הזמן הירוק (שם חדש של הדף הירוק)

על הדשא רוני מ. האס צילום דודני שוורץ אספן בעל ידי זהב מגן בקיבוץ מגן מספרים על פיקו אגמי, 57, אספן נוסטלגי, שהוא נשמה טובה, כזה שכל קיבוץ מייחל לו - נאמן תרבות, בעל ידי זהב, מנהל האחזקה והחשמלאי של הקיבוץ, שמסייע בכל אירוע, בכל חג. בנוסף, מספרים, מדובר באדם בעל נפש אמנותית ויצר אספנות נוסטלגי בלתי נלאה, שהפך במהלך השנים בעל אוסף פריטים היסטוריים ארץ ישראלים בסדר גודל מכובד ביותר. איך התחיל תחביב האספנות שלך? "אבא שלי עבד בנמל יפו, וכילד נהגתי להסתובב ביפו העתיקה, הסתובבתי עם אבא הרבה בשוק הפשפשים, ככה גיליתי את האהבה לענתיקות". האהבה הזו המשיכה גם בבגרותו; כחניך השומר הצעיר בחולון, הצטרף לגרעין נח"ל במגן, שם הכיר את אשתו ואם ילדיו, ענת, והקים את ביתו. מאז, במשך כל השנים המשיך לבקר מדי כמה שבועות בשוק הפשפשים ביפו, כשעיניו תרות אחר חפצים הקשורים לילדות שלו. איך אתה מתכנן את הביקורים הללו? כשאני מגיע לשוק, אני לא בא עם תוכנית מראש, פתאום אני מגלה רדיו ישן, פרימוס. מה שמעורר בי את הגעגועים, אני לוקח". האישה שאיתו אישרה לו לייעד את המרפסת לעניין, ובה אחסן במהלך השנים את כל האוצרות שאסף, חלקם אף בחו"ל - עשרות מכשירי רדיו ישנים, פרקולטורים של שנות ה-40, מטחנות קפה, מכונות תפירה ישנות, שעוני קפיץ, פרימוסים למיניהם, פתיליות, מכונות לטחינת בשר, סמוברים, מכשירי טלפון של פעם, מגהץ גחלים, משקלים, סיפולוקסים ועוד מיני עתיקות. "את קרביו של אחד ממכשירי הרדיו הישנים שמצאתי תיקנתי והתקנתי בתוך אקווריום זכוכית, כך שניתן לראות אותו בשעת פעולה, כולל "העין הירוקה" - הוא אפילו קולט גלי צה"ל", הוא מספר בגאווה כבושה. כל שנה, בשבועות, הוא מציג תערוכה בגלריה המקומית. בתערוכה האחרונה הציג סנדלרייה של פעם. אוצרת הגלריה, מריאנה שלייפר, מספרת כי הצליח להחיות את הסנדלרייה עד לקופסאות הדבק והפריטים הכי קטנים. בשנים האחרונות החל לפסל חיות מסכו"ם ישן שאסף: "לפני חמש שנים מישהי חזרה מאנגליה עם מובייל ממזלגות ישנים, שמצאה בשוק באנגליה. התלהבתי מהצליל המתכתי שהפיק המובייל, שאפילו נחשב חיוני מבחינת תורת הפנג שואי. יצרתי מובייל אחד, כשתוך כדי העבודה ראיתי שאני יכול ליצור כל מיני חיות מהסכו"ם הזה, בהתחלה כופפתי מזלג לצורת ברבור, ולאט לאט גיליתי איך ליצור ינשוף, חתול, עקרב ועוד מיני חיות". כך הוא יוצר פסלונים קטנים, רובם ארוזים בקרטונים בבית, חלקם מוצגים לראווה. האיש הצנוע הזה לא ידע לספר לנו את מה שרכז התרבות של הקיבוץ גילה לנו: ידי הזהב של אגמי תרמו לקיבוץ שני אתרי בילוי, שאפילו קרויים על שמו - "פיקולנד" - מגרש משחקים שבנה במקור לילדיו הפרטיים, וכשהללו בגרו העביר אותם לטובת ילדי הקיבוץ; "פיקודאנס" - הפאב של הקיבוץ שאגמי נמנה עם מייסדיו. גאווה מקומית. נטפים בחצר שדה