על הדשא - 27 ליוני 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

27/6/2013

צילום חיים חכים

בזים לחום

  
בקיבוץ רמת השופט התרגלו לארח מדי קיץ את הבזים האדומים, המקננים להנאתם על גגות בתי החברים. ערבות הדדית.

  
Home sweet home
מחלקת מתנדבים התנועה הקיבוצית

  

ביקור מתנדבים בארץ

לפני כשבועיים נחתו בארץ 16 תיירים משמונה מדינות שונות, גילאי 20+ ועד 70, ולהם מכנה משותף אחד - כולם התנדבו בשלב כלשהו בחייהם באחד מקיבוצי הארץ. הקבוצה המיוחדת הגיעה בעקבות יוזמה של מחלקת המתנדבים בתנועה הקיבוצית, שהציעה למתנדבים לשעבר להגיע לביקור "מולדת" משותף. איה שגיא, מנהלת התוכנית למתנדבי חו"ל בקיבוצים, מספרת: "היוזמה הראשונית הייתה לפני שנתיים, כשהזמנו מתנדבים לבקר בארץ לרגל חגיגות 100 שנות קיבוץ. בטיול השנה ארגנו למתנדבים הוותיקים מגוון פעילויות - סמינרים בגבעת חביבה על מצב הקיבוצים היום, סיור על קו התפר, ביקורים בחצר כנרת ובמוזיאון ביפעת, וכמובן רפטינג בירדן, טיול טרקטורונים, בילוי בסחנה, טיול ברמת הגולן וגם בערים הגדולות. אני מאד מאמינה בכוח שיש לקהילת המתנדבים. עד היום התנדבו בקיבוצי הארץ 400,000 איש ואישה, ובעיניי הם השגרירים הכי טובים, והקשר איתם חשוב לנו". מסתבר, שגם למתנדבים הקשר הזה חשוב. "גילינו שהמשתתפים מאוד התגעגעו, מאוד התרגשו לראות איך המדינה התפתחה, והכי מעניין היה המשפט שחזר על עצמו שוב ושוב: 'אנחנו מרגישים פה בבית'".

  
שלום עולה
מצר / אום אל-קטף

  

ממפגש לשלום באום אל קטף. צילום מחמד מחסן ותד

ביום ראשון, השבוע, התכנסו ב-11 נקודות ברחבי המדינה שוחרי שלום משני העמים, שהחליטו לעשות מעשה, בעקבות הצעתו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בעת ביקורו האחרון בארץ, שלא לחכות לפוליטיקאים ולהתחיל תהליכי שלום בדרג האזרחי. המפגשים השבוע היו נקודת פתיחה לתהליך עתידי, שאת האחריות עליו לקחו 20 ארגוני השלום הפועלים בישראל, שעשו יד אחת כדי לקדם את היוזמה. דורון ליבר, ממצר, פעיל שלום ופעיל חברתי, "עייף אך אופטימי", שארגן את המפגש באזורו, מספר: "מטרת המפגשים להתחיל להניע תהליך עממי של שיח לשלום. המפגש באזור שלנו נערך במועדון הנוער בכפר אום אל-קטף, הגיעו משתתפים מכל האזור ואפילו מעפולה, מטבעון, מבנימינה וזיכרון יעקב, בסך הכול כ-70 איש ואישה".
את המפגש פתחו פרופסור דן יעקובסון, מומחה להתנהגות ארגונית, ופרופסור מוסטפא כבהא, ראש הקתדרה ללימודי יהדות ופילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה. המשיכה בו חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ, שפתחה את הדיון המרכזי בערב "שלום עם הערבים מחייב שוויון לערבים בישראל".
כל כך הרבה שנים כפעיל שלום, ואתה עדיין אופטימי?
"מתוך 70 האנשים שהגיעו לא הכרתי עשרות, המון פנים חדשות, בי זה הפיח תקווה, לגלות שיש דור חדש של פעילי שלום".

  
הך בתוף
עמיר / שדה נחמיה

  

טברנה בקיבוץ עמיר הך בתוף

לירון לנצ'ינסקי ומעוז צעירי, משדה נחמיה, הם סטודנטים לחינוך ולפילוסופיה במכללת תל חי. לפני כחצי שנה החליטו לעשות מעשה לטובת חיי התרבות והפנאי של צעירי האזור. "בימי שישי אנחנו אוהבים לשבת יחד, כמה חבר'ה, לשתות משהו, לשמוע מוזיקה ים-תיכונית, לנגן קצת. ראינו שאף פאב לא פותח בימי שישי, וחשבנו לנסות ולשלב עוד חבר'ה בחגיגות הפרטיות שלנו". הם יצרו קשר עם הפאב המקומי בקיבוץ עמיר, מנהל הפאב התלהב, ויחד התחילו לארגן, פעם בשבועיים-שלושה, בימי שישי אחר הצהריים, חפלות ים-תיכוניות, מה שקרוי בשפת החבר'ה "טבֶרנה". השמועה עברה מפה לאוזן, התחילו להגיע יותר ויותר אנשים, כשלכל אירוע מגיעים יותר ממאה אנשים. "אנחנו משמיעים מוזיקה ים-תיכונית קלאסית - דקלון, אריס סאן וג'קי מקייטן ועד טיפקס, אייל גולן והפרויקט של רביבו. חלק מהאורחים מביאים איתם כלים ומצטרפים בנגינה, וכמובן, יש מאכלים מתוצרת מקומית שתואמים את האווירה". הטברנה הקרובה תתקיים ב-14.7. לפרטים: לירון 0502552112 מעוז 0546950094.
  

