יום שישי, 5 בנובמבר 2010

על הדשא - 4 לנובמבר 2010


4.11.2010
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  
על הדשא
רוני מ.האס

סוואן ואחד מציוריו. לא שם את כל הביצים בסל אחד. צילום: דוד עינב
אפרוח מלאכת מחשבת
חפציבה

הלול בחפציבה הפך להיות צבעוני במיוחד מאז החל לעבוד בו סוואן ממאי התאילנדי. סוואן, 30, שהגיע לישראל בגיל 23, עבד במשך השנים בחקלאות בקיבוצים שונים, הוא דובר עברית די טובה, ש רכש במהלך השנים ובעיקר בזכות דינה אסף מבית השיטה, אמו של דור אסף, שאיתו עבד בנוי בתקופת עבודתו בקיבוץ בית השיטה הסמוך. דינה גם לימדה אותו לכתוב, אף על פי שלטענתו, עד היום יותר קל לו להבין מה שאומרים לו מאשר לבטא את עצמו בעברית. אבל שפה אחת שגורה אצלו מילדות, שפה שכנראה ירש מאביו - שפת הציור.

מתגורר בכפר יחזקאל

סוואן אוסף ביצים זה שנה בלול של חפציבה. מנהל הלול מאורו קנוביו, מספר כי הוא עובד "מדרגה ראשונה" ועם זאת, לא מנצלים כלכה את כישרון הציור שלו. האמת היא שזאת הייתה הפתעה לכולם כבר לפני שנה, כאשר החליטו לצייר על קיר הלול לכבוד חג החנוכה חנוכייה, וסוואן לקח חלק מרכזי ביותר ביצירה. בחג שבועות הוא כבר קיבל יד חופשית לגמרי. סוואן בחר בדמות האפרוח, וצייר את דמותו על קיר שלם שבו נראה אפרוח הנישא בעגלה. סוואן, המתגורר בכפר יחזקאל אם אשתו הישראלית הילה ועם בתם בת השנה, גאיה, מעיד כי הוא אוהב לעבוד בסביבה הקיבוצית. "בשבילי קיבוץ זה טוב, אנשים טובים, נשארתי בקשר עם הרבה חבר'ה שעבדתי איתם, גם ישראלים וגם תאילנדים". בעת כתיבת שורות אלה הוא חובק אפרוח צעיר נוסף - את בנו שנולד ביום ראשון האחרון. שיהיה במזל טוב.

ידי זהב. היום הבובות כבר חובשות כובע, נועלות נעליים והבובים - מכנסיים. צילום רוני מ.האס.jpg>>
זוג עם ידי זהב
דפנה

אורה ומאיר אוסטרובסקי, מדפנה, היו אנשים עסוקים מאוד וכשיצאו לפנסיה היה ברור להם כי לא יישבו בבית באפס מעשה. "היציאה לפנסיה לא הייתה פשוטה, וכללה סוג של אבל", אומרת אורה, אולם היום הם פשוט נהנים מהחיים. "אנשים בקיבוץ שואלים אותנו לאן נעלמנו. אנחנו פשוט קמים ונוסעים – לתל אביב, ליפו, מטיילים לאן שרוצים", הם מספרים בחיוך, ואכן שניהם נראים מלאי חיים, ביתם שוקק יצירה, ומכל פינה ניבט יציר כפיה או כפיו. אורה עבדה בבתי הילדים 20 שנה, משם עברה לספרייה בבית הספר היסודי בקיבוץ, ולאחר מכן שימשה מזכירה טכנית במשך 20 שנה. יום אחד היא ראתה תצלום של בובה סרוגה, וזה הדליק בה את ניצוץ היצירה. "התחלתי לנסות לסרוג בובות, ראיתי שזה יפה, ואנשים התלהבו. לאחר מכן התחלתי גם ליצור בובות גדולות יותר העשויות גם מגרביים. הבובות הסרוגות הן מלאכת מסרגה אחת. אני עובדת בבית, בסלון שהפך לסדנה לעת מצוא". היא מוכרת לפי הזמנה, רוב הבובות נחטפו על ידי חברי הקיבוץ. הבובות מזכירות בובות מימי ילדותנו, ססגוניות, עשויות מחומרים ביתיים, רכות ומלאות אישיות. יש מלאי קטן, ומי שמעוניין מזמין בהזמנה פרטית. "עבודה על בובה נמשכת בין יומיים לשלושה. כל בובה היא אחרת בצורה, בלבוש, בצבעוניות. מאז שנולדה הבובה הראשונה חלה התפתחות רבה מאוד - היום הבובות כבר חובשות כובע, נועלות נעליים והבובים - מכנסיים".

