יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

השאלון: על הספה

השאלון - על הספה

רוני מ. האס

מעניין איך נראות השנים האחרונות בעיני הפסיכולוגים, שבעבר לטיפול אצלם הוקדשה פרוסה עבה מהעוגה התקציבית של ההוצאות הקיבוציות. האם לאור השינויים שחלו בקיבוצים, חלו גם שינויים בתחום הטיפול הרגשי? אז כן, יש פנייה מוגברת לטיפול בשירות הציבורי, בשל העלויות הגבוהות של טיפול במגזר הפרטי; רשמי השינויים בקיבוצים נכנסים גם אל הקליניקות, אבל בסופו של יום, רוב המטפלים טוענים כי גם קיבוצניק, הפותח את לבו, כמה מפתיע, מתגלה פשוט כאדם, והקיבוצניקיות אינה מהווה עוד תסמונת בספר התסמונות הפסיכולוגיות

משה מנדל. צילום: איתמר גולן

הקיבוצניקים חוזרים

משה מנדל, 80, עמיעד

מקצוע: פסיכולוג קליני

איפה מטפל?

לפני הפנסיה עבדתי במועצות עמק הירדן והגליל העליון. כיום אני עובד בבית, בעמיעד.

כמה עולה?

מעדיף שלא לומר.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

מאז שאני עובד פרטי, רוב המטופלים אינם קיבוצניקים.

איך מגיעים אליך?

אני לא מפרסם. באים מפה לאוזן.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

בשנים הראשונות של ההפרטות בקיבוצים הייתה ירידה חדה בפניות של חברי קיבוץ. עם השנים התרגלו להפרטה, וחברי קיבוץ שוב פונים לטיפולים.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

לפעמים בכלל לא ולפעמים מאוד מאוד. זה תלוי עם אילו קשיים הם הגיעו.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

לדעתי, לא. לעתים, הפנייה מתחילה בתלונות הקשורות לחיי הקיבוץ, אבל ברגע שנכנסים לעומק הטיפול, רואים שאין הבדל בין הבעיות של קיבוצניקים לאלה של אחרים.

אסתי רווה

האדם ללא תגיות

אסתי רווה, 62, דפנה

מקצוע - עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית

איפה מטפלת?

במרפאה לבריאות הנפש בקריית שמונה, קליניקה פרטית בקיבוץ ובתחנת מיט"ב במועצה האזורית הגליל העליון.

כמה עולה?

200 שקל.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

מבחינת סוגי הבעיות אין שוני. האופי של האנשים שונה, אבל המצוקות שוות לכולם.

איך מגיעים אלייך?

באופן פרטי דרך מישהו שמכיר והמליץ, דרך קופת חולים, דרך מיט"ב (התחנה לטיפול במועצה האזורית), ופרסמתי בספר הטלפונים האזורי.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

לדעתי כן, בגלל המצב הכלכלי.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

תלוי בסוג המצוקה שאיתה הגיע המטופל. תלוי גם באופי של האדם. היכן שמים את מקור הקשיים.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

אני לא יכולה להגיד כזה דבר. אולי קשה לי לראות, כי אני עצמי בת קיבוץ. כמובן, ההתמודדות עם השינויים בקיבוצים מעלה הרבה שאלות אישיות וחברתיות. העמדה שלי כמטפלת היא להסתכל על המטופל כעל אדם בלי תגיות.

אחריות על איכות החיים הרגשית

הגר קוניאל, מרום גולן

מקצוע - עובדת סוציאלית

איפה מטפלת?

בקליניקה פרטית בקצרין.

כמה עולה?

200 שקל.

איך מגיעים אלייך?

מגיעים מפה לאוזן.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

בעקבות ההפרטה, יש יותר לקיחת אחריות על איכות החיים הרגשית, אנשים הולכים לטיפול כשצריך.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

לדעתי, כן. בגולן זה עובד קצת אחרת. אין עובדת סוציאלית שעובדת בפועל ביישובים. אנשים צריכים לקחת יוזמה ולפנות לטיפול במקרה הצורך.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

עולים נושאים כמו קליטה בקיבוץ, קליטה בהרחבות, ההפרטה. אצל אנשים מבוגרים - החינוך המשותף ואובדנים שנחוו בעטיו.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

מובן שיש סממני קיבוצניקיות, אבל זה לאו דווקא נכנס לטיפולים.

