לחוות את הגולן בחוות הג'ילבון

רוני האס גילתה את חוות הג'ילבון שמושלמת לארוחה טובה לאחר טיול ברמת הגולן

 שלח לחבר  הדפס  

רוני מ. האס | 28/07/2011

הנסיעה במרחבי הגולן תמיד מותירה בי רושם של סרטי המערב הפרוע. המרחבים החשופים, הטבע הלא מבוית, ומדי פעם הבלחות אנושיות שמשתלבות בתוך כל אלה.

חוות הג'ילבון ממוקמת כאילו באמצע שומקום, בלב רמת הגולן בין צפון לדרום, 3 ק"ממקצרין, על כביש 91. החווה נטועה בתוך הטבע הפרוע, סמוכה לנחל הג'ילבון ומרוחקת מנקודות ישוב, כשרק בסיסים צבאיים נקודים פה ושם. פוקדים אותה מטיילים רבים שמסיימים את מסלול הג'ילבון הסמוך או מסלולים אחרים ורבים מתושבי המקום, חלקם שומרי מצוות, הנוהגים להגיע לסעוד את ליבם בארוחה טובה, במסעדה המשפחתית בה המנהלים הם גם המבשלים. 

את החווה הקימו בני משפחת ללוש, אב ובנו, תושבי קצרין, מתוך אהבה וחיבור חזק לגולן, אשר בנו את החווה ביחד במו ידיהם. ואכן כבר המבואה למסעדה מסגירה את אווירת הבוקרים של המקום, אשר מגיש בשר כשר, חלקו מגיע מהגולן עצמו, חלקו מיובא, מעושן במקום בעצי הדרים, ומטופל ביד מבינה ואוהבת בסגנון דרום אמריקאי. טאבון גדול ולידו גריל מסתובב מקבלים את פני הבאים, שארומת עץ נעימה מבשמת את פניהם עם הכניסה למסעדה. אור רך ואינטימי אופף כל שולחן בזכות אהילים מסוגננים הקבועים מעל כל פינת ישיבה. הבר רחב הידיים תוחם את המסעדה ומשמש כסצנה בפני עצמה, כשחבר'ה רבים, בעיקר צעירים וחיילים, מגיעים פשוט לשבת על הבר, לשתות ולנשנש משהו מתוך תפריט הבר.  

אנחנו הגענו לעת ערב אחרי טיול בגולן, אוירה קלילה ובלתי מחייבת קבלה את פנינו, חבר'ה צעירים בג'ינס וטריקו, חיילים, ומספר חובשי כיפות היו בין יושבי המקום, בחרנו לצאת החוצה לגינה הגדולה, בה גם שוכנת בימת המופעים שכל מוצאי שבת מופיעים בה כשרונות מקומיים ובקיץ גם זמרים מוכרים. פתחנו בפלטת מזטים גדולה (36 ₪), שהכילה מקבץ סלטים צבעוניים ומגוונים, משתנים מדי יום על פי תשוקות המטבח המקומי,  בכל אחד מהם נוכח טעם שונה- חמוץ (פטרוזיליה עם צנובר), מלוח, חריף (פלפלים) ואפילו מתוק (חסה עם חמוציות) שניצחו מבחינת הבעל המרוצה. לצידם קבלנו  את פוקצ'ת הבית החמה והבשרנית- שנאפתה בטאבון המקומי וטובלה במלח ים, שום ורוזמרין (26 ₪). זללנו בעניין את כל צלוחיות המזטים שזכו לקריאות סיפוק והתפעלות ואז הגיע החומוס הטרי, תוצרת בית (26 ₪) שהשלים את מנות הפתיחה.  

למנה עיקרית קבלנו מניפת סינטה (44 ₪), רצועות סינטה מעושנת צרובה אשר בישרו לנו כי החבר'ה המקומיים אכן יודעים כיצד לטפל בבשר, הוא היה עשוי במידה הנכונה, רך וטעים, כשרוטב החרדל הגרגירי שהחליף את הצ'ימיצ'ורי דווקא התאים מאד להשלמת החוויה, הספריבס  מבשר אנגוס (118 ₪) שהוגש לנו במחבת ברזל, על מגש עץ ולצידו חתיכות תפוחי אדמה אפויים ועגבניה טריה שעברה טיפול קצר על האש, היה מצויין, לצד המנות קבלנו מנת פטריות שמפיניון ערבות לחיך, מוקפצות בשמן זית, שום, בצל ובזיליקום ( 33 ₪) וצלוחיות סלט ירוק, שאיכשהו לא הפסקנו לזלול, החסה הטריה ברוטב החמצמץ מלווה בבצל סגול, רצועות גזר, שרי ומלפפון בתיבול ביתי של לימון ומלח, היו חוויה מרעננת בין ביס לביס.  

לפני המנות האחרונות שמענו מניר, ממנהלי המסעדה, כי הקיץ שהתחיל מסתבר, לא מזמן אצל אנשי הגולן, הוא העונה החמה במקום תרתי משמע, אז גם ניתן לראות את האסדו בפעולה, כמו גם כשמגיעות קבוצות המזמינות מקום לפי תפריט סגור מראש. הרבה משפחות פוקדות את המקום אשר יודע להציע גם מנות ילדים, שניצלים עשויים במקום או נקניקיות בתוספת צ'יפס. אנחנו הגענו למנה האחרונה בה זכינו ליהנות ממנה חדשה ומשובחת של סלסלות קדאיף (28 ₪) תוצרת בית, בתוכן נחים כדורי גלידה וניל ברוטב פירות יער, מעוטרים בפירות יער מקומיים. זללנו בתאווה את המנה המצוינת הזו כשהבעל השלים את התמונה עם אספרסו (8 ₪) מהביל ואני בתה נענע שנקטפה מהגינה (12 ₪). 

סיימנו את החוויה הצפונית שבעים וכבדים, מסכמים את הביקור בגולן בתחושה שאי אפשר היה בלי הסעודה הלוקאל-גולנית הזו לשלמות המסע הצפוני.  לפני פרידה נעזרנו בעובדי המקום לקבלת טיפים ורעיונות לאטרקציות נוספות בגולן ונפרדנו לשלום לקראת שנת לילה שבעה ומרוצה.

*הכותבת הייתה אורחת המקום.