על הדשא - 21 לנובמבר 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

21/11/2013

 

חם מהתנור

  
במסגרת ארועי "חודש הזקן הבינלאומי", נערך בעמותת ותיקי עמק יזרעאל, אירוע הוקרה לפועלם של מתנדבי עמותת עמק יזרעאל. באירוע השתתפו הותיקים והמתנדבים בסדנת אפייה בריאה, גם אפו וגם טעמו.

 
קלעה בול
מחניים
שיר בן חמו, 38, הצטרפה עם בעלה וארבעת ילדיה לפני שנתיים וחצי להרחבה בקיבוץ מחניים. לפרנסתה היא עובדת בחברת ישקר, כאשר בחמשת החודשים האחרונים, היא פועלת בשעות הפנאי שלה, בהתנדבות, בתחום אחר לגמרי - מאמאנט - ליגת האמהות בכּדוּרֶשׁת. "לפני כחמישה חודשים שמעתי מחברה לעבודה שמשחקת בליגת מאמאנט, ליגת אימהות בכּדוּרֶשׁת, בנהריה. החלטתי שאני רוצה לנסות להקים קבוצה, זה פשוט נשמע לי מאד מתאים, אפילו שלא היה לי שום נסיון קודם בספורט." כנראה שהיא ענתה לצורך מאד בוער, השמועה פשטה במהירות ובתוך ארבעה וחצי חודשים הקימה 30 (!) קבוצות ברחבי אצבע הגליל. "החוויה במאמאנט מדהימה, זו ליגה שפועלת בכל הארץ. זו הזדמנות בשביל האמהות לעשות ספורט עם חברות וכמובן להכיר חברות חדשות." הליגה פועלת על טהרת ההתנדבות, העלות להשתתפות בליגה סמלית והניהול נעשה על ידי האמהות עצמן. "חשוב לציין שאחת המטרות שלנו היא לפעול למען הקהילה, כשמלבד הערך המוסף החברתי בו זוכות הנשים שמשתתפות בליגה יש לנו גם מטרה לתמוך בפרוייקטים התנדבותיים בקהילה המקומית." winwin.

 
סודות בחדרי חדרים
מ.א.הגליל העליון/ מכללת תל חי/ מרכז סיוע גליל גולן

  
במועצה האזורית הגליל העליון מתכוננים מזה זמן ליום לציון המאבק באלימות כלפי נשים, המצוין מדי שנה בסוף חודש נובמבר. בשיתוף פעולה עם מרכז הסיוע לנפגעות/י תקיפה מינית ואונס גליל-גולן והמכללה האקדמית תל חי, יקיימו ביום רביעי הקרוב, 27.11, מיצג ייחודי שיעסוק בסוגיית הסודיות האופפת את הפגיעה המינית. דפנה אברהמס, מנהלת המחלקה לקידום מעמד האשה בגליל העליון מספרת: "רצינו לטפל בנושא מזווית נוספת. בנוסף להרצאות שיעסקו בסוגיית האלימות המינית כלפי נשים הן מהאספקט החברתי והן בהקשר לדינמיקה של הסוד, הקמנו ביוזמת מרכז הסיוע גליל-גולן, מיצג של מעין "תאי וידוי", אליו יוזמן הקהל להכנס, ועל פי בחירה, יוכלו באינטימיות ודיסקרטיות, לרשום סוד אישי שישאר אנונימי מעל גבי הכרטיסיות. הסודות ייתלו על משטח שיוקדש לכך, סמוכים זה לזה, ממחישים כי לרבים מאיתנו, ישנו סוד נצור ועד כמה קשה אך משחררת היא חוויית החשיפה.
"קרן רובינשטיין, רכזת החינוך וההסברה של מרכז הסיוע גליל-גולן מספרת: "ישנם 9 מרכזי סיוע ברחבי הארץ, כולנו עסוקים בהסברה להעלאת המודעות ומניעת אלימות מינית. השנה החלטנו להוציא את הפגיעות המיניות מהצללים והשתיקה אל תוך השיח היומיומי שלנו. לא עוד נאשים את הקורבנות על שהעזו לדבר, אלא נעזור לחברה להכיר בזכות שלהן לדבר. אנחנו מאמינות שהחוויה האנושית בזמן המיצג, של חשיפת הסוד האישי באופן שמור אך קולקטיבי תהיה מאד עוצמתית ותמחיש באופן ברור שכולנו בסירה אחת והמאבק באלימות נגד נשים בכלל ובאלימות המינית שמופעלת כלפי ילדים, נוער ומבוגרים בפרט, הוא המאבק של כולנו בכדי שתהיה כאן חברה בריאה ונכונה יותר".
מרכזי הסיוע לנפגעות/י תקיפה מינית - קו חירום ארצי- 1202