מודעות גבוהה יותר בקיבוץ

פסיכולוגית, חברת קיבוץ בדרום

מקצוע - פסיכולוגית

איפה מטפלת?

במכון להתפתחות הילד של משרד הבריאות, במרפאת חרדה במרפאות החוץ של מרכז בריאות הנפש, ובנוסף, בקליניקה פרטית.

כמה עולה?

מעדיפה לא לומר.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

המודעות והפתיחות לטיפול פסיכולוגי גבוהה יותר בקיבוצים מאשר בעיר, אין על זה את הסטיגמה הקשה שיש לפעמים בעיר.

איך מגיעים אלייך?

לקליניקה הפרטית מפה לאוזן.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

בהחלט. יש יותר פניות של קיבוצניקים לשירות הציבורי.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

בתקופה הראשונה להפרטה היו הרבה פניות בגין מצוקה, שנבעה מהשינויים בקיבוץ, אך בזמן האחרון ממש לא. אני גם מרכזת ועדת ייעוץ בקיבוץ, ואני לא רואה הרבה בעיות שמקורן דווקא בחיי הקיבוץ.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

אני לא נתקלת בזה.

השינוי קשה לנפגעי הנפש

טליה סלמון, 56, יקום

מקצוע - עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות, מטפלת CBT

איפה מטפלת?

בחברת עמק מקבוצת עמל-סיעודית, בשירות "ידיד נפש", וכמו כן, עוסקת בשיקום נפגעי נפש בקהילה באזור השרון.

כמה עולה?

אני עובדת בחברה, לפי שכר חודשי.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

כשמגיעים חברי קיבוץ הנזקקים לשיקום, עדיין רואים שהם מגיעים מקהילה, עם התייחסות מערכתית, וניכר ניסיון לדאוג לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. נפגעי הנפש בקיבוצים המופרטים חווים הרבה קושי, ומתמודדים עם משבר ההפרטה בנוסף להתמודדות היומיומית עם המגבלה הנפשית שלהם.

איך מגיעים אלייך?

דרך גורמים מטפלים - מרפאות לבריאות הנפש או עובדים סוציאליים ממחלקות רווחה במועצות האזוריות.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

הקיבוצים, השיתופיים והמופרטים כאחד, משתדלים למצות זכאויות בשירותי הרווחה והשיקום הציבוריים לפני שפונים לגורמים פרטיים.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

בליווי נפגעי הנפש בקיבוצים המשתנים בולט הצורך לעזור בהסתגלות לשינויים הארגוניים. יש צורך ללמוד כללי התנהלות חדשים, הקשים לכלל האוכלוסייה, ועוד יותר לאנשים המתמודדים גם עם בעיה נפשית.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

עבור חלק מנפגעי הנפש שגדלו בקיבוץ, ההגנה הקיבוצית רבת השנים עלולה להחליש את המוטיבציה להשתלב במסלול של עבודה ופרנסה.

בנוסף, בקיבוץ של פעם נפגעי הנפש טופלו במסגרת הקהילה, והיום חלק מנפגעי הנפש נאלצים לצאת החוצה ולהשתלב במסגרות מתאימות באזור. השילוב לא קל, אך עם זאת נפתחות הרבה יותר אפשרויות לתעסוקה מתאימה ולמסגרות חברתיות.