עולה נטפים חצרים/ מרכז קליטה באר שבע ביוזמת עמותת "שבועת האדמה", ובשיתוף מחלקת השיחול של נטפים אתר חצרים, הקימה הקהילה האתיופית בשכונה ג' בבאר שבע שדה צבעוני, פורח ומשגשג, והפכה את השטח המוזנח והמזוהם, מאחורי מרכז הקליטה המקומי, ממפגע סביבתי לאתר לפעילות חקלאית וחברתית. יוזמי הפעילות מדווחים כי המיזם נחל הצלחה מבחינות רבות - הוא משמש כמרכז לפעילות חקלאית וחברתית שמנביטה ירקות מסוגים שונים, מהווה מוקד לפעילות המשלבת את עולי אתיופיה הוותיקים והחדשים עם תושבים מקומיים מהשכונה ומהעיר, תורם להעלאת המודעות לבעיות הסביבה ברמה המקומית והאזורית, תוך הצגת מודל חלופי בר-קיימא, ומעבר לכל אלה הוא משמש כריאה ירוקה בלב העיר, המספקת ירקות ופרחים לתושבים, וכמובן תורם לקליטת העלייה על ידי העצמת העולים, אשר ברובם הגיעו מאזורים חקלאיים באתיופיה בעלי מורשת חקלאית, ומצליח לסייע להם להתגבר על משבר ההגירה, מעצם לקיחת האחריות על השדה ויצירת גאווה בשכונה ובסביבה. התנדבות בית ירח מסכמים בנתינה תיכון בית ירח/ עמק הירדן מועצת שכבת י' בתיכון בית ירח, עמק הירדן, בחרה לסכם את סמסטר א' ביום התנדבות לקהילה ולסביבה. הדבר היה לפני כחודש. השכבה התחלקה לשש קבוצות, וכל קבוצה בחרה משימת התנדבות אחרת. שתי קבוצות החליטו לחגוג את ט"ו בשבט לוותיקי עמק הירדן: קבוצה אחת פעלה במחלקה השיקומית בבית חולחים פורייה, הם ערכו שירה בציבור וחילקו עציצים לאנשי המחלקה. הקבוצה השנייה ניקתה את חלונות מרכז היום של עמותת המייסדים, ועזרה בהפעלת הזקנים. קבוצה נוספת הדרימה לבית שאן, שם פעלו התלמידים בבית ספר לחינוך מיוחד, גולני. קבוצה רביעית עבדה במטעי קיבוץ דגניה, והתלמידים קטפו לקט אשכוליות. קבוצה חמישית עבדה במטעי שער הגולן, שם קטפו התלמידים אבוקדו. הקבוצה האחרונה סייעה לניקוי שביל סובב כנרת. התלמידים ומחנכיהם מדווחים על סיפוק רב, וברחבי המועצה ידעו לדווח על הרבה לקוחות מרוצים. הקיבוצניק הנרגן (מתוך עלון של אחד השיתופיים) ממחסן הבגדים בשם 40 חברים שהחולצה/סוודר שלהם נהרסו ללא תקנה - אני רוצה להודות לכל מי שקשה לו כל כך להקדיש דקה מזמנו ולהוציא מכיסיו עטים ושאר מרעין בישין, לפני זריקה לכביסה. אולי בפעם הבאה תהייה/תהיי מודע/ת לנזק הרב שנגרם לכל כך הרבה אנשים כתוצאה מחוסר תשומת לב (שלא לומר זלזול). להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים  אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

על הדשא - 14 לאוקטובר 2010

