על הדשא 23 לאוגוסט 2012

23.8.2012                                                                                                                         ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

צילום ישראל פרץ כרזות מתגלגלות במועצה האזורית עמק יזרעאל נבחרו השבוע חמש כרזות זוכות, מתוך עשרות שהשתתפו בתחרות עיצוב בנושא "מועצה ללא אלימות", שבה לקחו חלק תלמידי כיתות י' ממגמות העיצוב והאמנות בבתי הספר התיכוניים בעמק. הכרזות הזוכות יוצגו על גבי האוטובוסים הצהובים של המועצה במהלך שנת הלימודים הבאה.

אליאן הנדלר מהודו באהבה מהודו באהבה יפעת אליאן הנדלר, 27, מיפעת, הכירה את בעלה, בן הקיבוץ, בזמן שטיילו בהודו. הם התאהבו במדינה ובתרבות והפכו זאת לחלק משגרת חייהם - להוסיף ולבקר במדינה הקסומה. מספרת אליאן, הנמצאת בימים אלה שוב בביקור בהודו: "בנסיעותינו להודו נחשפנו לתרבותה העתיקה והססגונית, על מאכליה המיוחדים, הצמחוניים, צליליה, צבעיה ורוחניותה העשירה. התאהבנו. פגשנו אנשים נוספים שאוהבים כל זאת כמונו, ומשלבים היבטים שונים מכל זה גם בארץ. יחד החלטנו לחלוק זאת עם אחרים במסע של יום להודו. "כך נולד הרעיון שהתממש בסוף החודש בדמות 'יריד הודו', הפנינג ססגוני לכל המשפחה. באופן טבעי, את אחד הירידים הראשונים שלנו החלטנו לעשות בקיבוץ שבו אנו חיים, וכמובן הקיבוץ שיתף פעולה ותמך ברעיון המקורי". היריד, אשר נערך במועדון של יפעת, היה ססגוני, צבעוני וברוחה הייחודית של הודו. מעבר לתפאורה ההודית ששיוותה אווירה קסומה, היו שם גם פעילויות שונות: פינות יצירה, שעת סיפור לילדים, סדנת יוגה לכל המשפחה, סדנת ריקוד הודי, איפור פנים, ציורי חינה, סרט מהתרבות ההודית, אוכל הודי משובח ואפילו דוכני בגדים, תכשיטים, תמונות ומוצרי אווירה. בנוסף לכל זאת, הרוח הטובה ששרתה באירוע נתנה מקום לכלבים חסרי בית שהוצעו למסירה למשתתפי היריד, שניים מהם אכן מצאו בית חדש. קארמה הודית. להזמנות ופרטים נוספים: elianuss@gmail.com או 052-6214373.

ריקוד הגשם גן בוטני ריקוד הגשם כפר דניאל - אילת יורם נדל, 55, ואיל ארנן, 52, גדלו יחד בכפר דניאל. בשנות השמונים הדרימו לאילת, כשאיל, הבן של הגננית של כפר דניאל, מתמחה בגינון בבית ספר שדה המקומי. הם נשבו בקסם הנוף המדברי, והחליטו להגשים חלום להקמת חווה חקלאית. חבר שלישי הצטרף אליהם, רצון כהן, ואחרי שני עשורים והרבה בירוקרטיות הם הקימו, לפני 14 שנה, את הגן הבוטני - חווה אורגנית לגידול עצים וצמחי נוי מדבריים, הראשונה מסוגה בישראל, וככל הידוע להם, אף בעולם."המטרה בהקמת החווה הייתה להגדיל את מבחר הצמחייה באילת ובסביבה,לאקלם צמחייה לתנאי מדבר, לא להרוס, לא להרעיל או לדשן בכימיקלים, להפיץ את שמירת הטבע והסביבה, וללמד על גינון אורגני". בחווה, הממוקמת על הרכס הצפוני, ששימש בעבר כמוצב צה"ל, הצליחו החברים לאקלם למעלה מאלף מינים שונים של עצי פרי, עצי נוי, צמחי מרפא ושיחים שהביאו מכל רחבי העולם. בשנתיים האחרונות נוספו עוד כמה פינות חמד בגן והוא נפתח רשמית למבקרים, כשגולת הכותרת היא "יער הגשם", ובו פינות שבהן מופעלים מדי כמה דקות מתזי מים מזוקקים, אשר מאפשרים גידול צמחים טרופיים בלב המדבר, ולמבקרים בימי הקיץ החמים- הרבה אושר ועליצות.

לא שכחו מעיין צבי לפני 8 שנים, בעקבות כתבה ביום הזיכרון לשואה על מצבם העגום של ניצולי השואה בישראל, החליט דניאל בראון, 52, בן לניצולי שואה מקיבוץ מעיין-צבי, חוקר ואוהב תורה ומרצה בארץ ובעולם בהתנדבות, להקים ארגון שייתן מענה למצוקתם הנפשית והכלכלית של ניצולי השואה. לדרכו זו של דניאל היה שותף - שוקי קסטנבאום שגם הוריו היו ניצולי שואה. כך הוקמה עמותת "לחיים". "בפרוייקט הראשון חיברנו את אנשי המכינה הקדם צבאית היושבת ברמת הגולן במושב קשת על תלמידיה ומוריה. נוצר קשר בין-דורי חם ומופלא בין הצעירים המגיעים ברובם למכינה מחו"ל וניצולי השואה שממשיך עד היום", מספר דניאל "הרעיון היה לתת סיוע לניצולי השואה באופן מיידי ובלי בירוקרטיה." הוא מדגיש, כאוהב תורה, שכל החזון נבע מהרצון לחיזוק הזיקה והערבות ההדדית בעם ישראל". במהלך השנים התחברו מכינות נוספות לניצולי שואה- המכינה בכפר הנשיא, המכינה במעיין ברוך, המכינה במיצר ובבאר שבע וכן אולפנות בשדרות וברמה"ג. בנוסף התחברו לפרוייקט ההתנדבות בסיס פיקוד צפון ויחידה נוספת ברמת הגולן ומתנדבים פרטיים מירושלים ומקומות אחרים, כולם מאמצים ומסייעים לניצולי שואה. בין פעילותיהם- ביקורי בית אצל ניצולי שואה והבאת מצרכי מזון פירות וירקות טריים, סיוד בתים, שיקום גינות וטיפול בסביבה, התקנת מזגנים ומכשירי חשמל אחרים שנמצאו חסרים, עזרה בתשלומי חשבונות, מתנות לחגים ועזרה בהוצאות מיוחדות, טיולים וסעודות חג מאורגנות בצוותא, עזרה בתרופות או בהוצאות נסיעה לטיפול רפואי ועוד. לאתר-www.lechaimtolife.org לפרטים והתנדבות- דניאל בראון danielbraun.lechaimtolife@gmail.com דניאל 0547723510 רבקה 0508290659

מתרגלים חילוץ בקיבוץ עין השופט כוכבי אמת בתרגיל, שהתקיים בהנחיית פיקוד העורף במועצה אזורית מגידו, התייצבו למעלה מ-80 מתנדבים מכל יישובי המועצה, לסייע בחילוץ בשעת חירום. כל יישוב בחר את מתנדביו, וביום ההכשרה שהתקיים תורגל גם חילוץ בשטח קיבוץ עין השופט, באמצעות העזרים והציוד הקיימים בכל יישוב ויישוב.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - 2 לאוגוסט 2012

2.8.2012    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס צילום: אלון האס הומור אוסטרלי בגן גורו, שבניר דוד, לומדים להיאבק בחום בדרכים יצירתיות. החיות נהנות ממתזי מים קרירים, משיפודי פירות להאכלה על ידי המבקרים; שעות פעילות שנמשכות אל תוך הערב, אבל העיקר, מדריכי הפארק האוסטרלי - שלמדו, אולי מהמקפצים האוסטרלים, איך למשוך את תשומת הלב למרות החום הגדול - מפגינים חוש הומור. צילום: עדי ארד מגלגלת מצחוק כפר סאלד בשבוע שעבר התגלגלו מצחוק עובדי אינטל ואנשי הנהלת החברה בירושלים, עם הצוות הרפואי של הדסה עין כרם, במסיבת הסיום של מיזם משותף בין אינטל לבית החולים. האחראית לכאב הבטן ההיתולי הייתה לא אחרת מאשר הסטנדאפיסטית שרה שמיר, 59, מכפר סאלד, מספרת סיפורים וקומיקאית, אשר ב-20 השנים האחרונות מתפרנסת ממופעי סטנדאפ בכל הארץ. היא אם לחמישה, סבתא לשבעה, ואל המופעים שלה היא מביאה הרבה רגעי חסד קומיים מחיי משפחתה. "אני עוסקת בלבדר אנשים מאז שעמדתי על דעתי. עוד בילדותי, בפרבר בפתח תקווה, אספתי את ילדי השכונה ובידרתי אותם, חיקיתי את השכנות שדיברו בשפות שונות ונהניתי מקהל אוהדים צעירים. אימא שלי תמיד אמרה לי שפיית השיניים השאירה לי מתחת לכרית, במקום השן ששמתי, את מתנת ההומור; אגב, מתנה שיצרה לא מעט בעיות בבית הספר, מה שגרם לכך שביליתי הרבה מחוץ לכיתה, אבל ברבות הימים למדתי ליהנות ממנה ואפילו להתפרנס מכך". בהכשרתה היא בוגרת תואר ראשון באמנות פלסטית, בוגרת החוג לתיאטרון במכללת אורנים והכשרה באמנות הסיפור בבית אריאלה בתל אביב. התגלגלה טוב. דב אביטל שיתוף פעולה כפרי מצר דב אביטל, 58, ממצר, מזכיר קיבוץ הזורע, מומחה בפיתוח כלכלי ובפיתוח אזורי משולב, חזר השבוע מביקור מקצועי בגואטמאלה, לשם נשלח מטעם המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ, למתן ייעוץ למשרד החקלאות המקומי בנושא של גיבוש תוכנית לפיתוח משולב במרחב הכפרי. "פיתוח משולב מדבר על כך, שכאשר מסתכלים על מרחב כפרי, חייבים לקחת בחשבון את המגזר הכפרי על כל חלקיו, ומשלבים את כל הפעילויות - חקלאות, תעשייה ושירותים - ואת כל המגזרים של האוכלוסייה, על מנת להעלות את רמת החיים של המתגוררים במרחב הכפרי". במשך שבועיים יעץ אביטל לבכירי משרד החקלאות הגואטמלי, מדינה שבה כ-45% מהתושבים סובלים מתת-תזונה, למרות שמדובר בארץ פורייה ושופעת מים. אביטל מקדם את הנושא גם בתנועה הקיבוצית, ופועל למען שיתופי פעולה בין-מגזריים במרחבים הכפריים בישראל וגם במרחב האישי שלו - מועצה אזורית מנשה, שם הוא גם מתמודד לראשות המועצה. "פיתוח משולב במרחב הכפרי חיוני גם בישראל, על מנת שהמרחב הכפרי יצליח לספק איכות חיים גבוהה לתושביו, ויוכל להתחרות בכבוד מול חלופות בעיר הגדולה." כי מן הכפר תצא תורה. משתקמים ביער הרדוף לפני 11 שנה הוקם בקיבוץ הרדוף מרכז שיקומי לנפגעי נפש צעירים, המצויים במהלך משבר נפשי או אחריו. המרכז העונה לשם "חירם" פועל כעמותה, כאשר בימים אלה מקימים האחראים על המרכז, מיזם עסקי-חברתי, המיועד לתת מענה לקהילת המשתקמים, בשילוב עם אנשים נורמטיביים שיביאו לידי ביטוי את הרוח היזמית-עסקית שלהם במסגרת המיזם. רון ליברמן, מהרדוף, מנהל "חירם", מספר כי המיזם, העונה לשם "יער המלאכות", יהווה מרכז מבקרים בעל מגוון פעילויות גדול, אשר יוקם ביער ליד הרדוף, ויהיה מושתת על העסקתם של משתקמים ואחרים זה לצד זה. מגוון הפעילויות שבמיזם ייתן מענה לאפשרויות התפתחות שונות עבור המשתקמים, כמו גם לחוויה מגוונת, מגרה וממלאת של קהל המבקרים, אשר תאפשר לייצר בסיס כלכלי מוצק למיזם כולו."מטרת המיזם היא ליצור מסלול שיקומי מלא עבור פגועי נפש, הכולל התפתחות - מרכישת הרגלי עבודה, דרך הכשרה מקצועית ועד לעצמאות כלכלית - ומיועד לקהילת "חירם" כמו לקהלים מאותגרים נוספים מהאזור, לרבות אוכלוסייה ערבית". ליברמן ושותפיו מחפשים מתנדבים המעוניינים לתת יד למיזם: "אנשים בעלי רוח יזמית ומודעות חברתית מפותחת, המעוניינים לתרום למיזם מזמנם ומיכולותיהם העמלניות, העסקיות והיזמיות בתחומים הבאים: בעלי מלאכה לסיוע בסדנאות מלאכה, כגון: קרמיקה, נרות, צורפות, טבחות, קליעת סלים, תפירה, שיווק ופרסום; ניהול אתר אינטרנט פעיל למכירות; ניהול גלריה למכירת מוצרים; עיצוב מוצרים; ייצור מזון ועוד. למתנדבים תוענק השתתפות בהוצאות נסיעה וארוחת צהריים במקום". המעוניינים מוזמנים ליצור קשר עם רון ליברמן, בטלפון:04-9059215 או בדוא"לhiram@harduf.org.il  צילום: מינה זיו כוכבי אמת רוקנ'רול צעיר בגליל להקת "מלכי הכיתה", מקיבוץ סאסא, תופיע ביום שישי הקרוב עם חומר מקורי בפאב של קיבוץ עמיר. אליה יצטרפו להקות צעירות שיעשו את כל הדרך מהכרך הגדול - מרסדס בנד, בותימזוג,Phototaxis, שני פלג, לואיזה וניסמן טריו - שיתהדרו בשירתו של הזמר איתי פרל, גם הוא בעל שורשים גליליים. מתחילים ב-16:00 אל תוך הלילה. המטרה - קידום מוזיקאים צעירים. http://misterticket.co.il/he/show/Galileo להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

כתבה בעכבר און ליין - איך משפחת האס מבלה בחופש

איך עבר חג החנוכה אצל משפחות ברחבי הארץ?

יום חמישי 09 בדצמבר 2010 07:04 מאת: לירון ורדי גלר, עכבר העיר אונליין

תגיות: 101 כלבים דלמטים, בת הים הקטנה, חנוכה 2010, לירון ורדי גלר, פסטיגל 2010

שמונה ימים, עשרות פעילויות וים של הצגות - איך שרדו המשפחות, לאן לקחו את הילדים, כמה ימי חופש לקחו מהעבודה וכמה זה עלה להם?

"101 כלבים דלמטיים הייתה שווה את הכסף".

משפחת פניני

פרסומת

סביר להניח שההורים של היום זוכרים את חג החנוכה בתור הימים בהם הדליקו נרות בחיק המשפחה, קיבלו דמי חנוכה ובעיקר חוו אווירה משפחתית חורפית ומוארת. חורף, לצערנו, כבר לא יהיה מבין הסממנים שהילדים יזכרו מחנוכה האחרון, אך האם בין הלו"ז הצפוף של פסטיגלים והצגות, תיזכר גם האווירה המשפחתית?

 יצאנו לבדוק עם שלוש משפחות איך הן העבירו את החג, ובעיקר כמה זה עלה להם. גם השנה נוכחנו לדעת שחנוכה הוא חג שצריך להיערך אליו עם לא מעט כסף, עבודה נוחה שמאפשרת חופש והמון סבלנות.

משפחת פניני

---

משתתפים: לימור פניני, מנהלת מערכות מידע, אורי פניני, מהנדס אלקטרוניקה, תומר בן ארבע, מאיה בת שבע 

מגורים: גן יבנה

אצל משפחת פניני כל בני המשפחה הדליקו נרות כל יום בבית, כולל הילדים, וכולם בירכו ביחד ושרו. את החופש הארוך לא הרגישו במיוחד, בזכות הצהרון של מאיה בת השבע, שעלה כמובן לא מעט כסף. מבין הפעילויות שעשו בחג, אורי (האב) לא הגיע לכולן, מאחר ולא היה לו חופש מהעבודה. לימור (האם) לקחה יום חופש אחד במהלך השבוע של החג.

האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי אירועי חנוכה?

"אין ספק שהשריפה בכרמל השפיעה על המצב רוח של כל בני המשפחה, במיוחד ששכן שלנו היה אחד מההרוגים. תחושה קשה אבל למען הילדים וכדי לבלות איתם קצת ברוח החג, לא ביטלנו את ההצגות שתוכננו, אבל עדיין צפינו והיינו מעודכנים בחדשות כל הזמן. זו תחושה נוראית שנאלצנו להמשיך בשגרה כאילו כלום, אבל עדיין זה חג והילדים שלי רצו לבלות."

אילו מההצגות הייתה שווה באמת את ההוצאה הכספית?

לימור: "ההצגה 101 כלבים דלמטיים הייתה שווה לגמרי את הכסף, באמת הצגה מצויינת. הילדים נהנו וצחקו מאוד ואני נהניתי לראות אותם שמחים."

כמה זה עלה להם?

» 101 כלבים דלמטיים
מי היה: לימור תומר מאיה וסבתא
מחיר לכרטיס: 69 שקלים
מסעדה וקשקושים של אחרי: 200

» סימבה 
מי היה: לימור אורי תומר ומאיה 
מחיר לכרטיס: 55 שקלים

» לילה מטורף בפסטיגל
מי היה: לימור אורי תומר ומאיה 
מחיר לכרטיס: 73 שקלים

חשבון: ההערכה הכספית נעה בין  3000 - 3500 שקלים

משפחת רביב - אלבז

---

משתתפים: טלי, מנהלת מכירות יהלומים בבורסת היהלומים, שלומי, מתווך יהלומים בבורסת היהלומים, אלונה בת שש וחצי, אופק בן 16, יובל בת 15

מגורים: צפון תל אביב

בני המשפחה הקפידו כל יום להדליק נרות ולשיר שירים. בסוף כל הדלקה הם שיחקו משחק סביבון משפחתי בו אלונה (הילדה בת השש) מסובבת את הסביבון ומי שהאות שלו נפלה אחרונה הוא המנצח. טלי (האם) לקחה חופש מהעבודה למשך ארבעה ימים ובימים הנותרים אלונה הגיעה איתה לעבודה. שלומי (האב) לא לקח חופש, אבל כל בני המשפחה בילו יחד בסופ"ש ובערבים: בשבת יצאו כל בני המשפחה לשוק האיכרים בנמל תל אביב, ביום ראשון יובל לקחה את אחותה אלונה לסרט פלונטר וביום שלישי הלכו טלי ואלונה לסיור לכבוד חנוכה בבית ביאליק.

האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי הפעילויות שתוכננו לחנוכה?

המצב בכרמל השפיע על כל בני המשפחה מאוד, מבוקר עד ערב היו מעורבים במה שהתרחש ומעודכנים כל הזמן. זה בהחלט פגע במצב הרוח אך כיוון שהיו התחייבויות קודמות ביניהן בת מצווה משפחתית בסופ"ש בני המשפחה יצאו למרות האירועים הקשים.

כמה זה עלה להם?

» פיטר פן
מי היה: טלי ואלונה 
מחיר לכרטיס: 52 שקלים
מסעדה וקשקושים של אחרי: 100 שקלים

» בת הים הקטנה מי היה: טלי ואלונה 
מחיר לכרטיס: 73 שקלים 
מסעדה וקשקושים של אחרי: 100 שקלים

» לילה מטורף בפסטיגל
מי היה: טלי ואלונה
מחיר לכרטיס: 75 שקלים
מסעדה וחוברת ודיסק של הפסטיגל: 200

חשבון: ההערכה הכספית בין 3500 - 4000 שקלים וניקח בחשבון שאופק ויובל קיבלו כל אחד מהם דמי חנוכה של כ- 500 שקלים לבילויים ולבזבוזים בחנוכה.

                                     כל ילד קיבל דמי חנוכה של 500 שקלים. משפחת רביב - אלבז

משפחת האס

---

משתתפים: רוני האס, מגייסת תרומות למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בגליל, אלון האס, מרצה ומטפל בתראפיה באומנות, זהר בת חמש וחצי, רז בת שמונה וחצי, שחר בת עשר וחצי

מגורים: חברי קיבוץ עמיעד ומתגוררים בשכירות בכחל

כל המשפחה ירדה דרומה לאילת ברכב לחופשה בת שבוע בבית מלון. ה-ביחד - זה הפרס הגדול מבחינת המשפחה בחופשה הזו. הם הקפידו להדליק נרות ולבלות ביחד כל הזמן.

מה תכננתם לחופשה בחג?

"החלטנו להעביר את כל החג יחד באילת, במקום לחפש כל יום פעילות חדשה או טיול עם הבנות ולשלוח אותן למסגרות".

האם תכננתם לקחת את הבנות להצגות או מופעים בחנוכה?

רוני:  "אלון ואני מתנגדים להצגות ופסטיגלים ולכן לא לקחנו את הבנות גם השנה למופעים. אבל אני מאמינה שבעתיד אני עוד "אשבר" כי ככל שהבנות גדלות הן מוצאות את המופעים הללו כקסם, ואני לא רוצה לקחת להן את זה."

האם השריפה בכרמל השפיעה על שינוי אירועי חנוכה?

"לא ביטלנו את התוכניות לחופשת החנוכה למרות העצב הגדול והמצב רוח שהעיב על החופשה. עזבנו את ביתנו בגליל המערבי ויצאנו לשבוע באילת. שנינו לקחנו חופש מהעבודה לשבוע ימים לבילוי יחיד ומיוחד עם הבנות שלנו."

כמה זה עלה להם?

» מצפה תת ימי
» הקצבה לקשקושים כל יום כ- 50 שקלים
» ארוחות שבישלו לעצמם והמצרכים שנקנו 
» פיצה ומסעדות
» מלון לשבוע 
» דלק לנסיעה

חשבון: ההערכה הכספית נעה בין 3000 - 3500 שקלים

                                                       מתנגדים להצגות ולפסטיגלים. משפחת האס

פרסומת: לאומי מזמין לתערוכת אמנות סודית. בואו לראות אם אתם מזהים אמנות. לפרטים>>

השתלטות של משפחת האס על שידורי קשת

לראשונה בתום המלחמה, הופיעה הבת הבכורה -
שחר, בתוכנית האירוח של גידי גוב:


אבל משפחת האס, לא הסתפקה בזה, הם הגיעו עם הנבחרת המלאה לתוכנית אמא מחליפה:

From תמונות Blogger

ההופעה המשפחתית החשפנית, הובילה לשורה של סיקורים עיתונאיים - 


והחשיפה ממשיכה, הפעם הבעל - אלון האס, 
מתארח בתוכניות של קארין מגריזו להדגים את התרפיה באומנות:


ועכשיו, כאילו לא הספיקו רוני, אלון והבנות, מופיע פתאום האחות/הגיסה/הדודה - סיגל האס, בתוכנית "סופר נני":



נו, באמת...
ניראה לכם סביר שמכל המשפחות במדינה, דווקא המשפחה הזו מופיעה שוב ???
לא ניראה לכם שצריך להתחיל לבדוק ?
3000 תרפיסטים באומנות ושלושה מהם ממשפחה אחת מופיעים בזה אחר זה ?


תגובת המשפחה: כל כך הרבה מקצועות יש בארץ, לא נראה לכם מוזר שכל כך הרבה בני משפחה עוסקים במקצוע ההזוי הזה ???