יום שישי, 23 באוקטובר 2009

אחים לתרפיה

אחים לתרפיה

גילוי נאות- כתבה זו נכתבה על ידי, למרות ובזכות היותי האשה של אלון והגיסה של סיגל. הם נעזרו בקישורי ואני נהניתי מהחוויה הייחודית- ראיון משפחתי. אני מקוה שאתם הקוראים תצליחו ליהנות מהכתבה ואם לא- אז תמיד אפשר להחליף... רוני.מ.האס

מפרידות ביניהם 4 שנים ומסלולי התפתחות נפרדים ושונים לחלוטין ובכל זאת, אלון וסיגל האס, הוא בן 43 והיא בת 39, אחים מקיבוץ עמיעד, משתפים פעולה כיום בסטודיו שבקיבוץ עמיעד להפצת בשורת הטיפול באמנות תחת הסיסמא "לא לילדים בלבד".

" עוד בשנים הראשונות שעבדתי כמטפל, דרך משרד החינוך (מתי"א) ודרך מיט"ב (התחנה לטיפול של המועצה האזורית הגליל העליון), שמתי לב שמעט פונים מבוגרים הרשו לעצמם לפנות לטיפול באמנות. ראיתי שבציבור קיימת תפיסה שהטיפול בהבעה ויצירה נועד לילדים. מבוגרים לכאורה לא אמורים להתעסק ב"שטויות"- הם אמורים ללכת לטיפול "רציני", לדבר. ככל שנחשפתי לתיוג הזה של התראפיה באמנות כך נבנה בתוכי הצורך לעשות מעשה וללמד את הציבור מה זו תרפיה באמנות ועד כמה היא יכולה לתרום לאדם מבוגר שמעוניין בטיפול רגשי".

גם סיגל, שהחלה דרכה כמטפלת דרך משרד החינוך, מספרת כי רב הפונים אליה היו הורים לילדים. " לדעתי אנחנו עדיין בתחילת הדרך ההסברתית להורים או לכל מבוגר שזקוק לטיפול, שדוקא שפת היצירה יכולה לשחרר מתוכם מקורות של כח ועומקים של חכמה אחרת, שבחיי היום יום נחסמים מכל מיני סיבות והתניות, אבל כל יום אני עושה עוד צעד קטן בכיוון."

סיגל הצליחה במהלך השנים לשכנע הורים, שאם הם יכנסו לסטודיו ויעזו לגעת בצבע, הם יתרמו הרבה יותר להתקדמות ילדיהם מאשר העמדה הסטרילית של צופה מרחוק. " הורים למדו עד כמה משמעותית העבודה על עצמם בכדי לקדם את ילדיהם. זה עלול להישמע כקלישאה, אבל זו אבן יסוד: הילדים צומחים בתוך בית גידול מסויים, ברגע שאני עוזרת להורים להסתכל על עצמם, אני עוזרת להם לראות גם את הילדים שלהם וכל זאת מתוך מקום של כוח ואמונה ביכולת לצמוח ביחד."

סיגל עיבתה את ארגז הכלים שלה כתרפיסטית כשהשלימה בשנים האחרונות גם תואר שני בבריאות הוליסטית בלזלי קולג' " הכלים שקבלתי שם, פשוט עוזרים לי לדבר בעוד שפות מלבד האמנות הפלסטית, אני יכולה לעבוד עם המטופל בחימר, בצבעי ידיים או בעפרונות אבל אני גם אדע לראות את שפת הגוף שלו ולהגיב אליה, אני אוכל להשתמש בקצב או במוזיקה ותנועה על מנת להתחבר לעוד רבדים במכלול הזה שנקרא אדם."

מעבר להיותו מטפל, מרצה כיום אלון באקדמיה, הן בתוכנית לתרפיה באמנות במכללת תל חי והן במסלול הכשרה למטפלים דתיים במכללה ירושלמית. " אני מאד מוכר באזור בזכות תחום התמחות אחר שלי- הטיפול בלקויי למידה. ואם זה יכול להוות מסר, כלקוי למידה בוגר לדורות הבאים, אז כיום, אחרי כל הלימודים שעשיתי (תרפיה באמנות + תואר שני ביעוץ חינוכי וחינוך מיוחד) אני מרגיש שאני באיזשהו תהליך של פיצוי על כל השנים בהן לא הצלחתי להנות מהלמידה, כיום אני עסוק בלמידה עצמאית בלתי פוסקת ועסוק בללמד סטודנטים את רזי התרפיה באמנות". אומרים עליו שהוא אף פעם לא משעמם, שתמיד חושף בפני הסטודנטים זויות ראיה אחרות. הוא אומר שכנראה זה נובע מהקושי שלו להשתעמם בכיתת הלימוד.