ענת גולדמן. צילום: דורי שניר

 
משוואה בלי נעלמים
בית זרע

  
ענת (44) ויהושע (50) גולדמן, בית זרע, הם הורים לשבעה ילדים, ולהרבה כלי מיתר. ענת עוסקת למחייתה כמתקנת גיטרות וכלי פריטה בבית המלאכה "הגולדמנים", שהקימה לפני 15 שנה וליהושע, נגן פלמנקו, בית ספר לגיטרה. ענת - "כשהשתחררתי מהצבא מאד התלבטתי אם ללמוד רפואה או עבודה בעץ, בסוף בחרתי בעץ". בהתחלה היא עבדה בשימור עץ במעבדות מוזיאון ישראל, באותה תקופה הכירה את יהושע, בן בית זרע, שאיתגר את זוגתו הצעירה כשהציע לה לתקן את הגיטרה השבורה שלו. רק לאחר לידת בנם הבכור, כשיצאה לחופשת לידה, התפנתה לתיקון הגיטרה וראתה כי טוב. היא החלה לעסוק בתיקון כלי פריטה, ואחרי שנתיים אף פתחה את בית המלאכה בו היא עובדת עד היום.
ההורות הובילה אותם צפונה לטובת חיים מלאי זיקה למוזיקה ולטבע - כיום יהושע מלמד גיטרה בערבים ועובד בנוי של הקיבוץ בבקרים. ענת עובדת בבית המלאכה ומרצה לקורסים במוזיקה במכללת כנרת, הם מטפחים עם ילדיהם את גינת הירק בחצר ביתם ומנגנים עם בנם הבכור חוני מוזיקה מקורית שכתבו.
ענת: "לאחרונה עודדו אותי לנסות את מזלי בתוכנית X פקטור והחלטתי ללכת על זה". ביום רביעי שעבר התוודע עם ישראל לזמרתה הייחודית של ענת, שלמרות אהדת הקהל והשופטים לא המשיכה לשלב הבא. "זה חבל, אבל לא נורא שלא המשכתי הלאה. הבנתי שלא בדיוק התאמתי

משפחת גולדמן. צילום: שרון טריבלסקי

למסגרת הזו. מה שחשוב זה שהייתה לי חוויה מצוינת ומעצימה, אני והמשפחה מאד נהנינו, שמחתי לחשיפה והרגשתי שהתוצאה הייתה מאד מפרגנת.

ענת גולדמן בתחרות. צילום: אסף שמע

 

