על הדשא 23 לדצמבר 2010

23.12.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ.האס זוג משמים בית קשת קארונה, 37, ורסה, 46, תושבים בבית קשת, הכירו בכפר האקולוגי פאצ'ה מאמא, אי שם בקוסטה ריקה. היא ישראלית, בת כפר ורדים, שבמהלך לימודי רפואה סינית במכללת מדיסין, התוודעה למורה טיוהר, שעודד אותה להגיע לכפר שהקים בקוסטה ריקה. כשהגיעה לשם הכירה את רסה, צרפתי במוצאו, שהגיע עם אביו כילד צעיר לאשראם של המורה הרוחני אושו, בפונה שבהודו, שם בילה את שנות נעוריו בלימוד ובהתנסות בסוגי מדיטציה וריפוי, עבד בנגרות, ערך מפגשים עם אנשים מכל העולם וניגן בחליל. לאחר שבגר ונסע לגרמניה, שם פיתח קריירה מוזיקלית מדיטטיבית, נסע אף הוא לביקור בפאצ'ה מאמא ופגש בקארונה. שניהם השתלבו בחיי הקומונה, קיבלו על עצמם שמות חדשים כשהם משאירים מאחור את שמותיהם הקודמים, והתאהבו. משנולדה בתם, החליטו שלא להמשיך לחיות בתוך הקומונה ונענו בשמחה להזמנה שהגיעה מישראל, לבוא ולעבוד בחוות הבריאות שבקיבוץ אלומות. קארונה, שעבדה כמטפלת בדיקור ובשיאצו גם בקוסטה ריקה וגם בניו יורק - שם נמנו עם מטופליה שחקני קולנוע מפורסמים - פיתחה תחום התמחות בניקוי גוף ואת שיטת "המזון החי" המשלבת צום מיצים בלוויית צמחי מרפא, דיקור ויוגה בשילוב הרצאות על תזונה וניקוי גוף. מאלומות נשאו את עיניהם צפונה לגליל וחיפשו: "יער, חיי קהילה וחינוך אלטרנטיבי, המתייחס לסביבה ומכבד אותה". את זאת מצאו בקיבוץ בית קשת, שהיה לביתם החדש. רסה עובד בנגרות ומתפתח כנגן סולן, מנגן בקונצרטים בחוות הבריאות "אלומות" וביישובי הגליל התחתון, ובימים אלה מוציא תקליטור ראשון; קארונה ממשיכה לעסוק בטיפול, ובמקביל, עוסקת בייצור ובלימוד של הכנת מאכלים בריאים, כגון - תנשמו עמוק - שוקולד נטול סוכר, חלב וקפאין. כזוג הם מעניקים לציבור הגלילי ערבים משותפים, שבהם הקהל המתרגע למשמע החליל של רסה, יכול להתנסות בהכנה ובטעימה של מוצרי השוקולד הייחודיים מבית היוצר של קארונה. סוג של זוג משמים.    תמי מאירס מצילה את כבוד הניצולים מוא"ז מנשה תמי מאיירס, עובדת סוציאלית במועצה האזורית מנשה, זכתה בפרס הצטיינות, מטעם אגודת אשל וארגון הג'וינט, על פועלה למען ניצולי שואה. מאיירס, 59, ממעגן מיכאל, היא בת לניצול שואה, שהיה פרטיזן ועסק לאחר המלחמה בלכידתם של פושעים הנאצים. עיסוקה המקצועי עם ניצולי השואה החל עם תחילת עבודתה כעובדת סוציאלית בקהילות הקיבוציות שבהן עבדה במהלך השנים. בהמשך הרחיבה את תרומתה לטיפול באוכלוסיית הניצולים, כשבין השאר הקימה מועדון אזורי של עמ"ך לניצולי שואה, קבוצות לניצולי שואה שאותן גם הדריכה, עסקה בגיוס משאבים לטובת פעילות וכינון