על הדשא - 22/07/10 - כולל ענת עצמון באירוע ההתרמה של מרכז הסיוע

על הדשא רוני מ. האס

מלחמת הפקאן שער הגולן בשער הגולן נטועים כ-70 עצי פקאן בפיזור אקראי ברחבי הקיבוץ, אך התוספת היפה הזאת לנוף הקיבוץ היא מעין אליה וקוץ בה. זה שבועות ניטש ויכוח בחצר שער הגולן (ומעל גבי עלון הקיבוץ), בעקבות ההצעה לכרות את עצי הפקאן, על מנת למגר את השפעתם האלרגנית, שממנה סובלים חברים שונים בקיבוץ. הצדדים טוענים טענות מכריעות בעד ונגד. כאשר ניסתה גולי אורטל-עברי, שמיום הגעתה לקיבוץ סובלת בתקופת הפריחה של עצי הפקאן מתופעות של קוצר נשימה, מגירוי בכל הגוף ועוד, לנתח את שלל הדעות בקיבוץ, הבחינה כי ניתן לסווג את ההתנגדויות לכריתת העצים בשלוש קטיגוריות שונות. הראשונה היא חשיבות הצל שהעצים מעניקים, האהבה לפרי האגוז וההרגל למראה הנוף המוכר בקיבוץ, העטור בעצים הללו שנים רבות. אך הסבל שסובלת קבוצת חברים וילדים הרגישים לפריחה לא קטן עם השנים, אלא הולך וגדל. אורטל-עברי, שמלבד היותה אלרגית היא גם חובבת טבע מושבעת, מובילה קבוצת מנהיגות ירוקה ועובדת ברשות הטבע והגנים, מציעה בין עיטוש לעיטוש, פתרונות לחברים המתנגדים לכריתת הפקאנים. "בנושא הצל, ניתן ליזום פרויקט רב-שנתי של החלפת עצי הפקאן בעצי צל אחרים; בנוגע לפרי, ניתן לטעת עצי פקאן בשטח מרוכז המרוחק ממקום המגורים, שיעניק לאוהבי הפקאן את הפרי האהוב וירחיק את השפעותיו הקשות מהחברים האלרגנים; ובנוגע לפגיעה בנוף האהוב, מקווה אורטל-עברי שהחלפת עצי הפקאן בעצי צל אחרים תיתן את המענה בתוך עשר  השנים הקרובות. נילי ארזי, מורה למדעים, סובלת מאלרגיה קשה הבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה, בשיעול חמור ועוד, ועליה להימנע באופן מוחלט מקרבה לעצי פקאן בתקופה שבין פסח לשבועות. אז היא מנהלת את חייה על הכביש ההיקפי ולא מעזה להיכנס לשטח הפנימי של הקיבוץ, שבו נטועים עצי פקאן רבים. "יש גם פתרונות ביניים שיכולים לעזור; לי למשל אישרו לעבור לשכונה נטולת פקאנים. אני מבינה את אוהבי הפקאנים, באמת חבל להוריד עצים, אבל בשורה התחתונה יותר קל ויותר מוסרי לעקור עצים מאשר לעקור אנשים". אליק אלון, רכז הנוי של הקיבוץ, שלו עצמו יש שני ילדים אלרגיים, מספר על עצים בני 60 שנה הבולטים בנוף הקיבוץ. אליק מתנגד להורדת העצים בפרט מהנימוק הסביבתי ומהפגיעה בריאה הירוקה של הקיבוץ . "צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים, שגם ישאירו את העצים וגם יקלו על הקושי של האלרגיים. יהיה לי קשה לשתף פעולה עם עקירת העצים כולם, אין בעיה בטיפול נקודתי בעץ כזה או אחר". מפגש מחזורים רב משתתפים בית קשת בשבת האחרונה נערך כנס רב מחזורי של כל באי בית קשת לדורותיהם. המפגש, שהיווה את שיאם של אירועי השנה בקיבוץ בן ה-65, היה פרי יוזמתו של יו"ר ועדת התרבות בקיבוץ, דרור משולם, תושב הקיבוץ ואיש רוח, שהצליח להגשים חזון בהשתתפות כל החברים - ממייסדי הקיבוץ ועד לאחרון התושבים החדשים. יש  לציין כי בבית קשת נשאר גרעין די קטן של חברים, ומרבית תושביו הם אנשים שהצטרפו לקהילה המקומית, והקיבוץ לבש פנים חדשות לחלוטין. לאירוע הגיעו כ-600 איש. מעבר למפגשים ספונטניים מרגשים, נחשפו לתערוכות שונות שבהן יכלו להתענג על מחברות המטפלות, על עלוני הקיבוץ, או על ברכות אישיות מחגיגות בר המצווה, ומתצלומים היסטוריים מוגדלים. בנוסף התארחו בבית אלי, הקרוי על שמו של אלי בן צבי ז"ל, בנו של נשיא המדינה הראשון אשר נפל בקרב על בית קשת, ובו נחשפו להיסטוריה של משפחת בן צבי, של הקיבוץ ושל התקופה. כמו כן הוזמנו המשתתפים לטייל ב "דרך המנדלות" , מעין מוזיאון שבילים שהוקם השנה כמיזם משותף של חברי הקיבוץ ותושביו, ובו שבע מנדלות עשויות בטון ואבן, המציינות כל אחת נקודת ציון חשובה בהתהוותו של הקיבוץ. לאחר ארוחת צהריים משותפת הוזמנו המשתתפים לטקס חלוקת תעודות יקירי הקיבוץ, ולקינוח נהנו מחגיגת זמר שהנחתה שרה'לה שרון. אחד מרגעי השיא באירוע היה הקראת נאום, שנשא רבין זמן קצר טרם הירצחו בפני חברי הקיבוץ, ובו הוא מעודד את החברים להעז ולהתמודד עם השינויים הבאים עליהם לטובה.