על הדשא - 2 לאוגוסט 2012

2.8.2012    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס צילום: אלון האס הומור אוסטרלי בגן גורו, שבניר דוד, לומדים להיאבק בחום בדרכים יצירתיות. החיות נהנות ממתזי מים קרירים, משיפודי פירות להאכלה על ידי המבקרים; שעות פעילות שנמשכות אל תוך הערב, אבל העיקר, מדריכי הפארק האוסטרלי - שלמדו, אולי מהמקפצים האוסטרלים, איך למשוך את תשומת הלב למרות החום הגדול - מפגינים חוש הומור. צילום: עדי ארד מגלגלת מצחוק כפר סאלד בשבוע שעבר התגלגלו מצחוק עובדי אינטל ואנשי הנהלת החברה בירושלים, עם הצוות הרפואי של הדסה עין כרם, במסיבת הסיום של מיזם משותף בין אינטל לבית החולים. האחראית לכאב הבטן ההיתולי הייתה לא אחרת מאשר הסטנדאפיסטית שרה שמיר, 59, מכפר סאלד, מספרת סיפורים וקומיקאית, אשר ב-20 השנים האחרונות מתפרנסת ממופעי סטנדאפ בכל הארץ. היא אם לחמישה, סבתא לשבעה, ואל המופעים שלה היא מביאה הרבה רגעי חסד קומיים מחיי משפחתה. "אני עוסקת בלבדר אנשים מאז שעמדתי על דעתי. עוד בילדותי, בפרבר בפתח תקווה, אספתי את ילדי השכונה ובידרתי אותם, חיקיתי את השכנות שדיברו בשפות שונות ונהניתי מקהל אוהדים צעירים. אימא שלי תמיד אמרה לי שפיית השיניים השאירה לי מתחת לכרית, במקום השן ששמתי, את מתנת ההומור; אגב, מתנה שיצרה לא מעט בעיות בבית הספר, מה שגרם לכך שביליתי הרבה מחוץ לכיתה, אבל ברבות הימים למדתי ליהנות ממנה ואפילו להתפרנס מכך". בהכשרתה היא בוגרת תואר ראשון באמנות פלסטית, בוגרת החוג לתיאטרון במכללת אורנים והכשרה באמנות הסיפור בבית אריאלה בתל אביב. התגלגלה טוב. דב אביטל שיתוף פעולה כפרי מצר דב אביטל, 58, ממצר, מזכיר קיבוץ הזורע, מומחה בפיתוח כלכלי ובפיתוח אזורי משולב, חזר השבוע מביקור מקצועי בגואטמאלה, לשם נשלח מטעם המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ, למתן ייעוץ למשרד החקלאות המקומי בנושא של גיבוש תוכנית לפיתוח משולב במרחב הכפרי. "פיתוח משולב מדבר על כך, שכאשר מסתכלים על מרחב כפרי, חייבים לקחת בחשבון את המגזר הכפרי על כל חלקיו, ומשלבים את כל הפעילויות - חקלאות, תעשייה ושירותים - ואת כל המגזרים של האוכלוסייה, על מנת להעלות את רמת החיים של המתגוררים במרחב הכפרי". במשך שבועיים יעץ אביטל לבכירי משרד החקלאות הגואטמלי, מדינה שבה כ-45% מהתושבים סובלים מתת-תזונה, למרות שמדובר בארץ פורייה ושופעת מים. אביטל מקדם את הנושא גם בתנועה הקיבוצית, ופועל למען שיתופי פעולה בין-מגזריים במרחבים הכפריים בישראל וגם במרחב האישי שלו - מועצה אזורית מנשה, שם הוא גם מתמודד לראשות המועצה. "פיתוח משולב במרחב הכפרי חיוני גם בישראל, על מנת שהמרחב הכפרי יצליח לספק איכות חיים גבוהה לתושביו, ויוכל להתחרות בכבוד מול חלופות בעיר הגדולה." כי מן הכפר תצא תורה. משתקמים ביער הרדוף לפני 11 שנה הוקם בקיבוץ הרדוף מרכז שיקומי לנפגעי נפש צעירים, המצויים במהלך משבר נפשי או אחריו. המרכז העונה לשם "חירם" פועל כעמותה, כאשר בימים אלה מקימים האחראים על המרכז, מיזם עסקי-חברתי, המיועד לתת מענה לקהילת המשתקמים, בשילוב עם אנשים נורמטיביים שיביאו לידי ביטוי את הרוח היזמית-עסקית שלהם במסגרת המיזם. רון ליברמן, מהרדוף, מנהל "חירם", מספר כי המיזם, העונה לשם "יער המלאכות", יהווה מרכז מבקרים בעל מגוון פעילויות גדול, אשר יוקם ביער ליד הרדוף, ויהיה מושתת על העסקתם של משתקמים ואחרים זה לצד זה. מגוון הפעילויות שבמיזם ייתן מענה לאפשרויות התפתחות שונות עבור המשתקמים, כמו גם לחוויה מגוונת, מגרה וממלאת של קהל המבקרים, אשר תאפשר לייצר בסיס כלכלי מוצק למיזם כולו."מטרת המיזם היא ליצור מסלול שיקומי מלא עבור פגועי נפש, הכולל התפתחות - מרכישת הרגלי עבודה, דרך הכשרה מקצועית ועד לעצמאות כלכלית - ומיועד לקהילת "חירם" כמו לקהלים מאותגרים נוספים מהאזור, לרבות אוכלוסייה ערבית". ליברמן ושותפיו מחפשים מתנדבים המעוניינים לתת יד למיזם: "אנשים בעלי רוח יזמית ומודעות חברתית מפותחת, המעוניינים לתרום למיזם מזמנם ומיכולותיהם העמלניות, העסקיות והיזמיות בתחומים הבאים: בעלי מלאכה לסיוע בסדנאות מלאכה, כגון: קרמיקה, נרות, צורפות, טבחות, קליעת סלים, תפירה, שיווק ופרסום; ניהול אתר אינטרנט פעיל למכירות; ניהול גלריה למכירת מוצרים; עיצוב מוצרים; ייצור מזון ועוד. למתנדבים תוענק השתתפות בהוצאות נסיעה וארוחת צהריים במקום". המעוניינים מוזמנים ליצור קשר עם רון ליברמן, בטלפון:04-9059215 או בדוא"לhiram@harduf.org.il  צילום: מינה זיו כוכבי אמת רוקנ'רול צעיר בגליל להקת "מלכי הכיתה", מקיבוץ סאסא, תופיע ביום שישי הקרוב עם חומר מקורי בפאב של קיבוץ עמיר. אליה יצטרפו להקות צעירות שיעשו את כל הדרך מהכרך הגדול - מרסדס בנד, בותימזוג,Phototaxis, שני פלג, לואיזה וניסמן טריו - שיתהדרו בשירתו של הזמר איתי פרל, גם הוא בעל שורשים גליליים. מתחילים ב-16:00 אל תוך הלילה. המטרה - קידום מוזיקאים צעירים. http://misterticket.co.il/he/show/Galileo להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - חג החירות 29 למרץ 2012

