על הדשא 10 למאי 2012

10.5.2012 על הדשא רוני מ. האס צילום: גולי אורטל עברי התשלום: מכשירים מקולקלים בתיכון בית ירח, עמק הירדן, נערכים ליריד האקולוגי הרביעי, שיתקיים ביום חמישי הבא ובו ייהנו מאות תושבי האזור מהפעלות לילדים, מדוכני תצוגה ומכירה, ממופעים, מסרטונים ומהרצאות, כשבתמורה יתבקשו להשאיר בקופת היריד פריט אלקטרוני מקולקל. נאה מקיימים! שמורת החולה. צילום זינה שייח' יוסף להראות להם בעיניים אגם החולה / חולתה דוגרינט, עיתון אינטרנטי חברתי-גלילי, דו-לשוני (עברית-ערבית), הציב לעצמו בשנה האחרונה מטרה: לצאת לקהל הרחב הגלילי ולא להישאר רק על המסך. אחת הדרכים להשגת מטרה זו הייתה להוציא את הקוראים ואת המתעניינים למיניהם לראות בעיניים את הדברים שכותבים עליהם, ולהכיר טוב יותר את השכנים ואת השותפים לעשייה. החבר'ה, שמורגלים בעשייה חברתית הכוללת פעילות התנדבותית, פנו לחברים ולמכרים אשר יכולים להוביל טיולים במחוזות גליליים מעניינים, וביקשו מהם לתרום מזמנם ולהוציא את החובבים הדוגרינטים לסיורים במקומות שהם מכירים, פעילים בהם או חשובים להם. לשמחתם, ההיענות הייתה טובה ומרגשת, רשת הקשרים וההיכרויות שהספיקו לטוות בגליל התגשמה לכדי סדרה של סיורים גליליים. את ההכנסות מהסיורים הם מפנים להמשך פעילותו של דוגרינט, כשכל משתתף תורם לפי רצונו ויכולתו. הסיור הבא, שידריך אמנון לוין, מחולתה, יתקיים ב-18.5 ויחשוף בפני המשתתפים היבטים שונים ובעיקר אנושיים, הנוגעים לייבוש החולה, תוך בחינה של מערכת השיקולים לייבוש הימה ושל שתיקתם הזועקת של המתנגדים. יש להירשם מראש:info@dugrinet.co.il או 04.9902431. מחיר מומלץ לאדם 40 שקל. בביקור בבית החייל הנעדר מג'דל חלבי שיר הרעות אנשים טובים באמצע הדרך בעז ספיר, 59, משדה בוקר, היה בשנים האחרונות מהפעילים להשבתו של גלעד שליט מהשבי. כחלק מעשייתו הצטרף לעמותת "הרעות", שהוקמה ב-2009 על ידי חיילים וקצינים במילואים. עם חזרתו של גלעד שליט לביתו הרגישו רבים מהפעילים, כי נרקם בתוכם ערך מוסף המבוסס על הערכים שעליהם חונכו וחינכו במשך שנים בצבא הסדיר ובכוחות המילואים, והחליטו להמשיך ולפעול במסגרת עמותה ל"מימוש, לטיפוח ולהעצמה של ערך הרעות והערבות ההדדית בקרב מערך המילואים, משוחררי צה"ל וזרועות הביטחון וכל מי שסייעו ומסייעים באופן מובהק לביטחונה של ישראל". (מתוך דף המסרים של העמותה). ספיר מדגיש, כי העמותה נשמרת מפני כל גוון פוליטי, וחבריה לא מתכוונים להתחבר לשום גוף פוליטי - גם אם חלקם, מתוקף תפקידם ועמדותיהם, נושקים לפוליטיקה. בימים אלה מרכזים מאמץ חברי וחברות העמותה, 40 במספר, במגוון נושאים, בהם: החלופה לחוק טל - שוויון בשירות, נושא החיילים הנעדרים ובחינת האפשרות לתמיכה בחיילים המשוחררים במגזר הערבי ובמגזרים נוספים; כל זאת מתוך האמונה הצרופה ב"ערבות הדדית המחייבת, שלא תבדיל בין דת לגזע, בין מוצא למעמד ובין ימין לשמאל..." (ציטוט מתוך דף המסרים של העמותה). חברי העמותה פועלים כיום בהתנדבות מלאה, וישמחו לצרף חברים חדשים- לפרטים: בעז ספיר - 0507579160 דוא"ל: BOAZ@DAVIK.CO.IL למען קיום משותף גינוסר במשך 25 שנה קיים יגאל אלון בקיבוצו, גינוסר, את מה שכינה "מפגשי האביב" - מפגשים שאליהם הזמין חברים ומנהיגים מקרב ערביי ישראל למפגש ידידות והתקרבות. עם מותו פסקו המפגשים. לאחר אירועי אוקטובר 2000, עלה בבית יגאל אלון הרעיון להחיות את מסורת "מפגשי האביב" במתכונת מחודשת, שבה ייפגשו יהודים וערבים סביב יצירה אמנותית משותפת. ב-2002 התקיים תהליך היצירה המשותף הראשון בין אמנים ערבים ליהודים, ובשבת האחרונה נפתחה התערוכה המסכמת את המפגש העשירי מאז שהחלו המפגשים. במפגש האביב האחרון, שענה לשם "יוצרים יחד - בונים יחד", נפגשו תלמידים מבתי ספר יהודיים וערביים מכל הארץ, ובמהלך שני ימי פעילות יצר כל תלמיד מסכה מעיסת נייר. המפגשים, שבהם לקחו חלק יותר מ-1,000 תלמידים, הולידו יותר מ-1,000 מסכות המוצגות בתערוכה החדשה "פנים מול פנים", שנפתחה בשבת האחרונה בבית יגאל אלון. כמו בכל שנה, משתתף לצד תערוכה זו, אמן מוכר. השנה נבחר יאיר גרבוז ומוצגות במקום יצירותיו מתוך "הסדרה לא הייתי בהודו". כוכבי אמת ראשי רשויות מכל אזור הגליל המזרחי התכנסו לאסיפה השנתית של פורום הגליל המזרחי, שבה, הודיע יו"ר הפורום, אהרון ולנסי (ראש המועצה האזורית הגליל העליון) בין השאר, כי כל הרשויות החברות בפורום עומדות להתאגד בתאגיד עירוני, שבקרוב יקבל את אישור משרד הפנים ויתחיל לפעול כאשכול אזורי, אשר יפעל לקידום הגליל המזרחי בתחומי תשתיות, חינוך, בריאות, איכות הסביבה ועוד. כי מצפון ישתפו פעולה. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים

על הדשא - ברוח ההתנדבות

12.1.201                                                                                                 ארכיון עיתונות

על הדשא - ברוח ההתנדבות רוני מ. האס

צילום באדיבות מועצה אזורית עמק יזרעאל עמק תפארת ערב הוקרה מיוחד לוותיקי עמק יזרעאל, רצוף שירה וזמר, התקיים בסוף החודש באולם התרבות האזורי בקיבוץ יפעת. באירוע - שאורגן על ידי מחלקת התרבות של המועצה בשיתוף עמותת ותיקי העמק ובחסות המשרד לאזרחים ותיקים - השתתפו כ-600 איש ששרו הרבה נעמי שמר. הרבה כבוד.

רוב הזמן שחמט גדות למיה פורת, 21, רחובות, יש משפחה ענפה בקיבוץ גדות. בשנים האחרונות כל ביקור שלה בקיבוץ נגמר בהרבה שעות של משחק שחמט עם הבני-דודים הצעירים. "אנחנו שתי אחיות וארבעה אחים, שמגיל צעיר משחקים שחמט. זה התחיל כשאבא שלנו לימד את האחים הגדולים שלי לשחק, ומהר מאוד הם כל כך התקדמו שכבר היה צריך להביא מורה פרטי הביתה. הם הצליחו להדביק את כולנו, ולאט לאט הפכנו למשפחה שעסוקה רב הזמן בשחמט - כולל השתתפות בתחרויות ארציות, בליגות בסופי שבוע ובתחרויות בחו"ל". פורת שותפה כיום בנבחרת הלאומית של ישראל, ונושאת את התואר אומן בינלאומי (א.מ.נ). באחד הביקורים האחרונים אצל הדודים בגדות הם העלו את המשאלה, שמיה תפתח חוג שעוד ילדים יוכלו ליהנות מהספורט המוחי המהנה הזה, ושיהיו לבני הדודים עוד שותפים לאהבת השחמט. פורת הרגישה, שזו בשבילה הזדמנות לעשות מעשה לטובת ילדי הצפון, ויזמה פתיחתם של קורסים לילדים ומבוגרים מכל האזור, ברמות שונות, ולמענם היא מגיעה במיוחד לקיבוץ הצפוני. חמש סיבות למה כדאי ללמוד שחמט? "המשחק מפתח יכולות חשובות אצל ילדים ומבוגרים, כמו: ריכוז, התמדה, זיכרון, שיפור ביכולת הלמידה, ביכולת לנצח ולהפסיד בכבוד והכי חשוב - הרבה שעות של כיף". לפרטים: 0544947260.

