‏הצגת רשומות עם תוויות יקום. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יקום. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

על הדשא 8/82013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק
8/8/2013

זהב על הסוסמגל
  
שירן אנגל , 26, מגל, זכתה השבוע במדליית זהב ברכיבה אומנותית ברמה ג' במכביה. אנגל משמשת ביומיום כמנהלת ומדריכה ראשית בבית הספר לרכיבה ספורטיבית במרכז תלמים שבקיבוץ מגל - (עליו סיפרנו במדור ב28.3.13). לאחרונה זכתה אנגל גם באליפות ישראל ברכיבה אמנותית ברמה ג'. לאחר זכייתה אמרה אנגל: "זו ההרגשה נפלאה לזכות. המטרה שלי היא להיות בין הרוכבות המובילות בעולם ולבסס את מרכז תלמים כמרכז מוביל לרכיבה טיפולית ואמנותית". מנהל מרכז תלמים שלומי זהיר אמר: "שירן היא רוכבת מוכשרת אשר נכונו לה עוד רבות. התרגשנו מאוד כשהיא זכתה במכביה, עבורנו זה יום חג . גם ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הצטרף למברכים - " אנו מברכים את שירן ואת מרכז תלמים על הזכייה במכביה. תושבי המועצה האזורית מנשה, כולם גאים בה ומחזיקים לה ידיים בכדי שתזכה גם בתחרויות בינלאומיות".

להצטיין במזוןברקאי
  
שושנה רובין, או-טו-טו בת 83, ברקאי, זכתה לאחר 60 שנות עבודה במפעל גלעם, בפרס מהתאחדות התעשיינים- איגוד תעשיית המזון, על מצויינות טכנולוגית בתעשיית המזון. "כשעליתי ארצה מארצות הברית, הבנתי שלא יהיו לי 4 שנים ללמוד באוניברסיטה, שאלתי את השליח מה כדאי ללמוד והוא אמר לי חקלאות. אז למדתי שנה וחצי גידולים סובטרופיים, תחום שבסופו של דבר לא נגעתי בו, אבל בתוך תוכנית הלימודים למדתי כימיה ונושאים נוספים שכן שימשו אותי בהמשך". כמה חודשים אחרי לידת בנה הבכור, נגשו אליה נציגי ועדת עבודה ואמרו שמחפשים לבורנטית חדשה לגלעם, כי הלבורנטית שעבדה שם הואשמה בקומוניזם וגורשה מהקיבוץ.. .כך הכל התחיל.
אחרי כמה שנים כלבורנטית הפכה למנהלת פיתוח, שימשה כחברת הנהלת המפעל שנים רבות ובעשר השנים האחרונות, לאחר שהעבירה את ניהול הפיתוח לכוחות צעירים, קיבלה לידיה את התפקיד של ניהול ידע. "חוץ מזה שאני מלמדת כל נקלט חדש למפעל את העבודה, אני עסוקה בלחפש רעיונות ופטנטים רלוונטיים למחלקות השונות. אני עוברת על כל הירחונים המקצועיים, ומוצאת חומרים שיכולים לעזור לממלאי התפקידים". בנוסף, בכדי שלא ישעמם לה, מנהלת רובין את קרן המלגות שהוקמה לפני עשר שנים לזכרו של ד"ר וילי גרואג ז"ל ממענית, המחלקת 8 מלגות לימודים מדי שנה לבני עובדי גלעם ובני מענית." על האות שקיבלה רשמה ועדת הפרס - "מוענק לשושנה רובין על שילוב של אישיות מיוחדת ונעימה , ידע מקצועי ומעמיק, ראיה רחבה והבנה כוללת בתחום המזון, הנהלת ידע לדורות של טכנולוגים ותרומה לחדשנות, לאיכות ולפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים בקבוצת גלעם".

