על הדשא - חמישי לאפריל 2012

5.4.2012 Share| daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס צילום זיו גנדלמן גת חג שמח במסגרת חגיגות ה-70 בקיבוץ גת, העלו חברי הקיבוץ וילדיו את ההצגה "מעלה קרחות" שכתב אפרים סידון, בבימויו של חבר הקיבוץ (וגם המזכיר), משה טנא, המרכז את החגיגות. המקצועיות והצבעוניות הזכירו לצופים, כי הבמאי המקומי בתפקידו הנוסף הוא בכל זאת מנכ"ל צוותא. כבוד. ד"ר יוסי חלמיש חכם מה הוא אומר כפר הנשיא/ מכון וייצמן/ ותיקי הגליל ד"ר יוסי חלמיש, 43, הצטרף לפני שנה כתושב לקיבוץ כפר הנשיא. למרות שעיקר עשייתו המקצועית, כחוקר מוח וכמרצה, מתרחשת במכון וייצמן ובסמינר הקיבוצים, בחר חלמיש להגשים את משאלתו מזה זמן - לעבור לחיות בקיבוץ בגליל. חלמיש - רופא במקצועו, שהתמחה במשך שנתיים בפסיכיאטריה בבית חולים העמק, ומשם המשיך לפוסט-דוקטורט בחקר המוח במכון וייצמן - מספר כי אחת התופעות שמפתיעות אותו ואת חבריו החוקרים היא העובדה, שידע פשוט המוכר על ידיהם כחוקרי מוח, שהיה יכול לעניין כל חבר בגזע האנושי, אינו מוכר כלל ועיקר לציבור הרחב, לא כל שכן בקרב אנשי מקצוע כגון אנשי חינוך, אנשי טיפול וכדומה. "החלטתי שאני לוקח על עצמי את המשימה להביא את ההבנות הקיימות בתחום חקר המוח, הנוגעות לכולנו כגון בתחום הזיכרון או הריכוז, לציבור הרחב". ד"ר חלמיש נתן הרצאה בכפר הנשיא, ואחד המשתתפים שמאוד התרשם מפתיחת הצוהר המרתקת לעולם המוח, אורי גנני, החליט לקשר בין עמותת ותיקי הגליל, במועצה האזורית הגליל העליון, וכך נרקחה תוכנית לימודית קצרת מועד לבאי הבית. "הקורס, שייפתח במאי הקרוב, לא כולל רק ידע מתוך המחקרים החדשניים ביותר בתחום, אלא גם יישום - תרגולים פשוטים שמבצעים בכיתה וגם בבית, ורואים איך אפשר להפעיל "אפליקציות חדשות" במכשיר המפותח הזה שלנו הקרוי מוח". מבצע סבתא טובה מבצע סבתא טובה שמיר טובה מירון, שמיר, אימא וסבתא מרובת נכדים, מצאה את עצמה עמוסת עבודה ערב חג הפסח, ולא רק בגלל הבישולים והניקיונות בביתה. שכן מירון, גמלאית גאה, לקחה על עצמה לפני שנה לנהל את עובדות הניקיון בקיבוצה, העובדות בבתי החברים תחת חסותו של הקיבוץ המופרט. איך זה שקיבוץ מופרט לקח על עצמו משימה שכזו? הכול התחיל בכמה מקרים, שבהם נשים שעסקו בניקיון בתים אצל חברים, אך סירבו שידווחו עליהן בביטוח לאומי, נפצעו במהלך העבודה והגישו תביעה לביטוח לאומי כנגד המעסיקים. זה עורר את הקיבוץ לעשות סדר בבלגן ובניקיון הבתים, והקיבוץ החל להעסיק מנקה באופן מסודר, כולל תלוש משכורת ותנאים סוציאליים. הרעיון הזה היה כרוך במורכבות מסוימת, שכן הוא הצריך לגבות תשלומים מכל החברים, ולאחר חישובי שכר לשלם באופן מתאים למנקה. כאן נכנסה לתמונה מירון, שהסכימה להתנדב לעבודת השיבוצים והקישורים שבין העובדת לנשות הקיבוץ, וכמובן להנהלת החשבונות המקומית. השמועה פשטה, ותוך מספר חודשים הדרישה כה גדלה, עד שהקיבוץ נצרך להעסיק שלוש עובדות ניקיון, וידיה של מירון מלאות ומסופקות. והמנקות עצמן? הן נהנות ממשרה מלאה, כל יום הן מנקות שניים-שלושה בתים, וכמובן שלפסח, איך לא, הן קיבלו שי לחג מכובד. נטיות סוציאליסטיות למופרטים? המואזין בזרזיר. באדיבות מ.א עמק יזרעאל מואזין שקט מוא"ז עמק יזרעאל/ מ"מ זרזיר בלי הרבה רעש ועם הרבה רצון טוב, הצליחו ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, וראש המועצה המקומית זרזיר, חסן אל הייב, למצוא פתרון ייחודי לעוצמת רעש המואזין, שהפכה למטרד בעייתי עבור תושבי עמק יזרעאל היהודים, השכנים לכפרים הערביים. בצר פנה לאל הייב, כדי לפעול בשיתוף פעולה ולפתור באופן ממוקד את הבעיה בכל יישוב, תוך שימוש בפתרונות טכנולוגיים להפחתת הרעש. לטובת הפתרון, השקיעה מוא"ז עמק יזרעאל במיזם ניסיוני וחדשני בארץ, והתקינה בעלות של 30 אלף שקל מערכת של תשעה רמקולים אלחוטיים, המחוברים למערכת כריזה מרכזית במסגד בכפר מנשייה זבדה, הנמצא בתחום שיפוטה של המועצה. המואזין קורא לתפילות, וקריאתו נשמעת באופן ישיר בשכונות ולא בכל הכפר והסביבה. בבדיקות שנעשו התברר, כי המערכת הפחיתה בחצי את עוצמת הדציבלים וכעת ביישובים הסמוכים למנשייה זבדה כלל לא שומעים את קריאת המואזין. בצר: "לאור הצלחת הפיילוט, נבחנת כעת התקנת המערכת גם במועצה המקומית זרזיר. פניתי למשרד הפנים בנושא, והוא יממן את התקנת הרמקולים שם. יחד יצרנו עם שכנינו מודל נוסף לשיתוף פעולה בין יהודים וערבים, התורם לחיי שכנות טובים באזורנו". מסתבר שגם מואזין שקט חודר ללבבות. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים  אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל גדי רביב כוכב אמת גדי רביב, 48, דור שלישי בקיבוץ יגור, משמש בשלוש השנים האחרונות כרב של הקהילה הרפורמית בכרמיאל. רביב התנדב במהלך השבוע לקיים סדרי פסח בבתי ספר ובקהילות שונות בצפון. רגעים מרגשים במיוחד נחוו במרכז הקליטה לעולים, מעון לנערות בסיכון, מועדון החרשים ומעון היום לקשישים. אבל הכי משמעותי לרב(יב) עצמו היה לשמש "אב הסדר" בגנון "כרמל" ביגור, אצל בנו בן הארבע, ארי.