14.10.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ.האס אור יקרות )ק' בסגול) - 75 שנה להתיישבות הייקית בימים אלה יוצאת לדרך שנת ה-75 להתיישבות הייקית בארץ. במסגרת זאת נערך ארגון יוצאי מרכז אירופה (ארגון הייקים) למגוון פעילויות ארציות ויישוביות לציון חלקם של יוצאי מרכז אירופה במפעל ההתיישבותי בארץ ישראל בקרב הציבור הישראלי ובתפוצות. דבורה הברפלד, מנכ"לית הארגון, מפרטת כי בכוונת הארגון לתמוך ביישובים שקמו במסגרת העלייה הייקית, למצוא דרכים לתיעוד ולהנצחה של המורשת הייקית ביישוב, וכן לעודד איסוף חומרים תיעודיים שונים ולהפיצם באמצעות אתר האינטרנט של הארגון http://www.irgun-jeckes.org/. לשם כך פרסם הארגון בקשה דרך האתר וביישובים השונים, להעביר לארגון תמונות וקטעי וידאו מראשית ההתיישבות וסיפורים ייקים על ימי ראשית ההתיישבות כדי לשלבם במבצע ההנצחה. הברפלד מספרת כי "אור יקרות" (ק' בסגול) נועד להאיר באור יקרות את פועלם ההתיישבותי והחלוצי של עולים אלה. מפעל ההנצחה הוא הזדמנות להביא את סיפורי המתיישבים הייקים ברבים. עוד מספרת הברפלד, כי בארץ אין מודעות לעובדה שעשרות יישובים חקלאיים - קיבוצים ומושבים - הוקמו על ידי גרעינים של ייקים. בתנועה הקיבוצית לבדה יש לפחות 36 יישובים שכאלה. "בייקים דבק הדימוי הבורגני המודרני, אך חלוצים רבים התיישבו והקימו את קיבוצי הארץ בעבודה קשה, כמו שייקים יודעים - תוך דבקות, חריצות ובלי לעגל פינות.." מסיפורים שכבר החלו להיאסף מתוארים החלוצים הייקים, שלצד העבודה הקשה הצליחו להעלות אופרה על הגורן (הזורע) או קונצרט לעת ליל (בית יצחק), כשבין לבין הקפידו על קריאת ספרים. במהלך השנה הקרובה, יערכו סדרת מפעלי הנצחה, אירועים וימי עיון בין השאר מתוכנן כנס מערכות הרווחה בישראל וכנס התעשייה והחינוך הטכנולוגיה בהם תצוין תרומתם של העולים הייקים לפיתוח התחומים הללו בישראל, הנצחה אינטרנטית לכל אחד מיישובי הייקים, "לוחות מורשת" ביישובים ובשכונות יוצאי מרכז אירופה, מילון בשפה ה"ייקית" ועוד . את האירועים לציון 75 שנה להתיישבות עולי מרכז אירופה - "אור יקרות" יחתום הארגון באירוע מרשים וחגיגי שיתקיים בצפון הארץ. בים לבן קבוצת חברים צילום רן פרץ בים לבן קבוצת חברים עובדת מזרע ענף הכותנה, העובר משבר קשה בשנים האחרונות, איננו מהענפים הפופולריים ברוב המשקים הקיבוציים. דווקא בקיבוץ מזרע התעקשו כל השנים לשמור אמונים לגידול הלבן-לבן הזה, ואף על פי שגם כאן נאלצו לצמצמו, עדיין מתגאים ב-1,600 דונם של ים לבן. שיא העונה ממש מאחורינו, כשבימים אלה ממש עוסקים חקלאי מזרע בעקירת שיחי הכותנה, לאחר תום הקטיף, והכנת השדות לזריעת החורף. בענף עובדים שבעה חברי הקיבוץ, גילאי 32 עד 76, בתוכם ארבעה בני אותה כיתה. הם מדווחים על יבולים טובים - כ-1,000 טון יבול של בין 640-720 ק"ג לדונם. הכותנה, שעוברת למנפטת העמק, להפרדת הגרעינים מהסיבים, נשלחת לבורסת הכותנה העולמית, אשר מוקירה את הכותנה הישראלית שנחשבת לכותנה איכותית עם אחוז סיבים גבוה. חקלאי מזרע שמחים לבשר, כי לאחרונה ניכרת התאוששות בענף הכותנה העולמי, והם מקווים ליציאה ממשבר הכותנה בשנים הקרובות. בינתיים, הם יודעים לספר כי