עולים על הסוס עין שמר לפני כשנתיים, כשרצו לסגור את האורווה בעין שמר, החליט עטר שנפלד, 34, שחזר שנתיים קודם לכן לחיות בקיבוץ, לא לתת לזה לקרות. לשנפלד היו סיבות טובות; אביו, ברוך שנפלד ז"ל, שנהרג לפני 15 שנה בתאונת דרכים קטלנית, היה ממגדלי הסוסים הבכירים ומראשוני העוסקים ברכיבה טיפולית בארץ ובחו"ל. שנפלד הצעיר נהג לרכב על סוסים מגיל צעיר, כשבגיל עשר, לאחר שנפל מסוס, החליט לפרוש. עם החזרה לקיבוץ התעורר בשנפלד הצעיר רצון עז לחזור לשורשים; הוא ראה כיצד הנוער הקיבוצי ספון בביתו, בעיקר מול מסכים, וחשב כי תרומתו הגדולה ביותר תהיה להוציא את החבר'ה החוצה. מעבר לכך שנבחר לנהל את הנוי של הקיבוץ, קיבל על עצמו את ניהול האורווה והחל לרתום יותר ויותר בני נוער לפעילות בה. השנה לקח על עצמו שנפלד מיזם נוסף של נתינה לקהילה: בעין שמר פועל בשנים האחרונות הוסטל של ארגון "בית אקשטיין" לילדים בעלי צרכים מיוחדים. שנפלד, שצירף השנה לשורותיו את גל שחף, מדריך רכיבה טיפולית, הציע לאפשר לילדי ההוסטל להגיע לאורווה שלוש פעמים בשבוע וליהנות מן החוויה הטיפולית, הנוצרת במפגש עם הסוסים. הרעיון נפל על אוזניים פתוחות, והשבוע החלו ילדי "בית אקשטיין" לבקר באורווה. לטובת המיזם מחפש שנפלד מתנדבים בני כל הגילים, מהאזור כולו, שיהיו מוכנים להוביל את הסוסים, לתת עזרה לצוות המטפל וכל רעיון אחר לתרומה לטובת האורווה. מי שהסיפור שלנו ממש מדבר אל לבו ירצה ודאי לדעת, כי גם בהוסטל עצמו ישמחו להיעזר במתנדבים מהאזור. עטר שנפלד -;0542114471 הוסטל - 046274160.

מתנדבים לחלץ מוא"ז גליל עליון 45 מתושבי המועצה האזורית הגליל העליון יצאו לפני שבועיים להשתתף בקורס חילוץ בבסיס צריפין שבמרכז הארץ. את הקורס יזמו הצפוניים במסגרת היערכות לשעת חירום, ובעיקר כהכנה להתמודדות לאחר רעידות אדמה, והוא מהווה המשך ישיר של תרגיל שערכו לפני כשנה, ובו נבדקה יכולת המועצה הגלילית לשמש מרכז פינוי אזורי במקרה של רעידת אדמה באזור. גרשון שרון, כפר סאלד, שהשתתף בקורס ומתפקד כרמ"ט המועצה בחירום, מספר כי "ריבוי המשתתפים בקורס תואם את תפיסת העולם שלנו, שלפיה לכל אחד בקהילה יש תפקיד בשעת חירום, במטרה שכולם יחושו כי הם לוקחים חלק במאמץ משותף, ויחד מחזקים את החוסן הקהילתי שלנו. בקורס הייתה אווירה מאוד טובה, אנשים לוקחים ברצינות את התפקיד שלהם, יש מוטיבציה גבוהה ורצון עז ללמוד". קבוצת המתנדבים המחלצים כוללת אנשים מגיל 30 עד 60, חברי קיבוצים ותושבי ההרחבות, מ-19 קיבוצים שונים מרחבי הגליל העליון. הקורס הוא חלק מלקחי תרגיל, שנערך לפני כשנה ומטרתו הייתה לספק למשתתפים כלים להתמודד עם חילוץ נפגעים במקרה של רעידות אדמה או פגיעות טילים, ברגעים הראשונים לפני שכוחות הביטחון וההצלה יגיעו ליישובים. הנחת היסוד שעליה מתבססים הצפוניים היא, שברגע האמת ייאלצו לפחות בשלב הראשון להתמודד לבד עם המציאות, ולכן עליהם להיערך לכך בכל הרצינות. בהמשך מתכוונים בגליל העליון להקים יחידה מקצועית, שתעבוד בצמוד לכוחות הביטחון באזור. לוקחים אחריות עד הסוף. כוכבי אמת בוועידת המלונאים, לסיכום שנת 2011, ייצגו את התנועה הקיבוצית מנהלי ומנהלות המלונות מהקיבוצים שפיים, כפר גלעדי, הגושרים, כפר בלום, עין גב, נחשולים, עין גדי, רמת רחל וגנוסר. במסגרת חלוקת פרסים של המועצה לארץ ישראל יפה זכה מלון נוף גנוסר לציון "5 פרחי יופי" ולדגל יופי מיוחד. הו כנרת שלנ.

על הדשא - בין קודש לחול

22.12.2011

על הדשא - בין קודש לחול רוני מ. האס

צילום: דוד עינב לא עושים עניין דווקא בקיבוץ תל יוסף אף אחד לא עושה עניין מסוגיית בית הכנסת. אולי משום שהקימו אותו ההורים המייסדים, שידעו כי היהדות שלהם אינה תלויה בדבר, גם אם בחרו לחיות כיהודים חופשיים, הדבקים בכבוד האדם ובחירותו בארץ ציון ירושלים.

