29.12.2011 על הדשא - אמונה באמנים רוני מ. האס שיר הרעות לילו כהן, 92, משדה נחמיה, ויעל בן דורי (לבית מיכלס), 95, הן חברות ותיקות. הן הכירו זו את זו לפני 65 שנה, כאשר בן דורי הצטרפה לקיבוץ עם עלייתה מהולנד, וכהן, ילידת גרמניה שחיה גם מספר שנים בהולנד, סייעה לה להיקלט. בן דורי לא נשארה בשדה נחמיה, כי אם הקימה בית ומשפחה בפוריה, ואילו כהן הקימה בית וחיה עד היום בשדה נחמיה. במשך כל השנים שומרות השתיים על קשר ומנהלות שיחות ביניהן. אקורדיון ישמח לבב אנוש מעגן/ עמק הירדן עלי קדם, 63, מעגן, הוא איש רב פעלים. מעבר להיותו ב- 20 שנה האחרונות מנהל השיווק של כפר הנופש "מעגן עדן" בקיבוץ מעגן ומעבר להיותו כתב מוכשר בעיתונות מקומית וארצית (כולל בעיתון "הזמן הירוק"), מסתבר כי קדם הוא מוזיקאי השולח ידו מגיל צעיר באקורדיון ובפסנתר. את ההובי הזה הוא הביא לידי ביטוי משך השנים כמלווה המוזיקלי בקיבוצו, בחבורת הזמר המקומית ואף כמלווה בפסנתר של תזמורת הנוער האזורית עמק הירדן ("מוסיקל"). גם בכפר הנופש הוא מנצל את כשרונו המוזיקלי ומשמח את לבבות המתארחים, בערבי שירה בציבור הכוללים לעיתים אף קומזיץ על שפת כנרת ואפילו מוציא קבוצות לטיולי זמר בעקבות רחל או נעמי שמר. אבל לא פחות מכל אלה הוא אוהב להופיע בהתנדבות למען הקהילה וכך קרה שתושבי העמק אשר הזדמנו ערב החנוכה למרפאה האזורית, נקלעו לחגיגת זמר וסופגניות, שכללה את צלילי האקורדיון של קדם ושירתם של עובדי המרפאה וברי מזל אחרים, שלושה ימים מאוחר יותר התנדב לשמח את דיירי וחברי בית הקשיש של עמק הירדן, אשר שמעו את נגינתו במרפאה הסמוכה ובאו לבקש גם. מי שלא ראה שמחה מימיו.. חנות קטנה ומטריפה מעגן מיכאל ברוריה הירש, ממעגן מיכאל, שמה לב כי יש הרבה אמניות ואמנים בקיבוצה, אשר יוצרים יצירות לתפארת, אך משום שמדובר ביצירה בשעות הפנאי, לאף אחד מהם אין מקום מתאים להציג בו את עבודותיו בפני הציבור הרחב. כך נולד הרעיון להקמת החנות "מעגן יוצרים". ברוריה התייצבה אצל מזכירות הקיבוץ והציגה את יוזמתה, הנובעת מהאמונה שהאמניות והאמנים המקומיים יוכלו לצאת נשכרים משיתוף פעולה יצירתי. "מעגן יוצרים" משתרעת על פני 40 מ"ר, ובה לוקחים חלק 13 אמניות ואמנים, חברי הקיבוץ, אשר מציגים במשותף את עבודותיהם, במחירים שווים לכל נפש, שכן זאת חשוב לציין, החנות הוקמה שלא למטרות רווח, כי אם לכיסוי עלויות ולרכישת חומרים למימון המשך היצירה. החנות מציגה יצירות מתחומי יצירה מגוונים: טקסטיל, קרמיקה, תכשיטים, תיקים ועוד. היא פתוחה גם לקהל הרחב, אולם משום שהחנות מבוססת על עבודת התנדבות בתורנות של האמנים עצמם, היא פתוחה רק בחלק משעות היום, ולקוחות המבקשים להגיע לביקור מתבקשים ליצור קשר עם ברוריה בטלפון: 052/5258725 חמים על חקלאות גשר הזיו/ מילואות לפני כחודשיים נפתחה חממה לימודית בבית הספר התיכון סולם צור, השוכן בקיבוץ גשר הזיו, בסיוע ובתרומה של תשלובת מילואות, כחלק מפעילותה למען הקהילה במרחב הגליל המערבי, פעילות השמה דגש על עידוד למצוינות בחינוך לחקלאות. החממה הלימודית משתלבת בפעילויות הרבות בביה"ס, שהתחייב להפוך לבית ספר ירוק. המרוויחים הראשיים הם תלמידי המגמות הביולוגית ולימודי הסביבה, אשר בשלב המתקדם יותר אף מבצעים בחממה את ניסוייהם לקראת עבודות הגמר שלהם. "היתרון הגדול של עבודת החקר בחממה הוא בכך, שהיא מאפשרת לתלמידים לשאול שאלות, לחפש את התשובות בעזרת הניסוי ולהגיע בעצמם לתשובות", מסביר ד"ר אהוד גוטפלן, מהפקולטה לחקלאות ברחובות, המגיע לבית הספר פעם בשבוע ומנחה את כותבי עבודות הגמר. "אנחנו מסייעים להם בחשיבה המדעית מההתחלה ועד בסוף". לדברי איילה פטלביץ, רכזת החממה, התלמידים נלהבים מאוד משילוב החממה בפעילויות בית ספר, והיא מהווה מוקד להתעניינות רבה גם אצל תלמידים שאינם במגמת החקר. "כיום פועלים בחממה כ-100 תלמידים מהכיתות הגבוהות ממגמות מדעי הסביבה וביולוגיה. בהמשך יחקרו כ-120 תלמידי כיתות ט' את תחום ההזנה בצמחים. התלמידים שלנו מלווים את הצמחים שהם חוקרים באופן רציף, כולל שבתות, חגים וחופשים". אפללו. כוכב אמת צילום דוד עינב כוכב אמת חבר הכנסת, אלי אפללו, מקפיד לשמור על כושר במרכז הולצר השוכן בקיבוץ ניר דוד. מדריכו האישי, אופיר אטל, מבית אלפא, מדווח על נחישות והתמדה מצד התלמיד. הרבה בריאות. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - בין קודש לחול

22.12.2011

על הדשא - בין קודש לחול רוני מ. האס

צילום: דוד עינב לא עושים עניין דווקא בקיבוץ תל יוסף אף אחד לא עושה עניין מסוגיית בית הכנסת. אולי משום שהקימו אותו ההורים המייסדים, שידעו כי היהדות שלהם אינה תלויה בדבר, גם אם בחרו לחיות כיהודים חופשיים, הדבקים בכבוד האדם ובחירותו בארץ ציון ירושלים.