אחת החולשות של הגידול היא צריכת מים מרובה, שעליה התגברו בעזרת מי ביוב, המגיעים לשדות ממתקני טיהור השפכים האזוריים. גם עבודה עברית. גם סביבתיים. גם נאמנים. גם רב-דוריים. ארבע פעמים "אהבתי" (like). שרים את אברהם חלפ. צילום זיו שחר שרים אברהם חלפי גבעת חיים איחוד בגבעת חיים איחוד ממשיכים זו שנה רביעית במסורת של העלאת מופע שירה על טהרת הכוחות המקומיים. הערב המוזיקלי, שהתקיים באולם הקיבוץ הנוסטלגי, משך אליו קהל של כ-500 איש ואישה, ויוחד לשירי המשורר אברהם חלפי. זאת בהתאם למגמה שהותוותה באירועים הקודמים, שבהם זכו לציון שיריהם של גדולי המשוררים - אלכסנדר פן, ביאליק ונתן אלתרמן. חברי הקיבוץ, ותושביו, חלקם לשעברניקים, חלקם הגיעו מהניכר (!) לטובת האירוע, נתנו יד בכל מישור אפשרי - הפקה, הנחיה, תפאורה, קריינות, נגינה, צילום האירוע, וכמובן - שירה. יוזם הערב והמנחה היה חבר הקיבוץ, ד"ר מוטי זעירא, בהפקתו המוזיקלית של חובב בן סעדיה, שכן קרוב. את הערב ליוותה מצגת שבה שולבו מילות השירים בתמונות מחייו של אברהם חלפי, כשהתזמורת שמנתה מעל עשרה נגנים ליוותה עשרה זמרים וזמרות שנתנו קולם בשירה כשכולם, כולם נתנו ידם לטובת האירוע המרגש, איך לא, בהתנדבות מלאה.    הקיבוצניק הנרגן. צילום יגאל לוי הקיבוצניק הנרגן "אני לא מאמינה שפספסתי את חגיגות ה-100 בדגניה! עכשיו אני צריכה לחכות 100 שנה לחגיגות הבאות? מה אני? היפהפייה הנרדמת??!" (קיבוצניקית שהפסידה חגיגה חינמית בדגניה א'). כוכבי אמת קיבוץ להבות הבשן חגג לחמישה חברים ותיקים, בני 90, יום הולדת משותף. בין השאר, דווח על עוגת יום הולדת משותפת, על ברכות משותפות ועל הרבה רגשות משותפים. לא סתם אומרים על להבות הבשן, שלמרות שהם מופרטים הם נורא שיתופיים, או כפי שסיכמו זאת חתני וכלות השמחה "מה נאמר? יש קיבו !!!ץ"

על הדשא - 12/082010

12.8.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס לילות ניגרים חוצים גבולות הניגרים חוצים גבולות מכללה אקדמית כנרת עמק הירדן ביום שישי הקרוב (מחר) יתקיים קפה דשא צבעוני במיוחד בקיבוץ שער הגולן שכנראה יפיל את החומות הסופית בין חברי הקיבוץ לסטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת המתגוררים בקיבוץ. 50 סטודנטים ניגרים שהגיעו לישראל מטעם המיזם "חקלאות חוצה גבולות", אשר הינו תולדה של שיתוף פעולה ייחודי בין המכללה האקדמית כנרת, המועצה האזורית עמק הירדן, וגורמים ישראלים וניגריים. 