יום רביעי, 4 בנובמבר 2009

השאלון של אמא מחליפה - רוני מ.האס עונה


אקסטרים אישי-רגשי

החברים פחדו שהם יפלו לידי התקשורת המניפולטיבית אבל הם לקחו את הסיכון. רוני האס מספרת למה היא עברה סוג של טריפ, איך הפך אלון לאובססיבי לסדר ונקיון ומה גרם לה לפנטז על בגדים מחמיאים. השאלון של אמא מחליפה

mako | פורסם 04/11/09 10:00:32
משפחת האס  (צילום: אלדד רפאלי ,mako)
סוג של "קפיצה למים" מודרנית. רוני עם המשפחה
צילום׃  אלדד רפאלי
מי מבני המשפחה יזם את ההשתתפות?
הגיעה פנייה מערוץ 2 שחיפשו משפחה קיבוצניקית, הם הגיעו אלינו דרך חברים שלנו מקיבוץ אחר, שלא יכלו להשתתף והמליצו עלינו כפוטנציאל. כשהתקשרו אלי, הקשבתי בסבלנות וסירבתי בנימוס, הבהרתי שיש לנו ילדות צעירות מדי, בית קטן ונפרדתי בידידות. למען האמת אפילו לא הכרתי את התוכנית, אני לא צופה כמעט בטלוויזיה, סוג של חרם אידיאולוגי אישי, אבל כשסיפרתי לאלון אחרי כמה ימים על שיחת הטלפון המשעשעת שהיתה לי עם ערוץ 2, הוא בקושי הצליח להסתיר את תדהמתו על כך שלא קפצתי בזרועות פתוחות אל תוך החוויה החד פעמית שזומנה בדרכי. וכך, עשינו הסכם שאני מוכנה להקשיב ללא מחוייבות לנציגות ההפקה. אלה הגיעו אלינו הביתה, שיגעו את הבנות, הבנות שיגעו אותי והשאר- היסטוריה. תוך פחות מחודש בוצע החילוף. לפחות לא היה לי יותר מדי זמן להרהורי חרטה.

למה רצית/הסכמת להשתתף בתוכנית?
מה אני לא יעשה בשביל אלון והבנות? בדיעבד אני חושבת שזה היה סוג של "קפיצה למים" מודרנית, סוג של לקיחת סיכון מחושב, טרק בהרי המדיה, שאני כל כך אמביוולנטית כלפיה.

האם מישהו במשפחה התנגד להשתתפות בתוכנית?
רוב המשפחה המורחבת נכנסו לחרדה. החברים, הקיבוץ, השכנים, החתולים והכלבים, רובם ככולם התנגדו ודאגו מכך שאנחנו, ברב תמימותנו, נופלים לציפורני התקשורת המניפולטיבית והאכזרית. עכשיו רק נותר לנו לצפות בפרק ולגלות מי צדק.

איזה חלק של ההחלפה היה המהנה ביותר עבורך?
החלק בו סגרתי את הפלאפון לשמונה ימים. סוג של התגלות. בהמשך זכיתי בסוג של חופשה מפנקת + משפחה מ-ק-ס-י-מ-ה שאימצה אותי ואני אימצתי בחזרה. הכל היה כיף, אני חושבת שעבורי, בגלל שאני מאד אוהבת להתוודע לבני אדם חדשים - צעירים כמבוגרים - זה היה סוג של טריפ כשנתנו לי להחליף את השחקנית הראשית בהצגה, ואחר כך אפילו לשנות את המחזה לפי צפונות ליבי.

איזה חלק של ההחלפה היה הקשה ביותר עבורך?
אולי כשנדרשתי להכנס לנעליים ביקורתיות, זהו מקום שאני משתדלת מאד להימנע ממנו בחיי היום יום, מתוך אמונה שכל אדם וכל רקמה משפחתית היא עולם ומלואו, תרכובת ייחודית ומיוחדת שנוצרה וחיה בדרך בה בחרה. דברים שרואים מכאן הם אף פעם לא מה שרואים משם, ורק אם ממש מבקשים ממני אני מסכימה להביע את דעתי האישית, שהיא טובה כמו דעה של כל אחד אחר לצורך העניין.
משפחת האס (צילום: אלדד רפאלי ,mako)
לא קרענו את הפלקט של החוקים. משפחת האס בביתה
צילום׃  אלדד רפאלי