לפני 8 שנים הקים בקיבוץ את "מכון לעכשיו", שנותן תשובות של טיפולים מסוגים שונים, כאשר מלבד התרפיה באמנות פלסטית עליהם אמונים סיגל ואלון, מציע המכון טיפולי ביביליותרפיה, דרמה תרפיה ותרפיה במוזיקה. אלון וסיגל דואגים לייצא את התרפיה באמנות גם מחוץ לגדרות הקיבוץ, משתפים פעולה עם גופים שונים בכל הארץ, מעבירים סדנאות, הרצאות וכל מה שנדרש להפצת הבשורה.

אבל בכדי להפיץ את בשורת התרפיה באמנות, אלון לא הסתפק בהרצאות באקדמיה. " החזון שלי היה לאפשר לציבור הרחב להתרשם באופן הכי ישיר שאפשר ממה זה בעצם תרפיה באמנות."

זה לקח לו כמה שנים, ובסופו של דבר הוא מימש את הצעד הראשון בחזונו: בעזרת 4 מכרים, תיעד 4 טיפולים חד פעמיים, והפיק את הסרט התיעודי "פנומנולוגיה". חלקים מהסרט כבר זכו להקרנה בסינמטקים, כולל הסינמטק התל אביבי, הקרנות שלוו בהרצאה ובדיון עם הקהל.

בד בבד אלון מקיים דיונים עירניים מעל גבי האינטרנט בשאלות שונות בתחום הטיפול, מספר שנים ניהל את הפורום "תרפיה באמנות" ב NRG וכיום מנהל בקפה דה-מרקר את קהילת המטפלים העונה לשם "העניין בטיפול".

אלון לא שוקט על שמריו, כיאה ל"מיסיונר" של התרפיה באמנות הוא ממשיך לחתור למימוש חזונו במלואו- תיעוד טיפולים מתמשכים בתרפיה באמנות, שם יוכל לבוא לידי ביטוי התהליך העובר על המטופל בטיפול מתמשך. ההפקה המורכבת הזו כמעט כבר יצאה אל הפועל, עם מטופלת המורגלת לאורות הבימה שבהכשרתה הינה מטפלת בהבעה ויצירה, אך ברגע האחרון נעצרה בשל בעיות טכניות.

לאחרונה במקום שימצא את המלוכה, המלוכה מצאה אותו " בתור מיסיונר של התרפיה באמנות נפלו לידינו שתי הזדמנויות נדירות להציג את התרפיה באמנות בפני עם ישראל. האחת היתה הצעה, לה נענינו, להשתתף בתוכנית "אמא מחליפה" . השניה היתה פניה לסיגל להשתתף בתוכנית "סופר נני" ולטפל באמא גלילית שהיתה זקוקה לחיזוק בדיוק במקום בו התרפיה באמנות יודעת לעשות פלאים- התקרבות לאני הפנימי, שחרור של כוחות היצירה ובכלל.

סיגל, שמהווה את הצלע המופנמת יותר בצוות האחים, לא מוכנה לשתף בפרטי הטיפול. " חכו לסדרה ומה שיראו שם זה מה שאני מוכנה לשתף". היא נענתה לאתגר, לא לפני שהתוותה את דרישותיה להפקה, להעניק לאמא לא פחות מ 10 פגישות טיפוליות ולאפשר לצלמים כניסה לחדר הטיפולים רק בפגישת הפתיחה. ההפקה נאלצה לקבל את התנאים. מבחינה כספית הם עשו עסק די טוב כיון שבתמורה ליחסי הציבור שסיגל והתרפיה באמנות יזכו בעקבות ההקרנה, היא הסכימה לתת את כל הטיפולים ללא תמורה כספית.