על הדשא - חג החירות 29 למרץ 2012

29.3.2012 ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

שער לשלום ביום שישי האחרון הגיעו לקיבוץ מצר קבוצת הכדורגל של ילדי כיתות ה'-ו' מברעם-סאסא וקבוצת הכדורגל של ילדי ה'-ו' מיריחו. ילדי מצר, ברעם, סאסא ויריחו שיתפו פעולה באימון משותף בהנחיית המאמנים היהודים והערבים; כל זאת במסגרת המיזם "הכר את השכן" מטעם מפעלות חינוך וחברה של הפועל תל אביב. בתקווה שכולם הרגישו במגרש הביתי.

חיילים בליל הסדר. צילום מתוך האתר של האגודה למען החייל אחווה לבודדים מעגן/האגודה למען החייל בעשר השנים האחרונות נהנים חיילים בודדים בצה"ל ממחווה חגיגית במיוחד לכבוד ליל הסדר: חניתא אטיאס-קידר, ממעגן, תבלה גם השנה את ליל הסדר עם כ-400 חיילים בודדים, בבית החייל בגבעת אולגה. קידר, מוותיקות קיבוץ מעגן, זכתה לכינוי "האימא של החיילים", כשאחת ממשימותיה בשנים האחרונות היא לתת לאותם חיילים ש"יצאו את יציאת מצרים" האישית שלהם ועלו לבד לישראל, ליהנות מחג פסח ידידותי במיוחד ומלא אחווה. קידר עובדת בהתנדבות כראש דסק אירופה באגודה למען החייל, ועוסקת בגיוס כספים בקרב יהודי צרפת ובראשם ארגון, A.B.S.I. FRANCE בראשות ד"ר ג'יל טייב. על הצלחותיה בגיוס התורמים היא זוכה להערכה רבה, וקירות ביתה מלאים בתעודות הוקרה של מפקדים ושל שרי ביטחון לדורותיהם. את ליל הסדר ההמוני ינהל כמדי שנה רב צבאי, ותיקח בו חלק ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, וקצינים בכירים נוספים. אגב, את הגפילטע-פיש מעדיפה אטיאס-קידר בנוסח המרוקאי, אבל, היא מעידה: "העיקר זה להיות עם החיילים הבודדים ולתת להם הרגשה של משפחה ובית". לאירוח חיילים בודדים בליל הסדר ניתן להתקשר לאגודה למען החייל,037375200.