כיצד משפחתך התמודדה עם ההחלפה?
אלון, כמו אלון, לקח מאד ברצינות את המשימה, ונכנס לזה עם כל הלב. כמובן שבתור תלמיד מצטיין, הוא ממשיך עד היום לעבוד וליישם את מה שהוא למד על עצמו דרך החוויה. לילדות זו היתה חוויה מדהימה, גם מילנה היתה עבורן דמות קסומה שהן לא רגילות לפגוש, וכפי שהבנתי , הן שתו בשקיקה את הנשיות והאהבה שהיא הביאה איתה. סוג של פיה בשר ודם. ומעבר לכך, כל החוויה של תשומת הלב, היותן במרכז, הליווי של המצלמות, צוות ההפקה המקסים, כל אלה הפכו את החוויה לזיכרון ילדות מתועד.

האם חל בך או בדעותיך שינוי כלשהו בעקבות התוכנית?
לצורך העניין, אנחנו לא קרענו את הפלקט של החוקים, הוא נשאר אצלנו תלוי על המקרר הרבה זמן. נגעו שם בתכנים שאנחנו התמודדנו ומתמודדים איתם כל הזמן, ואימצנו כמה פתרונות שעדיין מחלחלים אל תוך חיינו. העובדה שאני יוצאת ערב בשבוע ללימודים (תיאטרון פליי-בק) וכשאני חוזרת הבית נקי ומצוחצח, היא אחד מהשינויים שניתן למנות, ואני בטוחה שלולא התוכנית זה היה אולי קורה אבל עוד הרבה זמן.
- פרסומת -
האם יחסך לבני משפחתך השתנה כתוצאה מהתוכנית? האם הקשר ביניכם השתנה?
התכנים שהועלו באמא מחליפה עדיין נכנסים לתוך השיח המשפחתי שלנו, כל אחד לקח מה שהתאים לו מהחוויה: הבנות אוהבות פיג'מות, אלון הפך אובססיבי לסדר ונקיון ואני אוהבת את כולם ומפנטזת לקנות בגדים זרוקים אבל גם מחמיאים. אני חושבת שזה לא שינה הרבה ברמת הקשר, אלא העשיר בעוד נפח את מה שעושה אותנו למי שאנחנו.
האם היית עושה זאת שוב? מדוע?
כן. חוץ מהפרידה הקורעת מהמשפחה זוהי חוויה מדהימה,  בסביבה מוגנת ובטוחה עם התחלה, אמצע וסוף.

תגובות (6 תגובות ב-4 דיונים)
4
רוני את מקסימה!!
* מיכל  18/03/10 | 19:25
3
עכשיו הבנתי
* גלי  05/11/09 | 11:41
רעיון מקורי
* רוני האס  08/11/09 | 21:52
2
מקסימה , אישה ואמא מדהימה.
* שאפו.  04/11/09 | 22:20
1
השינוי שחל באמהות
אלוןהאס  04/11/09 | 12:46
אלון לא להגזים
* רוני האס  08/11/09 | 21:53

אקסטרים אישי-ריגשי

אקסטרים אישי-רגשי

החברים פחדו שהם יפלו לידי התקשורת המניפולטיבית אבל הם לקחו את הסיכון. רוני האס מספרת למה היא עברה סוג של טריפ, איך הפך אלון לאובססיבי לסדר ונקיון ומה גרם לה לפנטז על בגדים מחמיאים. השאלון של אמא מחליפה

mako | פורסם 04/11/09 10:00:32

משפחת האס  (צילום: אלדד רפאלי ,mako)
סוג של "קפיצה למים" מודרנית. רוני עם המשפחה
צילום׃ אלדד רפאלי
מי מבני המשפחה יזם את ההשתתפות?

הגיעה פנייה מערוץ 2 שחיפשו משפחה קיבוצניקית, הם הגיעו אלינו דרך חברים שלנו מקיבוץ אחר, שלא יכלו להשתתף והמליצו עלינו כפוטנציאל. כשהתקשרו אלי, הקשבתי בסבלנות וסירבתי בנימוס, הבהרתי שיש לנו ילדות צעירות מדי, בית קטן ונפרדתי בידידות. למען האמת אפילו לא הכרתי את התוכנית, אני לא צופה כמעט בטלוויזיה, סוג של חרם אידיאולוגי אישי, אבל כשסיפרתי לאלון אחרי כמה ימים על שיחת הטלפון המשעשעת שהיתה לי עם ערוץ 2, הוא בקושי הצליח להסתיר את תדהמתו על כך שלא קפצתי בזרועות פתוחות אל תוך החוויה החד פעמית שזומנה בדרכי. וכך, עשינו הסכם שאני מוכנה להקשיב ללא מחוייבות לנציגות ההפקה. אלה הגיעו אלינו הביתה, שיגעו את הבנות, הבנות שיגעו אותי והשאר- היסטוריה. תוך פחות מחודש בוצע החילוף. לפחות לא היה לי יותר מדי זמן להרהורי חרטה. למה רצית/הסכמת להשתתף בתוכנית?

מה אני לא יעשה בשביל אלון והבנות? בדיעבד אני חושבת שזה היה סוג של "קפיצה למים" מודרנית, סוג של לקיחת סיכון מחושב, טרק בהרי המדיה, שאני כל כך אמביוולנטית כלפיה.

- פרסומת -
האם מישהו במשפחה התנגד להשתתפות בתוכנית?

רוב המשפחה המורחבת נכנסו לחרדה. החברים, הקיבוץ, השכנים, החתולים והכלבים, רובם ככולם התנגדו ודאגו מכך שאנחנו, ברב תמימותנו, נופלים לציפורני התקשורת המניפולטיבית והאכזרית. עכשיו רק נותר לנו לצפות בפרק ולגלות מי צדק. איזה חלק של ההחלפה היה המהנה ביותר עבורך?

החלק בו סגרתי את הפלאפון לשמונה ימים. סוג של התגלות. בהמשך זכיתי בסוג של חופשה מפנקת + משפחה מ-ק-ס-י-מ-ה שאימצה אותי ואני אימצתי בחזרה. הכל היה כיף, אני חושבת שעבורי, בגלל שאני מאד אוהבת להתוודע לבני אדם חדשים - צעירים כמבוגרים - זה היה סוג של טריפ כשנתנו לי להחליף את השחקנית הראשית בהצגה, ואחר כך אפילו לשנות את המחזה לפי צפונות ליבי. איזה חלק של ההחלפה היה הקשה ביותר עבורך?

אולי כשנדרשתי להכנס לנעליים ביקורתיות, זהו מקום שאני משתדלת מאד להימנע ממנו בחיי היום יום, מתוך אמונה שכל אדם וכל רקמה משפחתית היא עולם ומלואו, תרכובת ייחודית ומיוחדת שנוצרה וחיה בדרך בה בחרה. דברים שרואים מכאן הם אף פעם לא מה שרואים משם, ורק אם ממש מבקשים ממני אני מסכימה להביע את דעתי האישית, שהיא טובה כמו דעה של כל אחד אחר לצורך העניין.

משפחת האס (צילום: אלדד רפאלי ,mako)
לא קרענו את הפלקט של החוקים. משפחת האס בביתה
צילום׃ אלדד רפאלי
כיצד משפחתך התמודדה עם ההחלפה?

אלון, כמו אלון, לקח מאד ברצינות את המשימה, ונכנס לזה עם כל הלב. כמובן שבתור תלמיד מצטיין, הוא ממשיך עד היום לעבוד וליישם את מה שהוא למד על עצמו דרך החוויה. לילדות זו היתה חוויה מדהימה, גם מילנה היתה עבורן דמות קסומה שהן לא רגילות לפגוש, וכפי שהבנתי , הן שתו בשקיקה את הנשיות והאהבה שהיא הביאה איתה. סוג של פיה בשר ודם. ומעבר לכך, כל החוויה של תשומת הלב, היותן במרכז, הליווי של המצלמות, צוות ההפקה המקסים, כל אלה הפכו את החוויה לזיכרון ילדות מתועד. האם חל בך או בדעותיך שינוי כלשהו בעקבות התוכנית?

לצורך העניין, אנחנו לא קרענו את הפלקט של החוקים, הוא נשאר אצלנו תלוי על המקרר הרבה זמן. נגעו שם בתכנים שאנחנו התמודדנו ומתמודדים איתם כל הזמן, ואימצנו כמה פתרונות שעדיין מחלחלים אל תוך חיינו. העובדה שאני יוצאת ערב בשבוע ללימודים (תיאטרון פליי-בק) וכשאני חוזרת הבית נקי ומצוחצח, היא אחד מהשינויים שניתן למנות, ואני בטוחה שלולא התוכנית זה היה אולי קורה אבל עוד הרבה זמן.

- פרסומת -
האם יחסך לבני משפחתך השתנה כתוצאה מהתוכנית? האם הקשר ביניכם השתנה?

התכנים שהועלו באמא מחליפה עדיין נכנסים לתוך השיח המשפחתי שלנו, כל אחד לקח מה שהתאים לו מהחוויה: הבנות אוהבות פיג'מות, אלון הפך אובססיבי לסדר ונקיון ואני אוהבת את כולם ומפנטזת לקנות בגדים זרוקים אבל גם מחמיאים. אני חושבת שזה לא שינה הרבה ברמת הקשר, אלא העשיר בעוד נפח את מה שעושה אותנו למי שאנחנו.

האם היית עושה זאת שוב? מדוע?

כן. חוץ מהפרידה הקורעת מהמשפחה זוהי חוויה מדהימה, בסביבה מוגנת ובטוחה עם התחלה, אמצע וסוף.

יום שני, 2 בנובמבר 2009

התחלתי לשמור על רוני מפני ההתקפות שלי

התחלתי לשמור על רוני מפני התוקפנות שלי"

האמהות אמנם יוצאות מהבית ומחליפות את המשפחה אבל גם לגברים שלהם לא קל. הם נפרדים מבת הזוג המוכרת ונאלצים להסתגל לאשה שונה מאוד. אלון האס מציג בפנינו לראשונה גם את החויה שעוברת על האב שנשאר מאחור

mako | פורסם 01/11/09 22:26:25

אלון האס
זאת הייתה חוויה ולמידה
את ההשתתפות בתכנית יזמתי אני. אשתי כלל לא העלתה על דעתה להשתתף. היא הייתה זו שקיבלה את הפנייה, אבל "שכחה" לספר לי במשך יומיים. רק ביום השלישי, אמרה: "דרך אגב, התקשרו לפני כמה ימים מהטלוויזיה, הם רצו שנשתתף באיזו תוכנית..." למרות כל התנגדויותיה הבהרתי שקודם כל נפגשים ואחר כך נחליט. אני רציתי להשתתף בתכנית משתי סיבות עיקריות, הראשונה מכיוון שזו נראתה לי חוויה, אפילו שלא ממש הכרתי את התוכנית, היה לי ברור שאם אנחנו משתתפים בתוכנית טלוויזיה במשך שבוע שלם, זו חייבת להיות חוויה חזקה, בטוח שלא יהיה משעמם. הסיבה השנייה היא התקווה שבזכות החשיפה אני אוכל לחשוף לציבור הרחב את תחום התרפיה באמנות בו אני עוסק. הזדמנות להטביע את החותם ואולי להגשים חלום של הפקת סדרת תיעוד טיפולים באמנות. מכיוון המשפחה של רוני הייתה התנגדות להשתתפות בתכנית, כולם ראו בהשתתפות משהו שקרוב לשיגעון ועד לרגע ההכרעה ניסו להניא אותנו מכך. מהצד שלי, היו דעות לכאן ולכאן – האח הבכור והסבא תמכו בהתלהבות. הפגישה המחודשת עם רוני הייתה הרווח הגדול ביותר

- פרסומת -
היו כמה רגעים בהחלפה שהיו מהנים מאוד עבורי: הרגע שבו גילינו את ההפתעה שמילנה הכינה לנו בבית. זאת הייתה הרגשה מדהימה של קבלה, ההבנה שהכינו לנו הפתעה שעבדו עליה קשה והשקיעו בה זמן, מחשבה וכסף. התרגשתי מאוד ובאותו רגע הבנתי שכבר אין ויכוח – הרווח וודאי. בנוסף, ההקשבה לילדות – התסכול שהיה בהתחלה שלא מבינים את הילדות, נגמר כאשר באחד מהקטעים שהקליטו אותם פתאום קיבלו את הבקשה שלי לא להפריע להן, פשוט להקשיב. כמובן שכמו תמיד היו להן הברקות. האזנתי בגאווה גדולה. כל אחת מהן דוברת לאומית. הפגישה עם רוני הייתה אולי הרווח הגדול ביותר: המפגש לאחר שבוע בלי שהתקיים ביננו שום קשר. מה שבדרך כלל נתפס כמובן מאליו, פתאום מוערך באופן שאי אפשר להתעלם ממנו, הגעגועים לא הורגשו עד לאותו רגע פרצו שם. ההתרגשות הייתה בשיאה. היום השני בהחלפה היה הקשה ביותר עבורי, נסעתי ליום עבודה ארוך בירושלים, לאחר לילה שבו הילדה הקטנה סבלה מגעגועים עזים לרוני ובכתה בכי מר וחששתי שהולך להיות עוד לילה דומה. כל הדרך לירושלים ליוו אותי רגשי אשמה כבדים, בסדנה שהעברתי עסקתי בהתמודדות עם משברים ואת כל הדוגמאות נתתי מהיממה האחרונה. במיוחד תרמה להרגשה הרעה הערה של הגננת: "מה אתם עושים לילדה?" התחלתי לפקפק בבחירה, אולי באמת אני גורם להם נזק, אולי באמת זה יותר מידי עבורן? רק בסיומו של אותו לילה, כשהקטנה עמדה לצידי ולחשה בגאוה: "אבא הצלחתי לישון במיטה לבד כל הלילה" נגמר הסיוט והתחילה להתחזק תחושת הגאוה במשפחה החזקה.

הס 3(אמא מחליפה)
ליוו אותי רגשות אשמה כבדים. אלון עם הילדות

"ואם לא אתגעגע אל אמא"

שחר, הילדה הבכורה, תמכה בי מהרגע הראשון והבינה טוב מאוד את הפוטנציאל, היא התרגשה מאוד ומהרגע שהחלטנו על ההשתתפות, ציפתה בכיליון עיניים. כל השבוע היה עבורה הרפתקה של פעם בחיים. רק ברגע אחד היה משבר, כשצוות הצילום לא היה לידינו, הרשתה לעצמה והזילה דמעות. רז, האמצעית, הייתה מאוד מודאגת בהתחלה, והייתה מוטרדת מהרבה מאוד דברים. בגן היא שיתפה את כולם בלבטים שלה: היא מאוד אוהבת את האימא המחליפה, אבל מה יהיה אם אמא תראה שהיא אוהבת אותה כל כך, היא תעלב, תחשוב שאני לא אוהבת אותה ועוד מיני דאגות, במיוחד אם לא תתגעגע יותר מידי אל אימא. אבל על זה התגברה באמצעות "טבלת ייאוש" שצירנו יחד, כל יום מצויר משהו שהייתה רוצה שיקרה. במיוחד השקיעה בציור היום האחרון שבו היא פוגשת את אימא. לזהר, הקטנה, הובהר מהרגע הראשון שזה רק משחק, שאנחנו במשך השבוע נשחק באמא מחליפה, היא שמחה מאוד לראות את השחקנית היפה, מיד התאהבה בה וחוץ מהמשבר של הלילה הראשון, שיתפה פעולה באופן מלא. רק אחרי שהאמא האמיתית חזרה, פרקה את כל מה שהיה על הלב.

ראובן 4(אמא מחליפה)
פתאום ראיתי אותה נפגעת מההתפרצות שלי. אלון ומילנה
הורדתי את העומס מרוני

בעקבות התכנית חלו כמה שינויים משמעותיים בדעותי ובהתנהגותי. השינוי הראשון הוא הורדת עומס מרוני, לקיחת מזכירה שמנהלת לי את היומן, עוזרת פעם בשבועיים ובמיוחד פרויקט ניקוי שבועי, שאני מבצע כשהיא איננה. פעם בשבוע אני מסדר ומנקה את כל הבית. השינוי השני הוא ויסות התגובות, הכרה בנזקים שאני מותיר בכל התפרצות – האמא המחליפה מילאה כאן תפקיד משמעותי – פתאום ראיתי אותה נפגעת מההתפרצות שלי. רוני מעולם לא הייתה מגיבה בצורה כל כך קשה, הייתה פשוט מפנימה ומתעלמת. אבל בתוך תוכה הייתה נפגעת. התגובה של מילנה להתפרצות שלי הבהירה לי את מה שלא ראיתי עד כה, עד כמה זה מעליב כשאני מתפרץ. בעקבות התכנית נכנסו לקשר שלי עם רוני ממדים שלא היו קודם: שמירה עליה מפני התוקפנות שלי, מציאת יותר זמן איכות יחד והקרת תודה לדברים שעד אז התקבלו כמובן מאליו. בשבילי זאת הייתה חוויה ולמידה ולכן הייתי עושה זאת שוב. הלמידה קשורה ברצון שלנו לגדול, בכנות שלנו לבדוק כל אלמנט בחיים שלנו. החוויה של למידה משפחתית כמו זאת לא מזדמנת בכל יום.

משחקים בלעדיים, באבלס ועוד מאות משחקים עכשיו ב - mako

תגובות (8 תגובות ב-5 דיונים)
5
אלון אתה יצאת מדהים!!
* תענוג היה לראות 02/11/09 | 20:14
תשובה תענוג
* אלון האס 02/11/09 | 21:14
4
הפרק הזה היה נהדר.אנשים נחמדים עם ראש פתוח
ונראה שהיה חיבור אמיתי בין כולם.
* ח 02/11/09 | 15:37
3
אדם מיוחד
אלון, אתה אדם מיוחד במינו, והתוכנית מחזקת התרשמות זו. זה לא מפתיע שלראשונה בתוכנית הבקורת הופנתה אל הבעל שבחבורה. צריך הרבה רגישות, ענווה, פתיחות ובגרות ולא פחות מכך מוסריות במוכנות שלך לקחת על עצמך בקורת עצמית ו"אשמה" שעה ששאר השותפים הבוגרים בתוכנית זכו למיעוט וריכוך חולשותיהם. לעין צופיה מן הצד בלטה דוקא היכולת שלך (לעומת חלק מהאחרים) להקשיב, והנסיון להסביר את עצמך באופן לא תוקפני, ודוקא אתה נתפסת או לקחת על עצמך את תפקיד המתפרץ... חבל לי שהתפספסה ההזדמנות לחשוף בפני הצופים את המשמעות של להיות לקוי למידה- ממקום של למידה והבנה ולא של אשמה. אבל אני מניחה שמי שיודע, הבין והעריך. יש לך משפחה מקסימה וכל הכבוד על המוכנות לאפשר הצצה למסגרת של חברות ואהבה וסבלנות. בהצלחה.
* נטע 02/11/09 | 15:29
2
שתי משפחות נהדרות אהבתי ביותר זאת תוכנית:)
* מיקה 02/11/09 | 12:21
מופתע שראית
כל הבוקר אני מקבל תגובות על זה שהבנות יצאו נהדר, גם מילנה וגם רוני, אבל אנחנו יצאנו אחד אובסיסיבי והשני תוקפני, שמח לשמוע שיש גם כאלו שהצליחו לראות מבעד לצהוב, לשים לב שבאמת מדובר בשתי משפחות אוהבות ומאושרות.
* אלון האס 02/11/09 | 15:11
1
אבא לדוגמא
* o.k 02/11/09 | 08:00
תודה ו
* אלון האס 02/11/09 | 13:16
מקרא: = תגובה ללא תוכן = תגובה עם תוכן

עורך הבלוג