ענת עצמון ענת עצמון מתבלבלת מוולנסי מבוכה תרבותית קלה נגרמה במהלך אירוע ההתרמה השנתי של מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית של הגליל והגולן. מנחת האירוע, ענת עצמון, שפיתחה כאמנית בוגרת קריירה של שחקנית וזמרת בתיאטרון האידישאי, פנתה אל מר ולנסי, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, מאורחי הכבוד של האירוע, ובעקבות מידע מוטעה שקיבלה מוקדם יותר סיפרה לקהל, כי השיר שהיא עומדת לבצע מוקדש למר ולנסי בשל היותו חובב השפה האידית. ולנסי המשתומם השיב לכוכבת היפה, כי לכל היותר הוא חובב לאדינו. מארגנות האירוע, לא הצליחו להתחקות אחר המקור שהדליף את המידע המוטעה לעצמון הנבוכה. מאוחר יותר שיתף ולנסי את כתבתנו ואמר: "עם זאת שאני ראש המועצה של 29 קיבוצים, עדיין, האידיש שלי היא... לאדינו, בשל היותי ס"ט (ספרדי טהור), נצר למשפחה ממוצא טורקי..." ועל כך לא נותר לנו אלא לומר: א-שוין. הפנינג זהירות בדרכים קיבוץ דפנה בשבוע שעבר התקיים בקיבוץ דפנה, בשטח בית החינוך הר וגיא, אירוע קהילתי בנושא זהירות בדרכים לרגל מלאות 20 שנה מאז שנספה בתאונת דרכים, בהיותו חייל, בן הקיבוץ, דני טאובליב ז"ל. אמו, פאני חיימוביץ, אביו, צבי טאובליב ואחיותיו - דורית, נעמי ומיכל - הם שיזמו את האירוע וקיבלו סיוע מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והמועצה האזורית. הפעילות כללה הופעות של ילדי הקיבוץ בריקוד ובנגינה, מתחם שאליו הובאו רכבי הצלה, שם הורשו הילדים לגעת ולמשש את כלי הרכב. בנוסף, הגיע מדריך אשר הנחה את ילדי הקיבוץ בנוגע לחוקי התנועה בעזרת מתחם שהוקם במקום, ובו נהגו הילדים באופניים ובמכוניות פדלים, ולמדו מהר מאוד מתי צריך לתת זכות קדימה לחבריהם. בהמשך חזו משתתפי ההפנינג במתקן המציג בעזרת בובה את חשיבותה של חגורת הבטיחות, ודגש מיוחד ניתן לנהיגה בטוחה ולחגירת החגורה גם בתוך חצר הקיבוץ. הכוונה היא להפוך את האירוע, שנהנה מסיוע כספי ומהתנדבות של גורמים רבים באזור, למסורת שנתית.

חגיגה אתיופית ניר אליהו חדר האוכל בניר אליהו לבש לכמה שעות פנים חדשות, כאשר צעירי תוכניות תל"מ וקל"ע, לצעירים יוצאי אתיופיה בקיבוץ, בחרו לארח את החברים כמיטב המסורת האתיופית. במהלך האירוע הוקרן הסרט "מראות" של היוצרת בת העדה האתיופית, אורלי מלסה, המספר את סיפור חייה ומצולם בחלקו בארץ ובחלקו באתיופיה. לאחר דיון עם הקהל שעסק בסוגיות שעמן מתמודדים עולי אתיופיה בישראל, פנו החברים ליהנות מהלחם האתיופי - ה"דבו" והאינג'ירה - על שלל רטביה ולקינוח קפה אתיופי שחור ומתוק. הצעירים עטו תלבושות מסורתיות, ואף הופיעו בריקוד לצלילי המוזיקה המסורתית לקול תשואות הקהל. בקיבוץ ניר אליהו חיים שבעה בני העדה האתיופית, בתוכם שישה גילאי 22- 26, הלוקחים חלק בתוכניות שמסייעות לקידום תחום הלימודים והעבודה. הם משתלבים בעבודה בקיבוץ, ולומדים מקצועות שונים בהתאם לנטיות לבם. הצעירים מספרים, כי חברי הקיבוץ לא הפסיקו לחלוק עמם את רגשותיהם בעקבות הערב המוצלח שאליו הגיעו חברים רבים, אורחים, מלווי הקבוצה ואף נציגים מהתנועה הקיבוצית.

כוכב אמת - זובין מהטה, שהגיע במיוחד לקונצרט שנערך למען שובו של גלעד שליט, ראה לנכון להעניק חיבוק אצילי ליואל מרשק, הרוח הנושבת מאחורי צעדת משפחת שליט והקונצרט הפילהרמוני רב המשתתפים.