|
|
 סיפורצ'יק: 50 שנה למשפט אייכמן
פסח זסקין
חשיפה: במה תלתה ממשלת ארגנטינה את סירובה להתיר לחברת עין השופט לטוס במטוס המשלחת הישראלית לטיפול רפואי בארץ?
בימים אלה חוגגת ארגנטינה ברוב פאר והדר 200 שנה למהפכת מאי, שהתרחשה ב-25 במאי 1810, והביאה לשחרורה מהשלטון הספרדי. גם לפני חמישים שנה, במאי 1960, חגגה ארגנטינה את האירוע והזמינה משלחות מכל העולם להשתתף בחגיגות. כך נחת לראשונה בהיסטוריה בשדה התעופה של בואנוס איירס מטוס אל על, ובו שר החוץ של ישראל, אבא אבן, שנודע כנואם מבריק וכידען שפות שהצליח להקסים את אנשי המקום, כאשר דיבר בספרדית "טובה מזו של סרוונטס".
כמה ימים קודם לכן התרחשה החטיפה הסנסציונית של אדולף אייכמן, עובד התעשייה הצנוע, מכונאי וחשמלאי בבית חרושת "מרסדס בנץ", שגר בדירה עלובה ברחוב גריבלדי, בשכונת סאן פרננדו, 20 קילומטר ממרכז בואנוס איירס.
בשנת 1960 התנהלה ארגנטינה תחת שלטון דמוקרטי של הנשיא ארטורו פרונדיסי, שהיה ידוע באהדתו לאוכלוסייה היהודית בארצו. אולם באופן פרדוקסלי איפשר המשטר הנאור לצמיחתה של אווירה אנטישמית חמורה ביותר, וארגונים אנטישמיים רבים פעלו באופן חופשי תוך ניצול חופש הביטוי במדינה, בניגוד לאיסור פעילותם בעבר על ידי המשטרים הלא דמוקרטיים.
כל זה ידוע לכול. מה שלא ידוע הוא חלקנו - כלומר חלקו של הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר-מפ"ם - בנושא חטיפת אדולף אייכמן. רכז המשלחת היה ישעיהו-שייקה ויינר, חבר עין השופט. אשתו חנה סבלה מאוד מליקוי בגבה, והיה הכרח להעבירה באופן דחוף לניתוח בארץ. לא היה מתאים יותר מלארגן לה טיסה ישירה ונוחה במטוס אל על, שהביא את המשלחת הרשמית לשדה התעופה של בואנוס איירס. לשם כך נדרשו אישור מטעם השגרירות הישראלית והסכמה של המוסדות המקומיים.
בינתיים, התרחשה החטיפה שזעזעה את העולם. שלטונות ארגנטינה הגיבו בהשתוממות עצומה ובכעס קיצוני שהביא לסילוקו של השגריר הישראלי, אריה לבבי, ולהחזרתו של השגריר הארגנטיני מישראל. החטיפה היוותה פגיעה חמורה בריבונות המדינה, שתושביה ידועים ברגשות הלאומיים העמוקים המפעמים בלבם.
מיד אחרי החטיפה יצאה ממשלת ארגנטינה בהצהרה חמורה נגד ישראל, ובין היתר, נאמר: "הנציגים הישראלים בבואנוס איירס ניסו לרמות את השלטונות על ידי פנייה הומנית, כביכול, להטיס במטוס אל על אישה חולה הזקוקה לטיפול דחוף בישראל, כאשר הכוונה האמיתית הייתה להטיס את החטוף הטרי, ריקארדו קלמנט, אדולף אייכמן".
ומה באשר לחנה ויינר? השלטונות המקומיים סירבו לבקשת המשפחה, עוד בטרם נודע להם על החטיפה, וחנה נאלצה לטוס במטוס רגיל.
|
|
 |
| מנקים את עין עייש |
מי אוהב אותה יותר מהם סובב כנרת
מאות תלמידי כיתות ד' ובני משפחותיהם משישה-עשר בתי ספר יסודיים, המשתייכים למועצות האזוריות הקרובות לכנרת, התכנסו בבית יגאל אלון, בקיבוץ גינוסר, לאירוע מסכם של המיזם "הולכים על נקי - זאת הכנרת שלנו". במהלך המיזם, שהחל בספטמבר 2009 והסתיים בימים אלה ממש, אספו ילדי הגליל מאות שקי אשפה בחופי הכנרת, פינו צמחיית פרא וסיקלו אבנים. באירוע המסכם זכו נאמני הכנרת להציג את המיזמים שבהם לקחו חלק בפני הציבור שהתגודד בחדרי המוזיאון השונים, לפגוש ביובל לופן, חבר גינוסר שמצא בצעירותו, עם אחיו, משה, את הסירה העתיקה המוצגת לראווה במוזיאון, לצפות במצגת תמונות נוף כנרת מדהימות של צלם הטבע והסביבה, איל ברטוב, ולסיום נהנו ממופע קרקס היתולי. נראה כי מאות התלמידים הגליליים - שעסקו במהלך השנה בבירור הקשר האישי שלהם עם הכנרת ובחיזוק תפיסת האחריות האישית בשמירה על כנרת נקייה - היו זקוקים יותר מכול לטבילה טובה במי הכנרת, אולי זה היה עוזר למארגנים לשמור טוב יותר על השקט במהלך הנאומים במליאה.
