המכה האחת עשרה?
דליה
חברי קיבוץ דליה, שכמו רובנו זכו ליהנות מגשמי ברכה במהלך הפסח, מצאו עצמם ביום שישי האחרון עולים לרגל להתרשם מהברוש המקומי שהמזל פחות שיחק לו, כאשר נפגע ממכת ברק אשר ביקעה אותו לכל אורכו.
מעשייה ציונית
פעילי התנועה הקיבוצית
את הסיפור הבא סיפר ולוולה בעת הרמת כוסית לכבוד חג הפסח, שנערכה בבית התנועה הקיבוצית.
"את השיר המרגש 'ציון תמתי', שמילותיו, ציון תמתי, ציון חמדתי, לך נפשי מרחוק הומייה, תשכח ימיני אם אשכחך יפתי, עד תאטר בור קברי עלי פיהק', חיבר יהודי יקר בשם מנחםמנדל דוליצקי, שנולד בפולין והיגר ממנה לארצות הברית.
"יום אחד נסע יהודי מישראל לניו יורק, ולהפתעתו כי רבה, פגש את דוליצקי באחד מרחובות ניו יורק, לבוש מכנסי חאקי וחולצת חאקי ומוכר נקניקיות. 'אתה, שכתבת שיר געגועים כזה נפלא לציון, אתה מוכר נקניקיות בניו יורק?', תמה המבקר מישראל. דוליצקי לא היסס והשיב מיד, 'אני, בלי געגועים לציון לא יכול'.
בין המשתתפים, שהצטרפו לאווירה הפיוטית בטקס קבלת החג בבית התנועה, היו ניצן כספי ממגן, שהנעים בנשיפת קלרינט; אודי פלד, שקרא סיפור על תקלה בטקס העומר ברמת יוחנן; עמיקם אוסם, ששיתף את קהל המאזינים בקטע על בן גוריון מתוך הגדה של קיבוץ אפיקים, ואבי אהרונסון, ששר את "מהר משה צו את פרעה". כיאה ליהודים טובים, קינחו המסובים את הטקס בכיבוד צנוע, ולא פסחו על מנת געפילטע פיש לזכר יציאת אבותינו ממצרים. כמו שנאמר - שיהיו לראש ולא לזנב.