עסק משלך: ארבע אמהות ושלם אחד

רוני מלישקביץ'-האס, באדיבות "על הצפון", עיתון המועצה האזורית גליל עליון

את הקמת בית הספר הדמוקרטי "שלם" בגדות יזמה נרקיס שדה, שהגיעה לגליל לפני חמש שנים, עם משפחתה. במימוש היוזמה סייעו לה כמה אימהות נוספות. תוך תקופה קצרה נרשמו עשרות לבית הספר האלטרנטיבי נרקיס שדה יזמה עסק שעיקרו הרוח ולא הכסף. בית הספר הוא פרי יוזמתה. זה החל מהריק הגדול אליו נפלה כשהגיעה לגליל, לפני כחמש שנים, עם בעלה ובתה התינוקת. "בתקופה הראשונה", היא מספרת, "חיפשתי ולא מצאתי תשובות מתאימות מבחינה חברתית לי ולבתי התינוקת, ומסגרת אליה נוכל להתחבר ולגדול בתוכה. "בעלי, שראה את הקושי והכיר את ההיצע הקיים לאימהות ולתינוקות במרכז הארץ ממנו באנו, הוא זה שהעלה את הרעיון הראשוני: להקים בצפון גן דמוקרטי, מרחב שיאפשר סביבה חברתית ולימודית לבתנו ולילדים נוספים, שהוריהם מאמינים בערכי החינוך הדמוקרטי, כמונו. גן במתכונת פתוחה, זורמת, שמעמיד במרכז את צורכי הילד וכבודו כאדם". נרקיס, שבילדותה למדה בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, ובבגרותה עבדה כמורה-חונכת בבית הספר הדמוקרטי בכפר-סבא, מאמינה בשיטה מתוך היכרות של שני עברי השלם. היא בחרה לקדם ואף לשדרג את הרעיון של גן דמוקרטי, ומתוך ראייה למרחוק, החליטה ללכת על כל הקופה ולהקים גן-בי"ס דמוקרטי בצפון. מודעה קטנה שפרסמה בעיתונות המקומית, ושמועות שרצו מפה לאוזן, הניבו כ-60 פניות של הורים, מורים, ואפילו יזמים. בסופו של דבר התכנסו 12 מעוניינים - 11 נשים וגבר אחד – והחלו טווים את חלומם. נעמי בן-שטרית, בת קיבוץ מחניים (כשאדוה בת חמישה חודשים מבצבצת מתוך מנשא הכרוך לגופה), מספרת: "אני מרגישה שאנחנו, האימהות, לקחנו לידיים את מלוא האחריות על עתיד חינוכם של ילדינו". לקיחת האחריות כללה, בין השאר, החלטה כבדת משקל של מספר משפחות שילדיהן לומדים השנה בבית הספר, לעבור לגור בקיבוץ גדות, על מנת לקיים בקיבוץ אורח חיים חברתי וקהילתי על פי תפיסתן. "בשלב הראשון", מספרת נעמי, "כאשר חשבנו על שם לבית הספר, עלה השם 'שלם', שממחיש את מה שהרגשנו כולנו: החינוך שאנחנו מתכוונים לתת בביה"ס הנו חינוך שלם. כלומר, לא רק למידה קוגנטיבית, כנהוג ברוב המסגרות הרגילות, אלא גם מתן מרחב מחיה לכל למידה שהיא, ראיית האדם כשלם, העולם כשלם, החינוך כשלם. לידת השם הייתה תחילת בריאתו של החלום. "כשבידינו חזון עם שם, התחלנו לחפש מקום להגשים אותו, תרתי משמע. לשמחתנו, קיבלנו הצעה נדיבה מקיבוץ גדות, שהוא שותף אמיתי, גם לעשייה וגם לדרך. "הקיבוץ הקצה לנו מבנה בו נוכל להשתמש במשך שנתיים ללא תמורה כספית, כחלק מהמערך הכולל של הקמת מרחב חינוכי וקהילתי, ואפשרות להקים בית חדש, שמתחבר לביתם המתחדש של חברי גדות. הם רואים זאת כיעד, להפוך את קיבוצם למרכז חינוכי פלורליסטי, שייתן היצע מגוון לילדי הגליל העליון". לקראת שנת הלימודים השנייה, התגבשה מתכונת העבודה בבית הספר. ההורים החליטו על שילוב בין מה שמכונה "הגישה הלא מתערבת", ל"גישה המכוונת". מעשית, פירוש הדבר שחצי היום הראשון הוא בנוי. כלומר, עם היצע של מגוון פעילויות מונחות, שיעורים שניתן להצטרף אליהם, ובחצי היום השני, הפנוי, פנויים הילדים והמבוגרים יחד, כשהילדים חופשיים לבחור ולהחליט על תוכנו לפי בחירתם. התהליך אינו פשוט, וכרוך בלא מעט קונפליקטים ובדיונים אל תוך הלילה. מבחינה כלכלית, האתגר הוא להצליח לשמור על עלות השתתפות כזו, שתאפשר לכל המעונין להצטרף לבית הספר, וכסף לא יהווה מחסום להצטרפות. לצורך הקמת בית הספר, חברו האמהות המייסדות - להקמת עמותה, שתשמש מסגרת כלכלית של מערכת החינוך החדשה. האימהות מספרות כי בית הספר קם מתוך אינטרסים אימהיים-נשיים: "הצורך המוביל היה הצורך של הילדים, אליו היו האימהות קשובות, ולפיו הן מיישמות. כך, למשל, נולד הרעיון להתגורר בסביבת בית הספר, כיוון שמדובר בסגנון חיים שלם, שמקיף את כל שעות היממה". השנה השנייה נפתחת בבית הספר תוך מספר שינויים. נרקיס, שיזמה את הקמת ביה"ס, עברה עם משפחתה להתגורר במודיעין (שם נקלטו נרקיס ובנותיה בביה"ס הדמוקרטי המקומי). רחל רייקין מרמות, נבחרה מתוך מועמדים רבים כאשת צוות ראשית. את ניהול ביה"ס ממשיך צוות האימהות המייסדות המשתלבות גם כמתגברות במהלך יום הלימודים. הבית השלם, שעל דגלו חרטו הקשבה, הכלה, חום, יצירה וצמיחה, קולט עדיין ילדים בגילאי 9-4, תוך התרגשות גדולה לקראת פתיחת שנתו השנייה. לסיכום, אומרות המייסדות כי מטרתן העיקרית היא להצליח לעזור לבני האדם הצעירים הללו להפוך למבוגרים בעלי ביטחון עצמי, היודעים להקשיב לעצמם ולצו מצפונם, ובכך יעשו את העולם שלנו לטוב יותר, תקשורתי יותר, ומשתף פעולה.