.לרגל צאתו לאור של "ספר מיכאל", העוסק במשנתו בעניין הקיום היהודי, אומר מיכאל בהט, כי בעיניו דת היא עבודת אלוהים בגובה העיניים, וטוען שהדור הזה התרחק מהערכים היהודיים ובוחר לעבוד את עגל הזהב
בסוף פברואר התכנסו אנשי חינוך, דעת ורוח במכון ואן ליר בירושלים, לערב עיון לרגל צאתו של "ספר מיכאל", העוסק בהיבטים שונים של הקיום היהודי בהווה ובעבר, מאגד בתוכו מאמרים של אנשי הגות שונים מרחבי הארץ, ומוקדש רובו ככולו למיכאל בהט, ,92 חבר כפר בלום, מחנך, הוגה דעות ואיש רוח.
בהט, המנהל זה שנות דור דיאלוג מקיף עם הספרות היהודית בכלל ועם המקרא בפרט, אינו מסתיר את התרגשותו מהמחווה הייחודית כלפיו וכלפי יצירתו מצד טובי החוקרים בתחומם, שלכולם מכנה משותף: אהבה והערכה כלפי בהט, שהקדיש את חייו לשיח מתמיד עם ארון הספרים היהודי; שיח של אדם חופשי, שמכיר ומוקיר את הכתובים, אך יודע גם למתוח ביקורת, כשזו נדרשת לדעתו.
מעל כל זה, הוא ידע לעשות שימוש בהגותו, כאשר העבירה לתלמידיו בדרכו הייחודית, המתייחסת אל התנ"ך כאל ספר התרבות של עם ישראל, שבו מופיעים זה לצד זה אירועים היסטוריים, דברי מוסר וחוקים לייסודה של חברה בריאה, סוציאלית ושוויונית.
חייו שזורים בפעילות חינוכית אינטנסיבית, שליוותה דורות של ילדים מקיבוץ הגלויות - ילדי שארית הפליטה שהגיעו מאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, ילדי העולים מארצות צפון אפריקה, שהגיעו ארצה בחסות עליית הנוער, בני קיבוצים ובני נוער מקריית שמונה.
בדידותו של איש הגות
בהט יושב בדירתו הקיבוצניקית בכפר בלום, ובפנים מרצינים מספר על בדידותו, הנובעת בחלקה, אך לא רק, מהיעדרה של רעייתו האהובה, אסתר, שנפגעה לפני מספר שנים מאירוע מוחי קשה, ובעקבותיו היא זקוקה לטיפול צמוד בבית הסיעודי בכפר בלום. בדידותו, הוא אומר, נובעת גם מהדרך שבחר בה, דרך עיון והגות. "מי שמצוי בסיטואציה של הגות מקורית, קשה לאחרים להתחבר אליו. עם כל הפרגון שלו זכיתי מהסביבה, עדיין נשארתי תמיד בודד באיזשהו אופן".
הוא נולד בשנת 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. אביו היה גבאי וחזן. בגיל רך הוא התייתם מאמו, וגדל בבית סבתו בלטביה, שם למד מגיל חמש בחדר של דודו.
בגיל עשרים קשר את חייו עם רעייתו אסתר, ובנם הראשון נולד במנזר בגרמניה, בשלהי מלחמת העולם השנייה. שני ילדיהם הנוספים נולדו בארץ.
חזון העצמות היבשות
במלחמת העולם השנייה הצליחו הוא, אסתר רעייתו ומספר חברים להימלט מציפורני הנאצים, שפלשו לברית המועצות, ולברוח לסיביר הקפואה, שם חיו במהלך ארבע שנות המלחמה. באפריל 1946 שלח מברק טלגרף למנהיגות התנועה בארץ, ובו בישר לחבריו כי הוא ואסתר נותרו בחיים, ומבקשים רשות לעלות ארצה.
"קיבלתי תשובה קצרה ועניינית, שבה הביעו חבריי את שמחתם על היותנו בין החיים, אך ביקשו מאתנו להישאר באירופה עם שארית הפליטה", הוא מספר. במשך שנתיים עשה עבודת קודש בקרב פליטי המלחמה ברחבי אירופה. בהט מדמה את שראו עיניו ואת שעשה בתקופה ההיא לחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל.
"נשלחנו לאתר את שארית הפליטה, ובכל מקום פגשנו גברים, נשים וילדים יהודיים שאין בהם רוח. אנשים שהתופת עשתה שמות בנשמתם. אנחנו נדרשנו להפיח רוח בעצמות היבשות הללו, וזה מה שעשינו בתקופה שהסתובבנו במחנות העקורים".
לארץ עלה בגיל 33 באוניית המעפילים "אינדבר", לאחר מסע ארוך באירופה שלאחר המלחמה. תוך כדי זה היה בשלב מסוים למדריך ולמנהיג בתנועת הנוער "השומר הצעיר", שהפכה מאוחר יותר לתנועת נצ"ח.