אלון מודע להתנגדויות שחשיפת התרפיה במדיה מעוררת אצל חלק מעמיתיו. "הרעיון של חשיפת הטיפול באמנות במדיה נראה לחלק מעמיתי למקצוע ככפירה בעיקר. קולגות משני התחומים הורידו אותי שוב ושוב מהעץ והסבירו לי שאי אפשר להפוך טיפול בתרפיה באומנות לתוכנית טלוויזיה בפריים טיים, אבל אני חושב שאם עושים זאת תוך הסכמה של המטופלים, ומוודאים שהם אנשים בריאים ונורמטיביים שפשוט אינם נרתעים מחשיפה הרי שאין שום מניעה לתעד טיפולים. כל משתתפי הסרט יודעים שאם בשלב מסויים לא ירצו להופיע מעל המרקע, אני אכבד את דרישתם. כולם כמובן חתמו על אישור השתתפות בתהליך.

ומנסיון אישי הוא יודע לספר לנו, שלא כל חברות ההפקה נדיבות כל כך כלפי המצטלמים לסרט תיעודי. "את הפרק שלנו באמא מחליפה עדיין לא זכיתי לראות ואני אראה אותו בפעם הראשונה ביחד עם כל עם ישראל. בניגוד למצטלמים בסרט שלי שהוא תיעודי לחלוטין, לנו אין מושג כיצד יציגו אותנו בתוכנית הריאליטי של ערוץ 2, אבל לקחנו את הסיכון, מתוך האמונה שהרווח בחוויה שכזו עולה על ההפסד."

ואם תהיתם באם האמא המחליפה שהגיעה לעמיעד זכתה להנות מהמומחיות התרפויטית של האבא המקומי, תצטרכו להאזר בסבלנות ולצפות בפרק שיוקרן בשבועות הקרובים בערוץ 2.

__________________________________________________________

תרפיה באומנות או בשמה העברי – טיפול בהבעה ויצירה, הינו ענף בתחום הפסיכותרפיה, אשר משתמש באמצעים מתחום האומנות לחולל תהליכי שינוי וצמחיה באישיות.

התהליך יכול לכלול אבחון הדרכה וייעוץ אשר למטרות שונות: פיתוח פוטנציאל בלתי ממומש, התמודדות עם משברים, התמודדות עם הפרעות ומצוקות נפשיות, עם קשיים רגשיים, קשיים בתקשורת הבין אישית, וכן עם מחלות נפשיות.

האיגוד הישראלי לטיפול בהבעה ויצירה י.ה.ת נוסד בשנת 1977 וחברים בו כיום למעלה מ 1500 מטפלים בתחומים השונים: אומנות פלאסטית, תנועה, מוסיקה, כתיבה יוצרת ודרמה.

משרד הבריאות הגדיר בשנת 1988 תעודות הכרה במטפלים, אולם בעקבות עתירה לבג"צ נשללה בשנת 2004 זכותו של משרד הבריאות לקבוע מי רשאי לטפל עד שיוגדר חוק הפרופסיה, החוק עדיין מצוי בתהליכי חקיקה, עבר קריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת הקודמת ועד לרגע זה ממתין להגדרתו המחודשת.

אפשרויות לתקשורת אינטראקטיבית עם המטפלים ברשת:

פורום תרפיה באומנות: בקפה דה-מרקר:

http://cafe.themarker.com/view.php?u=177564

בתוך קהילת המטפלים בשם: "העניין בטיפול". בקהילה חברים כ 1000 מטפלים. באמצעות הקהילה, ניתן להעלות דיונים בתחום, להתעדכן באירועים וליצור קשרים וירטואלים עם המטפלים.

קבוצה בפייס בוק: "תרפיה באומנות": http://www.facebook.com – הקבוצה מאפשרת להתעדכן באופן מידי בכל ההתרחשויות, להעלות תמונות, סרטים ואירועים וכמובן ליצור קשרי חברות וירטואלית עם חברי הקבוצה.

אינדקס המטפלים – רשימה מלאה של המטפלים בתרפיה באומנות בישראל, על פי איזור מגורים, תחום התמחות, דרגה או תואר. האינדקס שייך לאתר www.machon.co.il

עורך הבלוג