צילום נועה בן צבי ששת המופלאים מהחווה הסינית גונן/חמדיה/עמיעד באיחור של כמעט 40 שנה חילק צה"ל תעודות הערכה לשישה אנשי חטיבת השריון 217, שהשתתפו בקרב בחווה הסינית, במלחמת יום הכיפורים, על כך שסיכנו את חייהם ונכנסו לשטח מוכה אש לחלץ פצועים מכוחות הצנחנים. גם גורי ששון השתתף באירוע שהתקיים בבאר שבע בפיקוד דרום. ששון, סא"ל במיל', היום אב וסב, מכנה אותם "ששת המופלאים". הוא חש כי הוא חב להם את חייו, שכן לולא עיקשותם ואומץ ליבם, כמעט כנגד כל הסיכויים, הוא לא היה היום איתנו. החבורה - בתוכם עוזי בן-צבי מקיבוץ עמיעד, שאול לוי מקיבוץ גונן, איתמר ברי"ל ומנחם רביד מקיבוץ חמדיה וחברם ידידיה פינסקי, בהנחייתו של מפקדם סגן יקי חץ - נכנסה שלוש פעמים עד שהצליחה לחלץ את ששון. "...לאחר שנדמה היה כי כל הפצועים חולצו... תחת חיפוי ארטילרי, יצא כוח החילוץ לשטח מוכה האש, כדי למצוא את הפצוע ולחלצו. בתחילה לא אותר הלוחם הפצוע, אולם הכוח, תוך גילוי דבקות ראויה לציון במשימה, חזר על ניסיונות החילוץ עד אשר נמצא הפצוע. הפצוע, שמצבו הוגדר קשה, הועלה על הנגמ"ש ופונה לקבלת טיפול ובכך ניצלו חייו". (מתוך תעודת ההערכה שניתנה לכוח, חתומה על ידי מפקד פיקוד דרום, אלוף טל רוסו). האלוף רוסו, שחילק את תעודות ההוקרה, הזכיר בצער את הסבך הבירוקרטי שעיכב שנים רבות את רגע ההוקרה, וציין כי היה לו ברור מרגע שהגיע הסיפור לידיו, כי הצוות ראוי להוקרה על פועלו. ומה אומרים המופלאים? "העיקר שגנבנו למלאך המוות חייל אחד". כתבה בנושא תשודר ביום שישי הקרוב בשעה 20:00 ערוץ 1.

צילום: אייל הצפון הרפתנים מו... חים ועידת הגליל / עמיר / עין המפרץ בוועידת הגליל השישית, שהתקיימה לפני שבוע בנהריה, התמודד שר התמ"ת, שלום שמחון, עם אנשי גליל מאוכזבים במיוחד. קבוצת רפתנים גליליים, בתוכם רפתני קיבוץ עמיר, עין המפרץ ומושב בית הלל, המתינו לשר שיעלה לשאת את דבריו. או אז קמו ממקומם, וכשהם עוטים את חולצות המאבק "העם החליט חלב ישראלי", הניפו שלטים וקראו כנגד המהלכים שמוביל השר, באופן שיוביל, לדבריהם, לסגור 400 רפתות בפריפריה. כזכור, השר שמחון יזם את הקמת ועדת קדמי, בעקבות המחאה בקיץ, במטרה לבחון דרכים להוזלת מוצרי החלב בשוק. הוועדה המליצה להוריד את המחיר שמשולם לרפתנים על כל ליטר חלב ולפתוח את המשק הישראלי לייבוא של מוצרי חלב מחו''ל. רוני ליטבק, מנהל הרפת בקיבוץ עמיר, שהשתתף במחאה אמר: "לא ייתכן, ששר הפועל כל העת לסגירת מאות רפתות בגליל ובנגב, באמצעות ועדת קדמי, ישתתף בוועידה כזו הבאה לקדם את הגליל ואת הנגב. למרות שכבר ידוע לממשלה ולציבור, כי האשמות בעליית מחירי מוצרי החלב הן המחלבות הגדולות ורשתות השיווק, המרוויחות בפערי התיווך, ולמרות שהמחיר לליטר חלב לרפתנים לא השתנה כבר שנים, ממשיך השר שמחון לפעול לסגירת רפתות ולחיסול ענף הרפת בפריפריה. אני מזכיר לכולם, כי רפתות אינן קיימות במרכז הארץ, ולמרות הצהרותיו של שר התמ"ת, עיקר פרנסתנו אינו בתעשיות גדולות אלא בחקלאות". הרפתנים הוצאו על ידי הסדרנים מחוץ לאולם, אך הבטיחו להמשיך במאבקם הצודק.