טוהם. צילום: דובר צה"ל טירון בן 30 גינוסר גיא טוהם, 30, נולד וגדל בארצות הברית. הוריו, שעזבו את ישראל בשנת 67', נפרדו כשהיה ילד צעיר ולכן עברית הוא לא שמע בבית. בבגרותו למד תקשורת והיסטוריה באוניברסיטת מיאמי, ומצא עבודה בלוס אנג'לס כעורך תוכניות טלוויזיה, בהן שתי תוכניות ריאליטי ידועות -solitary ו- sorreallife. אבל כל הזמן קינן בו הרצון לחזור למקורות, ולימודי ההיסטוריה עשו לו דבר או שניים. הוא שאף לעלות לארץ כדי להתגייס, ושלח לצה"ל מספר בקשות גיוס. עוד לפני שנענה בחיוב כבר החליט לעלות, והגיע לאולפן מעגן מיכאל. לשמחתו, צה"ל אישר את גיוסו על אף גילו המבוגר יחסית, והוא התגייס במרס 2011. הוא התחיל בבסיס מחווה אלון, שבו השלים את לימודי העברית, וקיבל כלים להשתלב בצבא. המפקדות והמפקדים שלו היו צעירים ממנו ביותר מעשר שנים, אבל זה לא הפריע לו: "זה קצת מוזר, גם התרבות, אבל לשמחתי פגשתי אנשים טובים, וזה שהם צעירים לא אומר שאין לי מה ללמוד מהם". בהמשך עבר לפיקוד העורף והשתתף בטירונות של לוחמי חילוץ והצלה בגדוד קדם. כחייל בודד מצא בית בקיבוץ גינוסר. מה התוכניות קדימה? "אני עדיין חולם לעבוד בארץ בטלוויזיה, אבל לא פוסל את האפשרות להישאר לחיות בקיבוץ. החיים פה מצוינים, הכול פתוח".

מתוך ההצגה "האור של אתמול" מתגייסים למען תום גולן/ עמק הירדן כשמוריס אסולין, 57, כפר חרוב, במאי בוגר בית צבי, הקים לפני 12 שנה את סדנת התיאטרון - תנועה ללא מילים "הסוד שבצליל", הוא היה זקוק לכל התמיכה שיש. אנשים שונים נתנו יד ועזרו כשנזקק לכך. זוג אחד שעמד עמו בקשר במהלך השנים היו פרנק ומיכל דונל, ממבוא חמה. "פרנק היה איתנו בקשר רצוף, ועזר לנו רבות בנושא התאורה; גם מיכל אשתו, שעוסקת בתיאטרון בובות, ליוותה אותי משך זמן". אל הסדנה הצטרפו 12 משתתפים ללא רקע מקצועי במשחק או בריקוד, כשאסולין מצליח להעביר אליהם את הידע שרכש במהלך השנים בתחום התנועה ללא מילים. המשתתפים, תושבי הגולן ועמק הירדן, רובם חברי קיבוצים, החלו להעלות הפקות העוסקות בנושאים חברתיים, במסגרתן הקדישו יריעה נרחבת לנושא השואה. לפני שבועות מספר שמעה אחת השחקניות, נאוה שפירא מכפר חרוב, כי תום, בנם של פרנק ושל מיכל דונל, חלה בסרטן והמשפחה נכנסה בשל כך להוצאות כספיות עצומות. שפירא יצרה עמם קשר, ובאישורם העלה התיאטרון הצגה שכל הכנסותיה נותבו לתרומה לבן החולה. שלא במפתיע, עסקה ההצגה - "האור של אתמול" שהתקיימה באשדות יעקב איחוד - במצבי חיים בתקופות שונות, שבהם שולבו הומור ועצב גם יחד. החיים כמשל.

מוש הראל ושאול שבתאי נעלי בית או הקאמבק של התנכיות אילת השחר אבישי שבתאי, 31, בן אילת השחר, הוא קולנוען צעיר, שנשאב בחזרה לנופי ילדותו, על מנת לתעד יוזמה כמעט הזויה של אחיו החורג, מוש, 34, להקים לתחייה את הסנדלרייה שבה עבד שנים רבות שאול, אביו של אבישי, ולהפוך אותה, בעזרת הרשות לשימור אתרים, לסנדלרייה פעילה ובועטת. מדובר במבנה הראשון של קיבוץ אילת השחר, שנבנה בשנת 1924 ושימש בעשורים האחרונים כסנדלרייה, עד שהקיבוץ הורה על סגירתה.