29.3.2012 ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

שער לשלום ביום שישי האחרון הגיעו לקיבוץ מצר קבוצת הכדורגל של ילדי כיתות ה'-ו' מברעם-סאסא וקבוצת הכדורגל של ילדי ה'-ו' מיריחו. ילדי מצר, ברעם, סאסא ויריחו שיתפו פעולה באימון משותף בהנחיית המאמנים היהודים והערבים; כל זאת במסגרת המיזם "הכר את השכן" מטעם מפעלות חינוך וחברה של הפועל תל אביב. בתקווה שכולם הרגישו במגרש הביתי.

חיילים בליל הסדר. צילום מתוך האתר של האגודה למען החייל אחווה לבודדים מעגן/האגודה למען החייל בעשר השנים האחרונות נהנים חיילים בודדים בצה"ל ממחווה חגיגית במיוחד לכבוד ליל הסדר: חניתא אטיאס-קידר, ממעגן, תבלה גם השנה את ליל הסדר עם כ-400 חיילים בודדים, בבית החייל בגבעת אולגה. קידר, מוותיקות קיבוץ מעגן, זכתה לכינוי "האימא של החיילים", כשאחת ממשימותיה בשנים האחרונות היא לתת לאותם חיילים ש"יצאו את יציאת מצרים" האישית שלהם ועלו לבד לישראל, ליהנות מחג פסח ידידותי במיוחד ומלא אחווה. קידר עובדת בהתנדבות כראש דסק אירופה באגודה למען החייל, ועוסקת בגיוס כספים בקרב יהודי צרפת ובראשם ארגון, A.B.S.I. FRANCE בראשות ד"ר ג'יל טייב. על הצלחותיה בגיוס התורמים היא זוכה להערכה רבה, וקירות ביתה מלאים בתעודות הוקרה של מפקדים ושל שרי ביטחון לדורותיהם. את ליל הסדר ההמוני ינהל כמדי שנה רב צבאי, ותיקח בו חלק ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, וקצינים בכירים נוספים. אגב, את הגפילטע-פיש מעדיפה אטיאס-קידר בנוסח המרוקאי, אבל, היא מעידה: "העיקר זה להיות עם החיילים הבודדים ולתת להם הרגשה של משפחה ובית". לאירוח חיילים בודדים בליל הסדר ניתן להתקשר לאגודה למען החייל,037375200.

צילום נועה בן צבי ששת המופלאים מהחווה הסינית גונן/חמדיה/עמיעד באיחור של כמעט 40 שנה חילק צה"ל תעודות הערכה לשישה אנשי חטיבת השריון 217, שהשתתפו בקרב בחווה הסינית, במלחמת יום הכיפורים, על כך שסיכנו את חייהם ונכנסו לשטח מוכה אש לחלץ פצועים מכוחות הצנחנים. גם גורי ששון השתתף באירוע שהתקיים בבאר שבע בפיקוד דרום. ששון, סא"ל במיל', היום אב וסב, מכנה אותם "ששת המופלאים". הוא חש כי הוא חב להם את חייו, שכן לולא עיקשותם ואומץ ליבם, כמעט כנגד כל הסיכויים, הוא לא היה היום איתנו. החבורה - בתוכם עוזי בן-צבי מקיבוץ עמיעד, שאול לוי מקיבוץ גונן, איתמר ברי"ל ומנחם רביד מקיבוץ חמדיה וחברם ידידיה פינסקי, בהנחייתו של מפקדם סגן יקי חץ - נכנסה שלוש פעמים עד שהצליחה לחלץ את ששון. "...לאחר שנדמה היה כי כל הפצועים חולצו... תחת חיפוי ארטילרי, יצא כוח החילוץ לשטח מוכה האש, כדי למצוא את הפצוע ולחלצו. בתחילה לא אותר הלוחם הפצוע, אולם הכוח, תוך גילוי דבקות ראויה לציון במשימה, חזר על ניסיונות החילוץ עד אשר נמצא הפצוע. הפצוע, שמצבו הוגדר קשה, הועלה על הנגמ"ש ופונה לקבלת טיפול ובכך ניצלו חייו". (מתוך תעודת ההערכה שניתנה לכוח, חתומה על ידי מפקד פיקוד דרום, אלוף טל רוסו). האלוף רוסו, שחילק את תעודות ההוקרה, הזכיר בצער את הסבך הבירוקרטי שעיכב שנים רבות את רגע ההוקרה, וציין כי היה לו ברור מרגע שהגיע הסיפור לידיו, כי הצוות ראוי להוקרה על פועלו. ומה אומרים המופלאים? "העיקר שגנבנו למלאך המוות חייל אחד". כתבה בנושא תשודר ביום שישי הקרוב בשעה 20:00 ערוץ 1.

צילום: אייל הצפון הרפתנים מו... חים ועידת הגליל / עמיר / עין המפרץ בוועידת הגליל השישית, שהתקיימה לפני שבוע בנהריה, התמודד שר התמ"ת, שלום שמחון, עם אנשי גליל מאוכזבים במיוחד. קבוצת רפתנים גליליים, בתוכם רפתני קיבוץ עמיר, עין המפרץ ומושב בית הלל, המתינו לשר שיעלה לשאת את דבריו. או אז קמו ממקומם, וכשהם עוטים את חולצות המאבק "העם החליט חלב ישראלי", הניפו שלטים וקראו כנגד המהלכים שמוביל השר, באופן שיוביל, לדבריהם, לסגור 400 רפתות בפריפריה. כזכור, השר שמחון יזם את הקמת ועדת קדמי, בעקבות המחאה בקיץ, במטרה לבחון דרכים להוזלת מוצרי החלב בשוק. הוועדה המליצה להוריד את המחיר שמשולם לרפתנים על כל ליטר חלב ולפתוח את המשק הישראלי לייבוא של מוצרי חלב מחו''ל. רוני ליטבק, מנהל הרפת בקיבוץ עמיר, שהשתתף במחאה אמר: "לא ייתכן, ששר הפועל כל העת לסגירת מאות רפתות בגליל ובנגב, באמצעות ועדת קדמי, ישתתף בוועידה כזו הבאה לקדם את הגליל ואת הנגב. למרות שכבר ידוע לממשלה ולציבור, כי האשמות בעליית מחירי מוצרי החלב הן המחלבות הגדולות ורשתות השיווק, המרוויחות בפערי התיווך, ולמרות שהמחיר לליטר חלב לרפתנים לא השתנה כבר שנים, ממשיך השר שמחון לפעול לסגירת רפתות ולחיסול ענף הרפת בפריפריה. אני מזכיר לכולם, כי רפתות אינן קיימות במרכז הארץ, ולמרות הצהרותיו של שר התמ"ת, עיקר פרנסתנו אינו בתעשיות גדולות אלא בחקלאות". הרפתנים הוצאו על ידי הסדרנים מחוץ לאולם, אך הבטיחו להמשיך במאבקם הצודק.

צילום ענבל ברוורמן

על הדשא - 11 לאוגוסט 2011

11.8.2011 Share| daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

צילום: דוד עינב כחלק מההכנות בתל יוסף לקראת ציון שנת ה-90 לעלייתם לקרקע, החליטו בקיבוץ להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את פסלי הגן היפהפיים מעשה ידיו של הפסל דוד פאולס, שהוצבו לפני כמעט 70 שנה בלב המשק. את עבודת הליטוש והשחזור הפקידו בידיו של הפסל ידידיה מור, ששחזר בעבר פסל אחר של פאולס - הפסל דוד בקיבוץ רמת דוד. השחזור ארך כחודש ימים כשרבים מוותיקי הקיבוץ ראו לנכון להודות באופן אישי לפסל על כך כי שחזר לא רק את פסליו של פאולס כי אם גם קורטוב מילדותם שלהם.

צילום יגאל לוי דייג אוהב דגים עין גב את מנחם לב מקיבוץ עין גב מכנים "הדייג המיתולוגי של הכינרת". לב, במקצוע כבר 32 שנה, מנהל את ענף הדייג של הקיבוץ, עובד כמדריך דייג בינלאומי ואף נסע להדריך בקניה, פקיסטן ולאוס. "אני מגדיר את עצמי צייד בנשמה, אבל דווקא מאמין שאנשי הים הם רומנטיקניים ולא טיפוסים קשוחים כמו שנהוג לחשוב", אומר לב בחיוך. את דג הקרפיון שבתמונה ששוקל 24 ק"ג (ונחשב לממוצע), תפס לב ביום שיגרתי עם חמישה אנשי הצוות שלו על סירת הדייג הגדולה "גיל". "הסירה הזאת כבר בת 52 ועברה לא מעט בחיים - השתתפה בקרבות עם הסורים, בחיפוש מטוסים שנפלו ובחילוצם מהכינרת. "לפי הקילומטראז' של הסירה אפשר להגיד שלה אני נשוי ואילו אשתי האמיתית היא הפילגש", צוחק מנחם. ללב ארבעה ילדים. "שניים מהם שייטי קיאק מקצועיים", הוא מתגאה ומוסיף: "אמרו על המשפחה שלי שרק בטעות נולדנו בלי זימים". לאחרונה התחיל לערוך חוויית דייג "דייגים ליום אחד", במהלך אותו יום מצטרפת לסירה שלו קבוצה שעובדת וחשה את עולם הדייג. את הדגים שהוא דג, שנחשבים איכותיים וטבעיים, לב מוכר למשווקים מובחרים ברחבי הארץ, אבל נהנה גם לבשל אותם בעצמו. "הטיפ שלי לבישול דגים הוא לתבל כמה שפחות, ולעולם לא להוסיף לימון לפני הבישול" הוא מסכם. פורסם במגזין של מעריב/ יגאל לוי

חוזרים למדורת השבט מצר זו שנה שנייה שבקיבוץ מצר חוגגים את יום הילד, מתוך יוזמה מקומית ומעורבות קהילתית גבוהה, שהחלה על ידי קבוצת הורים צעירים שהתגעגעו לימי הילד של ילדותם והחליטו להפיק את יום הילד בקיבוץ תוך דגש על חוויות של פעם והימנעות מהפעלות מסחריות ומיובאות מבחוץ. האירועים נפתחו בארוחת ערב שבת חגיגית בחדר האוכל, אשר בחודשים האחרונים יודע עדנה בזכות פתיחתן מחדש של ארוחות ליל שבת וארוחות בקר שבת. הארוחה שהתקיימה בשני מחזורים בשל הביקוש הרב, הסתיימה כשהקהל הוזמן למופע מקומי "סיפורים כשהייתי קטן ועגול", אותו כתבו יוצרים מקומיים ובו שירי ילדים אותם גם הלחינו וביצעו בפני הקהל האוהד. את השבת פתחו בבריכה בשלל פעילויות שכללו משימות אתגריות, פינות יצירה ומשחקי דעת, הכל על טהרת הפעלה מקומית.

בקיבוץ מצר חלו בשנים האחרונות תמורות רבות בתחום התרבות, הקיבוץ בחר להשקיע בציוד תאורה ובמה, חדר האוכל, המסובסד על ידי הקהילה ומופעל על ידי מפעיל מכפר מיסר השכן, תופס תאוצה בשנה האחרונה ופותח שעריו פעמיים בחודש לארוחות ערב ובקר שבת, שאליהן מגיעים יותר ויותר חברים המעידים על כך כי תחושת הביחד המתחדשת היא המביאה אותם לשערי ההיכל הגסטרונומי. אגב - היין והאווירה על חשבון הבית. מחיר - 25 ₪ לסועד בוגר. השבט אמר את דברו.

פרלמנט הגליל כפר הנשיא/ ישובי דרום הגליל העליון לפני כשנה נקלטו אורי גנני, 67, ואשתו בהרחבה של קיבוץ כפר הנשיא. עם המעבר לגליל יצא גנני לגמלאות והחל לחפש ערוצי התחברות לפעילות תרבותית-חברתית מקומית. באחד הימים נחשף ל"פרלמנט העמק" המתקיים בקיבוץ יפעת והחליט כי גם לישובי דרום הגליל העליון, מגיע פרלמנט משל עצמם. הוא יצר קשר עם אילן כץ, מושבניק ומוזיקאי מקומי ויחדיו יזמו פתיחתו של "הפרלמנט הגלילי". הפרלמנט נפגש אחת לחודשיים ב"גבעת אורן", בסמוך לקיבוץ מחניים ואליו מגיעים אוהבי שירה מכל האזור, אשר שרים, מתכבדים בתקרובת קלה ויין תוצרת יקב מייסטר שבעליו, תושבי ראש פינה, הם המארחים, ואף מתבשמים מסיפורי הגליל וארץ ישראל הטובה. גנני, בעל עבר התיישבותי מכובד - הוריו ממקימי עין חרוד וכפר ויתקין, והוא עצמו תושב כפר תבור וירושלמי בעברו, מספר כי אחד העקרונות של הפרלמנט הינו שיתוף תושבי כל ישובי האזור - קיבוצים, מושבים, עיירות וכו' מתוך ראיה אזורית וללא הבחנה יישובית. הוא מקווה כי כאשר הרשויות באזור יבחינו בפריחה התרבותית המלבלבת הן יתנו ידם תוך איחוד כוחות אזורי למען כל תושבי האזור. ואנחנו מצביעים like לתפיסה הפוסט-שיתופית-אזורית המתחדשת.

צילום: לירון רוזנבלט כוכבי אמת חניכי השומר הצעיר העולמי שהגיעו מאירופה וצפון אמריקה לסמינר ציוני וחינוכי בארץ, הצטרפו ביום ראשון השבוע למאהל המחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב תוך תמיכה שומרית בערכי האחווה והסוציאליזם המתחדשים ברחבי ישראל.

על הדשא - 31 למרץ 2011

daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ.האס

תמונה ראשית. כנס מקהלות במועצה האזורית עמק הירדן, באולם המופעים של קיבוץ אפיקים, קבלו את פני האביב בקולות הזמיר של ילדי הגליל, זאת בכנס מקהלות אזורי בו זימר הדור הצעיר משך בקר שלם ואף ברוש לא התלונן שכואב לו כבר הראש. נפתחה קהילת ותיקי הקיבוצים באתר מוטקה העולם הווירטואלי החליט לאמץ את ותיקנו. השבוע נפתחה באתר האינטרנט "מוטקה"www.motke.co.il קהילה לוותיקי הקיבוצים. באתר - המוגדר כ"נקודת מפגש לצעירים ברוחם", נותן שירותים שונים לגיל הזהב הארץ ישראלי ולפרנסיו - החליטו כי נכון יהיה לפתוח קהילה ייחודית לוותיקי הקיבוצים. מטרת הקהילה היא לחבר בין ותיקי הקיבוצים הפזורים ברחבי הארץ, כאשר הנהלת האתר מזמינה את המעוניינים לשתף בתמונות ובסיפורים מרגשים מחייהם ומחוויותיהם בקיבוץ, לפרסם אירועים, להתעדכן, לערוך דיונים אקטואליים על החיים, לשאול שאלות, לתת ולקבל עצות ותמיכה ואפילו - לערוך היכרויות. שלושת מנהלי הקהילה הם אהרון מן, חבר קיבוץ דפנה, מנהל משאבי אנוש בקיבוץ, למד ניהול ועיצוב אתרי אינטרנט ומנהל את אתר האינטרנט של דפנה; מוטקה בן הלל, חבר קיבוץ נחשון, שבעשרים השנה האחרונות מנהל את מערך המחשוב והאינטרנט בקיבוץ; וברכה בלושטיין, חברת קיבוץ נירים, חברת צוות הנהלת הקהילה של הקיבוץ ורכזת מתנדבים בסניף האגודה למען החייל במועצה האזורית אשכול.

פרס לאימא. צוות הגדש וענפי העזר פרס לאימא (עובדת) אדמה מגן אורנה איינשטיין, 50, הגיעה כנחל"אית מהעיר חולון לקיבוץ מגן בסוף שנות ה-70. מיום שדרכה כף רגלה במשק, התחברה לעבודת הגד"ש, ומאז ועד היום היא עובדת את אדמת הנגב המקומית באהבה ובנאמנות. איינשטיין, מרכזת כיום את הגד"ש, אם לשלושה, הקפידה לחזור מהשדה מדי בוקר, להעיר את הילדים ולתת להם את ברכת הדרך לפני שחזרה לעבוד את אימא אדמה. היא מסבירה כי מדובר באורח חיים ייחודי, בהתמכרות למרחבים, בהנאה מהעשייה היומיומית. סוד עבודת הגד"ש במגן ובמרחבי החקלאות בנגב בכלל, שהעבודה מתבססת תמיד על צוותים גדולים, שבהם שותפים מקטון ועד גדול, כ-20 אנשי צוות בגיל 20 עד 75 לערך. בשבוע שעבר קיבלה איינשטיין, בתערוכת "אגרו משוב", את אות החקלאי המצטיין על 30 שנות הפעילות החקלאית שלה, שבהן הוכיחה את עצמם בהישגים מרשימים. איינשטין, נבוכה מעצם המעמד, מבקשת להדגיש כי מבחינתה היא מקבלת את הפרס הזה כנציגת כל עמיתיה, חקלאי הנגב. ומה אומרת המשפחה? הבעל, ימן, שעוסק אף הוא בחקלאות כמנהל תחום הירקות בחבל מעון, מפרגן. הבן הבכור, שהפך לאחרונה לסטודנט, עבד עד לא מזמן עם אימא בשדות; הבת, 22, היא חלק מצוות הגד"ש הנוכחי ועל הבן הצעיר, בן 12, אימא אומרת שנראה, כי הוא יעסוק בתוכנות לחקלאות. כל דור יאמר את דברו.

לי גפן בקשה אישית לעזרה שמי לי גפן, אני בת 32, נולדתי וגדלתי בקיבוץ הסוללים בעמק יזרעאל. אני עובדת סוציאלית במקצועי, מטפלת בבני נוער הנמצאים בסכנת נשירה לחיי רחוב. יש לי שלושה אחים בוגרים ממני, שני הורי נפטרו כשהייתי צעירה. עד לפני כשלושה שבועות חייתי עם בן זוגי דויד, ללא כל ידיעה על הגידול המקנן בגופי, הייתי מלאת תוכניות לעתידנו המשותף. בעקבות כאבים שחשתי בצוואר, עברתי בדיקת MRIוהתגלה אצלי גידול בחלק העליון של עמוד השדרה בצמוד לגזע המח. מדובר בגידול נדיר ואלים במיוחד, הממוקם ממש בתוך חוט השדרה. כל הרופאים עמם התייעצתי הסכימו, באופן חד משמעי, כי קיימת סכנה מיידית לחיי וכי עלי לעבור ניתוח דחוף במטרה לנסות ולעצור את התפשטות הגידול. אין לי מילים לתאר איך ברגע אחד השתנו חיי, כל סדרי העדיפויות והתקוות לעתיד, תחושת הביטחון "שהכל יהיה בסדר", הכל התערער. למרות הפחד הגדול והחרדה שאני חשה, אני מלאת תקווה ואמונה כי הניתוח יוכל לעזור לי להחלים. הניתוח שאני זקוקה לו, נחשב למורכב ביותר בעיקר כי המיקום של הגידול רגיש ומסובך ומעלה את הסיכון לסיבוכים חמורים. כל הרופאים עמם נפגשתי, הסבירו לי כי בניתוחים מסוג זה (אשר אינם נעשים הרבה בעולם) מאד חשוב להתייחס לניסיון ולאחוזי ההצלחה האישיים של הרופא המנתח. לאחר בירורים רבים כולל התייעצות עם הרב פירר, הצלחתי להגיע לפרופ' Brotchi ‏ מבלגיה, אשר נחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום זה. פרופ' Brotchi מבצע ניתוחים אלו רק במרפאתו בבריסל.בשל הדחיפות והסכנה לחיי, הניתוח נקבע לתאריך ה-5 באפריל - בבלגיה. עלותו של הניתוח היא כ-300 אלף ₪. לצערי, בנסיבות חיי כיום, אין באפשרותי לעמוד בהוצאה זו ולכן אני זקוקה לעזרתם. אני אסירת תודה על כל תרומה שתינתן ואם אין באפשרותכם לתרום תהיה זו עזרה משמעותית אם תוכלו להעביר מייל זה לכל מי שאתם חושבים שיוכל לתרום ולעזור. לצורך איסוף התרומות פתחנו חשבון בנק מיוחד המיועד רק לתרומות עבורי שפרטיו:בנק הפועלים, סניף כפר יונה, מספר סניף 675, חשבון מספר 323118.שם החשבון: גפן חגית "תרומות על לי". ניתן לפנות לאחי זיו, בכל שאלה:באימייל: ziv.geffen@gmail.com בטלפון: 052-3203644.

כוכב אמת נורית ברדיצ'בסקי, מצר, היא אם גאה. הבן, מיכה, 38, הצליח עם חבריו, מנהלי "סנאפטו", לעשות אקזיט ולמכור את החברה שלהם לפייסבוק תמורת 70 מיליון דולר (!) מקור הגאווה האמיתי של אימא הוא, כי האפליקציה שנמכרה היא סוציאליסטית עד מאוד במהותה ותאפשר למיליונים, שלא יכולים לרכוש טלפון חכם, לשדרג את הטלפון העממי שלהם כך שיתפעל כאחרון הסמארטפונים. שבעה מיליון like

על הדשא - מנה ראשונה

24.3.2011 Share| daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

תמונה ראשית תמונה באדיבות מועצה אזורית יואב הקשרים בין ילדי הגן מהכפר המוסלמי אל עזי, הסמוך לקיבוץ כפר מנחם עם ותיקי מ.א.יואב מתהדקים בשנים האחרונות. הפעם היו אלה הילדים שהגיעו מחופשים למרכז היום "גילאור" וחילקו לותיקים משלוחי מנות והצטרפו למסיבת פורים רב דורית ומלאת שמחה.

פרפרים בפורים מכללת אורנים ביום שישי האחרון פתחה מכללת אורנים את שעריה באופן רשמי לכל מי שמודה, כי יש לו פרפרים בראש. הכנס ה-28 של אגודת חובבי הפרפרים בישראל התקיים בהשתתפותם של מומחים לפרפרים ושל חובבים, שבין השאר, הגיעו לשמוע על התקשורת הכימית שבין צמחים לפרפרים ועל ההתאמה שבין הפרפרים לפרחים. הם השתתפו בסיור בגן הבוטני של המכללה, בהדרכת ד"ר מוקי גרוס מאורנים, שהדגישה את חשיבות הפרפרים בהאבקת הצמחים, ודיברה על הסכנה הממשית לקיומם בשל הפגיעה הנמשכת במערכות האקולוגיות הטבעיות בארץ. "מכאן עולה חשיבות עליונה לפיתוח גנים בכלל וגנים בוטניים בפרט ברחבי הארץ, שיהיו עשירים במגוון מיני צומח, וכך ישמשו מוקד משיכה לפרפרים ויסייעו בשמירה ובשיקום של אוכלוסיותיהם", אמרה ד"ר גרוס.  ניטור (מעקב ורישום) הפרפרים בגן הבוטני באורנים, המהווה בסיס להמשך פיתוחו, החל לפני כשנה וחצי, ע"י הסטודנט החבר באגודת חובבי הפרפרים, סתיו טלל, במטרה לאבחן את מיניהפרפרים, המגיעים לכל אחד מהאזורים הנבדקים בשטחי המכללה, וכן את המיקום ואת הכמות של הצמחים הפונדקאים, שעליהם מטילים הפרפרים את ביציהם ומעליהם ניזונים הזחלים. המידע שנצבר מהווה בסיס לבניית מסלולי הליכה עונתיים בעקבות פרפרים בגן הבוטני והשתלמויות למורים ולסטודנטים בנושא. עד כה נמצאו באורנים 36 מיני פרפרים, המייצגים את כל המשפחות הידועות בארץ, בתוכם המין הנדיר יחסית, צבעוני קשוט, המהווה גורם משמעותי לקיום הכנס השנתי של אגודת חובבי הפרפרים דווקא במכללת אורנים. הגן הבוטני במכללת אורנים הוקם בשנת 1958. חמישים שנה לאחר מכן, בשנת 2008, הוא הוכר כגן בוטני רשמי על ידי משרד החקלאות. נכון להיום זהו הגן הבוטני היחיד בצפון הארץ. הגן משתרע על שטח של ארבעים דונם, ומכיל 900 זני צמחים, רובם צמחי ארץ ישראל. בימים אלה מוקם "חוג מתנדבי הגן הבוטני באורנים". המעוניינים להתנדב מוזמנים לפנות אל סמדר שטסל טלפון: 0509288289, מייל: smadar.sto@gmail.com

כבוד אחרון לאבו עלי מצר / מענית / כפר מיסר בבית חביבה רייק, מועדון קיבוץ מענית, התכנסו בשבוע שעבר כמאה תושבים מכפר מיסר, מקיבוץ מצר וממענית לכבד את זכרו של אבו עלי ז"ל, בן הכפר מיסר השכן, שנפטר לפני כחודש. את האזכרה המשותפת יזמה וארגנה מירה סיטנר כהן, בת עין שמר, חברת מענית, וחברה טובה זה שנים של אבו עלי. הקשר בין אבו עלי ובין חברים במענית ובמצר החל מיד אחרי מלחמת ששת הימים, כשעלי עבד בבניין ולאחר מכן כשומר במענית. "אולי מכאן שמו ואולי לא, מה שבטוח שבזכות כוח ההרתעה שלו לא היו כמעט גניבות בקר במענית", אומרת מירה. מעבר לכך שהצליח לבצע את תפקידיו מעל ומעבר, גילו חברי מענית ומצר אדם לבבי, אוהב ארץ ישראל שנהג לארגן טיולים באזורים שהכיר היטב ואף הדרים אל עבר סיני עם קבוצת חברים. "אבו עלי היה איש מיוחד, שידע לחבר בין יהודים לערבים, בין מצר למענית ובין שוטרים לגנבים. כולנו אהבנו אותו והוא אהב אותנו", מספרת סיטנר כהן. אבו עלי היה מספר סיפורים מרתק, שהצליח לקשור קשר מיוחד עם בנה אמוץ, 31, הסובל מנכות קשה, וידע לעודדו ולנחמו. "היינו נוסעים אליו, יושבים אצלו ושומעים את סיפוריו. הוא היה מקבל את בני בחיבוק חם ועוטף, שהביא לביטוי את האהבה ההדדית ששררה ביניהם". אבו עלי נפטר לפני חודש בגיל 67 ממחלה קשה. יהי זכרו ברוך.

חושבים על עתיד משותף קטורה בקיבוץ קטורה, בסיוע מדור הצעירים של המטה השיתופי, התקבצו בסוף השבוע האחרון מעל חמישים (!) צעירים, בני ובנות משק על בני ובנות זוגם, כדי להשתתף בסמינר על העתיד המשותף של הצעירים ושל קיבוצם. זהו סמינר ראשון מסוגו, שבו קיבוץ קטורה שבערבה הציע לבניו ולבנותיולקחת חלק בתהליך החשיבה על עתיד הקיבוץ. בסמינר התמודדו עם שאלות, כגון: "מה קטורה מהווה עבורכם"? "איך, לדעתכם, ייראה קיבוץ קטורה בעוד 30 שנה"? בנוסף, התקיים דיון על ידי חברי הקיבוץ, ובמהלכו בחנו את נקודות החולשה והחוזק של קטורה היום אל מול האיומים וההזדמנויות שהם צופים בעתיד. הבנות והבנים הפתיעו את הקיבוץ בריקוד המוני, שרקחו במהלך הסמינר ללא ידיעת הוריהם,אולי בזכות הכוחות שצברו עת התארחו בחדרי האירוח המפנקים שהקיבוץ העמיד לרשותם באירוח הכפרי המקומי, "קרן קולות".

קרדיט צילום: מועצה אזורית גליל עליון כוכבי אמת תלמידי י"ב מקיבוצי המועצה האזוריתהגליל העליון, העוסקים בהתנדבות במקומות רבים באצבע הגליל, הצליחו לרגש את נשיא המדינה, שמעון פרס, בעת ביקורו בגליל העליון. פרס ציין לשבח את פועלם הערכי-חינוכי של תלמידי המכינה הקדם-צבאית בכפר הנשיא ובמעין ברוך. ראש המועצה, אהרון וולנסי, סיפר לנשיא כי המועצה קיבלה לאחרונה את פרס החינוך היישובי לשנה זו. פרס השיב, כי הוא מאמין שהדור הצעיר של היום ינצח, "מפני שהוא אוהב את עמו ורואה את העתיד. הוא חדשני, הוא מצויד באמצעים טכנולוגיים כמו האינטרנט או הפייסבוק המספרים אמת.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547