|
|
 |
| שגרירות דרום קוריאה. The Jewish boys in the Army 1951 |
שגרירות דרום קוריאה מוקירה נחשון נחמן גלבוע
כ-30 לוחמים לשעבר בצבא ארצות הברית, שלחמו לפני למעלה מ-60 שנה במלחמת קוריאה, הוזמנו לאחרונה לטקס הוקרה, שנערך בשגרירות דרום קוריאה ברשפון. בין המוזמנים היה גם אבי אלון, 82, מקיבוץ נחשון, ששירת בקוריאה כנהג אמבולנס ביחידת רפואה. מלחמת קוריאה פרצה ב-1950, כשצבא הצפון - בתמיכת ברית המועצות וסין - פלש לדרום, וקואליציה של 16 מדינות בראשות ארצות הברית הדפה את הפולשים בחסות האו"ם. המלחמה הסתיימה ב-1953 בשביתת נשק בין הצפון לדרום, והותירה כשני מיליון הרוגים, פצועים ונעדרים משני הצדדים. אבי אלון היה חייל יהודי בן 22, כשנשלח ב-1951 ללב המערכה בקוריאה. "עד היום הזיכרונות משם לא מרפים ממני", הוא אומר. "אני זוכר במיוחד קרב על גבעה אחת, שנערך במשך לילה שלם. בערב הלוחמים יצאו לקרב כמו צבא מסודר, ולפנות בוקר הם נסוגו כל אחד לנפשו. עמדנו עם האמבולנסים בנקודת איסוף, והתחלנו להעמיס את הפצועים לכלי הרכב. עד היום אני שומע את גניחות הכאב של הפצועים, שסחבתי לאמבולנס והסעתי למרפאה הצבאית הקרובה". אלון הופתע לגלות שאיתרו אותו כמי ששירת בקוריאה, ושבארץ חיים עשרות לוחמים מאותה מלחמה. בבית השגרירות נישאו נאומים חגיגיים, והוענקו אותות הוקרה ללוחמים היהודיים המצטיינים, שהפכו בהמשך לאזרחי ישראל. אף על פי שעברו 61 שנים מתחילת המלחמה, ההתרגשות בקרב המוזמנים הייתה רבה.
|
|
 |
| רוקד בשדות צילום דוד עינב |
רוקד בשדות בית אלפא
זיו פרנקל - 49, בן בית אלפא, רקדן לשעבר בלהקת המחול הקיבוצית, החי ופועל כרקדן ב-15 שנה האחרונות בגרמניה - ביצע ביום שישי האחרון בשדות העמק מול בני משפחה ואחרים, את יצירתו "מאמא מרסס" (MAMA MERASES). פרנקל: "מדובר במחול הבעתי, המשלב ריקוד תגובתי ואימפרוביזציה, אשר נולד לראשונה כשרציתי להכין קטע מחול לזכר אימי יונה פרנקל, לקראת יום השנה למותה. צילמתי את הקטע בעזרת הצלמת לאה נהוראי, ומאז ליצירה חיים משלה והיא מלווה אותי". את השם "מאמא מרסס" נתן ליצירה על שם המקום שבו נולד הריקוד, בשדות מעל שדה נחום. "מדובר באמירה אישית, שנובעת מהצורך שלי לחזור לשדות האלה, שאני מכיר מילדות והם חלק ממני. היצירה הזו היא תנועה של איש בשדה, בזמן שקיעה, בסופו של יום .עם הגוף אני מגיב למגע הקרקע, לזמן, לאור, לקולות ולמקום. מה שאני אוהב ביצירה הזו זה, שבניגוד למגבלות של אולם מופעים, כשהקהל יושב פסיבי מול הבמה, כאן הקהל לוקח חלק במרחב ובזמן. אני אפילו לא עושה שימוש במוזיקה, כאן המוזיקה היא של רחשי המקום". |
|
 |
| טליה ארגמן |
אות המתנדבת להפעלת תיאטרון נשים אתיופיות מעוז חיים
טליה ארגמן, 59, מעוז חיים, היא אשת חינוך, מנחת קבוצות ובוגרת מכון אדלר. בתשע השנים האחרונות, בזמנה הפנוי, היא מנהלת בהתנדבות את הפקת חייה - תיאטרון "שורשים" לנשים אתיופיות, שבעטיו קיבלה השבוע את "אות הנשיא למתנדב". "לפני תשע שנים השתתפתי בקורס מטעם "שותפות 2000 בית שאן" של הסוכנות היהודית, "בוני קהילה", שמטרתו הייתה לעודד את משתתפיו להרים מיזמים של התנדבות בקהילה. החלטתי לעבוד עם בני הקהילה האתיופית. התחלתי עם ילדים בגיל גן. כך הכרתי את אימותיהן, ומתוך קשר מיוחד שנוצר בינינו התעוררה בי האהבה הישנה לתיאטרון והקמתי חוג דרמה קטן. בחוג סופרו סיפורים אישיים מרגשים של המשתתפות, והחלטתי שאני בונה סביבם תיאטרון. הבנות לא האמינו שאני מתכוונת ברצינות. בשנה הראשונה שבה עבדנו, הבעלים אפילו לא ידעו שהנשים משתתפות בתיאטרון, רק בהצגת סוף השנה, שאליה הוזמנו, הם גילו את הסוד. במהלך תשע השנים אף משתתפת לא נשרה מהפרויקט, למרות שמדובר בנשים שרובן אינן משכילות וחסרות רקע תיאטרלי, ומנהלות משק בית. זה היה לי חשוב כחלק מההוכחה שכל אחת יכולה". אחת ממטרות הפרויקט היא יצירת גשר בין האוכלוסייה הוותיקה בארץ לקהילה האתיופית, ואכן בשנים האחרונות הנשים מוזמנות להעלות את הופעתן בפני קהלים שונים, במסגרות שונות, כשכל ההכנסות מוקדשות לקידום המיזם. למידע נוסף - תיאטרון שורשים http://www.womentheater.com/
|
|
 |
| ניצני אשכול |
כוכבי אמת
"ניצני אשכול", בית הספר היסודי של קיבוצי המועצה האזורית אשכול שהוקם בשנת 1990, קיבל את פרס החינוך לשנת תשע"א, בטקס שקיים משרד החינוך במעמד נשיא המדינה ושר החינוך. את הפרס קיבלו עבור טיפוח האיכויות האנושיות של התלמידים, תוך התייחסות ליצירה ולאמנות כערך תרבותי, על הפעולות לצמצום פערים לימודיים ושילוב תלמידי החינוך המיוחד בכיתות הרגילות; על חינוך למצוינות ועל הפעלת תוכניות המקדמות הליכים דמוקרטיים; על פיתוח יצירתיות, חדשנות, וסביבות למידה המאתגרות לחשיבה ולמידה; על טיפוח אווירת סובלנות וכבוד הדדי. |
|
להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 |
|
|
|
|
|
|
רשומות