אבישי שבתאי החזון להקים את הסנדלרייה לתחייה, שנשמע מאוד מופרך לאב שאול, המכיר היטב קיבוץ ולמוד אכזבות ממנו, לא הרפה ממוש, בנה של אשתו השנייה של שאול, והוא מתקדם כנגד כל הסיכויים להגשמתו. הסרט "נעלי בית" מתעד את השיח הבין-דורי בין האב שהתייאש מזמן, לבן המתעד, שיצא מזמן אל העיר הגדולה ולבן החורג, שדווקא בחר לחיות בקיבוץ ואינו מוכן לוותר במאבק הנוסטלגיה. בסרט מתועדים רגעים קיבוציים טיפוסיים, כמו תגובתם הצינית של פרנסי הקיבוץ לרעיון השימור, ייאושו של החבר הפשוט, התקווה והאנרגיות המתחדשות המפעמות בדור הצעיר, ובתוך כל אלה השתרגות הענפים האנושיים במשפחה אחת מיוחדת. אפילוג - בימים אלה הסתיימו עבודות השימור של סנדלריית אילת השחר, והיא תתחיל לפעול עד סוף החודש כמרכז מבקרים, מרכז סדנאות וסנדלרייה. לתיאום ביקורים, לתיקונים או לסדנאות, מוש הראל- 0524700701 כוכב אמת מוש הראל, אילת השחר, שהכרתם בסיפור הקודם, הוא גם להטוטן וגם כלכלן, וזה אולי ההסבר להצלחתו בהגשמת חלום נוסף - הקמת חממה עסקית ליזמים בני הגיל השלישי. קורס, שיכשיר את הוותיקים להקים יזמות בכל תחום שבו הם מתמחים, ייפתח בניהולו של מגשים החלומות בבית ותיקי הגליל, תל חי. ההרשמה בעיצומה- 046817944

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

ישראל של פעם בדג דגן

ישראל של פעם בדג דגן

רוני האס קיבלה שיעור היסטוריה וקולינריה כשהגיע למסעדת דג-דגן בקיבוץ חפציבה

רוני מ. האס | 20/12/2011

גלי ולנר היה בן יחיד כשמצא את עצמו מגיל צעיר מבשל במטבח של אמא. כשגדל מצא עוד תחביב- גידול סוסים. קרן, לימים אשתו, הייתה רוכבת, ככה הם נפגשו. יום אחד הם יצאו לאכול והתיישבו במסעדת דג-דגן, כשהייתה עוד מופעלת על ידי קיבוץ חפציבה. המנהל פיתח שיחה עם גלי ושאל אותו אולי הוא מחפש עבודה, הוא לקח אותו כאחראי משמרת ולא הצטער. ביום הראשון הוא כבר תיקתק את המסעדה, המנהל אמר לו שנראה כאילו יש לו כבר נסיון של עשור. אז עשר השנים לא הלכו אחורה, הן הלכו קדימה. גלי נשאר לעבוד כאחראי משמרת, קרן נכנסה לעבוד כמלצרית, יום אחד היה חסר להם מישהו במטבח והם בקשו מגלי שימלא את החור שנוצר ומאז הוא לא יצא משם. אחרי חמש שנים הם החליטו לשכור את המקום מהקיבוץ ומאז הם שם- קרן מנהלת וגלי מבשל. אגב- הם בסוף גם התחתנו. תודה ששאלתם. שני ילדים. עוד רגע מתחילים שיעורי רכיבה. אולי בסוף ילמדו גם לבשל דגים. 

קהל היעד

לדג-דגן (ד' בקמץ) יש כבר שם (ש' בצירה) מוכר. מגיעים לכאן לקוחות מכל האזור, הרבה מטיילים, קבוצות, אורחים של הצימרים והרבה משפחות. עושים כאן גם אירועים. חשוב לדעת ששישבת זה שיא הלחץ. חייבים להזמין מקום מראש. 

מנה מנצחת

אין ספק שהדגים פה מצוינים וככל שהם יותר פשוטים ככה הם יותר שווים. אבל הבעל החליט להזמין סטייק. זה היה הימור. בדרך כלל אסור להזמין סטייק במסעדת דגים, אבל מסתבר שכאן מבינים לא פחות טוב בבקר. מזלנו. אנטרקוט מבשר איכותי (109 ₪) , עשוי כמו שהצרפתי שלי אוהב, חי ועסיסי, בתוספת תפוחי אדמה אפויים בעשבי תיבול שלא הפסקתי לגנוב לו מהצלחת, מיד היה לנו מועמד למקום הראשון, אבל אז הגיע הסלט הערבי (40 ₪), שהמלצרית המקסימה איריס, המליצה לנו, כי הוא לא כתוב בתפריט, אתם מכירים את זה שמרגע שהונחה הצלחת אתם לא יכולים להפסיק לאכול ממנה? משהו שם במשחק שבין המלח ללימון, הביא לתוצאה שלא הייתה מביישת אף מסעדה ערבית אותנטית, לא הפסקנו להתפעל ממנו ואז הבנו, כמה פשוט - ככה מנצח, ומעיד על כלל הארוחה- חומרי גלם איכותיים שלא גונבים מהם את ההצגה בקישוטי סרק וכשרון טבעי של השף. בלי יותר מדי רושם, יוצא מדויק וטעים להפליא. גם המנה האחרונה, אגב, עוגת שוקולד חמה עם שוקולד לבן מומס וכדור גלידה (35 ₪) המיסה לנו את הקרביים, שאבנו אותה למרות הצפיפות בבטן.  

היה היה

המבנה העתיק עם התקרה הגבוהה, המחוזקת באמצעות קורות עץ, בקונסטרוקציה שסקרנה לא מעט סטודנטים מהטכניון שנהגו להגיע לכאן בסיורים לימודיים, קם בשנת 1925 ושימש כרפת הראשונה בעמק. הרבה חלב זרם ברפת והמבנה העתיק, עבר עוד כמה גלגולים, בשלב מסוים קנה לו תהילה כדיסקוטק ובשנת 95 החליטו בקיבוץ להקים כאן מסעדת דגים. 1עשר שנים המסעדה הייתה בבעלות הקיבוץ עד שגלי השף וקרן אשתו שכרו את המקום אותו הם מנהלים עד היום הזה. 

הקסם של המקום

עוד לפני שהבנו איך נכנסים למסעדה, ראינו את חוות הסוסים הצמודה, הלכנו לשאוף קצת אויר בוקרים ומלאי אווירת כפר פסענו בעד שער העץ של המסעדה. גינת המסעדה קיבלה את פנינו בידידות- מדשאה, שולחנות עץ עגולים הבנויים סביב עצים מקומיים, שעשו לנו מיד אסוציאציה של נוחות כפרית, בכניסה למסעדה לא ידענו ממה להתרשם יותר- מהרצפה המכוסה בחלקה שבבי עץ ובחלקה רצפת עץ ותיקה או מהתקרה המרהיבה, המוחזקת על ידי קורות עץ ומכריזה בקול גדול על עברו של המבנה כרפת המקומית. הכל אומר ההתיישבות העובדת- נוח, נגיש, פשוט, שולחנות וכסאות עץ נוחים, אפילו מפיות נייר מתחת לכל צלחת. קבלנו את ההרגשה שזה מקום שעוברים בו הרבה אנשים, עובדה חשובה כשמדובר במסעדה שמתמחה בדגים טריים. 

