יום חמישי, 12 באוקטובר 2006

4 גרעינים מחו"ל נקלטו בקיבוץ כפר הנשיא

רוני מ. האס

בקיבוץ כפר הנשיא השקיעו כ-200,000 שקל על-מנת להשמיש

מחדש את המבנים שהיו משמשים בעבר למגורי האולפן

ארבעה גרעיני "צבר" נקלטו לאחרונה בקיבוצי הצפון - כפר הנשיא, סאסא, יראון ועין חרוד איחוד.

הגרעינים, המונים כל אחד כ-30 בחורים ובחורות בגילאי 18 עד 30 לערך, הינם גרעינים ייחודיים המורכבים מצעירים שהגיעו בעיקר מצפון אמריקה, אך גם מאוסטרליה ואירופה. רובם המכריע הם ילידי הארץ שהיגרו בילדותם עם הוריהם לחו"ל. החוט המקשר בין כולם הינו הרצון העז להתגייס לצה"ל כצעד ראשון בדרך חזרה הביתה לישראל.

בני הגרעינים עברו הכנה עוד מעבר לים כאשר במהלך השנה החולפת התכנסו בצפון אמריקה ובאנגליה 5 פעמים לסמינרי הכנה לקראת הגעתם ארצה. במפגשים שאורגנו על-ידי תנועת הצופים, לה שייכים הגרעינים, למדו הצעירים על ישראל וישראליות, למדו להכיר את אחיהם לדרך החדשה ואף פגשו את נציגי הנח"ל, לשורותיו יצטרפו רובם עם גיוסם לצה"ל ואת נציגי הקיבוצים המאמצים. חברי הגרעינים נחתו בישראל בתחילת אוגוסט, אמצע המלחמה, ונאלצו לפתוח את התוכנית שבועיים במלון בירושלים, לפני שהגיעו לקיבוציהם.

באולפן כפר הנשיא, שקלט את אחד הגרעינים, הושקעו כ-200,000 שקל על מנת להשמיש מחדש את המבנים ששבתו ממלאכה בעשור האחרון. הנהלת כפר הנשיא החליטה להענות לאתגר למרות ההפרטה, מתוך מניעים ציוניים, חברתיים ודמוגרפים בעיקרם.

רפי פרנק, המרכז את הגרעין בכפר הנשיא, מספר כי לצורך הפרויקט גויס צוות הכולל את "אם הגרעין", חברת המשק ארי שטיינר, מדריכה ומש"קית קישור עם צה"ל, 2 מורות לעברית וארץ ישראל, ועוד שתי מורות חיילות העוזרות גם הן במאמץ הציוני. שלושת החודשים הקרובים הם מרוץ מאומץ להכנת בני ובנות הגרעינים לקראת גיוסם. בתום ההכנה יצטרפו לשורות צה"ל ויהפכו להיות חיילים בודדים.

רפי פרנק מספר כי מעבר להשקעה הכספית, יש לא מעט אתגרים באימוץ גרעין שכזה. "חלק מהם רק סיימו תיכון, חלקם כבר אחרי תואר ראשון. ברמת האמונה חלק מהם דתיים וצריך היה למצוא פתרונות יצירתיים גם בהתאמת משפחות מאמצות בקיבוץ וגם ברמת הפעילות החברתית. לחלקם יש קרובי משפחה רחוקים בארץ ולחלקם אין ולו קרוב אחד. אנו רואים אתגרים אלה כהכנה טובה לקראת ההתמודדות האמיתית שתהיה להם - בצבא".

הצעירים נקלטים בבתיהם החדשים, לפחות לשלוש השנים הבאות וכשהגרף הסטיסטי מצביע על עלייה מתמדת בכמות הגרעינים המגיעים לארץ ועל העובדה שלמרות שרובם לא יישארו לחיות בקיבוצים עצמם, הרוב המכריע יישאר לחיות בישראל.

עורך הבלוג