12 הסטודנטיות ו-38 הסטודנטים יזכו בלימודי חקלאות מעשיים ואקדמיים, ויצטיידו בידע חקלאי מתקדם ממקור ראשון, על מנת שיוכלו לשוב לארצם ולהנחיל את שלמדו באדמת הקודש לחקלאים הניגרים. הקבוצה מונה שבעה סטודנטים מוסלמים ו-43 נוצרים, אשר מזכים את קיבוץ שער הגולן שלוש פעמים בשבוע באירוע תפילה (מיסה) צבעוני וקצבי במיוחד. הסטודנטים, כולם בשנתם הרביעית והאחרונה ללימודי חקלאות באוניברסיטה היוקרתית ביולה, הנחשבת לאחת משלוש האוניברסיטאות המובילות בניגריה, זוכים להתנסות בעבודת חקלאות, ברוב קיבוצי האזור. הניגרים חוצים גבולות נורית קצירי, האחראית בשער הגולן על האירוח הכפרי ועל כן גם על הדיירים האפריקנים, מספרת כי כאשר החבר'ה התחילו להפשיר ומחסומי הביישנות הוסרו, גילתה כי חלקם הם בנים של ראשי שבטים ובנים של אנשי ממשל בכירים בניגריה. קצירי מספרת כי האורחים צמאים ללמוד, פתוחים לכל דבר חדש ומעריכים את ההזדמנות שקיבלו. בשעות הפנאי, מלבד אירועי הדת האקסטטיים שהם מפעילים, הכוללים שירים וריקודים אתניים, שילבו האורחים הצעירים בלוח הזמנים העמוס שלהם משחקי כדורגל מול יריבים לא פחות כישרוניים - ילדי הגנים, השוכנים בסמוך למגוריהם. במשחק הכדורגל האחרון לאחר, שהאזינו לשני שירי המונדיאל ויצאו למשחק, הובסו הסטודנטים על ידי ילדי הקיבוץ בני השש. עד לשעה זו לא קיבלנו את תגובת המטפלת בנוגע לחשד של זיוף התוצאות. פייסבוק היזהרו - יטבתה מאחוריכם יטבתה משחק המחשב המדובר של יוטבתה, מזכיר את חוות הפארמוויל הפייסבוקית, ובמהלכו מתנסה המשחק בכל שלבי הטיפול בפרות, בהפקת החלב במחלבה ואף בהפקת משקאות החלב עצמם. המיזם הופק ביטבתה בשיתוף חברת הפרסום teenk לבני נוער, הטוענים כי מדובר באחד המשחקים המעוצבים והמתוחכמים שמותג ישראלי בנה, ומבחינה גרפית אפילו מתקדם יותר מאב הטיפוס הפייסבוקי. כל שלבי הייצור של מעדני החלב הדרומיים מצויים במשחק, כאשר כל אחד מהשלבים מכיל חמישה תתי-משחקים, ברובם הומוריסטיים. למשל, רפתן חרוץ במיוחד יוכל לשפר את איכות מוצריו על ידי שיתוף פרותיו במשחק מחבואים, או לחילופין, בבילוי בוגר יותר לפרות מתפנקות בדמות ספא לגועות הגאות. אבל כדי שהשחקנים, שרובם כידוע אינם אנשי ההתיישבות העובדת, יוכלו להבין את מהות החיים האמיתיים בקיבוץ המובטח, עליהם לבצע את המטלות הקיבוצניקיות הבאות לפני שיוכלו לחזור לעבודה: לנוח במגורים, לאכול בחדר האוכל, לרחוץ בבריכת הקיבוץ, להשתתף בפעילויות במועדון ועוד. הרפתנים המצטיינים יצליחו לדלג מהעולם הווירטואלי היישר לעולם המציאות, כאשר מדי שבועיים יזכה הרפתן המוביל במשחק במשלוח אמיתי לגמרי של צידנית מלאה במשקאות חלב תוצרת יטבתה. עוד רגע ומטריקס כבר כאן.     לילות לבנים שרה'לה ויונתן מחדשים נדרים עין גב בשבוע שעבר, במסגרת פסטיבל "לילות לבנים", ניהלו יונתן אלתר ואחותו שרה'לה שרון, מאשדות יעקב איחוד, טקס ייחודי ל-50 זוגות שהגיעו מכל רחבי הארץ למסעדת מרינדו, עין גב, לחידוש נדרים ולהצהרות אהבה בין בני הזוג. הטקס, המתקיים מדי קיץ בעמק הירדן, נכתב ברוח מודרנית ומרעננת כשהוא כולל חופה, הענקת טבעות, כתובה מחודשת ברוח שוויונית ומכבדת ושבירת כוס לסמל את שבירת אותו דבר שקוף, שאולי עוד חוצץ בין בני הזוג, להמחשת עדינותה