צילום ענבל ברוורמן

על הדשא - סמסו לגדי 22/03/12

על הדשא - סמסו לגדי רוני מ.האס

ביום שישי האחרון התקיימו האימון הראשון והתחרות הראשונה של קבוצות ישראליות לקראת "פסטיבל סירות הדרגון", שיתקיים ב-18-19 במאי בחוף מעגן שבכנרת, ביוזמת מגבית קנדה והקהילה היהודית באוטווה, קנדה, ובשיתוף פעולה של גורמים רבים בארץ, בהם המועצות האזוריות הגליל העליון ועמק הירד.ן

דביר מור ז"ל. צילום: מ.א. גליל עליון כוח דביר עמיעד/ התנועות המיישבות פרופסור יזהר בן שלמה, עמיעד, קיבל לפני יותר מחודשיים, כיתר חברי עמיעד, את הבשורה המרה על מותו של החייל דביר מור ז"ל. נסיבות מותו של דביר לא נתנו לו מנוח; העובדה שחל איחור בהפנייתו לחדר מיון על רקע חום גבוה, כיוון שבבסיס לא היה רופא, הביאה אותו לחפש פתרונות על מנת שדבר כזה לא יישנה. בן שלמה, רופא בכיר במקצועו, הגה רעיון: מאחר שעובדה ידועה היא, שחיל הרפואה סובל מחוסר קריטי בכוח אדם רפואי, מה שפוגם במתן השירות השוטף לחיילים הסדירים במקומות שבהם הם משרתים, הוא יעניין רופאים מכל הארץ, שכבר אינם חייבי מילואים, אך בעלי רשות לתת שירות רפואי לחיילי צה"ל, להתנדב לכמה ימים בשנה, במקום ובזמן המתאימים להם. כך יסייעו לצה"ל למלא חוסר קיים ולאפשר לחיילי צה"ל אפשרות להסתייע ברופאים על פי הצורך. ליוזמה נרתם יואל מרשק, מרכז אגף המשימות, שהצליח לשכנע את גורמי צה"ל בנחיצות המיזם. גם שלושת ראשי התנועות המיישבות - התנועה הקיבוצית, הקיבוץ הדתי ותנועת המושבים - נתנו יד ויחדיו הם עומדים להוציא קול קורא לכל רופאי ההסתדרות הרפואית. הכוח שיקום ייקרא "כוח דביר", להנצחת זכרו של דביר מור. להצטרפות לכוח המתנדבים - ginatak@tkz.co.il פקס: 03-6925399

קרו פלס צילום אמיר מאירי קרן חוזרת הביתה אלומות / עמק הירדן קרן פלס ובן זוגה נועם טור בונים בית בהרחבה של קיבוץ אלומות. בני הזוג יוכלו להרגיש ממש בבית עם עלייתם לגליל, שכן פלס, זמרת ומוזיקאית יוצרת, בת יבנאל, בוגרת תיכון בית ירח בעמק הירדן, תחזור אל נוף ילדותה ואל המקום שבו רכשה את השכלתה המוזיקלית הראשונית, בטרם בגרה ופרצה את דרכה כאמנית מוערכת, עת לקחה חלק כנערה בתזמורת המועצה שבה שרה כסולנית. בן זוגה, טור, הזכור לבוגרי הריאליטי שבינינו מתוכנית הריאליטי "הישרדות" ולאוהדי הידוענים כדוגמן מבוקש היום, יוכל להתחבר למחוזות ילדותה של אמו, לשעבר מקיבוץ אילת השחר, הצפוני לכנרת. הזוג הצטרף למיזם ההרחבה באלומות, שמבצעת חברת אמפא מליבו, ובו עתידים להיבנות 90 בתים צמודי קרקע, חלקם צופים לנוף הכנרת וחלקם לבקעת יבנאל. אולי מילות שירה של פלס יצליחו להסביר טוב מכול את רצונה לשוב למחוזות ילדותה אחרי שנים בכרך האורבני: " ...כל מי שעבר בנתיב הצר יודע להודות למרחבים הרטובים, לאופק העוטף את השדות... מכל מה שבוער למטה בסוף הרי תמיד רוצים לחזור הביתה..." (לחזור הביתה / מילים ולחן- קרן פלס).

