על הדשא - מנה שביעית - פסטיבל סולם יעקב - גנוסר/קדרים, שאלונצ'יק - רות

13.5.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס סיבה למסיבה. צילום: עומר ענבר פסטיבל סולם יעקב גנוסר/ קדרים בקיבוץ קדרים, קלטו שיש סיבה למסיבה, כאשר הגיעו להתארח אצלם באירוח הכפרי חברי להקת הבלוזCG & The Hammer. הנהלת הקהילה וענף האירוח עשו יד אחת והרימו הופעת בלוז מקומית, שהצליחה לחלץ מהבתים רבים מהחברים ואפילו להביא כמה שכנים מהאזור. להקת הבלוז הגיעה לצפון לרגל פסטיבל "סולם יעקב", שנערך גם השנה בנוף גנוסר אשר לחוף הכנרת. לפסטיבל זרמו מאות אנשים שהאנגלית היא שפת אימם, בהם רבים מאנשי קיבוצי האזור שנהנו להתרפק על שירי העם, הפולק והמחאה שכה אהבו לשיר בילדותם ובתנועות הנוער הציוניות שבהן התחנכו. דנים בעתיד העבר 150 ארכיונאים התכנסו בשבוע שעבר בבית התנועה הקיבוצית לכנס, שבו דנו בעתיד העבר בקיבוץ המופרט. הארכיונאים מצאו, כי רובם ככולם סובלים מקשיי תקצוב בכל הנוגע לשימור ולפיתוח תנאים הולמים בארכיון המקומי, למחשוב הארכיון ולמימון שעות עבודה והשתלמויות בנושא. ארכיונאים רבים, בפרט בקיבוצים שעברו ועוברים שינויים, דיווחו גם על זרימת מידע לקויה ממוסדות הקיבוץ לארכיון. רוחות מרעננות נשבו ממיעוט המשתתפים, אשר סיפרו על רנסאנס בהתייחסות המועצות באזורם לשימור זיכרון העבר, כגון קליטת ארכיונים של יישובים במועצה האזורית עמק יזרעאל ובזו של עמק הירדן. הגדילה לעשות המועצה האזורית עמק חפר, שהשקיעה בדיגיטציה מרוכזת של הארכיונים ביישובים. מים ירוקים מים ירוקים מעבר לקו הירוק  מעברות כפר סאלם  ד"ר ארנון גורן, בן מעברות, ד"ר לאיכות הסביבה ומומחה בהפיכת שפכים ביתיים למים לחקלאות; אורי פינקרפלד מרבדים, דורון ליבר ממצר ובומה ענבר - כולם פעילי שלום - היו ממארגני ביקורם של שמונה אנשי מועצת כפר סאלם השוכן מעבר לקו הירוק. בביקור, שהתקיים בשבת האחרונה, נחשפו מנהיגי הכפר לאפשרויות הגלומות בהשבת מי השופכין של בתי הכפר לשדות החקלאיים. הביקור החל במעברות, שם חזו האורחים במתקן להשבת מי שפכים ביתיים להשקיה בחקלאות, ונמשך בכפר אום ריחן שגם בו ראו מערכת להשבחת מים, פרי תכנונו ויוזמתו של ד"ר גורן. החבורה הירוקה התכבדה בארוחת צהריים בקיבוץ גן שמואל, לא לפני שנפגשו עם אלדד שלם, חבר מעברות וסגן ראש המועצה האזורית עמק חפר, ושוחחו על שיתופי פעולה אפשריים, כל זאת מתוך כוונה להכניס את המודל מהקיבוץ לשימוש בכפר הפלסטיני. אז מי אמר שירוק זה רק צבע? חתן בר הצווה ומשפחתו. צילום יהודה לחיאני זכו למצוות סעד-עלומות ילדי קיבוץ סעד זכו לממש משימת בר מצווה ייחודית ומשמעותית, שבמסגרתה הפעילו את קיבוצם ואת קיבוץ עלומים. הילדים יזמו חגיגת בר מצווה מרגשת לטובת ילד ממשפחה מעוטת אמצעים מיישוב שכן. ילדי כיתה ו', בבית ספר "דעת סעד" שבקיבוץ סעד, בחרו כמשימת בר מצווה לסייע לילד שאינם מכירים לחגוג את חגיגת בר המצווה, שבשל המצוקה הכלכלית שבה שרויה משפחתו נבצר ממנה לעשות זאת למענו. בני המצווה ארגנו התרמה בתוך הקיבוץ, והצליחו לגייס 10,000 שקל, וכמו כן גייסו הורים בכיתתם להעלות תרומות של שווי