יחסים עם גורמים שונים בקהילה, ופעלה להגברת המעורבות והפעילות עם הניצולים ועם מוסדות שונים. מאיירס:  "למען האמת, מאוד מביך אותי לקבל את הפרס. אני דווקא רציתי שהפרס הזה יוענק לקבוצת המתנדבים המופלאה, שעובדת כבר 13 שנה עם ניצולי שואה בהוסטל שבשער מנשה". עוד מציינת לטובה מאיירס את המפעל המרגש "תיאטרון עדות", שהחל לפני ארבע שנים בעבודה מרגשת על סיפורי חיים של ניצולים עם בני נוער, כששיאו היה העלאת הצגה משותפת שבה מגלמים בני הנוער את הניצולים. " גיליתי דרך, שאפשרה העברה בין-דורית אמיתית, ולראיה, הנערים והניצולים המשיכו להיפגש במשךשלוש שנים נוספות, עד אשר בני הנוער סיימו לימודיהם והתגייסו השנה לצה"ל". כיתת תות אספו וזכו לב העמק/ נאות מרדכי בבית הספר לב העמק, נאות מרדכי, נענו לאתגר שהציבה חברת נביעות לכבוד חג החנוכה, כאשר הכריזה על תחרות לאיסוף פקקים ממגוון מוצרי החברה. ילדי כיתה ד', מכיתת תות, החלו לאסוף ללא לאות פקקי בקבוקים ריקים, ומשהגיעו למספר המיוחל - 101 פקקים - שלחה מחנכת הכיתה, מיכל ימין, את כבודת הפלסטיקים למשרדי החברה בלוויית מכתב, העונה לשאלה שהציגה החברה בפני משתתפי התחרות, "למה מגיע לכיתה שלנו לזכות?" מה רבה הייתה הפתעת המחנכת, כאשר קיבלה את ההודעה, כי כיתתה היא אחת משלוש הכיתות הזוכות בתחרות, מתוך מאות כיתות שהשתתפו, וכי תלמידיה מוזמנים להצגה "מאה ואחד כלבים דלמטיים", בכיכובה של ציפי שביט ועוד מפורסמים. ואכן, כל תלמידי הכיתה וכמה מבוגרים אחראים מצאו את עצמם באוטובוס מיוחד, שעשה את כל הדרך מהפריפריה הצפונית היישר אל אולם התיאטרון התל אביבי. הם ישבו במקומות הטובים ביותר באולם, אבל חשוב מכול - זכו לאירוח מאחורי הקלעים ולפגישה עם כוכבי ההצגה. אפילו אוכל, שתייה וצ'ופרים הם קיבלו. ואנחנו נותרנו סקרנים לדעת, מה בדיוק הם כתבו שם במכתב, ששכנע את השופטים להעניק דווקא להם את הפרס המיוחל? "צילמנו את הילדים מחופשים לכלבים דלמטיים, מחזיקים בשלט שמפרסם את נביעות". מה שנקרא- מוכנות כיתתית. לעשות שלום ברגליים ביום שישי האחרון נערך בקיבוץ מצר מפגש של מאמני נוער בכדורגל בחסות מפעלות חינוך וחברה של הפועל תל אביב. הניצחון האמיתי שהושג בו היה העובדה, כי מדובר במאמנים  יהודים, ערבים ישראלים, פלסטינים מעבר לקו ואפילו במאמנים מהשכנה, ירדן.   זיו צביק. לפני כוכבת אמת זיו צביק, 15.5, מבית זרע, החליטה שאם כבר היא גוזרת את מחלפות ראשה הארוכות, היא תתרום אותן למטרה טובה. היא נסעה למספרה בקיבוץ דליה, ושם, קלעו את שערה לשתי צמות, שאותן תרמה אותן למיזם "תורמים שיער" של עמותת זיכרון מנחם, עמותה המכינה פאות משיער טבעי לילדים חולי סרטן. זיו צביק. אחרי