יום חמישי, 5 ביולי 2007

עסק משלך: חנות של פעם

רוני מ. האס

סיון רביץ, 32, בת להבות הבשן ותושבת קיבוץ דן, מאמינה שלא סתם נולד בה החלום לפתוח את "רזי הטעם", חנות למוצרי מזון וכלי מטבח מיוחדים. "בתור נכדה לשני זוגות סבים ייקים, אני חושבת שהגן הזה שמחפש את הדיוק והאסתטיקה בכל דבר השתרש בי לעומק. היא זוכרת כילדה את המקררים בבית של הסבים הייקים - קיבוצניקים (הזורע ולהבות הבשן), תמיד עמוסים בכל טוב, מנקניקים ועד בשר מיושן, מה שהיה מאוד לא סטנדרטי בבתי הקיבוצניקים של פעם. "ארוחת בקר של ביצי עין עם שינקן הייתה עניין שבשגרה, עד היום אני לא יודעת איפה הם השיגו את השינקן אי שם בשנות ה-70".

היא סיימה תואר ראשון בקרימינולוגיה, אבל החליטה שהיא רוצה להתעסק בפן חיובי יותר של החיים, ועל כן עזבה את האקדמיה ופנתה לתחום המטבח. "עבדתי הרבה שנים במסעדות, כמלצרית, ובשנים האחרונות כמנהלת של מסעדת 'נחלים', שם התחזקה אצלי האהבה לעיסוק בתחום הקולינרי. ראיתי שחסר באזור הגליל העליון מקור למוצרי מזון איכותיים וכלי מטבח שימושיים, אסתטיים וייחודיים והחלטתי שאני הולכת לפתוח חנות שתאחד את כל אלה".

אחרי שמלאה שנה לבנה בכורה, רז, היא החלה, בעידוד מסיבי מצד בעלה, לערוך סקרי שוק, והגיעה ליצרני מזון איכותיים, רובם מקומיים, שלא על כולם שמע הצרכן הממוצע, וקיבצה תחת קורת גג אחת תבלינים, מוצרי אפיה, חומרי גלם שונים, רטבים מיוחדים, פולי קפה לטחינה וקפה למקיינטות, בשרים לסטייקים, פרגיות, דגים מעושנים מקיבוץ שניר, שמן זית מקיבוץ גשור, יינות מהאזור וכן יינות מיובאים, ריבות תוצרת בית, עוגיות תוצרת בית, דבש מיסוד המעלה, ונקניקים וגבינות איכותיים במחירים סבירים.

רוב הכלים בחנות מיובאים, מיעוטם מיוצרים על-ידי אמנים מקומיים, כולם באיכות גבוהה ביותר ואינם נופלים ברמה האסתטית. החנות עצמה ממוקמת בכפר גלעדי, בשביל הלולים - שדרה יפהפייה ששופצה לפני כשנה, ומפגישה את הקהל הרחב עם היצע גלילי בתחומים שונים - מחנות של אמניות גליליות ועד למסעדה איכותית, חוות סוסים ובתווך "רזי הטעם" של רביץ. "חלק מהעניין שלי הוא קודם כל למלא את המדפים במוצרים מקומיים, אני חברה בעמותתslow food (להבדיל מ-fast food), אשר אחד מהעקרונות שלה היא התמקדות במוצרי המזון המקומיים. הפנים שלי הם ללקוחות המקומיים ואין כמו תחושת הסיפוק כשאני מתבוננת בוותיקי המקום, שאותות הזמן והחלוציות ניכרים בהם ובכל זאת הם לא שכחו תענוג קולינרי ואסתטי מהו. חלקם אף באים לשתף אותי כי המקום מזכיר להם את בית ההורים". אחת מאלה שהמקום מזכיר לה את בית אבא היא אמה של רביץ, שאומרת שכל פעם שהיא נכנסת אל תוך החנות של בתה היא מיד מתמלאת בזיכרונות וגעגועים לאביה עליו השלום, סבה של רביץ.

גם בנושא הכלכלי חשוב לה להיות הוגנת וריאלית והיכן שאפשר, לתת את המחיר הכי סביר. "הרבה מכלי המטבח והגאדג'טים נרכשים על-ידי אנשים מהמרכז שמספרים לי שהמחירים שלי נמוכים בכ-20% מהמחירים בערים הגדולות".

אבל כעיקרון, 90% מהלקוחות הם תושבי האזור שמגלים את הפנינה הקולינרית הזו ומתענגים על איכויותיה. מעבר למוצרי המזון השונים ניתן לצאת עם מתנה צנועה במחיר של כמה עשרות שקלים. אך מי שמחפש מוצרים איכותיים וייחודיים ומוכן להיפרד עבורם מכמה מאות שקלים, גם את זה ניתן למצוא כאן. המקום נותן תשובה לכל כיס. אחד מהסגנונות הבולטים בחנות הוא סגנון הרטרו שחזר היום למטבחים - פוייקה יצוק, כלי ברזל אחרים, כלי אמייל, כלים מעץ, הכל מסוגנן ומעוצב למשעי.

חנות מלאה בדברים שנותנים הרגשה מיוחדת, זאת שזכורה לנו מהילדות, מפעם, כשהכל עבד הרבה יותר לאט. הרגשה של בית.

עורך הבלוג