גדי אלטמן THE VOICE - כבוד למגזר מגל גדי אלטמן, 33, מגל, הוא זמר, מוזיקאי יוצר ומפיק מוזיקלי, שמשתתף בהצלחה בשבועות האחרונים בתוכניתThe Voice. "התחלתי ללמוד גיטרה בגיל 12, ואז גם נחשפתי לשמות כמו - פינק פלויד, אריק קלפטון וג'ימי הנדריקס. בגיל 14 הקמנו במגל את הלהקה הראשונה שלנו, 'מסדר הדישון' (השם לקוח מהסרט 'אני והחבר'ה'), כשבהמשך התחברנו עם עוד מוזיקאים מקיבוץ יקום. בצבא התקבלתי ללהקה צבאית, נחשפתי למדינת תל אביב, פגשתי הרבה אנשים מוכשרים, ביניהם את עידן רייכל; יחד הקמנו את להקת 'בוטן מתוק בקרקס', שאיתה הופענו חמש שנים רצופות; עשינו פסק זמן קטן שבו קיבלתי הצעה מגבע אלון ממעברות להקים להקה. הקמנו את The flying baby, ומהר מאוד טסנו לקליפורניה לנסות לכבוש את העולם. אחרי שנתיים של געגועים לשניצל ולאורז של חדר אוכל, שבהן גם גילינו שלא כל כך קל לכבוש את העולם, חזרנו ולשמחתי גיליתי, שהאלבום שהקלטתי לפני כן עם בוטן מתוק בקרקס מאוד הצליח, מה שהוביל לסיבוב הופעות בן כמה שנים, של הלהקה בכל הארץ". כיום אלטמן נשוי עם ילד וגר בקיבוץ. כאיש משפחה הוא כבר נכנס לשאלות בנוגע לקריירה המוזיקלית, כי למרות ההצלחות המקצועיות, לא הצליח להגיע להישגים כלכליים. "...ואז ראיתי את הפרומו של The Voice. נרשמתי וכבר למחרת בבקר קבלתי זימון לאודישן". את האודישן הוא עבר בהצלחה מרבית - כל ארבעת המנטורים של התוכנית התלהבו ממנו. הוא בחר ברמי קליינשטיין כמנטור שלו. "פתאום מצאתי את עצמי בתוכנית טלוויזיה חדשה ומסעירה, ובמכה אחת נחשפתי גם לתוכניות אולפן מוקלטות וגם לתוכניות בשידור חי". ואיך זה להיות פתאום סלב? "דווקא נחמד שפתאום מזהים אותי ברחוב". התוכנית ממש לקראת סיום, ואלטמן ישמח לכל מסרון שיעזור לו להתקדם. "בסופו של דבר יתחרו ארבעה זמרים על המקום הראשון". עד אז הזמן קצר אבל הדרך ארוכה, ומה שיעזור לבן משק שלנו להישאר בתחרות זה הצבעות מרובות מהקהל בבית. אז - הכינו את הפלאפונים. רביעי ושבת בשבועיים הקרובים, ב-21:00, אצלכם בסלון.

כוכבי אמת לקראת הפסח לקראת הפסח אספו עובדי המועצה האזורית חוף הכרמל 15,000 שקל ממשכורותיהם לטובת משפחות נזקקות. במקביל, ממשיכים קיבוצים לפתוח את שעריהם לארוחת ליל הסדר לטובת מעוטי יכולת, ללא תשלום. ביניהם - רמת רחל, העוגן, קטורה, גבולות, רמת יוחנן, חצור, דגניה א', מעברות, כפר מסריק, יד מרדכי. קיבוצים נוספים המעוניינים לפתוח דלתם מוזמנים ליצור קשר עם אגף המשימות: 036925395

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - מקצות הארץ 15-3-12

15.3.2012                                                                                             ארכיון עיתונות

על הדשא - מקצות הארץ רוני מ. האס

צוחק מי שצוחק למרות המצב המתוח, לא ויתרו בקיבוץ ניר יצחק על הצגת פורים המסורתית. הקהל הרב שפקד את המופע דיווח על הנאה צרופה, על אורה ושמחה וששון ויקר.