נכבשתי

החלטנו לצאת לטיול באזור הגלבוע. לא חלילה משהו קשה מדי, אבל נותרו עלינו כמה צלקות של גיבורים כמו רגבי בוץ תקועים בסוליות הנעלים. כשנכנסנו למסעדה עשינו את זה בהיסוס- לא נעים להכנס מבוצבצים, אבל מיד נרגענו. ברוכים הבאים להתיישבות העובדת- מדשאה ושולחנות א-ל-פיקניק, רצפת שבבי עץ בפנים, הכל התחבר כל כך יפה לבוץ שדבק בעקבנו. המקום המושלם לארוחת סיכום-טיול. 

חשבון בבקשה:

פילה מוסר בחרדל  89 ₪

סטייק אנטריקוט 300 גרם  109 ₪

סלט ערבי   40 ₪

פטריות שמפיניון ממולאות אגוזים ומוקרמות בשמנת וגבינה 49 ₪

נתחי סלמון בבצק בירה   39 ₪

עוגת שוקולד חמה 35 ₪

סה"כ לארוחה זוגית- 361 ₪ 

לכתבה המקורית

הכתבות של רוני ברסט

מילה של רוני: אל ערישה - מסעדה, אירוח כפרי ובקתות - כתבה לאתר רסט

מרינדו בעולם אחר

רוני האס הגיעה למרינדו בנמל עין גב וגילתה מקום מהאגדות המתמחה בבשרים כשרים וטעימים

  

רוני מ. האס | 15/12/2011

היה היה:

לפני כעשר שנים חבר רועי תבור לאיתמר קנדלי שגידל כבשים כל חייו. הם הקימו שותפות, גידלו טלאים ומכרו אותם. בשלב שני התחילו לטפל בעצמם בבשר ולמכור למסעדות איכותיות בתל אביב.

בשלב הבא הם כבר הציעו "בשר עד הבית"- מכירה של בשר ללקוחות עד הבית מחמש ק"ג ומעלה- בכל הארץ, במחיר לא בשמים. במקביל הם הקימו את מסעדת מרינדו, מעבר לכביש של קיבוץ עין גב, הכוללת גם מתחם ובו קצביית בשרים, חנות מעדנים ויין ושאר מוצרים תומכי מזון. לפני כחצי שנה הקימו את מרינדו בנמל- האלטרנטיבה הכשרה. גם יפה גם אופה. חוץ מזה אפשר לציין לשבח את עדר הכבשים שלהם ( 800 ראש ) הפועים ברמת הגולן ושלוש קצביות שממוקמות במרכז הארץ. 

קהל היעד

קבוצות, יחידים, מהאזור. מכל הארץ. מטיילים. אנשי עסקים. משפחות. VIP. אירועים הכל הולך במרינדו בנמל. המקום נותן תשובה לכל צורך, מציע מצד אחד אוירה של מסעדת שף ייחודית ומוקפדת ומאידך כשרות.

מנה מנצחת

האמת, כל מנה שאכלנו, הייתה מועמדת לניצחון. והכל כשר, לא יאומן, יכולנו לבחור במנה הראשונה, ברוסקטת אווזים (45 ₪), כבדי אווז צלויים ברוטב סילאן ויין אדום שהונחו על לחם הבית הקלוי. זה היה נימוח, ספוג רוטב מתקתק, מעורר תיאבון מהסוג המשובח. מזל שהיו שם רק צמד ברוסקטות, אחרת היינו יוצאים שבעים כבר אחרי הראשונה. גם המנה האחרונה שקבלנו הפכה מועמדת למקום הראשון- 'אבני נמל' (29 ₪), חתיכות בשרניות של שוקולד מריר ושברי פיסטוק מצופים אבקת קקאו. מוכנים במקום. כזכור- כשר ולכן, ללא טיפת חלב. ללקק את האצבעות. וליקקנו- כי אוכלים את זה ביד. אבל למקום הראשון אצלנו הגיע, לא יכולנו אחרת, אפילו שזה כאילו המובן מאליו- המנה העיקרית, קבלו אותה: נתח קצבים מיושן (105 ₪), צלוי על הגריל עם שמן זית ותערובת של עשבי תיבול טריים, מוגש עם ארטישוק ירושלמי. משובח. בשר רך, בטעם שמזכיר קצת חלקים פנימיים, נמס בפה, הרוטב תומך בו באופן מושלם וגם הארטישוק, ניצח אותנו, מקום ראשון.   

עיצוב ואווירה

בתוך מבנה עתיק בן 70 שנה שיושב בנמל עין גב, מציעה המסעדה שלושה חללים נפרדים- החדר הראשי הכולל כעשרה שולחנות ובר הגשה קטן, חדר אמצעי שנועד ל VIP הכולל שולחן עץ טבעי ארוך סביבו ניתן לנהל ישיבות מנהלים וחלון לנמל וחדר נוסף המשמש את הקבוצות שמגיעות. כולם מעוצבים בקו נקי, קורן איכות והשקעה, הרבה צבע לבן ועץ וחלונות לכיוון הנמל. במתחם החיצוני, הגובל בכנרת, ניתן לקיים אירועים גדולים, כל כך מתאים לחתונות- חופה על המזח והשקיעה כתפאורה. אפשר גם לשבת לאכול בחוץ, על שפת הנמל, למי שרוצה ליהנות מהאוויר הנקי והנוף הפסטורלי. 