של מערכת היחסים, העשויה להישבר בקלות, וכסמל לכוונה לשמור על היחסים בין בני הזוג. כמו כן, מושמעים שבעה שירים שהחליפו את שבע הברכות. כל זאת, בנוסף להרבה הרמות כוסית וציטוטי אהבה ממיטב הזמר העברי. את הטקס, שלווה כל הזמן בשירי ארץ ישראל על ידי שרה'לה שרון, חתמו חלק מהזוגות בריקודי סלון רומנטיים, שבתומם התיישבו לארוחת בשרים מבית היוצר של מרינדו. לשרה'לה שרון, שהייתה עמוד התווך של האירוע, ציפתה הפתעה כאשר בעלה יענקה'לה עלה אל הבמה, ענד לה טבעת וקידש אותה, מה שלא יכול היה לעשות ביום החתונה המקורי שחל ביוני 67', בשיאה של מלחמת ששת הימים, תחת הפגזה כבדה אשר מנעה בעד הזוג הצעיר דאז לקיים טקס חתונה ראוי.     הקידמה הגיעה לרפת צילום אדי ישראלי הקידמה הגיעה לרפת הזורע יבל ברקאי ברפת הזורע - הקיבוץ הארצי לשעבר ותנועת השומר הצעיר - עוברים עתה לחליבה כשרה למהדרין. במקום הותקנו שמונה מצלמות אשר מצלמות את עבודת החליבה ברפת בשעות מנוחה השבת -  החל בערב שבת וכלה במוצאי השבת. החליבות הכשרות מונצחות כולן במצלמות החדשות, לטובת פיקוח הרבנים של תנובה. תוצרת החלב שיחלבו בעיקר גויים של שבת, כלומר ערבים, תימכר כחלב כשר למהדרין וישתו אותה החרדים בירושלים ובבני ברק. הרווח השנתי מחליבות אלה יגיע ל-200,000 שקל. עמרם בן צבי, כמעט 50 שנה ברפת: "צוות העובדים שלנו כעת הוא אופטימלי: יש לנו חולב מוסלמי, ח'אלד מהכפר סאלם, ולידו עובדים גם שני הבנים שלו, תלמידי בית ספר המגיעים לאחר שעות הלימודים או בחופשים; צ'רקסי בשם יוסי ובמב"ח מרמת השופט, שאימא שלו איננה יהודייה מלידה". ומה עושים הלא יהודים בימי המנוחה שלהם? "בעת חגי המוסלמים יוכלו גם יהודים לחלוב". היות שיהודים יחלבו באותן שבתות, לא יוכל אז החלב להימכר ככשר למהדרין, אבל תנובה תתמחר אותו כאילו הוא כזה. במקרי חירום, בכל זאת אנשי הזורע, שרובם כידוע יהודים, יאיישו את החליבה, אך ייאסר עליהם ביצוע פעולות הקשורות בחשמל, כמו הרכבת המכונה על העטין או קידום והסגת הכלב החשמלי שמקרב פרות למכון. פעולות שכן יוכלו לעשות החולבים שבאו בברית אבינו הן הבאת קבוצות של פרות מהחצרות לחליבה, הטבלת הפטמות ביוד וניגובן במטליות לחות. החליבות המצולמות התקבלו בצוות הרפת בהסכמה כמעט מוחלטת; חולב שבת אחד מהקיבוץ מחה כנגד הכפייה הדתית, אך הביע בכך דעת מיעוט. "לי אישית אין בעיה עם זה, כי אני גם מה שנקרא משקיסט וגם קרוב ליהדות", מעיד על עצמו עמרם בן צבי, רפתן עם ותק של כחמישים שנה. "השתתפתי בחוג תלמוד ואני הולך כמה פעמים בשנה לבית הכנסת ביקנעם מושבה". כמובן, השאלה, מה בין יהדות ובין לימודי התלמוד ובין הדיקטטורה שמנהל מנגנון הרבנות הדתית על בתי העסק בישראל, נשארת פתוחה והקוראים יכולים להגות בה יומם ולילה, כולל שבתות וחגים. הקיבוצניק הנרגן מילא לזכות במכונית בהגרלה של מקדונלדס, אבל למה כזאת קטנה שלא נכנסים בה גם השכנים? (חבר קיבוץ במרכז הארץ, שצריך להירשם בסידור רכב אם הוא רוצה לקפוץ למרכז המסחרי הקרוב כדי לאכול המבורגר) להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - 5 לאוגוסט 2010

