מילה של רוני שווה הרבה מילים שלהם

במשך כמעט ארבע שנים, אני צופה מהצד בצעדיה הזהירים של רוני בעולם התקשורת.

שוב ושוב, אני מופתע מהיכולת לעמוד בפרץ, להמשיך בדרכה הזהירה ולשמור על אותה דרך

שבה בחרה ללכת.

ישנה בתחום התקשורת פארדיגמה די שלטת, שלפיה ידוע מה טוב ומה נכון לציבור.

כל איש ב"תעשייה" יודע בדיוק מה רוצים...

נכון, יש משהו מאוד כלכלי בלכתוב על פי הדפוסים האלו,

אבל ישנם בודדים שמסרבים ללכת בנתיב ועומדים על שלהם.

מספר דוגמאות יוצגו בבלוגים הבאים

דוגמא הבולטת ביותר היתה הכתבה אודות מפקד הבסיס שלקח אחריות - אל"מ ארז רון,

במשך תקופה ארוכה היו נסיונות להגיע אליו ולראיין אותו בדבר פרשת מין שהייתה בבסיס.

במקרה, התאפשר לרוני לראיין אותו, דרך הקשר הקיבוצי שלו, במיוחד לאור ההיכרות שלו

עם המערכת האינטימית של "הדף הירוק"כעיתון צנוע שמופץ בקיבוצים בלבד.

מה שגם הוא לא ידע וגם רוני עדיין לא ממש הבינה, היה שהבעלות של העיתון היא בידי מעריב והם שומרים לעצמם את הזכות לעשות בחומר ככל שעולה על רוחם.

רוני החרוצה, יצאה להפגש עימו, כתבה את הכתבה ועמדה בכל תוקף על צינזור כל תיאור אישי של הנערה שסביבה נוצר הרעש. מה שעניין אותה היה ההתמודדות של מפקד הבסיס עם השאלות הערכיות.

היא התמקדה בנסיון החינוכי שלו ליצור שינוי ובאחריות שלקח על עצמו.

גם השם שבחרה רוני לכתבה היה "מלאך בלי כנפיים" - דוגמא טובה למה שהביא את הקופיריטרית שולי גלנץ להציע עבור הספר שלה את השם: "מילה של רוני" - כן כל מילה כאן נבחרה בקפדנות - (ולמי שלא הבין: למי שלא הבין - הקצין טייס - אלא שויתר על "כנפיו" כתוצאה מההתפטרות).

מי שמכיר את עולם העיתונות, יודע שכמעט תמיד העורכים משנים את השם, אכן הדבר מקובל, גם בדף הירוק השם שונה ל "על קו היושר", אלא שרשת "זמן" של מעריב לקחה לעצמה את הכתבה והחליטה להפיץ אותו על פי הסטנדרטים הנכונים של התקשורת:

שם כזה, הרי לא ימכור, צריך משהו קצת יותר עסיסי, אכן העורך המתוחכם הוסיף את השם היצירתי: "נחית אונס" - אין צורך לאמר שגם הכתבה הייתה בהתאם - לכתבה הצנועה שרוני כתבה, שבעיתון המקורי הודפסה על גבי עמוד אחד, לפתע נוספו קטעים שלמים מתוך מה שנכתב בעבר בעיתונות ויחד יצרו כתבה "משודרגת" שבה כל הפרטים אותם רוני דאגה להשאיר בצינעה נוספו לפתע לכתבה - תיאורים אודות הנערה, אודות מה שקרה לה בעיקר כאלו שיכולים להתאים לשם ולתפיסת העולם, לפיה - סקס מוכר, מאבק ערכי ולבטים קצת פחות...

הכתבה זכתה להפצה נרחבת ביותר, ולמחרת, כאשר התקשרה רוני לשוחח עם ארז רון, היא שמעה את התגובה הנפגעת שלו. רוני כבר לא ישנה באותו לילה ומפעם לפעם שאלה - האם בכלל הוא קרא את הכתבה המקורית.

הכתבת האידאליסטית, שמהצד האחד מתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ומהצד האחר רואה את עצמה שייכת למשפחת חיל האויר, הרגישה איך בלי כל כוונה נוצלה לרעה על ידי המערכת, כאשר שמה מתנוסס מעל גבי הכתבה הצהובה. אגב, את התמונה שלו אף אחד לא ציין שהיא צילמה.

הדוגמא הזו, היא רק אחת מיני רבים, אבל כלום לא עוצר אותה - היא ממשיכה בשלה, ארבע שנים תמימות ששוב ושוב נותרת בתמימותה ובכתיבה הספרותית שלה.

עוד ועוד "מחנכים" מנסים ללמד אותה איך לנסח בתמציטיות, לוותר על המילים הגבוהות, לגעת יותר במה שרוצים לשמוע ופחות במה שנראה לה חשוב וערכי. לחשוב על הקוראים ולא על המרואיינים, אבל היא בשלה בקצב האיטי, מגיעה תמיד לרגע האחרון של מועד המסירה, בודקת שוב ושוב עם המרואיין האם זה מה שהתכוון, האים הוא מוכן שכך ישמעו הדברים ובמיוחד עומלת על ניסוחן של המילים.

למי שקרא רשומות קודמות שלי, ראה שיש כאן נסיגה משמעותית בכתיבה, כן הפעם רוני לא ביצעה הגהה...