ערך, כגון צלמים לאירוע, תרומת חליפות לבני משפחה, תפילין לחתן השמחה והופעת תזמורת. כאשר היה צורך למצוא מקום שבו תתקיים החגיגה, נרתם קיבוץ עלומים והתיר לחוגגים להשתמש בחדר האוכל במסיבה. המלצרים באירוע היו חברי עלומים שהתנדבו למשימה. הילדים, בלוויית הוריהם, עיצבו את חדר האוכל לקראת האירוע, היו אחראים על סידורי החנייה, נתנו סיוע למלצרים במהלך האירוע ואף סייעו בחיסול ושטיפת הכלים. מרגש. הקיבוצניק הנרגן (אחד ששואף לצדק חברתי) אז מה אם קיבוץ שדות ים צמוד לקיסריה, זה אומר שגם הם חייבים להתעשר? (בנוגע להנפקה הקרובה של "אבן קיסר" בשדות ים)    רות המואביה. מתוך איורי התנ"ך של גוסטב דורה, צרפת 1865 שאלונצ'יק השם רות מושך אחריו שובל של אצילות ושל יושרה מאז ימי הסבתא-רבתא של דוד המלך ועד היום. כדי לבדוק מיהן הרותות המודרניות, הקפדנו לפנות לאלה המכנות עצמן "רות", ללא תוספת או כינוי, ובדקנו איתן מה יחסן לשם המיוחס שהוענק להן ודרכו לאמן הגדולה, הלא היא הגיורת הראשונה רות גפן דותן, 85, אילת השחר מי בחר את שמך? אני חושבת ששני ההורים. למה? כי אהבו את השם. הוא היה מודרני בזמנו. אולי זה קשור לכך שהוריי מאוד אהבו תנ"ך. ברוב ימי ילדותי קראו לי רותי, ובבגרותי הייתי צריכה להילחם שיקראו לי רות. את אוהבת את השם שלך? מאוד. תמיד, מאחר שאני אוהבת את מגילת רות, בעיניי זה אחד הסיפורים היפים שנכתבו אי פעם. מלבד זאת, השם רות הוא בעצם "רעות" וזו דרך חיי. מכירה עוד רות? המוני רות. רק בשכונת בורוכוב, שבה גדלתי, היינו ברחוב שלוש רותות: הגדולה - רות, השנייה – רותה, ואנוכי- רותי. מה שמות הילדים שלך? יניב ואמנון. רות סיקורסקי, 24, חצרים  מי בחר את שמך? קראו לי רות כי אבא אהב את השם. למה? כשאבא היה צעיר בארגנטינה, הייתה בחורה מאוד יפה, יותר גדולה ממנו, שקראו לה רות. כשנולדתי החליט לקרוא לי רות. את אוהבת את השם שלך? אני אוהבת את הסיפור על רות. המתגיירת הראשונה. אחד הסיפורים היפים בתנ"ך, ואני מבית חילוני לגמרי. לא תמיד אהבתי את שמי, חשבתי שיש בו משהו זקן. עם השנים למדתי לאהוב ולהוקיר אותו. מכירה עוד רות? יצא לי לפגוש אולי שתי בנות בגילי עם השם הזה. אבל רוב הרותות שאני מכירה הן סבתות. תקראי לילדים שלך בשמות תנ"כיים? ממש לא נראה לי. רות זילברשטיין, 7, מנרה מי בחר את שמך? אימא ואבא. אימא הציעה אותו ואבא אהב. למה? אימא ארנה מסבירה: עבורי רות מסמלת אישה במלוא תפארתה. במקרא מופיעים הרבה צמדים של נשים שיש ביניהן קנאה, שנאה ועצב, ואילו הסיפור של רות ושל נעמי הוא על חברות יפה בין שתי נשים. אני חושבת שלא במקרה דוד המלך הוא מצאצאיה של רות. מכירה עוד רות? בכפר גלעדי יש כבשה בשם רות שקרויה על שמי. המעשה היה כך: יום אחד, כשהייתי קטנה, דנה ממשק החי בכפר גלעדי ביקשה את רשותי לקרוא בשמי לטליה שנולדה מעט חלשה, על מנת שתהיה חזקה ושמחה כמוני. הסכמתי. את אוהבת את מגילת רות? מאוד. הרבה פעמים אימא קוראת לי מהמגילה ומספרת לי על רות המואבייה. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים  אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

השאלון: המסעדה מגניבה ?

רוני מ. האס השבוע החלטנו לבדוק, אם הקיבוצניקים יודעים לפנק את עצמם בישיבה בבתי קפה ובמסעדות, ומסתבר, שהחבר'ה למדו ליהנות מהטרנד הגסטרונומי הבורגני, ואם כי לא זיהינו התמכרות קבועה לקפה ומאפה, בכל זאת רואים תזוזה מסוימת בכיוון הנכון

סיגל שוקרון, 46, גליל ים לאן יוצאים לאכול? לבתי קפה כגון ארומה. תדירות? פעם בחודשיים בממוצע. עם מי? אני ובן זוגי, לפעמים עם הילדים. העדפות לאירועים מיוחדים? לא מרבים לעשות זאת. לא משהו קבוע. מנסים כל פעם משהו חדש. מזמינים הביתה take-away? לעתים רחוקות ביותר. פעם נהגנו להזמין לעתים פיצה. אבל כיום אני רואה הרבה פעמים את הטוסטוסים של השליחים מגיעים לקיבוץ. יש איזו עכבה מוסרית בלצאת למסעדה? ממש לא. הלוואי שיכולנו יותר. איך מתלבשים כשיוצאים? לא משקיעים יותר מדי. האם ההפרטה שינתה את הרגלי הצריכה? מבחינתנו, ההפרטה לא עשתה שינוי בעניין הזה, תמיד בודקים את התקציב. נלי בשן, 52, חצרים לאן יוצאים לאכול? לא מרבים לצאת למסעדות, מעדיפים בתי קפה לכיף של קפה ועוגה, למשל בארומה, בפטפוט, בקפה הלל. תדירות? פעם בחודש בערך. עם מי? אני עם הבנות. העדפות לאירועים מיוחדים? רק בימי יום הולדת למסעדות בבאר שבע - ערביקה, ספגטים, קמפאי, מיאה. לכל בן משפחה חוגגים במסעדה. בחשבון פשוט כחמש פעמים בשנה. הסבים לא מצטרפים. לא רואים בזה בילוי. האם חלו שינויים במסעדות באזורכם בשנים האחרונות? התמחו והשתבחו בתחום הקפה. אני מאלה שאוהבים קפה טוב. מזמינים הביתה take-away? לפעמים. בעיקר פיצות. פעם בחודשיים. יש איזו עכבה מוסרית בלצאת למסעדה? אולי אצל בעלי, שהוא בן משק, זה נוגד ערכים סוציאליסטיים. איך מתלבשים כשיוצאים? ממש רגיל. כמו לעבודה. לפעמים, הבנות יותר משקיעות. האם ההפרטה שינתה את הרגלי הצריכה? הקיבוץ שלנו שיתופי. בחדר אוכל מגישים שלוש ארוחות ביום. מתחשבים בתקציב החודשי ביציאות למסעדה? בהחלט. בעיקר אנחנו המבוגרים. הבנות פחות. עפר כרמי, עין גב, 51, חבר 26 שנה לאן יוצאים לאכול? ככה סתם אנחנו לא יוצאים. מחפשים אירוע לצאת. העדפות לאירועים מיוחדים? למשל, בימי הולדת הולכים למסעדות סיניות, למסעדות בשרים. המסעדות האהובות עלינו הן הביסטרו בר בנמל עין גב, צל תמר באשדות יעקב, על הנהר בכנרת והבית והפגודה בטבריה, מסעדות אסייתיות. עם מי? עם המשפחה הקרובה. תדירות? לפי האירועים המיוחדים, כמו ימי הולדת, יום נישואין. האם חלו שינויים במסעדות באזורכם בשנים האחרונות? קמו הרבה מסעדות חדשות. מזמינים הביתה take-away? כן. בדרך כלל סיני. אבל לא יותר מפעם בשנה. יש איזו עכבה מוסרית בלצאת למסעדה? לא. יש עכבה תקציבית. איך מתלבשים כשיוצאים? מאחר שזה לאירועים, מתלבשים בלבוש חגיגי. האם ההפרטה שינתה את הרגלי הצריכה? אין קשר. חדר האוכל בעין גב עדיין פעיל. מתחשבים בתקציב החודשי ביציאות למסעדה? תמיד. אבל אם כבר יוצאים, לא עושים חשבון. מירית מירון, 32, שמיר לאן יוצאים לאכול? ביום יום לחומוס של מוטי בצומת הגומא, ולסגאפרדו בצומת הגומא. תדירות? כפעם בשבוע. עם מי? בן זוג וחברים. העדפות לאירועים מיוחדים? לפוקצ'ה בר, מסעדה איטלקית מומלצת ביותר בצומת מעיין ברוך. האם חלו שינויים במסעדות באזורכם בשנים האחרונות? יש שינוי גדול מאוד. בעשר השנים האחרונות קמו באזור מרכזים, שבהם יש בתי קפה ומסעדות, שחלקם פתוחים גם בלילה וגם בשבתות; המגוון גדול יותר, יש תחרות ובאופן כללי זה נעשה יותר זמין. מזמינים הביתה take-away? פעם בחודש מזמינים פיצה לילדים. יש איזו עכבה מוסרית בלצאת למסעדה? רק עכבה כלכלית וענייני דיאטה, כמובן. איך מתלבשים כשיוצאים? מתלבשים רגיל. בלי תוספות מיוחדות. האם ההפרטה שינתה את הרגלי הצריכה? זה קשור בעקיפין, כיוון שאני עובדת מחוץ לקיבוץ, אני לא אוכלת בחדר אוכל אלא קופצת לחומוס של מוטי. מתחשבים בתקציב החודשי ביציאות למסעדה? לפני עידן ההפרטה ולפני שהיו ילדים הייתי מוציאה הרבה יותר כסף על מסעדות. היום אני מעדיפה לבשל בבית. חדר האוכל כמשל המדורים בעמוד זה מתפרסמים במסגרת "מדרש קיבוץ - חדר האוכל כמשל", תערוכה ואירוע אמנות שיתקיימו בשבוע האחרון של חודש מאי, בחג השבועות, במסגרת פסטיבל חלב ודבש, בחדר האוכל של קיבוץ יפעת. כפי שפורסם כאן לאחרונה, מדובר באירוע אמנותי רחב יריעה שיעסוק בתפקידו ומקומו של חדר האוכל, הסגור או הפעיל, בקיבוץ של פעם, של היום ושל העתיד. האירוע יכלול חלק תיעודי, סקירה היסטורית, וגם סימפוזיונים, ומוקדים נוספים: חלק אינטראקטיבי, שבו הקהל יוכל לשתף בחוויותיו האישיות הנוגעות לנושא התערוכה, על גבי גלויות אשר יוצגו כחלק מן התערוכה; תצוגת תצלומים וסרטי ארכיון של חדרי אוכל ממקומות שונים; יום עיון שבו ייערכו הרצאות שונות בתחומים שונים הקשורים לנושא. אמנים מהשורה הראשונה יציגו את התייחסותם לנושא, ועוד.הפרויקט מתקיים בשיתוף המועצה האיזורית עמק יזרעאל ומכללת אורנים, ובשיתוף גלריה הקיבוץ וכלל הגלריות הקיבוציות, במסגרת הפרויקט "מדרש קיבוץ". "הדף הירוק" תומך באירוע ומזמין את הקוראים לגלוש לאתר התערוכהhttp://www.hadarochel.co.il, להתרשם, להציע הצעות ולהביע דעות.