טוהם. צילום: דובר צה"ל טירון בן 30 גינוסר גיא טוהם, 30, נולד וגדל בארצות הברית. הוריו, שעזבו את ישראל בשנת 67', נפרדו כשהיה ילד צעיר ולכן עברית הוא לא שמע בבית. בבגרותו למד תקשורת והיסטוריה באוניברסיטת מיאמי, ומצא עבודה בלוס אנג'לס כעורך תוכניות טלוויזיה, בהן שתי תוכניות ריאליטי ידועות -solitary ו- sorreallife. אבל כל הזמן קינן בו הרצון לחזור למקורות, ולימודי ההיסטוריה עשו לו דבר או שניים. הוא שאף לעלות לארץ כדי להתגייס, ושלח לצה"ל מספר בקשות גיוס. עוד לפני שנענה בחיוב כבר החליט לעלות, והגיע לאולפן מעגן מיכאל. לשמחתו, צה"ל אישר את גיוסו על אף גילו המבוגר יחסית, והוא התגייס במרס 2011. הוא התחיל בבסיס מחווה אלון, שבו השלים את לימודי העברית, וקיבל כלים להשתלב בצבא. המפקדות והמפקדים שלו היו צעירים ממנו ביותר מעשר שנים, אבל זה לא הפריע לו: "זה קצת מוזר, גם התרבות, אבל לשמחתי פגשתי אנשים טובים, וזה שהם צעירים לא אומר שאין לי מה ללמוד מהם". בהמשך עבר לפיקוד העורף והשתתף בטירונות של לוחמי חילוץ והצלה בגדוד קדם. כחייל בודד מצא בית בקיבוץ גינוסר. מה התוכניות קדימה? "אני עדיין חולם לעבוד בארץ בטלוויזיה, אבל לא פוסל את האפשרות להישאר לחיות בקיבוץ. החיים פה מצוינים, הכול פתוח".

מתוך ההצגה "האור של אתמול" מתגייסים למען תום גולן/ עמק הירדן כשמוריס אסולין, 57, כפר חרוב, במאי בוגר בית צבי, הקים לפני 12 שנה את סדנת התיאטרון - תנועה ללא מילים "הסוד שבצליל", הוא היה זקוק לכל התמיכה שיש. אנשים שונים נתנו יד ועזרו כשנזקק לכך. זוג אחד שעמד עמו בקשר במהלך השנים היו פרנק ומיכל דונל, ממבוא חמה. "פרנק היה איתנו בקשר רצוף, ועזר לנו רבות בנושא התאורה; גם מיכל אשתו, שעוסקת בתיאטרון בובות, ליוותה אותי משך זמן". אל הסדנה הצטרפו 12 משתתפים ללא רקע מקצועי במשחק או בריקוד, כשאסולין מצליח להעביר אליהם את הידע שרכש במהלך השנים בתחום התנועה ללא מילים. המשתתפים, תושבי הגולן ועמק הירדן, רובם חברי קיבוצים, החלו להעלות הפקות העוסקות בנושאים חברתיים, במסגרתן הקדישו יריעה נרחבת לנושא השואה. לפני שבועות מספר שמעה אחת השחקניות, נאוה שפירא מכפר חרוב, כי תום, בנם של פרנק ושל מיכל דונל, חלה בסרטן והמשפחה נכנסה בשל כך להוצאות כספיות עצומות. שפירא יצרה עמם קשר, ובאישורם העלה התיאטרון הצגה שכל הכנסותיה נותבו לתרומה לבן החולה. שלא במפתיע, עסקה ההצגה - "האור של אתמול" שהתקיימה באשדות יעקב איחוד - במצבי חיים בתקופות שונות, שבהם שולבו הומור ועצב גם יחד. החיים כמשל.

מוש הראל ושאול שבתאי נעלי בית או הקאמבק של התנכיות אילת השחר אבישי שבתאי, 31, בן אילת השחר, הוא קולנוען צעיר, שנשאב בחזרה לנופי ילדותו, על מנת לתעד יוזמה כמעט הזויה של אחיו החורג, מוש, 34, להקים לתחייה את הסנדלרייה שבה עבד שנים רבות שאול, אביו של אבישי, ולהפוך אותה, בעזרת הרשות לשימור אתרים, לסנדלרייה פעילה ובועטת. מדובר במבנה הראשון של קיבוץ אילת השחר, שנבנה בשנת 1924 ושימש בעשורים האחרונים כסנדלרייה, עד שהקיבוץ הורה על סגירתה.

אבישי שבתאי החזון להקים את הסנדלרייה לתחייה, שנשמע מאוד מופרך לאב שאול, המכיר היטב קיבוץ ולמוד אכזבות ממנו, לא הרפה ממוש, בנה של אשתו השנייה של שאול, והוא מתקדם כנגד כל הסיכויים להגשמתו. הסרט "נעלי בית" מתעד את השיח הבין-דורי בין האב שהתייאש מזמן, לבן המתעד, שיצא מזמן אל העיר הגדולה ולבן החורג, שדווקא בחר לחיות בקיבוץ ואינו מוכן לוותר במאבק הנוסטלגיה. בסרט מתועדים רגעים קיבוציים טיפוסיים, כמו תגובתם הצינית של פרנסי הקיבוץ לרעיון השימור, ייאושו של החבר הפשוט, התקווה והאנרגיות המתחדשות המפעמות בדור הצעיר, ובתוך כל אלה השתרגות הענפים האנושיים במשפחה אחת מיוחדת. אפילוג - בימים אלה הסתיימו עבודות השימור של סנדלריית אילת השחר, והיא תתחיל לפעול עד סוף החודש כמרכז מבקרים, מרכז סדנאות וסנדלרייה. לתיאום ביקורים, לתיקונים או לסדנאות, מוש הראל- 0524700701 כוכב אמת מוש הראל, אילת השחר, שהכרתם בסיפור הקודם, הוא גם להטוטן וגם כלכלן, וזה אולי ההסבר להצלחתו בהגשמת חלום נוסף - הקמת חממה עסקית ליזמים בני הגיל השלישי. קורס, שיכשיר את הוותיקים להקים יזמות בכל תחום שבו הם מתמחים, ייפתח בניהולו של מגשים החלומות בבית ותיקי הגליל, תל חי. ההרשמה בעיצומה- 046817944

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

על הדשא 6 לינואר 2011

על הדשא רוני מ.האס

רוחמה כדור פורח מסייע להפרחת השממה רוחמה מורן איצקוביץ, 32, נשוי ואב לתינוק בן שבעה חודשים, תושב קיבוץ רוחמה, מנהל בארבע השנים האחרונות חברה להפרחת בלונים פורחים. "הרעיון נולד מחלום שחלמתי באחד הלילות, שבו ראיתי את עצמי עף בכדור". במקום לפתוח ספר לפענוח חלומות, פעל איצקוביץ באופן ענייני, והחל לחקור את הנושא לעומק. "התחלתי לחפש מידע על כדורים פורחים, בארץ לא היו בכלל כדורים פורחים, וברגע שהגעתי לחומר באנגלית, נפתח בפניי עולם ומלואו". הוא קם ונסע לארצות הברית ללמוד את התחום, לימודים שכללו הפרחת הבלון ואחזקתו, ולאחר התמודדות עם לא מעט בירוקרטיה ישראלית במשך שלוש שנים, הקים חברת תעופה לכדורים פורחים בשם OVER ISRAEL, ולשמה בנה בקיבוץ האנגר גדול המשמש כבסיס הפעלה מוסדר של הכדורים הפורחים. בחודש האחרון הצטרף לסד"ק הכדורים של החברה כדור גדול במיוחד, שזכה לכינוי "הסופר ג'מבו", בשל גודלו המאפשר לו להטיס בו-זמנית עד 18 איש. את טיסת ההשקה של הענק הקדישה החברה לתפילה למען הגשם של רבנים ושל ראשי מועצות מקומיים מגובה רב. "אמנם אנחנו לא יכולים לפעול כשיורד גשם, אבל אחרי הגשם אין מראה יפה יותר של אדמות הנגב." מי יודע, אולי בזכותם התעשת מזג האוויר, והגשם החל להרוות סוף סוף את האדמה הצמאה.

בית החינוך בית החינוך כמעיין המתגבר חוקוק-גנוסר בית החינוך "מעיין", הפועל בקיבוץ חוקוק, הינו סיפור הצלחה מקומי, המוכיח כי גם במאה ה-21 אידיאלים יכולים לנצח. טלי ישראלי שלו, 39, רופאה במקצועה, המרכזת כיום את פעילות בית החינוך, מספרת כי הצטרפה לפני שלוש שנים וחצי, עם בעלה ועם שלושת ילדיהם, לקהילה האקולוגית בקיבוץ חוקוק ומיד חברה לצוות החינוכי של בית החינוך. שורשיו של בית החינוך נטועים בפעוטון, שהוקם לפני כשבע שנים על ידי חברי הקהילה האקולוגית, שהתהוותה בזמנה בקיבוץ לטם ועברה לפני כחמש שנים לקיבוץ חוקוק. היה זה פעוטון ברוח אקולוגית עם נגיעות אנתרופוסופיות שגדל עם הילדים. כאשר בוגרי הפעוטון החלו להתקרב לגיל בית ספר, היה ברור לחברי הקהילה, כי הם מעוניינים להמשיך ולחנך את ילדיהם בדרך הייחודית שהנחילו במקום. הם החליטו על הקמת בית חינוך, שיהיה מושתת על ערכי א.ד. גורדון, וברוח החינוך שרווח בעבר בתנועה הקיבוצית ובהתיישבות העובדת, כשהמטרה - לתת לילדים המתחנכים בו הזדמנות ללמידה רב-תחומית, הכוללת עבודה ומלאכת כפיים, מגע עם הטבע וחינוך לערכים של פשטות ושל צניעות, תוך חשיפה לחברה רב-גילית. לאחר חבלי לידה רבים החזון התגשם, ובית החינוך שהחל כפעוטון וכיתה אחת דו-גילית, מציין היום את שנתו הרביעית, כשלומדים בו 55 ילדים ועובדים בו אחד-עשר מחנכים - גננים ומורים. בבית החינוך פועלים שני גנים ושתי כיתות: גן דלעת לבני שנתיים עד ארבע, ובו שלושה-עשר ילדים; גן דום לבני ארבע עד שש שנים, ובו חמישה-עשר ילדים; כיתת ערבה - כיתה דו-גילית לבני שש ושבע, הפועלת ככיתה א' ובה ארבעה-עשר ילדים; כיתת אלה - הכיתה הראשונה שחנכה את בית הספר, גם היא דו-גילית של ילדים שהתחילו את שנת הלימודים בני תשע עד אחת-עשרה. זו השנה הראשונה, שמוטל על ישראלי שלו להכין דוח פעילות של בית החינוך למפקחת משרד החינוך, וזאת משום שהשנה הצליח בית החינוך - לאחר תהליך של שיתוף פעולה אזורי, שכלל את בית הספר הממלכתי האזורי "נופי ארבל", את המועצה האזורית עמק הירדן ואת הנהלת קיבוץ חוקוק - לקבל אישור ממשרד החינוך לשמש במהלך שנת ניסיון שלוחה של בית הספר היסודי האזורי, "נופי ארבל", בראשות המנהלת הדס גרסול. בבית החינוך מברכים על כך ושואפים להתחבר למערכת החינוך הציבורי, חיבור שאף ייצר שיתוף פעולה הדוק, תוך הפריה הדדית, בין "נופי ארבל" לשלוחה בחוקוק.

צילום: דוד עינב משלחת תאילנדית משלחת תאילנדית, בראשות מפקד הצבא התאי, ערכה סיור בבית אלפא טכנולוגיות, המתמחה בייצור רכבי כיבוי אש ופיזור הפגנות, וקיבלה הסברים ממנהל המפעל. ראובן כנפי, ומיו"ר הדירקטוריון, האלוף במיל' גיורא איילנד.

מבשלים צדק חברתי. באדיבות המועצה האזורית עמק יזרעאל מבשלים צדק חברתי מועצה אזורית עמק יזרעאל במועצה האזורית עמק יזרעאל מתבשל לאחרונה מיזם ייחודי בשם "קול בישול", להעצמת נערות מתבגרות. המיזם מתבצע בשיתוף פעולה של המועצה, על ידי מתנדבי "שותפות 2000 גליל מרכזי" וקהילת "ניגון הלב", קהילה החוגגת השבוע עשור להיווסדה, שחבריה, חילונים מיישובי העמק השונים, עסוקים בעיצובאורחות חיים יהודיים הכוללים תיקון חברתי. שי זרחי, גניגר, פעיל מרכזי בקהילת "ניגון הלב", מספר כי מאחורי המיזם החדש עומדת ננסי פורת מנהלל, חברה בקהילת "ניגון הלב" ומתנדבת בשותפות 2000, והוא נועד, כמו מיזמים אחרים שיזמה הקהילה, לקרב לבבות דרך מלאכת ידיים. במיזם יקחו חלק נערות ממשפחות המשתייכות לקהילת "ניגון הלב", אשר יחד עם נערות מפנימיית ויצ"ו בנהלל, ייפגשו לסדנאות בישול משותפות. זרחי מספר, כי בימים אלה עמלים בפנימייה על הקמת מטבח לימודי, אשר נתרם על ידי המתנדבים עצמם. עד שתושלם הקמת המטבח, תסיע המועצה האזורית עמק יזרעאל את הנערות לבתי השפים, שהתנדבו לקחת חלק במיזם, בהם שלום שיטרית מגדרה, נדב קמפ מרשת מסעדות BBB, השוקולטייר מישי בלוג מקריית טבעון, אורלי סוננברג ממושב ציפורי ונילי כהן-מינץ מתמרת.

הקיבוצניק הנרגן (מתוך עלון דליה דצמבר 2010) אני רק שאלה: בדף הגזירות הכלכליות, שפורסם לאחרונה, התבשרנו על שינוי במדיניות "אחזקת דירות": "מהבית פנימה" - כל התיקונים על חשבון הדייר; "מהבית החוצה" - כל התיקונים על חשבון הקיבוץ. אז אני רק שאלה: אם בעיצומה של סערת דצמבר, לפני כשבועיים וחצי, גילינו טפטוף מן התקרה באמצע הסלון - זה נקרא "מהבית פנימה" או "מהבית החוצה"?

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

על הדשא - 030610 סובב כינרת, תנשמות חוצות גבולות, סטודנטים - אורנים

3.6.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס סיפורצ'יק: 50 שנה למשפט אייכמן פסח זסקין חשיפה: במה תלתה ממשלת ארגנטינה את סירובה להתיר לחברת עין השופט לטוס במטוס המשלחת הישראלית לטיפול רפואי בארץ? בימים אלה חוגגת ארגנטינה ברוב פאר והדר 200 שנה למהפכת מאי, שהתרחשה ב-25 במאי 1810, והביאה לשחרורה מהשלטון הספרדי. גם לפני חמישים שנה, במאי 1960, חגגה ארגנטינה את האירוע והזמינה משלחות מכל העולם להשתתף בחגיגות. כך נחת לראשונה בהיסטוריה בשדה התעופה של בואנוס איירס מטוס אל על, ובו שר החוץ של ישראל, אבא אבן, שנודע כנואם מבריק וכידען שפות שהצליח להקסים את אנשי המקום, כאשר דיבר בספרדית "טובה מזו של סרוונטס". כמה ימים קודם לכן התרחשה החטיפה הסנסציונית של אדולף אייכמן, עובד התעשייה הצנוע, מכונאי וחשמלאי בבית חרושת "מרסדס בנץ", שגר בדירה עלובה ברחוב גריבלדי, בשכונת סאן פרננדו, 20 קילומטר ממרכז בואנוס איירס. בשנת 1960 התנהלה ארגנטינה תחת שלטון דמוקרטי של הנשיא ארטורו פרונדיסי, שהיה ידוע באהדתו לאוכלוסייה היהודית בארצו. אולם באופן פרדוקסלי איפשר המשטר הנאור לצמיחתה של אווירה אנטישמית חמורה ביותר, וארגונים אנטישמיים רבים פעלו באופן חופשי תוך ניצול חופש הביטוי במדינה, בניגוד לאיסור פעילותם בעבר על ידי המשטרים הלא דמוקרטיים. כל זה ידוע לכול. מה שלא ידוע הוא חלקנו - כלומר חלקו של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר-מפ"ם - בנושא חטיפת אדולף אייכמן. רכז המשלחת היה ישעיהו-שייקה ויינר, חבר עין השופט. אשתו חנה סבלה מאוד מליקוי בגבה, והיה הכרח להעבירה באופן דחוף לניתוח בארץ. לא היה מתאים יותר מלארגן לה טיסה ישירה ונוחה במטוס אל על, שהביא את המשלחת הרשמית לשדה התעופה של בואנוס איירס. לשם כך נדרשו אישור מטעם השגרירות הישראלית והסכמה של המוסדות המקומיים. בינתיים, התרחשה החטיפה שזעזעה את העולם. שלטונות ארגנטינה הגיבו בהשתוממות עצומה ובכעס קיצוני שהביא לסילוקו של השגריר הישראלי, אריה לבבי, ולהחזרתו של השגריר הארגנטיני מישראל. החטיפה היוותה פגיעה חמורה בריבונות המדינה, שתושביה ידועים ברגשות הלאומיים העמוקים המפעמים בלבם. מיד אחרי החטיפה יצאה ממשלת ארגנטינה בהצהרה חמורה נגד ישראל, ובין היתר, נאמר: "הנציגים הישראלים בבואנוס איירס ניסו לרמות את השלטונות על ידי פנייה הומנית, כביכול, להטיס במטוס אל על אישה חולה הזקוקה לטיפול דחוף בישראל, כאשר הכוונה האמיתית הייתה להטיס את החטוף הטרי, ריקארדו קלמנט, אדולף אייכמן". ומה באשר לחנה ויינר? השלטונות המקומיים סירבו לבקשת המשפחה, עוד בטרם נודע להם על החטיפה, וחנה נאלצה לטוס במטוס רגיל. לכתבה בדף הירוק, 27/5 מנקים את עין עייש מי אוהב אותה יותר מהם סובב כנרת מאות תלמידי כיתות ד' ובני משפחותיהם משישה-עשר בתי ספר יסודיים, המשתייכים למועצות האזוריות הקרובות לכנרת, התכנסו בבית יגאל אלון, בקיבוץ גינוסר, לאירוע מסכם של המיזם "הולכים על נקי - זאת הכנרת שלנו". במהלך המיזם, שהחל בספטמבר 2009 והסתיים בימים אלה ממש, אספו ילדי הגליל מאות שקי אשפה בחופי הכנרת, פינו צמחיית פרא וסיקלו אבנים. באירוע המסכם זכו נאמני הכנרת להציג את המיזמים שבהם לקחו חלק בפני הציבור שהתגודד בחדרי המוזיאון השונים, לפגוש ביובל לופן, חבר גינוסר שמצא בצעירותו, עם אחיו, משה, את הסירה העתיקה המוצגת לראווה במוזיאון, לצפות במצגת תמונות נוף כנרת מדהימות של צלם הטבע והסביבה, איל ברטוב, ולסיום נהנו ממופע קרקס היתולי. נראה כי מאות התלמידים הגליליים - שעסקו במהלך השנה בבירור הקשר האישי שלהם עם הכנרת ובחיזוק תפיסת האחריות האישית בשמירה על כנרת נקייה - היו זקוקים יותר מכול לטבילה טובה במי הכנרת, אולי זה היה עוזר למארגנים לשמור טוב יותר על השקט במהלך הנאומים במליאה. תנשמות חוצות גבולות. צילום דוד עינב תנשמות חוצות גבולותשדה אליהו בשדה אליהו התארחו השבוע 30 חקלאים מהמגזר הערבי ועשרה חקלאים פלסטינים, בסמינר חקלאי, במסגרת מיזם הפועל בארץ בשנים האחרונות בשם "שימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגים בחקלאות". המשתתפים למדו מפי "האבא של התנשמות", שאול אביאל משדה אליהו, ומפי ד"ר יוסי לשם, הצפר הראשי של החברה להגנת הטבע, כיצד ניתן להיעזר בבעלי הכנף הטורפים, על מנת שיסייעו להם במלחמתם במזיקים, כאשר מסתבר שכל זוג תנשמות לצורך העניין, אוכל בין 2,000 ל-5,000 עכברים בשנה (!). התנשמות והבזים זוכים בתיבות קינון, שבהן הם קובעים את משכנם, ובתמורה הם מסייעים בהדברה הביולוגית המבורכת. במסגרת המיזם, שבו שותפים כבר למעלה מ-300 חקלאים, הועמדו בשדות החקלאיים ברחבי הארץ 1,800 תיבות קינון. ראוי לציין, כי מלבד חקלאי ישראל וחקלאי הרשות הפלסטינית, משתתפים במיזם - אשר מופק בשיתוף פעולה של אוניברסיטת תל אביב, של מרכז פרס לשלום ושל השוק האירופי - גם 60 חקלאים ירדנים. סטודנטים הפוכים. צילום יחצ סטודנטים הפוכים מכללת אורנים ניסוי מעניין נערך בקמפוס של מכללת אורנים לפני מספר שבועות. התאחדות הסטודנטים של המכללה האקדמית לחינוך החליטה כצעד מחאה חברתי, לקיים יום הפוך, שבמהלכו הצטרפו הסטודנטים לעובדות הניקיון ועבדו לצדן. הסטודנטים והסטודנטיות, שנרתמו במלוא המרץ לעבודתם החדשה, נחרדו ואף הביעו מחאה כשפגשו מדי פעם בסטודנטים, עמיתיהם לקמפוס, שלכלכו, לא התחשבו ולא התייחסו לעובדי הניקיון החדשים, אף שחלקם היו חבריהם לספסל הלימודים. בעקבות המפגש עם העולם שמעבר, מדווחות עובדות הניקיון, שחזרו ותפסו את מקום עבודתן מחדש, על שינוי משמעותי ביחס של הסטודנטים הצעירים כלפיהן. "בזכות הניסיון החד-יומי הזה נוצרה היכרות בין הסטודנטים למנקות, וכעת רואים יחס אחר, חיוכים וברכות בין הסטודנטים לבין צוות הניקיון, וזה מחמם את הלב", מסרו מקורות יודעי דבר. על הדשא מרים להנחתה מחאת סטודנטים נגד העסקת עובדי הניקיון באמצעות חברות קבלן. מחכים לעדכונים.    חתונה  מאוחרת דוחה ישיבות יבל ברקאי מועצה אזורית אשכול חיים ילין, 52, קיבוץ בארי, ראש המועצה האזורית אשכול, נעדר לאחרונה ממספר ישיבות חשובות במועצה. כאשר החלו חבריו לדאוג, גילו כי סיבת ההיעדרות הייתה נסיעה דחופה לבואנוס איירס, לאמו פרלה, בת ה-73, לרגל - שימו לב - נישואיה לבחיר לבה, חורחה בן ה 83! על הדשא זכה לראיין את הבן המאושר. "כיף לראות אנשים שמחים", מספר ילין. "אימא שלי, שעובדת עד היום במפעל זהב ופלטינה, פגשה לפני שנתיים בטיול בקובה את חורחה שעד היום עוסק בראיית חשבון. תחילה הם התחתנו אצל שופט במשרד הפנים, ויומיים מאוחר יותר התחתנו באולם אירועים, שבו הוגש אוכל כשר לכל 100 המוזמנים, לא כולל את הבת שלי, גיל, שהגיעה בהפתעה מטיול בפרו וגרמה לסבתא שלה כמעט להתעלף". על הדשא שמח לגלות, כי בני הזוג הצעירים יודעים לעשות חיים, ושבו בימים אלה מירח הדבש שערכו באורוגוואי.