בתור סבתא היא חוגגת, כשהנכדות מגיעות ומיד מתחילות לשחק עם הבובות. "אני מהדור שעוד סרגו סוודרים לילדים, ועם זאת, כל העניין הזה עדיין חצי תחביב בשבילי, וכל הזמן אני מחדשת ולומדת מהניסיון", מסבירה אורה.

מאיר'קה חגג זה עתה 75, היה חבר נחשולים לשעבר, שם עבד כדייג. כשהתחתן, הגיע בעקבות אורה לדפנה, עבד במוסך, ונמנה עם מקימי חרושת דפנה. משם עבר לנהוג בקואופרטיב גליל העליון תקופה ארוכה. לאחר שנפצע במלחמת ששת הימים, חזר לקיבוץ ועבד באחזקה, המשיך לעוף הגליל וסגר מעגל בחרושת דפנה. כשיצא לגמלאות התחיל לבנות דברים שונים - פעמוני רוח מכל מיני מתכות, פטריות לגינות מגבס, נדנדות לפעוטות ולילדים. יחד הם גם רוקחים ריבות. הוא גם מכין ליקרים מפירות.

אנשים מגיעים אליהם לאחר ששמעו עליהם מפה לאוזן. היצירות שלהם נמכרות גם בחנויות המקומיות - הנדנדות בחנות הפנטסטית לילדים ולתינוקות "חמודה" והבובות של אורה בגלריה כפיים, שתיהן בדפנה. "היציאה לפנסיה הייתה קשה, אבל היום אנחנו חושבים שזו התקופה הכי טובה בחיים", הם מדגישים, ופונים כל אחד לפינת היצירה שלו, בביתם המטופח ורב ההשראה.

תזמורת נוער מגרמניה. הקונצרט ברמת השופט היה מרגש.
תזמורת נוער מגרמניה בישראל
מועצה אזורית מגידו

במהלך השבוע שעבר התארחה במועצה האזורית מגידו תזמורת הנוער הסימפונית מהמחוז התאום בגרמניה, מחוז הוכזאורלנד. התזמורת הגרמנית מנתה 59 נגנים בגיל 11-18 ועוד תשעה מלווים מבוגרים. במהלך הביקור הופיעה התזמורת ברחבי הארץ, ממגידו דרך יזרעאל, ובנצרת ובירושלים בפני קהל נוצרי. בארגון משותף של יעל ברניר, דוברת המועצה האזורית מגידו ומנהלת האולפן למחול, ושמואליק טסלר, מנהל האולפנה למוזיקה מגידו, אירחו התלמידים הישראלים את הנגנים לארוחת ערב בבתי משפחותיהם – חוויה שהותירה את האורחים עם טעם של עוד. בהמשך התקיים מפגש קונצרט משותף במועדון לחבר בקיבוץ רמת השופט בפני קהל אוהדים.

לקראת סוף הביקור התקיים קונצרט מרגש, שבו הופיעו שני הרכבים מהאולפנה למוזיקה והתקיימה הופעה מרשימה, המרכזית לאותו קונצרט, של התזמורת האורחת.

מנצח התזמורת הגרמנית, מר ג'ורג' שויירליין, סיפר למארחיו, כי "בבחירת הרפרטואר נבחרו במיוחד שתי יצירות הקשורות לעם היהודי מתוך רצון לאחווה, לשלום ולפיוס הדדי בין העם הגרמני לבין העם היהודי על רקע השואה האיומה". היצירות היו נושא נעימת הסרט רשימת שינדלר, וכן "תפילה" לצ'לו סולו ולכלי מיתר, מתוך "חיי יהודים" מאת המלחין היהודי אמריקאי, ארנסט בלוך. על פי עדויות הקהל היוותה יצרה זו את גולת הכותרת של קונצרט המרגש הזה.

כוכבי אמת
כוכבי אמת

בחברת פלסאון, מעגן מיכאל, מצאו דרך יצירתית להביע את הערכתם לעובדי השטח. צוות עובר בין אתרי העבודה, מפתיע את העובדים בכיבוד, קל ומתוך מחשבה קדימה - מעניק לעובדים ערכת קפה במתנה, לשימוש חוזר.
להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

אין תגובות:

עורך הבלוג