5.8.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

לתת צמות באהבה דליה אנט אברהם, ממספרת "אנט" שבקיבוץ דליה, התגייסה לאחרונה לטובת מיזם "תורמים שיער" של עמותת "זכרון מנחם", האוספת מחלפות שיער ליצירת פאות למען ילדים ומבוגרים, ששערם נשר בעקבות טיפולים במחלת הסרטן; זאת לאחר ששמעה על האפשרות מלקוחה, שביקשה לשמור את צמתה הגזורה, על מנת לתרום אותה למען המיזם. אנט מספרת, כי לא הייתה בטוחה שלקוחותיה יירתמו לרעיון, המעורר אסוציאציות שקשורות למלחמת העולם השנייה, אך גם אנט, ילידת גרמניה, הצליחה לשים בצד את העבר ולתת יד למען העתיד. "כבר בחודש הראשון העברתי שבע תרומות של צמות לעמותה, ומאז מדי שבוע אני מקבלת המון טלפונים מאנשים ששמעו על העניין ורוצים לתרום". אברהם מספרת, כי יש מגבלות בנוגע לתרומה, וכי ניתן לתרום שיער באורך של 25 ס"מ לפחות, כדי שיוכלו להרכיב ממנו פאה. לדברי העמותה, הלקוחות מקבלות הודעה כאשר שערן נתרם, ומתברר שיש גם תורמים בנים. התורמת האחרונה שהגיעה למספרת אנט היא בת הקיבוץ, שירה מנדלסון בת ה-שש, אשר נענתה לאתגר, ולמענו ויתרה על צמותיה, כאשר בהזדמנות זו זכתה בתספורת מלבבת תוצרת מקומית.

בריכת השחייה סגורה לחיצוניים יבל ברקאי גלעד במרבית הקיבוצים נכנעו לצורך לקלוט אורחים ולהשתמש בבריכת השחייה כמקור הכנסה לתקופת הקיץ, אך דבר זה נמנע השנה מקיבוץ גלעד. באופן מפתיע, זמן קצר מכדי שיוכלו לעשות משהו, קיבלו בקיבוץ הודעה כי בריכת השחייה שלהם, שנבנתה לפני 50 שנה, נמצאה לא תקנית. משמעות העניין היא, שאורחים של הקיבוץ, ילדי הקייטנה בתשלום ומדריכים שכירים של הקייטנה, אינם רשאים להיכנס לבריכה. לטענת משרד הבריאות, בבריכה הוותיקה של גלעד, אין הפרדה ראויה בין בריכת המבוגרים לבריכת הילדים, השיפועים בתוך הבריכה חדים מדי ועומקה מתקרב לשלושה מטרים, מעל העומק המותר לפי התקן. בקיבוץ קיבלו מכתב באפריל האחרון ממשרדי הבריאות והחינוך, המבהיר חד-משמעית, כי עקב החמרת התקנות, בריכת השחייה של גלעד נמצאה בלתי תקנית, וכי אין לאפשר לאיש פרט לתושבי הקיבוץ להשתמש בה. עלות שיפוץ הבריכה הוערכה ביותר ממיליון שקל, וממילא גם לא נותר זמן לבצעו. מרגלית שחר, מנהלת הקהילה, מסבירה כי כיוון שההרשמה של ילדים מחוץ לקייטנה כבר הייתה בעיצומה, וחלק מהמדריכים הם שכירים, הפכה הבעיה של הבריכה לסוגיה קשה. "פתרנו אותה בכמה דרכים יצירתיות, אחת מהן באמצעות נסיעה למקומות אחרים שבהם הבריכה תקנית, כמו קיבוץ הזורע. פתרון יצירתי אחר היה החלפת המדריכים השכירים בהורים, ששמרו על ילדי הקיבוץ בזמן הרחצה בבריכה".