על הדשא - 1/9/2011

על הדשא - כבוד לוותיקים רוני מ. האס תרומה מרגשת למחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי זיו מחניים מדי שנה נערכת בקיבוץ מחניים התרמה גדולה למען חולי סרטן, כחלק ממסורת של התנדבות ותרומה לקהילה. השנה הוקדשה התרומה לרכישת ציוד רפואי חיוני למחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי זיו, שבה מטופלים חולי סרטן הדם ומחלות דם נוספות. בימים אלה מסתיים מיזם הרחבה והצטיידות של המחלקה, שנערך בשיתוף עם אגודת הידידים של בית החולים. חברי הקיבוץ, ובראשם קבוצת הנעורים ובמיוחד נערי ונערות שנת הבר מצווה, ארגנו בזאר גדול בקיבוץ וגייסו לצורך העניין עסקים מקומיים ורשתות צפוניות, שנענו לפנייה בשמחה ותרמו ברוחב לב להצלחת האירוע. התרומה היפה שנאספה, בסך 10,000 שקלים, נמסרה למחלקה על ידי הנערים והנערות בביקור שערכו במרכז הרפואי זיו. הם נפגשו עם מנהל המרכז הרפואי זיו, ד"ר אוסקר אמבון, ועם מנהל המחלקה ההמטולוגית, ד"ר דאלי נג'יב. ד"ר דאלי הודה לצעירים על התרומה, והציג בפניהם את פעילות המחלקה ואת חשיבותה למטופלים תושבי הצפון. בנוסף סיפר, כי עד שהוקמה המחלקה במרכז הרפואי זיו, נאלצו המטופלים לנסוע שעות ארוכות לבתי חולים מרוחקים במרכז הארץ, דבר שהקשה עליהם מאוד. המנהל ד"ר אמבון, אמר: "תרומות אלה מאפשרות לנו להצטייד בציוד רפואי חדש ולהעניק טיפול טוב יותר לקהילה. בימים אלה ממש מתקדם המרכז הרפואי זיו לקראת הקמתו של מכון רדיותרפי ראשון בצפון, אשר בו יבוצעו טיפולי הקרנות לרווחת תושבי הצפון הזקוקים לכך". \ עלילות התעסוקון בעיר הגדולה מוא"ז בני שמעון דפנה דגן, 56, חברת משמר הנגב ומנהלת התעסוקון בבית גלעד, מרכז היום של קיבוצי מוא"ז בני שמעון, וסילביה בלושטיין, המסייעת בידה, עשו ביום רביעי האחרון לא מעט קילומטרים עם הרבה תוצרת מעשה ידי ותיקיהן, והצטרפו ל"פסטיבל תוצרת הדרום" שהתקיים דווקא במרכז הארץ - במתחם תחנת הרכבת המשוחזרת ביפו, ביוזמת קרן מיראז', הפועלת לפיתוח הנגב. בפסטיבל הציגו ומכרו את תוצרי התעסוקון הדרומי, אשר חוגג בקרוב עשר שנים ללידתו המחודשת כמרכז תעסוקה אזורי לגמלאים של קיבוצי האזור. "הצטרפנו לפסטיבל מתוך מטרה למכור את התוצרת מעשה ידי הוותיקים והוותיקות, שבדרך כלל נמכרת בחנות בבית גלעד. כאן הייתה לנו הזדמנות להיחשף בפני קהל תל אביבי, אשר התלהב מעבודות היד השונות כל כך ממוצרים תעשייתיים סדרתיים", מספרת דגן. בית גלעד פעל כל השנים בקיבוץ משמר הנגב לטובת ותיקי היישוב, כאשר לפני עשר שנים פרשה המועצה האזורית את חסותה על המקום, תוך הרחבתו ופתיחתו לטובת ותיקי קיבוצי האזור. לטובת ההרחבה הוקמו בו מתפרה ונגרייה, שבהן מייצרים הוותיקים צעצועי עץ ואמנות שימושית ומוצרי תפירה ביתיים מעוטרים ברקמה מקומית. ותיקי הבית שמחו לשמוע כי השריקות ששמעה דגן בפסטיבל היו לשם שינוי שריקות התפעלות ולא שריקות של קסאמים. מוחים רגליים אצבע הגליל באצבע הגליל בחרו לשלב ידיים ורגלים במחאה החברתית עירוניים, בני קיבוץ ומושבניקים. ביום רביעי האחרון התארגן גרעין המוחים האזורי, היושבים במאהל המחאה בקריית שמונה, ומגיעים מכל יישובי האזור. בכוחות משולבים הם הוציאו אל הפועל מירוץ מחאה משותף, שבין השאר, נועד לאחד בין כל הגורמים האזוריים ולצאת בקריאת מחאה משותפת על הזנחת הפריפריה, היבט נוסף לשחיקתו של מעמד הביניים. אחד הקולות המבוגרים יותר במחאה היה קולו של דן גולן, 48, בן קיבוץ עינת, חבר אילת השחר, מנהל מטע השקדים בקיבוצו. הוא סיפר, כי גם מצב החקלאות בצפון מסמל את חוסר ההתייחסות של ממשלות ישראל אל תושבי הפריפריה ואל חקלאיה: "מלבד השחיקה הכלכלית שלנו כאנשים פרטיים, האזור שלנו, אצבע הגליל, שמושתת על אדמות חקלאיות, הולך ומאבד מחוסנו, כשהענף המפרנס העיקרי הוא החקלאות, אשר מוזנח לחלוטין על ידי הממשלה. ההרגשה היא, שאם לא נעשה משהו, יום אחד נאבד את הפרנסה, לבנים שלנו לא תהיה סיבה להישאר כאן, וההשלכות על המדינה כולה יהיו בלתי נמנעות. הממשלה סומכת על כך, שהתדמית העצמית שלנו כל כך נמוכה והייאוש כל כך גדול שאין סיכוי שנקום ונמחה. אפילו לטלוויזיה זה רחוק מדי להגיע לגליל". במירוץ השתתפו אצנים ורוכבי אופניים בני כל הגילים. אף אחד לא תפס רגלים קרות. זהירות - לא אגדה אורבנית עין שמר בני זוג ותיקים, מקיבוץ עין שמר (השמות שמורים במערכת), פרסמו בעלון מקרה שאירע להם בשבוע שעבר, תחת הכותרת "המלצת השבוע: סעו לשלום - נעלו דלתות וחלונות". ומעשה שהיה כך היה: בליל שבת, 19.8, כשחזרו מביקור משפחתי אצל בתם ברעננה, העדיף הבעל שלא לנהוג בלילה ולכן נהגה הבת ברכב. "בחרנו לנסוע בכביש 4 (הכביש הישן). בכניסה הדרומית של חדרה קפצו לפתע מצד שמאל שני בחורים לבושים בשחור ועשו לנו סימנים לעצור. הבת שלנו בלמה במהירות, על מנת שלא לפגוע בהם. ואז, להפתעתנו, רץ אחד הנערים לדלת הנהג ופתח אותה. להערכתנו, הוא התכוון להוציא את הנהג בכוח ולהשתלט על המכונית. התוקף נוכח לדעת שבמכונית יש יותר מאדם אחד, ולכן עזב אותנו בלי שהצליח לבצע את זממו.בינתיים, פנה שותפו לעבר מכונית אחרת שבלמה מאחורינו. הבת שלנו סגרה את הדלת והתרחקה מהמקום בנסיעה מהירה, תוך שהיא אומרת לנו להתקשר למשטרה ולדווח על כך.במשטרה ביקשו פרטים על המיקום המדויק, עד כמה שאפשר. מסרנו את הפרטים ואמרו שמיד ישלחו ניידת. המשכנו בדרכנו הביתה - ויותר לא שמענו על העניין. הוותיקים משגרים עצתם: בזמן נסיעה לא לשכוח לנעול את הדלתות ואת החלונות של המכונית מחשש שיקרה דבר דומה. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

נפתח מיזם הכשרת מדריכיםלאתר הארכיאולוגי בתל חצור

נפתח מיזם הכשרת מדריכים לאתר הארכיאולוגי בתל חצור רוני מ.האס

בקיבוץ מחניים הוחל בתוכנית הכשרת מתנדבים להדרכת מטיילים באתר תל חצור. התוכנית היא חלק ממיזם "גן קהילה", המופעל על ידי רשות הטבע והגנים, אשר מטרתו להכשיר מתנדבים ברחבי הארץ להדרכה באתרי תיירות שונים. הקבוצה שקמה ביוזמת חברי מחניים, ובראשם יו-יו פלס, מונה 25 משתתפים, רובם ככולם חברי ותושבי האזור: מחניים, כפר הנשיא, גדות, אילת השחר, כרכום, חולתה ואף קצרין. "אתר תל חצור הוא האתר היחיד בארץ שהוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמי", מסבירה פלס, "ולנו, כתושבי האזור, חשוב להעלות את תל חצור על מפת התיירות הגלילית. המתנדבים שיסיימו את קורס ההכשרה, יקיימו הדרכות לקהל מזדמן (לא כתחליף למדריכי טיולים) ויערכו סיורים בתל חצור תוך מתן הסברים על המקום, ובמקביל, יפתחו בפני הציבור את מוזיאון ממצאי התל. המוזיאון יושב בקיבוץ אילת השחר, וייפתח מחדש לאחר שבשנים האחרונות היה סגור. פעילות המתנדבים אמורה להתחיל בחגי תשרי, עם סיום הכשרתם, בחודש ספטמבר. המתנדבים יפעלו בסופי שבוע ובחגים, ואם הביקוש יגבר, הם ירחיבו את פעילותם גם במהלך השבוע עצמו. תל חצור, אשר נקרא בתנ"ך "ראש כל הממלכות", הממוקם מול קיבוץ אילת השחר, הוא התל הגדול ביותר מתקופת המקרא, ויש הטוענים כי הוא האתר המקראי החשוב ביותר שנחשף בארץ ישראל. לא רבים מודעים לעובדה, שחצור הייתה מיושבת במשך אלפי שנים, ובימי תפארתה השתרעה על פני כ-800 דונם.

אישה: רב"שית תחת אש