זהב במיםיקום
  
טלי למקוף, יקום, שתחגוג 16 בשבוע הקרוב, לא יכלה לייחל למתנת יומולדת טובה מזו- מדליית זהב במכביה בתחרות השחייה ל-400 מטר חופשי לנוער. האב הגאה, גבי למקוף, מספר: "כשטלי היתה בת 10, היא השתתפה בבית הספר בכל חוגי האמנות הקיימים, אמא שלה הציעה לה שבתור חוג אחרי הצהרים תירשם לשחייה, שגם תזיז את עצמה". והיא הזיזה את עצמה ועוד איך. "בחוג ראה המאמן שיש לה כישרון והמליצו להעביר אותה לקבוצה של הילדים הגדולים יותר. היא הלכה והתקדמה, כשבשנה האחרונה עשתה קפיצה מאוד משמעותית, בזכות כושר ההתמדה והרצון וגם בזכות המאמן, עדי וולפמן, שהכריז לא פחות ולא יותר, שהמטרה שלו עם טלי זה להגיע בעוד שלוש שנים לאולימפיאדת ריו...!". המאמצים של למקוף הצעירה כוללים 15 אימונים בשבוע. כל בוקר, לפני בית ספר, היא שוחה שעתיים, וגם אחרי בית ספר היא מתאמנת. המאמצים של ההורים, שממשיכים להשתאות לנוכח הישגיה של ביתם הצעירה, כרוכים בתורנויות ההסעות וכמובן בהשקעה כספית לא מבוטלת.
"האהבה והנחישות שלה ממריצים אותנו להמשיך איתה הלאה". למקוף הצטיינה עד כה בעיקר במרחקים ארוכים, כשקטפה את אליפות הארץ לבוגרות בשחיה למרחקים- 1,500 מטר, 5 ק"מ ו-10 ק"מ.

ואם היא כל כך הרבה זמן במים - מה עם הלימודים, חברים?
"טלי תלמידה מצטיינת, כנראה שזה בדם שלה, ויש לה הרבה חברים, מה שכן - היא מבלה פחות זמן מול המסכים. לא הפסד נוראי".

יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

השאלון: על הספה

השאלון - על הספה

רוני מ. האס

מעניין איך נראות השנים האחרונות בעיני הפסיכולוגים, שבעבר לטיפול אצלם הוקדשה פרוסה עבה מהעוגה התקציבית של ההוצאות הקיבוציות. האם לאור השינויים שחלו בקיבוצים, חלו גם שינויים בתחום הטיפול הרגשי? אז כן, יש פנייה מוגברת לטיפול בשירות הציבורי, בשל העלויות הגבוהות של טיפול במגזר הפרטי; רשמי השינויים בקיבוצים נכנסים גם אל הקליניקות, אבל בסופו של יום, רוב המטפלים טוענים כי גם קיבוצניק, הפותח את לבו, כמה מפתיע, מתגלה פשוט כאדם, והקיבוצניקיות אינה מהווה עוד תסמונת בספר התסמונות הפסיכולוגיות

משה מנדל. צילום: איתמר גולן

הקיבוצניקים חוזרים

משה מנדל, 80, עמיעד

מקצוע: פסיכולוג קליני

איפה מטפל?

לפני הפנסיה עבדתי במועצות עמק הירדן והגליל העליון. כיום אני עובד בבית, בעמיעד.

כמה עולה?

מעדיף שלא לומר.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

מאז שאני עובד פרטי, רוב המטופלים אינם קיבוצניקים.

איך מגיעים אליך?

אני לא מפרסם. באים מפה לאוזן.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

בשנים הראשונות של ההפרטות בקיבוצים הייתה ירידה חדה בפניות של חברי קיבוץ. עם השנים התרגלו להפרטה, וחברי קיבוץ שוב פונים לטיפולים.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

לפעמים בכלל לא ולפעמים מאוד מאוד. זה תלוי עם אילו קשיים הם הגיעו.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

לדעתי, לא. לעתים, הפנייה מתחילה בתלונות הקשורות לחיי הקיבוץ, אבל ברגע שנכנסים לעומק הטיפול, רואים שאין הבדל בין הבעיות של קיבוצניקים לאלה של אחרים.

אסתי רווה

האדם ללא תגיות

אסתי רווה, 62, דפנה

מקצוע - עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית

איפה מטפלת?

במרפאה לבריאות הנפש בקריית שמונה, קליניקה פרטית בקיבוץ ובתחנת מיט"ב במועצה האזורית הגליל העליון.

כמה עולה?

200 שקל.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

מבחינת סוגי הבעיות אין שוני. האופי של האנשים שונה, אבל המצוקות שוות לכולם.

איך מגיעים אלייך?

באופן פרטי דרך מישהו שמכיר והמליץ, דרך קופת חולים, דרך מיט"ב (התחנה לטיפול במועצה האזורית), ופרסמתי בספר הטלפונים האזורי.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

לדעתי כן, בגלל המצב הכלכלי.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

תלוי בסוג המצוקה שאיתה הגיע המטופל. תלוי גם באופי של האדם. היכן שמים את מקור הקשיים.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

אני לא יכולה להגיד כזה דבר. אולי קשה לי לראות, כי אני עצמי בת קיבוץ. כמובן, ההתמודדות עם השינויים בקיבוצים מעלה הרבה שאלות אישיות וחברתיות. העמדה שלי כמטפלת היא להסתכל על המטופל כעל אדם בלי תגיות.