ככה זה כשיש שניים כברי/ גליל מערבי ניר שפר, 51, מכברי, וברכה בן אברהם, 61, ממושב בן עמי ולשעבר חברת אדמית, נפגשו לפני ארבעה חודשים ומאז הם מגלגלים יחד מיזם משותף - מועדון רכיבת אופניים בגליל המערבי, המשותף לרואים, לעיוורים ולכבדי ראייה. בן אברהם, כבדת ראייה מלידה, מספרת כי החיבור בינה לבין שפר נוצר דרך המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים, הפועל בבית עובד והוקם על ידי נוח בראון, יוצא כברי בעצמו. שם היא עברה קורס, ששילב גם רכיבה על אופניים מיוחדים מסוג "טנדם" שעליהם היא רכבה מאחור ("סטוקרית" בעגה המקצועית), כשהרוכב הקדמי היה אדם רואה - ה"קפטן" בעגה המקצועית. "המרכז רואה בשילוב העיוורים בקהילה, כולל בפעילות ספורטיבית, אחת ממטרותיו החשובות גם כחלק מהעלאת המודעות לעיוור בחברה", היא מספרת. פעילי המרכז לכלבי נחייה הקימו לפני שש שנים מועדון רכיבה לעיוורים ולרואים במרכז הארץ, העונה לשם "כן ולא". המועדון הצפוני, המתהווה בימים אלה, ייקרא אחרי אחיו הבוגר: "כן ולא צפון". "תוך ארבעה חודשים הצלחנו לגייס שלושה זוגות אופניים, עשרה רוכבים רואים, רבים מהם מקיבוצי האזור וחמישה רוכבים עיוורים, שהחלו כבר לקחת חלק ברכיבות משותפות", מספר שפר. לשמחתם, הם הצליחו לעניין את רוטרי נהריה, שייתנו להם חסות עד ש"יעמדו על הרגלים". כעת הם מחפשים מתנדבים נוספים מהאזור, שירצו לקחת חלק בקבוצה. כמובן, כל תרומה תתקבל בברכה. ברכה בן-אברהם, 4392407054. ניר שפר 0528011666.

מלח הארץ בבריטניה דגניה א' / האי הבריטי כשעורך העיתון הבריטי "הגרדיאן" חיפש ישראלים המייצגים את החברה הישראלית לכתבה שהציגה את הפסיפס האנושי בארץ הקודש, לטובת קוראיו הפרושים בכל האי הבריטי ובמדינות נוספות ברחבי אירופה, הוא הגיע למשפחת שושני מדגניה א', כמייצגי המגזר הקיבוצניקי. סיגל שושני, 45, דגניה א, היא בת משק שבחרה יחד עם בעלה שי וארבעת בניה (בני 23 ועד 21 חודש...)להקים את ביתה בקיבוץ המאפשר לדבריה "למרות השינויים, אורח חיים ערכי ובטוח". היא עובדת במכללת כנרת כמזכירה וכרכזת תלמידים במכינות, הוא סיים לא מזמן כהונה של 10 שנים כמזכיר הקיבוץ וממשיך לנהל את מחלקת הקליטה והצעירים במועצה האזורית עמק הירדן, זו השנה ה-12, עובדה המעידה  על אמונו הרב באורח החיים אותו מציעים ישובי עמק הירדן. הכתבה, שנועדה להתפרסם ביום העצמאות אך הוקדמה, כנראה לאור המתחים מול איראן, לשבוע שעבר, הצליחה מסתבר לעורר הדים חיוביים, למרות שמדובר בעיתון שבשגרה אינו מאוהדי ישראל. "בכתבה הוצגו גם פרופילים של רב, עולה מחבר העמים, תושבת ברקן, ערבי תושב יפו וצעיר תל אביבי. לשמחתנו קיבלנו משובים שהראיון שלנו עורר הדים חיוביים, כי הצלחנו לייצג את הישראלים שכן מאמינים בדו קיום ובפתרון של שלום ויחד עם זאת גאים בזהותם הישראלית והציונית" מספר שי. הכתבה התפרסמה בעיתוי ישראלי במיוחד עבור משפחת שושני - ממש עם גיוס הבן השני - איך לא - ליחידה מובחרת. מצ"ב הקישור לתבשיל הבריטי מתובל במלח הארץ, בבריטית טהורה כמובן (לכתבה המלאה)-http://www.guardian.co.uk/world/2012/mar/11/israel-living-in-worlds-spotlight לפתיחת הכתבה בקובץ פידיאף - לחצו כאן

נלחמים על "הבית של ענת" חפציבה ענת רגב, 58, מבית אלפא, עובדת עם ילדים על הרצף האוטיסטי זה 20 שנה. "במהלך השנים עבדתי כגננת וכמורה, ואף ניהלתי את 'כיתות דרור' לילדים על הרצף האוטיסטי בקיבוץ מסילות". לפני כשש שנים, לאחר שפגשה בצורך המהותי של המשפחות במועדונית, שתוכל לספק לנערים אחר צהריים חברתי הכולל לינה במקום, היא החליטה, יחד עם בעלה שמוליק, להקים בחפציבה את המועדונית "הבית של ענת". "החידוש במועדונית שלנו נולד בעקבות הקשבה לצרכים הייחודיים של בני המשפחות, המגיעות מכל רחבי הפריפריה הצפונית - מעמק הירדן ועד השומרון ועוד, שהתקשו להסיע את הילדים מקצות הארץ לשעתיים של פעילות, ואז לבוא ולהחזירם הביתה. הם העדיפו את האפשרות להביא את הילדים פעם אחת בשבוע, כולל לינה בלילה במועדונית. אנחנו החלטנו להרים את הכפפה ולאפשר למשפחות את האפשרות הזו, בשונה ממועדוניות סטנדרטיות, אשר לא מאפשרות לינה בלילה. החידוש הוכיח את עצמו - שמונה בני נוער, שאת חלקם לימדה רגב כשעוד היו פעוטות במסגרת "חטיבת דרור", מגיעים אליה בשש השנים האחרונות בקביעות. מחד, הם מקבלים הכנה לחיים עצמאיים, ומאידך, למשפחות יש אחר צהריים אחד, כולל לילה, שבו הם יכולים להקדיש לילדים האחרים במשפחה את תשומת הלב המלאה, הנגרעת מהם בחיי השגרה בשל הצרכים המיוחדים של אחיהם. לאחרונה, נאלצים ההורים של בני הנוער המשתתפים במועדונית לנהל מאבק מול חזית בלתי צפויה - משרד הרווחה, שמבקש לשנות את המתכונת הייחודית שאליה הגיעו בחפציבה, ולדרוש מהמועדונית לעבוד רק אחר הצהריים ללא לינה. "ההורים נלחמים בכל דרך על מנת להסיר את האיום הזה מעל המועדונית, שבעצם יביא לסגירתה". רעיונות ותמיכה יתקבלו בברכה. ענת רגב: 0522356269

רות דיין מציגה לשרת החקלאות תמונה מהרפת בנהלל לפניי קום המדינה כוכבות אמת אורית נוקד, שרת החקלאות ופיתוח הכפר, מצאה דרך ייחודית לציין את יום האישה הבינלאומי שחל ביום חמישי שעבר - היא רתמה אליה את מועצת החלב, ויחדיו הפיקו אירוע הצדעה לרפתניות ולנוקדות לדורותיהן. אורחת מכובדת במיוחד הייתה רות דיין, 95, שסיפרה לנוכחות כי בין כל התפקידים שמילאה לאורך חייה - דווקא התקופה שבילתה ברפת של נהלל, שם הכירה את בעלה משה דיין, זכורה לה כיפה ביותר בחייה.

על הדשא - חלומות שהתגשמו 8.3.2012

8.3.2012    ארכיון עיתונות

על הדשא - חלומות שהתגשמו רוני מ. האס

החלפת זרעים כפר סאלד שיתוף ירוק כפר סאלד יותם קיי, 25, ניבה זוגתו, 27 וביתם הצעירה לילי עברו לכפר סאלד לפני כשבעה חודשים לאחר שהייה של כשנתיים בחו"ל. הם שמחו לגלות שהגיעו לקיבוץ מאד סביבתי וירוק ומיד הפשילו שרוולים לתרום מהידע שבאמתחתם - כמומחים בנושאי קיימות וסביבה וכמורים לפארמקלצ'ר. "כשהגענו לכפר סאלד הבנו שהגענו למקום הנכון - קיבוץ עם גינה קהילתית, מערך מיחזור מפותח שכולל מערך להפרדת מזון אורגני (קומפוסט) ואפילו אגם... די מהר שמענו שיש ביקוש למזון אורגני. לפני כארבעה חודשים התכנסנו כ-20 איש והקמנו צוות היגוי לפיתוח הרעיון של הקמת קואופרטיב. הקואופרטיב נועד להנגיש מזון אורגני מקומי לקהילה האזורית- הן מבחינת נגישות והן מבחינת עלות התוצרת. הקואופרטיב אינו למטרות רווח וכולל עבודת התנדבות, תורנויות ומנוהל על ידי חבריו. הקואופרטיב יפיץ מזון אורגני בעיקר מתוצרת מקומית, חשוב לנו לתמוך בחקלאים קטנים ובכלכלה המקומית- ירקות, דבש, טחינה. לפני כחודש סיימו קורס פארמקלצ'ר, ובשיתוף עם מורה לחקלאות ביו-אינטנסיבית, אלכס פצ'ן, החליטו שהקואופרטיב יארח מדי פעם תושבים מכל האזור להחלפת זרעים, אירוע אותו מימשו לראשונה, בהצלחה ביום שישי האחרון בשיתוף זרעי דרור - המתמחים בזרעי מורשת אורגנים, סלואופוד גליל עליון והמדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר. הם גם משתפים פעולה עם מערכת החינוך בקיבוץ ששמחה להיעזר בהם לטיפוח מרחב ומבנה שלא היו עד כה בשימוש, ושישמש לפעילות כמרכז סביבתי חברתי ולגיבוש הקהילה. בעוד עשרה ימים יתקיים אירוע הפתיחה של הקואופרטיב, שבעקבותיו תתחיל פעם בשבוע אספקת התוצרת באופן מרוכז בכפר סאלד.www.growingwithmothernature.com