|
|
 |
| תנשמות חוצות גבולות. צילום דוד עינב |
תנשמות חוצות גבולותשדה אליהו
בשדה אליהו התארחו השבוע 30 חקלאים מהמגזר הערבי ועשרה חקלאים פלסטינים, בסמינר חקלאי, במסגרת מיזם הפועל בארץ בשנים האחרונות בשם "שימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגים בחקלאות".
המשתתפים למדו מפי "האבא של התנשמות", שאול אביאל משדה אליהו, ומפי ד"ר יוסי לשם, הצפר הראשי של החברה להגנת הטבע, כיצד ניתן להיעזר בבעלי הכנף הטורפים, על מנת שיסייעו להם במלחמתם במזיקים, כאשר מסתבר שכל זוג תנשמות לצורך העניין, אוכל בין 2,000 ל-5,000 עכברים בשנה (!). התנשמות והבזים זוכים בתיבות קינון, שבהן הם קובעים את משכנם, ובתמורה הם מסייעים בהדברה הביולוגית המבורכת.
במסגרת המיזם, שבו שותפים כבר למעלה מ-300 חקלאים, הועמדו בשדות החקלאיים ברחבי הארץ 1,800 תיבות קינון. ראוי לציין, כי מלבד חקלאי ישראל וחקלאי הרשות הפלסטינית, משתתפים במיזם - אשר מופק בשיתוף פעולה של אוניברסיטת תל אביב, של מרכז פרס לשלום ושל השוק האירופי - גם 60 חקלאים ירדנים.
|
|
 |
| סטודנטים הפוכים. צילום יחצ |
סטודנטים הפוכים מכללת אורנים
ניסוי מעניין נערך בקמפוס של מכללת אורנים לפני מספר שבועות. התאחדות הסטודנטים של המכללה האקדמית לחינוך החליטה כצעד מחאה חברתי, לקיים יום הפוך, שבמהלכו הצטרפו הסטודנטים לעובדות הניקיון ועבדו לצדן. הסטודנטים והסטודנטיות, שנרתמו במלוא המרץ לעבודתם החדשה, נחרדו ואף הביעו מחאה כשפגשו מדי פעם בסטודנטים, עמיתיהם לקמפוס, שלכלכו, לא התחשבו ולא התייחסו לעובדי הניקיון החדשים, אף שחלקם היו חבריהם לספסל הלימודים. בעקבות המפגש עם העולם שמעבר, מדווחות עובדות הניקיון, שחזרו ותפסו את מקום עבודתן מחדש, על שינוי משמעותי ביחס של הסטודנטים הצעירים כלפיהן. "בזכות הניסיון החד-יומי הזה נוצרה היכרות בין הסטודנטים למנקות, וכעת רואים יחס אחר, חיוכים וברכות בין הסטודנטים לבין צוות הניקיון, וזה מחמם את הלב", מסרו מקורות יודעי דבר. על הדשא מרים להנחתה מחאת סטודנטים נגד העסקת עובדי הניקיון באמצעות חברות קבלן. מחכים לעדכונים. |
|
חתונה מאוחרת דוחה ישיבות יבל ברקאי
מועצה אזורית אשכול
חיים ילין, 52, קיבוץ בארי, ראש המועצה האזורית אשכול, נעדר לאחרונה ממספר ישיבות חשובות במועצה. כאשר החלו חבריו לדאוג, גילו כי סיבת ההיעדרות הייתה נסיעה דחופה לבואנוס איירס, לאמו פרלה, בת ה-73, לרגל - שימו לב - נישואיה לבחיר לבה, חורחה בן ה 83! על הדשא זכה לראיין את הבן המאושר.
"כיף לראות אנשים שמחים", מספר ילין. "אימא שלי, שעובדת עד היום במפעל זהב ופלטינה, פגשה לפני שנתיים בטיול בקובה את חורחה שעד היום עוסק בראיית חשבון. תחילה הם התחתנו אצל שופט במשרד הפנים, ויומיים מאוחר יותר התחתנו באולם אירועים, שבו הוגש אוכל כשר לכל 100 המוזמנים, לא כולל את הבת שלי, גיל, שהגיעה בהפתעה מטיול בפרו וגרמה לסבתא שלה כמעט להתעלף". על הדשא שמח לגלות, כי בני הזוג הצעירים יודעים לעשות חיים, ושבו בימים אלה מירח הדבש שערכו באורוגוואי. |
|
|
רשומות