בפנצ'ר הבא, הן ידעו שהן יכולות להסתדר גם לבד

רוני מ. האס

קורסים לנשים: איך לא לפחד מאוטו במועצה האזורית גליל עליון החליטו שבמקום לצחוק על הנשים שאין להן שום מושג במכוניות, יעשו להן קורס איך לא לפחד מאוטומובילים. לפתע עלה וגאה מספר הנשים שיצאו ממעגל העבודה בקיבוצן והן היו צריכות למצוא לעצמן במהירות עבודה מחוץ לקיבוץ, מה שאילץ אותן לחזור אל ההגה, על מנת להתנייד אל מקום העבודה החדש. היות והסתבר שנשים רבות, גם כאלה שעשו רישיון נהיגה, אינן מעזות לנהוג, נולד פרויקט מקורי שנהגה על-ידי קצין הבטיחות במחלקת התחבורה דאז, ויצמן שבתאי (עמיעד) ועובדת סוציאלית במחלקת הרווחה, ברוריה ברזילי (שניר). השניים בנו יחד תוכנית לשני קורסים ייחודיים: הראשון היה איך להתמודד עם הפחד מנהיגה והשני היה קורס להיכרות עם הקרביים של כלי הרכב. כ-300 נשים עברו את שני הקורסים וזכו להיגאל מהפחדים תחת הסבריו הבהירים והמרגיעים של שבתאי מצד אחד, וברזילי מהצד השני. כ-75% דיווחו על חזרה לנהיגה. 5 מבוגרות הקורס אף הפכו לשמש כנהגות הבית בקיבוצן. כיום מופקים הקורסים בשיתוף המחלקה לקידום מעמד האישה, כאשר מנהלת המחלקה, דפנה אברהמס, מספרת שהצורך מהשטח עולה כל הזמן, והתגובות של נשים שעברו את הקורסים פשוט מרגשות. "נשים שאחזו ברשיון נהיגה משך שנים ולא העזו לעלות על הרכב, אם בגלל פחד מתאונה, אם בגלל הלחץ מהתמודדות בדרכים ובצמתים, מקבלות את העצמאות בחזרה לידיים, לא מאמינות שלפני כן הצליחו לחיות בלי הנהיגה", אומרת אברהמס. שבתאי, שהיום מנהל את מחלקת התעבורה והבטיחות במועצה האזורית הגליל העליון, מספר על נשים שרק הלחץ של בן זוגם בזמן נהיגתן הוציא מהן את האומץ לקחת את ההגה בידיים, מתמודדות עתה, לאחר הקורס, עם הצורך להחזיר את האמון בעצמן. ש: אז מה בדיוק עושים בקורסים האלה? ת: בקורס הראשון להתמודות עם פחד מהנהיגה, אנחנו מתחילים בעבודה קבוצתית אותה מנחה כיום תמי רחמן ממיט"ב. אנחנו מביאים לכך שיראו שרוב הפחדים נתונים לשליטתן. אם מישהו מצפצף מאחור, זה אולי מלחיץ, אבל לא יכול לקרות שום דבר באמת מסוכן מזה. הנשים משתפות ומעלות את הפחדים והחששות. חוץ מהפחד הטבעי מתאונות, קיימים פחדים העולים מתוך חוסר ידע, כמו מהי ההתנהגות הנכונה בצומת, מתי נותנים זכות קדימה ועוד. במפגש הבא הן עוברות רענון ידידותי של חוקי תעבורה בסיסיים. המפגש השלישי נעשה עם מורי-נהיגה. כל שלוש נשים עולות על רכב ונשות הקורס נוהגות על כ-8-7 רכבים, חלקם אוטומטיים, מקרית שמונה לכנרת. הן מתחלפות ביניהן במהלך הדרך, מקבלות חיזוקים מהמורה, טיפים, רענון. אחרי העצירה אצל הכנרת, מתרעננות בקצת אוכל ושתייה, מחכות שהשמש תשקע ויוצאות לנהיגה נוספת, הפעם כבר בחשיכה. החוויה הזאת מחזקת נשים רבות וגורמת לחלק מהן לחזור ולקחת עוד כמה שיעורי נהיגה להחזרת הביטחון. רובן מפנימות את המסר הכללי מהמפגש וחוזרות לנהוג. בקורס השני, להכרת הרכב, עוברות הנשים היכרות שיטתית באמצעי עזר שונים, עם הקרביים של הרכב ומנגנון ההפעלה בעת הנהיגה. הנשים עורכות היכרות עם מונחים מקצועיים כמו אלטרנטור, רדיאטור, סטרטר. לאחר מכן הן לומדות להחליף חלקים פשוטים ברכב כמו החלפת גלגל, פנס או מגבים. המפגש הבא מתרחש במוסך. הנשים, לבושות בגדי עבודה, מטפלות ברכב ללא עזרה מלבד זאת של המדריך וחותמות את השיעור בהחלפת גלגל. בפנצ'ר הבא, הן ידעו שהן יכולות גם להסתדר לבד.