ערן צור בהופעה עברית יוצרת מוא"ז מגידו / עין השופט זו השנה השלישית שבה מתכנסים במועצה האזורית מגידו, ליד קיבוץ עין השופט, חובבי השפה העברית ויצירותיה, לחגיגת מילים וניגונים שנמשכה לאורך כל סוף השבוע במה שעונה לשם האוקסימורוני משהו - "כנס השוק". נטע שפירא, עין השופט, ממארגני הכנס, מספר כי המטרה המרכזית של הכנס היא קידום תרבות עברית עכשווית והענקת הזדמנות לאמנים ויוצרים - מאזור מגידו ובכלל, לתת ביטוי ליצירתם ולחבר בין אנשים וקהילות.

אלמוג בהר ואמירה הס בכנס השוק 2012.צילם רן פרץ "היוזמה מובלת על ידי תושבי האזור וכמה משוגעים לדבר מחוץ לאזור, והיא נתמכת על ידי קיבוץ עין השופט והמועצה האזורית מגידו. הכנס מתרכז בסוגות הקשורות במילה העברית - ספרות, שירה, קומיקס - ומשלב גם יצירות מתחום המוזיקה והאמנות הפלסטית, שיש להן נגיעה לטקסטים בעברית". יוצרים כמו אבות ישורון, אבא קובנר ואמירה הס קיבלו בכנס תשומת לב ייחודית, בנוסף ליוצרים נוספים, משכבר הימים או עכשוויים. בין השאר, נהנו המשתתפים גם מהופעה של ערן צור ומאומני קומיקס. כמו כן, התקיימו קבוצות דיון והרצאות, ובמסגרות אלה בלטו שתי בלוגריות מכוחותינו - נעמה כרמי ממעגן מיכאל ואורית עריף, לשעבר מקיבוץ רוחמה. לא על הדף לבדו.

ביבליופיליה גדות עדנה רבובסקי-לוי, 44, תושבת בקיבוץ גדות בשלוש שנים האחרונות, עבדה רוב חייה בחנויות ספרים בתל אביב, וידעה שיום אחד תפתח חנות משל עצמה. החלום נכנס לשלב של הגשמה לפני שלוש שנים, ולפני מעט יותר משנה הוגשם. רבובסקי-לוי פתחה בגדות חנות ספרים יד שנייה, הכוללת גם שירותי תרגום מאנגלית ולאנגלית. מסתבר שהחנות - העונה לשם "גוונדלין" (Gwendolyn) על שם מלכה בריטית מהמאה ה-12, וכמעט השם שהוענק לרבובסקי-לוי על ידי אימה (!) - אינה החלום היחיד שהגשימה באותו זמן, כיוון שכתשעה חודשים לאחר פתיחת החנות, הביאה לעולם זוג תאומים, חלום מקביל שהצליחה להגשים בביתה החדש בגדות. למה חנות יד שנייה? "ספר יד שנייה הוא בדרך כלל זול יותר, למעט ספרים שאזלו מההוצאה, ואז ניתן למוצאם רק בחנויות יד שנייה - עובדה לא פחות חשובה לחובבי ספרים". ה"ביבליופיליות" (אהבת הספרים), היא מספרת, עוברת אצלה בדם. אבא שלה הוא תולעת ספרים - "כל יומיים הוא קורא ספר חדש". היא עצמה כילדה קראה המון וכך עד היום. בכל מקרה, היא רואה בעיסוק בספרים סוג של שליחות - לחבר מחדש את דור האינטרנט אל הדף המודפס, לשפה של פעם, לאיורים של פעם ולריח של פעם. ואם כבר בריח נגענו, רבובסקי-לוי משלבת בחנותה גם קטורות, פיות, קריסטלים ואפילו עששיות, כל מה שיעשה לכם את חוויית הנוסטלגיה עמוקה יותר. אגב, התקליטים שבחנות ישמחו לפטיפון שיוכלו להתנגן עליו ולהפוך את האווירה בחנות למושלמת. פתוח: שלישי ושישי, 10:00-14:00 או לפי קריאה טלפונית 052-2544814.

כוכבי אמת תושבי תל אביב לא יכלו להתעלם בחודש החולף ממיצג תמוה שהוצנח לרחובותיהם, היישר מהחממה האקולוגית בעין שמר, על ידי תלמידי מבואות עירון ובית ספר גוונים, שהכינו אותו במסגרת לימודי איכות הסביבה. המיצג, שזכה לשם "בא בועבוע" בנוי מקירות ענקיים המורכבים ממאות בקבוקים הפוכים - בהם גדלות אצות חד תאיות, ירוקות ומבעבעות.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547