חזון חינוכי
כאשר עלו הוא ואסתר ארצה, היה ברור להם שהם שואפים להגיע לקיבוץ. אמנם הדרך לכפר בלום עברה בבנימינה, לשם פינו את ילדי הקיבוץ בתקופת מלחמת השחרור, אך בסופו של דבר, התמקמה המשפחה הצעירה בקיבוץ, ולאחר מספר חודשים שבהם עבד כטרקטוריסט באדמות החולה, החל בהט את דרכו כאיש חינוך, כאשר נקרא לעבוד עם בני הנוער העולים מצפון אפריקה, שנקלטו בקיבוצי עמק החולה. בתקופה זו החל בהט לבסס את גישתו החינוכית באופן מלא ומכונן.
שבטיאל, לשעבר חבר קיבוץ צרעה, שעבר לחיות בגליל בסוף שנות השמונים, היה אחדות, בעד המסירות לעבודת כפיים, דברי מוסר ותוכחה, דברי אזהרה, נחמה ועידוד. הנערים והנערות זיהו עד אז את הפסוקים ואת ניגונם, אך לא את משמעותם היישומית. מיכאל היה הראשון שהניח לפניהם את הצורך לממשם הלכה למעשה. בהדרכתו, הפכו דברי נביאי ישראל לעניין מוחשי, והמעשה הציוני הפך לאבן התשתית להתגשמות חזון הנביאים, כפי בקיבוץ, ולאחר מספר חודשים שבהם עבד כטרקטוריסט באדמות החולה, החל בהט את דרכו כאיש חינוך, כאשר נקרא לעבוד עם בני הנוער העולים מצפון אפריקה, שנקלטו בקיבוצי עמק החולה. בתקופה זו החל בהט לבסס את גישתו החינוכית באופן מלא ומכונן.
שבטיאל, לשעבר חבר קיבוץ צרעה, שעבר לחיות בגליל בסוף שנות השמונים, היה אחדות, בעד המסירות לעבודת כפיים, דברי מוסר ותוכחה, דברי אזהרה, נחמה ועידוד. הנערים והנערות זיהו עד אז את הפסוקים ואת ניגונם, אך לא את משמעותם היישומית. מיכאל היה הראשון שהניח לפניהם את הצורך לממשם הלכה למעשה. בהדרכתו, הפכו דברי נביאי ישראל לעניין מוחשי, והמעשה הציוני הפך לאבן התשתית להתגשמות חזון הנביאים, כפי שהציג זאת בפני חניכיו."
בהט עצמו מספר, כי בעצם, האני מאמין הרעיוני-חינוכי שלו טמון בגישתו ללימוד תורת ישראל.
במה בדיוק מתייחד האני מאמין הרעיוני-חינוכי שלך?
הורדתי את אלוהים מן השמים ונטעתי אותו בלבבות חניכי. אלוהים הוא מושג שאין בו ולו קמצוץ של גשמיות. אני מגדיר את זה כאידיאת העל, אבי אבות כל האידיאות שהיו ושיהיו. האדם, ורק הוא, מכל היצירה הענקית הזו, האינסופית שנקראת יקום, הוא המייצג הבלעדי של האידיאה הזו והוא הנושא שלו.
מתוך כך נולדים שני דברים: האחד - מכוח היותו ברוא בצלם ובדמות, מצווה האדם לרדות בטבע ולהשלים מה שאלוהים לא הספיק לרווחתו של האדם; הדבר השני הוא המהות של האידיאה הזו, האלוהים הזה, ואני מדבר על מוסר אנושי, שהוא הדרך המחייבת את האדם כפרט ואת החברה ככלל".
בהט, שהוביל את משנתו בכל מוסדות החינוך שבהם עבד בגליל העליון, לרבות מכללת תל חי, שעם מייסדיה נמנה, מודה כי היום הוא חש מאוכזב מהתוצאות בשטח. "יכול להיות שהיו לי ציפיות גבוהות מדי, אבל כיום נפוצות מעל ומעבר התדרדרות מבחינה ערכית וכן בורות מסוימת בערכי היהדות - שהם ערכים אוניברסאליים".
למה זה קרה, לדעתך?
"משום שבעידן הזה הדור הזה פנה לעבוד את עגל הזהב".
נימת כעס מפעפעת בקולו, כשהוא מציין את התופעות הפושות במחוזותינו, בהן גלובליזציה והפרטות. לטענתו, הפערים שנפערו בעידן המודרני בחברה הישראלית נובעים מהסגידה לערכי הקפיטליזם, ובדרך הניסוח המיוחדת לו הוא אומר, כי הסיבה המהותית שממנה זה נובע היא, שהדור הזה עדיין לא מכיר את אלוהים.
דרך ארץ קדמה לתורה
אחת מהדמויות, שהטביעו את חותמן על הגותו בהט, היא פרופסור נחמה ליבו בשעה ומדי יום ביומו, ואינו זקוק לפולחן המדויק ה"דתי".
עם זאת, בתחילת שנות השישים נמנה עם מייסדי בית הכנסת בכפר בלום, דבר שהיה יוצא דופן בקיבוץ של אותם הימים. היה זה ביוזמה משותפת שלו ושל הורי החברים, פליטי השואה, שהגיעו לקיבוץ לחיות בו לצד בניהם. מאז ועד היום מתקיים מניין בבית כנסת זה.
רשומות