אחריות על איכות החיים הרגשית

הגר קוניאל, מרום גולן

מקצוע - עובדת סוציאלית

איפה מטפלת?

בקליניקה פרטית בקצרין.

כמה עולה?

200 שקל.

איך מגיעים אלייך?

מגיעים מפה לאוזן.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

בעקבות ההפרטה, יש יותר לקיחת אחריות על איכות החיים הרגשית, אנשים הולכים לטיפול כשצריך.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

לדעתי, כן. בגולן זה עובד קצת אחרת. אין עובדת סוציאלית שעובדת בפועל ביישובים. אנשים צריכים לקחת יוזמה ולפנות לטיפול במקרה הצורך.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

עולים נושאים כמו קליטה בקיבוץ, קליטה בהרחבות, ההפרטה. אצל אנשים מבוגרים - החינוך המשותף ואובדנים שנחוו בעטיו.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

מובן שיש סממני קיבוצניקיות, אבל זה לאו דווקא נכנס לטיפולים.

מודעות גבוהה יותר בקיבוץ

פסיכולוגית, חברת קיבוץ בדרום

מקצוע - פסיכולוגית

איפה מטפלת?

במכון להתפתחות הילד של משרד הבריאות, במרפאת חרדה במרפאות החוץ של מרכז בריאות הנפש, ובנוסף, בקליניקה פרטית.

כמה עולה?

מעדיפה לא לומר.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

המודעות והפתיחות לטיפול פסיכולוגי גבוהה יותר בקיבוצים מאשר בעיר, אין על זה את הסטיגמה הקשה שיש לפעמים בעיר.

איך מגיעים אלייך?

לקליניקה הפרטית מפה לאוזן.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

בהחלט. יש יותר פניות של קיבוצניקים לשירות הציבורי.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

בתקופה הראשונה להפרטה היו הרבה פניות בגין מצוקה, שנבעה מהשינויים בקיבוץ, אך בזמן האחרון ממש לא. אני גם מרכזת ועדת ייעוץ בקיבוץ, ואני לא רואה הרבה בעיות שמקורן דווקא בחיי הקיבוץ.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

אני לא נתקלת בזה.

השינוי קשה לנפגעי הנפש

טליה סלמון, 56, יקום

מקצוע - עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות, מטפלת CBT

איפה מטפלת?

בחברת עמק מקבוצת עמל-סיעודית, בשירות "ידיד נפש", וכמו כן, עוסקת בשיקום נפגעי נפש בקהילה באזור השרון.

כמה עולה?

אני עובדת בחברה, לפי שכר חודשי.

קיבוצניקים - אבחנה מבדלת?

כשמגיעים חברי קיבוץ הנזקקים לשיקום, עדיין רואים שהם מגיעים מקהילה, עם התייחסות מערכתית, וניכר ניסיון לדאוג לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. נפגעי הנפש בקיבוצים המופרטים חווים הרבה קושי, ומתמודדים עם משבר ההפרטה בנוסף להתמודדות היומיומית עם המגבלה הנפשית שלהם.

איך מגיעים אלייך?

דרך גורמים מטפלים - מרפאות לבריאות הנפש או עובדים סוציאליים ממחלקות רווחה במועצות האזוריות.

האם יותר קיבוצניקים פונים היום לשירות הציבורי?

הקיבוצים, השיתופיים והמופרטים כאחד, משתדלים למצות זכאויות בשירותי הרווחה והשיקום הציבוריים לפני שפונים לגורמים פרטיים.

סוגיית הקיבוץ נכנסת לטיפולים?

בליווי נפגעי הנפש בקיבוצים המשתנים בולט הצורך לעזור בהסתגלות לשינויים הארגוניים. יש צורך ללמוד כללי התנהלות חדשים, הקשים לכלל האוכלוסייה, ועוד יותר לאנשים המתמודדים גם עם בעיה נפשית.

יש "תסמונת קיבוצניקים"?

עבור חלק מנפגעי הנפש שגדלו בקיבוץ, ההגנה הקיבוצית רבת השנים עלולה להחליש את המוטיבציה להשתלב במסלול של עבודה ופרנסה.

בנוסף, בקיבוץ של פעם נפגעי הנפש טופלו במסגרת הקהילה, והיום חלק מנפגעי הנפש נאלצים לצאת החוצה ולהשתלב במסגרות מתאימות באזור. השילוב לא קל, אך עם זאת נפתחות הרבה יותר אפשרויות לתעסוקה מתאימה ולמסגרות חברתיות.

עורך הבלוג