דיל

אפשר להזמין תפריטים מוכנים מראש אם אתם מגיעים בקבוצה ולא רוצים להסתבך. מחירים- 130 ₪ למנה. וזה כולל המון דברים טובים

עסקיות- בחירה מתוך תפריט עסקיות- מנות ראשונות ב 32 ₪, מנות עיקריות בין 59 ₪ ל 79 ₪ וקינוח 15 ₪. 

הדרך היפה

 הדרך לעין גב כבר הכניסה אותנו למוזה אחרת. הגדה המזרחית של הכנרת, יש בה כבר את הטעם הזה של מעבר לאופק, של המערב הפרוע הזה, הרמת גולני. השקט והנפרדות לכאורה משאר הבלי עולם. נסענו לאורך הכביש השקט, הכנרת מרגיעה לאורך הגדה, צמחיה רווית מים ושמים כחולים. גם המסע הקצר בתוך הקיבוץ, עד לנמל, הילכה עלינו נוסטלגיה, הרפת בכניסה, ועוד כמה סימלי סטטוס קיבוצניקיים, כשחנינו בחניה ופסענו לעבר המסעדה, הבנו שמדובר פה בעסקת חבילה רבת פנים- שולחנות שיושבים על המים, משקיפים אל תוך הנוף, המזח מתעגל אל תוך הנמל, הסירות שעוגנות שם והאווירה כאילו עושים רגע הפסקה מהמולת החיים הישראלית ונהנים ממה שיש לארץ הזו להציע בנטו. בלי כל הרעש מסביב. 

הוקסמנו

כשאמרו לנו שיש אחות חדשה למסעדת מרינדו והיא כשרה, לא ממש בנינו גדולות ונצורות. בהיותנו יהודים טובים וישרי הליכות, אך לא מקפדי כשרות במיוחד, טעמנו כבר בשר בארצות שאינן מתמחות בכשרות וגילינו כי יש לנו, היהודים, מה ללמוד בהקשר לטעמו של בשר. לכן היינו צנועי ציפיות בהגיענו לעין גב, תוך הרמת גבה מופתעת בנוגע למקום שתפסו להם החבר'ה, סוג של נמל יווני קטן בכפר פסטורלי שכוח אל. אתם לא מאמינים- יש שם ממש נמל קטן, בתוך הקיבוץ, במי הכנרת עוגנות כמה ספינות תיירים, המזח המטופח לוקח אותך היישר לשיאה של חוויה רומנטית, בפרט לעת שקיעה, בפרט כשמאחור המתינה לה ההפתעה הגדולה שלנו להיום- מרינדו בנמל. הכשרה. 

חשבון בבקשה 

ברוסקטה סינטה מעושנת- קוביות סינטה על קרם חציל שחור, על לחם הבית - 45 ₪

ברוסקטת אווזים- כבדי אווז צלויים על הגריל ברוטב סילאן ויין אדום מונחים על לחם קלוי - 45 ₪

סלט הנמל- מבחר ירקות טריים ועשבי תיבול- פטרוזיליה, נענע ורוקט קצוצים, מתובלים עם שמן זית לימון ותערובת פיצוחים - 38 ₪.

תבשיל אסדו עגל-  נתחי אסאדו ללא העצם עם ציר ויין אדום על תערובת ירקות שורש - 79 ₪.

נתח קצבים מיושן, צלוי על הגריל עם שמן זית ותערובת של עשבי תיבול טריים 105 - ₪

'אבני נמל'- אבני שוקולד מריר ושברי פיסטוק מצופים אבקת קקאו. 29 ₪

פוקו לוקו- סורבה קוקוס, עם מרקחת פירות יער ביתי. 26 ₪.

סך הכל לזוג- 367 ₪

*כתבה פירסומית. 

כתבות נוספות

טאייפי - הקסם של חיפה

לרועי פינחסי נמאס מארוחות... 

שולה בעלת המזל

עודד פשטצקי אוהב את שולה... 

פסטה בר לכל דבר

רוני האס הגיעה למעלות...

פסטה בר לכל דבר

רוני האס הגיעה למעלות תרחשיחא כדי לגלות את פסטה בר ששולחת את ארוחות הבוקר שלה לכל האזור

 

רוני מ. האס | 15/12/2011

D.N.A של המקום

 "אם מוחמד לא יבוא אל ההר- ההר יבוא אל מוחמד". זה למעשה המוטו של פסטה-בר במעלות-תרשיחא. לא בטוח שזה קשור לקרבה לגבול, אבל התפיסה הזו היא שמובילה בשנה האחרונה את המקום. האוכלוסייה המקומית ממשיכה ליהנות ממנות איטלקיות שלא מזייפות (כמו פסטה בשמנת אמיתית ופטריות טריות מוקפצות) בישיבה במסעדה, אבל קהל היעד האמיתי, מגיע מכל קצוות הארץ וארוחות הבקר המשובחות מגיעות אליהם או לצימרים או לכל מקום בו הם רוצים לשבור את הרעב של הלילה. 

מנה מנצחת

התלבטנו אם לארוחת הבקר (50 ₪ לסועד) שיש בה הכל ומכל דבר כדאי להתפתות ולהזמין תוספת (7 ₪). בסוף הזמנו תוספת אחת של קיש ירקות. בינגו. עלינו על מנה מנצחת- קיש בטטה במנה אישית עגולה, עשויה מבטטה שלא התרככה מדי, תיבול מלבב של שום, בצל ואורגנו. תענוג לחיך. מקום ראשון. לצערנו ויתרנו על תוספת של מנה אחרונה (7 ₪) אבל היינו כל כך שבעים ובכל מקרה השארנו הרבה בצלחות, כי היה כל כך הרבה מכל דבר. זה גרם לסלט ירקות, שהיה עד אז מקום ראשון, לנוע לעבר המקום השני המכובד, לא רק בזכות גודלו, ארוחה בפני עצמה, כי אם בשל התחושה שכל כך לא חסכו עלינו- מעבר לשלל הירקות הטריים, קבלנו טעימות של פירות העונה- תותים, קיווי ותאנים טריות ובנוסף גבינת קממבר ופיסות של בולגרית שעיטרו את שולי הצלחת. הלחמניות הטריות והחמות שאך לפני רגע יצאו מהתנור המקומי זכו במקום השלישי. לא רק שהלחם כאן נאפה מדי יום במקום, כי אם גם זוכה לשבעה תוספות שונות, שכל פעם שתיים מהן מגיעות לשולחן או לסלסלת הסועדים. 

האיש שלנו

האמת- לא ציפינו למצוא מישהו בשיעור קומה כזה, מנהל מסעדה אי שם במעלות תרשיחא. גם ניכר כי יש קשר בין האופי של המסעדן לאיכות השירות שהוא נותן. טל, איש עקרונות, בר דעת, מתנסח בבהירות, יודע בדיוק מה הוא רוצה מהעסק שלו- קודם כל המנות שלו יהיו הכי טובות שיש, אם צריך לחסוך בעסק, הוא אומר, זה אף פעם לא יהיה על חשבון המנות, שנית - ברגע שהבין שקהל היעד האמיתי שלו לא יושב במעלות תרשיחא אלא בכל הארץ, והם יכולים להתקשר ולהזמין סלסלת ארוחת בקר גם חודשיים מראש, הוא שינה את כל האסטרטגיה שלו בעסק והפך להיות לאחד הספקים המובילים של ארוחות בקר באזור. בנוסף לעבודה סביב השעון, הוא החליט שגם לימודים זה סוג של השקעה והתחיל ללמוד כלכלה במכללת הגליל המערבי. ככה זה כנראה כשבעל עסק הוא רס"ן במיל. 

מי מגיע למקום?

המסעדה מארחת רוב הזמן את תושבי המקום וגם תיירים מזדמנים, אך כאמור- זהו רק קצה הקרחון, שכן הקהל האמיתי הם המטיילים המגיעים לאזור מכל קצוות הארץ ואם דרך הצימר או ישירות דרך המסעדה, מזמינים לעצמם ארוחות בקר היישר לפתח משכנם הזמני. 

עיצוב ואווירה

פסטה בר עשתה לנו לרגע דה-ז'ה-וו ונתנה לנו הרגשה שאנחנו באיזה מסעדת אה לה קארט ברובע פריזאי רומנטי. המסעדה בפנים קטנה ואינטימית, מאחורי הבר בולט תנור האפייה, ומאחוריו המטבח, בחוץ מרפסות עם דק מעץ, מציעות ללקוחות לשבת וליהנות מהכיכר המרכזית של הישוב. במרכזה בריכת מים גדולה ומזרקה שכרגע מושבתות לרגל שיפוצים, וכל הכיכר מקושטת בעצי שלכת אדומים.  

דיל

 בהזמנה מראש מקבלים הנחה או קינוח מתנה, שווה לא להיות ספונטניים.

חשבון בבקשה:

ארוחת בקר זוגית. (100 ₪)-

סלט ירקות גדול- מלפפון, עגבניה, גזר, תאנים, קיווי, תות, גבינת קממבר, גבינה מלוחה, תירס קלוי ובצל.

סלט ירוק- חסות ועלי בייבי, שרי ונבטים.

ארבע סוגי גבינות- שמנת שום שמיר, רוקפור, מוצרלה וקוטג'.(משתנה מתוך מגוון של 12 סוגים)

תוספות- צ'ימיצ'ורי תוצרת בית, טונה עם תירס, זיתים ירוקים, חמאה.

זוג חביתות מצמד ביצים כל אחת. אפשר עם תוספות.

לחמניות תוצרת בית.(משתנה- שום, בצל, אורגנו,זרעי פשתן, שומשום שחור, רגיל).

ממרחים מתוקים- שני סוגי ריבה תוצרת בית (מתוך מגוון של שבע ריבות) ודבש .

מיץ לימונדה ותפוזים

קפה הפוך

תוספת- קיש בטטה. 7 ₪

תוספת- מוזלי. 7 ₪

סה"כ לארוחת בקר זוגית- 114 ₪

*כתבה פירסומית . 

לקישור באתר רסט

כתבות נוספות

טאייפי - הקסם של חיפה

לרועי פינחסי נמאס מארוחות... 

מרינדו בעולם אחר

רוני האס הגיעה למרינדו...

שולה בעלת המזל

עודד פשטצקי אוהב את שולה... 

על הדשא - בתנועה מתמדת

15.12.2011                                                                                      l    ארכיון עיתונות    על הדשא - בתנועה מתמדת רוני מ. האס צילומים: דוד עינב רצים בכיף בשבוע שעבר נערך המיני מרתון השנתי (21 קילומטר) בעמק המעיינות.מסלול המירוץ: הסחנה-בית אלפא-חפציבה-בית השיטה-שדה נחום-בית שאן ובחזרה לסחנה.3000 הרצים הגיעו מכל קצות הארץ, ובין השאר נצפו כלב מריץ את בעליו, תינוק בעגלה מריץ את אביו, ולהבדיל, נכים המדוושים על אופניים מיוחדים.  טעים בכנרת עין גב/ עמק הירדן במסעדת מרינדו בנמל, הממוקמת בפינה הכי רומנטית בקיבוץ עין גב,  הגרסה הכשרה המצודדת של מרינדו האגדית, מתכוננים לפתיחתו של הפסטיבל הקולינרי "טעם כנרת"http://www.kinneret.info/. במסעדה, הממוקמת במבנה עתיק בנמל עין גב, המשקיף על הכנרת, תתקיים ביום חמישי הבא, ארוחת שף בה יארח השף המקומי גיא בן שמחון את השף אסף גרניט של מסעדת "מחניודה" הירושלמית. יום למחרת, יתקיים במתחם החיצוני הפנינג משפחות ושיאו- תחרות מלך הפויקה הארצית, אותה ינחו סלוצקי ודומינגז, גם לילדים יהיה מה לעשות. ההרשמה בעיצומה.www.marinado.co.il הידעתם? - רעידת האדמה של 1927 בית זרע בעקבות רעידת האדמה, שפקדה בשבוע שעבר את צפון ארץ, משתף אותנו יונתן זיגמנד, מעיין צבי, היסטוריון חובב, במידע הבא: רעידת האדמה שהתרחשה ב-1 ביולי, 1927, פגעה במספר מקומות וערים בארץ ישראל וגרמה לנזק רב. לפי דיווח בעיתון "דבר" מה-13 ביולי, במרבית הקיבוצים נגרמו נזקים מועטים. אך על אתר אום- ג'וני, שבו שכנה באותה עת קבוצת "מרקנהוף" נכתב: "הבתים הערביים באום ג'וני, אשר קבוצת מרקנהוף (בית זרע) יושבת בהם, נחרבו ברובם עם הרעש. חברי הקבוצה עם ילדים מתגוללים בחוץ אובדי עצות." בעקבות רעש האדמה, זורזה עלייתה של הקבוצה למקום משכנה הקבוע, דבר שלא התאפשר לפני כן עקב מחלוקות עם המוסדות המיישבים. שלא ייגמר לעולם הביא לדפוס: יבל ברקאי הנוטע / משמר הגיא (שמות בדויים) מתיחות כבדה התגלעה בין שני קיבוצים ותיקים, בעקבות מעשה קונדס של נערים מקיבוץ אחד, שפרצו למטבח של הקיבוץ השכן וחיללו את סיר החמין שמצאו בו. להלן המכתב שנשלח על ידי הנהגת הקיבוץ הפגוע אל אחד הנערים: "הנדון: הסגת גבול ופריצה למטבח בלילה, שבין יום שישי 4 בנובמבר ושבת 5 בנובמבר, השתתפת בפריצה תוך הסגת גבול למטבח... והשתתפת באכילת חמין מסיר האוכל שהוכן לארוחת שבת. אנו רואים בכך מעשה חמור על גבול הפלילי, שיש בו גם פגיעה באורחות חיינו וגם הסגת גבול ופריצה בניגוד לחוק. יש בידינו הוכחות מצולמות על היותך שותף למעשה. ברצוננו להבהיר, שבמידה שהדבר יחזור על עצמו לא נהסס להגיש תלונה במשטרה". המכתב נתלה לאחר כבוד ממוסגר מול החדר של אותו נער. הורים (לילדים) גאים בגליל כפר בלום/ גליל גולן בתיה ברטוב, 58, כפר בלום, פעילה בארגון תהל"ה הפועל למען הורים לבנים ובנות הומואים, לסביות, טראנס-ג'נדר ובי סקסואלים, אם לבן ובת גאים, ניסתה לפני כשנה לפתוח קבוצת הורים בקיבוצה ולא ממש הצליחה. "ברור לנו שלהורים הנמצאים עוד לפני תחילתו של תהליך בהקשר להיות ילדם/תם גאה, מאד קשה להיחשף ועוד בקהילה המצומצמת של הפריפריה. בשלב הראשוני של בקשת עזרה לא מחפשים חשיפה, מחפשים תמיכה, לוקח זמן לאגור אומץ ו"לצאת מהארון" כהורים.. ". ובכל זאת, מסתבר שהצורך קיים, בצפון כמו בכל הארץ והוחלט תהל"ה, גאים בגליל, לנסות שוב לפתוח קבוצה להורים, הפעם מעט יותר דרומה- בראש פינה.. "אנחנו מקוים שהורים מהמרחב הצפוני, כולל רמת הגולן, עמק הירדן, מרום הגליל וגוש שגב, ירגישו יותר בנוח להגיע לקבוצה מעט יותר הטרוגנית". הקבוצה שתפתח בינואר תונחה על ידי בתיה ועל ידי עדי בר דוד, 30, עובדת סוציאלית העובדת כדרך שיגרה עם בני נוער גאים (להט"ב) ופעילה בסניף הגאוה הצפוני. ליצירת קשר- בתיה- 0547948404 עדי- 0548183997 לאתר תהל"ה -http://www.tehila.org.il/ להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

טעימה מתיתורה

מסעדת תיתורה מציעה כבר 12 שנה אופציה קולינרית איכותית באזור מודיעין. רוני האס התלהבה

רוני מ. האס | 08/12/2011

מנה מנצחת

המנות שהוגשו לנו בתיתורה היו כל כך מושקעות וטעימות, שבכלל לא פשוט לבחור אחת מנצחת. אז החלטנו ללכת עם זו שפתחה לנו את התיאבון ואת החלון למקום האיכותי הזה שקוראים לו תיתורה. הרבה פעמים אנחנו מוותרים על המנה הראשונה. חבל על הקלוריות והכסף. הפעם למזלנו ויתרנו על ההרגל המגונה הזה וטוב שכך. שתי מנות קרפצ'יו מובחרות, מושקעות, עשויות ביד אומן הגיעו לשולחננו - בקר (42 ₪) וחצילים (34 ₪). מכיוון שמוטל עלינו לבחור רק אחת מועדפת, אז המנצחת היא קרפצ'יו די מלנזנה (חצילים). אם חשבנו שכבר טעמנו את כל תקריבי החצילים הקיימים, עלצנו לגלות חציל בשרני, מהסוג המשובח, טובל בשמן זית איכותי, מעוטר בפסי בלסמי ובזיליקום, שקדים וכמה גרגירי מלח גס. היה מעדן מלכים. מלכות. מנה מנצחת. ליד זה, אגב, הזמנו את הלחם המרוקאי המקומי (12 ₪), הולך נפלא ביחד.

במקום השני אצלנו התחרו המנה העיקרית - שרימפס גנואה (פרובנסל) (78 ₪), שרימפס מוקפץ בשמן זית ולימון בתוספת עגבניות מיובשות וזיתים, מעורב בניוקי צרוב שספג במעט מהרוטב הים תיכוני-איטלקי המשובח, שהזכיר לבעל הצרפתי חוויות נשכחות מבית סבתא בדרום צרפת, אל מול המנה האחרונה - דואט צ'וקולטה (32 ₪) - שתי פרוסות עוגת שוקולד נימוחה, מעליה שכבת גבינה, עם הבזק קקאו, שלצידן מונחים פירות יער חמצמצים, עוגה משובחת (שאגב נאפתה בידי רעייתו של בוקי השף, ומאד התאימה בצורת ההגשה ואפשרה לנו לחלוק את המנה בין שנינו לעת שובע). שני ושלישי ביחד.

משקה נבחר

בוקי השף, הוא איש שאוהב יין טוב. לפני כמה שנים טעם יין איטלקי, התאהב והחליט שזה יהיה יין הבית שלו. יין תיתורה (106 ₪). מאז הוא מייבא אותו מיקב קטן בצפון איטליה. גם אנחנו אהבנו. מאד התאים לחיך הישראלי שלנו. קל וטעים. אפשר גם לרכוש בקבוק הביתה.

האיש/ה שלנו

את חופית שמבשלת במטבח, לקח בוקי לעבודה בלי שהיה לה שום ניסיון קודם חוץ מבמטבח הפרטי שלה. במהלך השנתיים היא הפכה לאחת הטבחיות היותר מוערכות על ידו. היום היא יד ימינו. הוא סומך עליה בעיניים עצומות. היא מסורה למסעדה במאה ועשרים אחוז ומוציאה תחת ידיה מנות, גאווה לשף. כשרון קולינרי מולד.

D.N.A

יש פער גדול בין האזור התעשייתי האפור בו יושבת תיתורה לבין האווירה שעטפה אותנו מהרגע בו שנכנסנו למסעדה - מוזיקה שקטה, אור צהוב מעומעם הנופל מהקירות, מתובל באור אדום הנובע מהנברשות האדומות הסובבות את הבר הרחב, כל אלו העניקו לנו תחושה שמעתה אנחנו יכולים להתיישב, להתרווח ולהתמסר למקום. רוצים אותנו כאן ולהרבה זמן. גם הבר אמר כולו רצון טוב - דלפק רחב עם נוכחות, המאפשר גם לאכול בנוחיות ולא רק לשתות. כל השולחנות ערוכים למפרע כשכוסות היין הגדולות מבהיקות בחשיבותן. בכלל, ליין יש כאן הרבה מקום. הבר מציע מגוון בקבוקים, ארונית יין שניצבת מאחוריו מפגינה היצע נוסף של בקבוקים ועל המחיצות המפרידות בין השולחנות במרכז המסעדה שוכבים לבטח בקבוקי יין נוספים. הכיסאות הרחבים והמרופדים בצבע חום כהה, משווים למסעדה אוירה אירופאית כבדה משהו, אווירה האומרת "תמצאו מקום, תתרווחו, עכשיו תורכם להתפנק".

מי ומי

נראה כאילו 90 אחוז מהסועדים במקום הם מכירים את בוקי, השף. מדי פעם הוא יוצא מהמטבח בג'ינס וטריקו ומקדיש מזמנו לסועדים, מתיישב על הבר לכמה דקות של שיחה, בשקט ובצניעות עובר בין השולחנות. מסתבר שאין הרבה מקומות כאלה באזור, שאפשר להגיע אליהם, ללגום יין טוב על הבר, לאכול ארוחת גורמה או עסקית איכותית. המקום כבר רכש לו קהל סועדים קבוע שמתרחב כל הזמן, תושבי האזור, אנשי עסקים וכמה כאלה שבאים במיוחד כי שמעו על המקום מחברים.

היה היה

לפני 25 שנה היה לבוקי פאב ברמת אביב, ככה הוא נכנס לענף, שם גם נוצר גרעין לקוחות שמלווה אותו עד היום. אחר כך היה שותף במסעדת סירטאקי בנמל יפו, הגלגול השני שלה היה על חוף הים ליד הדולפינריום - מסעדה יוונית שקהל היוונים בארץ היה פוקד אותה באדיקות, אפילו גליקריה קבלה שם את תקליט הזהב שלה. שם גם העז להיכנס למטבח והתאהב בבישול. המורה שלו היה יענקל'ה שיין, אצלו בישל עד שהחליט לפתוח את תיתורה משום שרצה להיכנס למטבח באופן מוחלט. בהתחלה היו רק חמישה שולחנות, לאט לאט זה גדל. ב-12 וחצי השנים האחרונות הוא מענג את לקוחותיו במאכלים בסגנון אירופאי-ים תיכוני באזור מודיעין, בהתחלה בשילת וכיום בפאתי מודיעין על גבול יער בן שמן.

שווה במיוחד

בימים ראשון עד חמישי בין השעות 12:00-17:00 מגישים כאן עסקיות הכוללות מנה ראשונה ועיקרית מהתפריט ב-74 ₪. יש גם אפשרות ליהנות גם ממנות עיקריות בלבד בסביבות ה-40 ₪.

אנחנו בדיוק הגענו בעיצומו של חודש 'סתיו איטלקי' שיימשך עד אמצע דצמבר בו תגברו את התפריט במנות איטלקיות איכותיות עם פרשנות מקומית.

חשבון בבקשה

קרפצ'יו בקר קלאסי, טובל בבלסמי ושמן זית מעוטר בפירורי פרמאז'נו - 42 ₪

קרפצ'יו די מלנזנה - (חצילים) - טובל בבלסמי מצומצם, שמן זית, שקדים ובזיליקום - 34 ₪

לחם מרוקאי - 12 ₪

שרימפס גנואה (פרובנסל) שרימפס מוקפץ בשמן זית ולימון בתוספת עגבניות מיובשות וזיתים, מעורב בניוקי צרוב - 78 ₪  

רביולי סטרוגנוף - נתחוני פילה בקר ורוטב פטריות,יין לבן ושמנת - 58 ₪.

עוגת דואט צ'וקולטה - שתי פרוסות עוגת שוקולד וגבינה עם הבזק קקאו ופירות יער בצד - 32 ₪.

כוס יין תיתורה - 26 ₪

קפה הפוך גדול - 12 ₪

קפה הפוך רגיל - 10 ₪

סך הכל - 304 ₪ לזוג.

* מדור פרסומי.

* להזמנת שולחן במסעדה לחצו כאן.