קיסריה לדרומיים מועצה אזורית יואב - בית גוברין פסטיבל תנ"ך ואהבה השמיני, שננעל במוצאי ט"ו באב, רשם הצלחה משמעותית לאחר שקהל גדול של חילונים ודתיים, שמנה כ-10,000 איש, הגיע בהמוניו למופעים שהתקיימו לאורך חמישה ימים במערות ובאמפיתיאטרון הרומי בבית גוברין. הפסטיבל הייחודי - שמתקיים מדי קיץ ברחבי מועצה אזורית יואב באמפיתיאטרון הרומי, במערות הגן הלאומי בית גוברין ובאתרים רבים נוספים במרחבי יואב-יהודה - הצליח שוב למשוך קהל מכל הארץ ולשלב, על אף המורכבות, תכנים מהתנ"ך ומשל המקורות עם תרבות עכשווית. בנוסף, התקיימו לצד מופעי התרבות, טיולים וסיורים של הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, וזאת במקביל לאירועי תרבות ועיון נוספים, שהתקיימו באתרים שבמרחב. המופע הסוגר, שהתקיים ערב נעילת הפסטיבל, אירח לראשונה במערת הפעמון את הקאמרטה הישראלית בקונצרט פתוח לקהל, שהכניסה אליו הייתה חופשית. ראש המועצה האזורית יואב, רני טריינין ,צוטט כשהפליג בשבחי האירוע: "הגן הלאומי והאמפיתיאטרון הרומי הם התשובה התרבותית של הדרום לקיסריה". משלמה ארצי, המופיע הערב (חמישי) ובשבוע הבא באמפיתיאטרון קיסריה, לא הצלחנו להשיג תגובה בנוגע לפוטנציאל שנפתח מדרום.

עושות שלום ברגליים מועצה אזורית עמק הירדן להקת המחול "גלים במחול" מעמק הירדן, שכללה 17 רקדניות מכיתה ח' ועד י"א, ייצגה את ישראל בפסטיבל המחול בבירשטט, גרמניה. מנהלת המרכז למחול של עמק הירדן, דורית פורת, ציינה שהלהקה זכתה להצלחה גדולה ולתמיכה בכל הופעותיה, לרבות תיעוד בעיתונות המקומית והמחוזית. קשר מיוחד נוצר עם המשלחת הטורקית, שזו לה הפעם הראשונה להשתתף בפסטיבל המחול. "כשסיפרתי להורים, שהשנה משתתפת גם משלחת טורקית, הם קצת חששו, אבל הרגעתי אותם מתוך היכרות עם הפסטיבל, שמאז ומעולם היה נטול כל פוליטיקה. אחרי הכול, מדובר באנשים הפשוטים שמתעסקים בתרבות חובקת עולם, כשראיתי בפעם הראשונה את המאמן של הטורקיות אמרתי לו, "בוא נלחץ יד", והוא מיד נענה. מאז התיידדנו ולקראת סוף הפסטיבל ביקשתי ממנו שנצטלם יחד עם הדגלים. לא הייתה לו בעיה שאפיץ את התמונה, והוא אפילו הבטיח להפיץ את התמונה כשיחזור לטורקיה". בפסטיבל המחול משתתפות נבחרות מחו"ל, המורכבות ברובן מבני נוער". הרקדניות שלנו היו שגרירות מצוינות לישראל. הן היו ידידותיות, וכולם חיפשו את חברתן. באחד הערבים הן אפילו לימדו את כל המשתתפים ריקודי עם ומשחקי חברה ישראליים". ואנחנו, שמחזקים את רגלי הרקדניות נטולות האגו, רק רצינו לשאול אוף דה רקורד, מתוך דאגה כנה לעם ישראל: יכול להיות שהדגל של הטורקים היה גדול יותר...?

הקיבוצניק הנרגן - סוף סוף משט של בני נוער מנצח בכל קנה מידה, ושוכחים להזכיר שאגף המשימות הוא הרוח הנושבת מאחורי האירוע? (ציטוט מפי אחד שעומד בראש אגף המשימות, ומרוב צניעות לא רוצה לחשוף את שמו, בתגובה לפרסום הצלחתה של רפסודיית 2010 בכנרת ב"על הדשא")/

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל