטרת הכנס הייתה להכריז על הקמת רשת של כל הקהילות המעורבות בארץ, שתחזק את הקהילות, תיתן להן אפשרות להיפגש עם אנשי מקצוע, שיסייעו בתהליכי ההתהוות והקיום של המרקם הייחודי בקהילות הללו וכיעד רחב יותר - להפיץ את הבשורה שזה אפשרי". כוכב אמת - השמש של משפחת מרון אצל משפחת מרון, מושב מולדת, כנראה יודעים להפיק מהשמש כל דבר. זה התחיל בהתקנת מערכת סולארית - הראשונה בארץ שמכרה חשמל לחברת החשמל - וממשיך בחמנייה ראוותנית במיוחד, שהצליחה לשבור את הממוצע, היא מיתמרת לגובה של שלושה מטרים וחצי. השאלה היא, כמה אנרגיה גזלה הצהובה הזו מהמערכת הסולארית, ואת מי צריך לחייב?

אנחנו לא עבריינים - ילדי העובדים הזרים

16.9.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    אנחנו לא עבריינים יעל פז-מלמד, יואל מרשק - מרכז אגף המשימות, אביב לשם - דובר התנועה הקיבוצית, רוני מ. האס צילום: ראובן קסטרו אם הקיבוצים יסתירו את ילדי העובדים הזרים מפני השלטונות, מה נגיד בפעם הבאה שנוער הגבעות יעבור על החוק ויקים מאחז? בשקט, בצנעה, מחוץ לאורות הזרקורים והמצלמות, חגגה התנועה הקיבוצית בשנה האחרונה מלאת מאה שנה לדגניה א' - הקיבוץ הראשון בשרשרת המפוארת. בכל מדינה אחרת היה אירוע מעין זה זוכה להתייחסות הראויה לו. אבל אנחנו, לטוב ולרע, איננו כשאר העמים. איש אינו מתרגש ממאה שנים שחלפו על המהפכה החברתית, אולי הגדולה ביותר בתולדות האנושות במאה השנים האחרונות. אין אח ורע לתנועה המונית ששמה לה למטרה לייסד חברה, שבה לא רק כולם שווים, אלא שכל אחד תורם לכלל לפי יכולתו, ומקבל לפי צרכיו. את החזון יוצא הדופן הזה, לא רק שהגשימו הלכה למעשה במשך עשרות רבות של שנים, אלא שבד בבד עם הגשמתו יצרו ענפים רבים וייחודיים שכמה מהם מסמלים עד היום את מדינת ישראל החילונית, הדמוקרטית והיהודית על פי דרכה. תקצר היריעה מלפרט ולהסביר מה תרמה התנועה הקיבוצית על כל זרמיה ופלגיה למדינת ישראל. מי שיודע-יודע, ומי שלא - ממילא אינו מעוניין לדעת. מה שברור הוא, שאלמלא מאות הקיבוצים, ייתכן כל מה שיש לנו היום לא היה קיים. אנחנו, בני דגניה לדורותיהם, חגגנו עם עצמנו. אלה שנולדו, בגרו ועזבו, יחד עם אלה שנשארו או הצטרפו עם השנים. זו הייתה שנה של מפגשים, של חגיגות משותפות, של התרפקות על זיכרונות נפלאים של ילדות נשכחת שהייתה יחידה ומיוחדת. בחול המועד סוכות, בדיוק ביום שבו חוגגים מדי שנה את יום ההולדת, זה יקרה שוב. הפעם עם כולם. כל בני דגניה א', מכל המחזורים (עד עכשיו חילקו את זה לקבוצות), ייפגשו בצל עצי התמר שפלי הצמרת שליד חדר האוכל, וישובו לכמה שעות להיות קבוצה מלוכדת של אלפי אנשים, שהייתה להם דרך משותפת, והיא הייתה יפה ומורכבת וססגונית, ובעיקר צודקת. הכי צודקת שאפשר. בעיניהם הם צודקים, ולעזאזל החוק באותו הזמן בדיוק, אם התוכנית תצא לפועל, יקבלו 22 קיבוצים כמה עשרות משפחות עם ילדים של עובדים זרים, כדי להסתיר אותם מפני השלטונות. זאת בניגוד להחלטת ממשלה נבחרת שהתקבלה, לגרש כמה מאות משפחות של עובדים זרים לא חוקיים, ובהם כ-400 ילדים. החלטה גרועה, פסולה ומקוממת, כמו הרבה החלטות שמקבלת הממשלה הזו, אבל עדיין מחייבת. כך עובדת הדמוקרטיה. מי שאינו מקיים אותה הוא עבריין. את המהלך מוביל יואל מרשק, אחד מטובי האנשים של התנועה הקיבוצית, שלעולם אי אפשר יהיה לשכוח לו את מאמציו למען שחרורו של גלעד שליט. והנה, אותו יואל ואותה תנועה מתכננים פעולה בלתי חוקית, שהיא לא פחות פסולה ומקוממת מההחלטה על גירוש הילדים. יותר מכול, יש כאן דוגמה לטירוף שאחז בכולנו באשר לתוכניות (שיש סיכוי סביר שלא ייצאו לפועל) לגרש מהארץ עובדים זרים בלתי חוקיים. יש בכך צד יפה ומעורר תקווה. הנה, אנחנו עדיין חברה אכפתית, שכשצריך להתגייס למען אחרים מוצאת בעצמה כוחות ואנשים טובים שיסחבו את המאבק קדימה. לעומת זאת, יש גם יציאה מכל גבולות הפרופורציה. אם 22 קיבוצים מחליטים להסתיר את הילדים הללו מפני שלטונות החוק, מה לנו כי נלין על נוער הגבעות שמוכן לעבור על החוק, כדי לקיים את מה שנראה בעיניהם כייהרג ובל יעבור - הקמת מאחזים בלתי חוקיים על אדמה לא להם? ולמה שהם לא יקחו את החוק לידיים וימשיכו לפרוע בפלסטינים באותה דרך מתועבת שנקראת "תג מחיר"? בעיניהם זה צודק, ולעזאזל החלטות השלטון והחוק. לא זו המתנה שהתנועה הקיבוצית צריכה לתת לעצמה ביום חגה. יותר מדי מונח על כף המאזניים מכדי שאפשר יהיה לתת לחברי קיבוצים לבחור בדרך העבריינית. אין כאן פעולה של ציבור השואף להגדרה עצמית נגד השלטון הכובש - הבריטים, כפי שיואל מרשק הרומנטיקן חולם. זוהי פעולה נגד המדינה שהוקמה כבר מזמן, וברגע שאזרחיה יחליטו שלא לכבד את החוק, יבוא קצה. שדה המראה וחממה לצעירים יואל מרשק, מרכז אגף המשימות אגף המשימות נמצא במרכזן של סערות. חלקן אף ברמה הלאומית. האגף הוא חלק מהתנועה הקיבוצית, וככזה הוא משמש שדה המראה וחממה לצעירים, לקבוצות, לאזרחים שאכפת להם. הללו לא מסתפקים בסיסמאות, אלא קמים ועושים. אירוח "הילדים המגורשים" בקיבוצים לעת תחילת הגירוש היה בתיאום מלא עם מוסדות התנועה. איש לא האמין כי עשרות קיבוצים ומאות משפחות של חברים יתקשרו עם האגף, וייענו בחיוב "לקול הקורא" שיצא. אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. ואכן, מערכת משומנת של צי אוטובוסים, צירי נסיעה, לו"ז ואירוח למופת לחודש ימים בחדרי חברים עד יעבור זעם חיכו לילדים, אם היה מתחיל הגירוש בערב ראש השנה. רק פרסום יזום של תוכנית אגף המשימות והארגונים החברתיים בתקשורת הבהיל את שר הפנים, ומנע את גירושם בינתיים. במקום חלוקתם לאירוח בקיבוצים, ריכזנו את כל הילדים בחג ליום של כיף בשפיים. אלי ישי, שר הפנים, לא הגיב על חידת חמיצר, ולא על ימי הולדת 100 שנה לתנועה. הוא יצא בכותרת, כאשר הבחין כי התנועה הקיבוצית הולכת להיות, לראשונה זה שש שנים, משמעותית ביותר ברמה הלאומית. לטעמי, הצלנו את כבודה של מדינת ישראל על ידי היוזמה, והענקנו משמעות עצומה לחברות היום בתנועה הקיבוצית. כיסה על הכתף הקרה שקיבלנו ממוסדות התנועה רק חבר מזכירות אחד, עמיקם אוסם (אפיקים), שהרים טלפון בלילה אחרי יום סוער, ושאל "מה נשמע"? לאור הפרסומים מבהירה התנועה הקיבוצית: "לא ניתן יד לשום פעולה לא חוקית, הקשורה להסתרתם בקיבוצים של ילדי הזרים המועמדים לגירוש" אביב לשם, דובר התנועה הקיבוצית בעקבות הפרסומים האחרונים, מבהיר מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור: "התנועה הקיבוצית לא תיתן יד לשום פעולה לא חוקית בנושא מניעת גירוש ילדי הזרים, שעליו החליטה ממשלת ישראל. אנו נגד החלטת הממשלה, ופועלים למניעת הגירוש בדרכים פוליטיות וציבוריות, אולם ישראל היא מדינת חוק, ומאבקנו בהחלטת הממשלה ימשיך להתנהל במסגרת החוק בלבד", הבהיר שור. מזכיר התנועה הקיבוצית התייחס בדבריו לפרסומים, שלפיהם יסתירו קיבוצים את הילדים המועמדים לגירוש מפני שוטרי משטרת ההגירה. רוחצים בפארק רוני מ. האס 400 ילדי העובדים הזרים המיועדים לגירוש מהארץ, היו אורחי פארק המים בשפיים. היוזמה של יואל מרשק רתמה ארגונים חברתיים שונים, תורם שביקש להישאר אלמוני ופארק המים עצמו שהעניק הנחה נדיבה לטובת האירוע.