על הדשא - 18 ליוני 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

18/7/2013

אמנית לחיים
עמיעד

   
נגה שיבצקי, 62, עמיעד, אמנית יוצרת ומורה לציור ופיסול, תציג החל מהשבת הקרובה את תערוכת הציורים "רגשות - Feelings" בגלריה בקיבוץ מחניים. חוץ מכישרון מסתבר שהרגש הוא אחד המניעים החזקים בדרכה: "הייתי מורה לאמנות במשך 18 שנה בבית הספר האזורי, בהמשך לימדתי במכללת תל חי נערים שנפלטו ממערכת החינוך, תחום שפתח בפניי צוהר לאפשרויות הטיפול באמצעות האמנות. בשלב מסויים החלטתי לפרוש והקמתי בעמיעד מרכז אזורי להעשרה ולתרבות הפנאי לגיל השלישי". במרכז שנוהל במשך 8 שנים ע"י שיבצקי, היא כמובן המשיכה לעסוק באהבתה הגדולה, לימוד ציור ופיסול, כשהפעם תלמידיה הם ותיקי האזור. אבל החיידק של עבודה עם בעלי צרכים מיוחדים לא עזב אותה ולאחר 8 שנים עברה לעבוד בבית "יחד"- בית לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, בקיבוץ מחניים. בשנים האחרונות פתחה בית ספר לאמנות - "כיתת אמן", שבו היא מלמדת צעירים ומבוגרים לימודי ציור ופיסול. בשבת הקרובה יחברו כישוריה לאחר כשבתערוכה "רגשות", יוצגו עבודותיה במשך חודש ימים, ובגלריה הקטנה, יוצגו גם עבודות של תלמידיה מ"כיתת אמן". מורת דרך.

  
חביבה וקהילתית
גבים

  אורית הררי, 47, חיה בקיבוץ גבים בו גדלה, בעבר כתושבת והיום כחברה, ובו היא מגדלת את ארבעת ילדיה. לפני כשנתיים עלה בה הרעיון להקים גינה קהילתית לאחר שאחת מחברותיה לעבודה סיפרה לה שהיא חברה בפרויקט כזה בתל אביב. "חשבתי לעצמי אם אפשר במקום עירוני, על אחת כמה וכמה ניתן לעשות זאת בקיבוץ. היות וחונכתי על ערכי החקלאות, ונותרו בי הרבה זיכרונות מתוקים של גיוסים בשדות לעישובים, קטיף בפרדס או איסוף תפוחי אדמה, רציתי להעניק לילדים שלי את אותה תחושה מופלאה, של גידול, אחריות, צפייה ושותפות בתהליך החקלאי. חשבתי שקבוצה שתטפל בגינה תתגבש סביב העיסוק ותעצים את החברות והערבות ההדדית שלשמן אנו גרים בקיבוץ."
הררי רתמה לפרויקט אנשים שהביעו עניין ותשוקה להפוך את החלום למציאות ולאט לאט בכוחות משותפים, בעזרת הרבה התלהבות ונכונות, הקימו גינה לתפארת. "הלכו והולכים איתי לאורך כל הדרך, יובל ,שרה ואיציק מהקיבוץ, ביחד הכנו תוכנית שלב אחר שלב, מה יש לעשות וכמה זה עולה, קיבלנו את הסכום שביקשנו מהקיבוץ ויצאנו לדרך."
בגינה שותפות כיום 25 משפחות, כל משפחה אחראית לערוגה שלה, הן לרכישת שתילים והן לגידולם. "הגינה היום משגשגת ומצליחה, גדלים בה קישואים, עגבניות, פלפלים, אבטיחים, מלונים ועוד... אני גאה ומעריכה את כולם על המאמץ וההשקעה. ובעיקר שמחה שיש לנו מקום מפגש עם ערך מוסף אדיר." להררי וחבריה נותרו עוד כמה חלומות להגשים כמו שיקום הפרגולה וסידור תשתיות מים וחשמל במקום, שיוכל להוות מקום מפגש חברתי לילדים ולמבוגרים. חוזרים לשורשים.

  
Her-story

הבימאית מיכל אביעד

עין חרוד

  
החודש יצא לסינמטקים סרטה של הבימאית מיכל אביעד "החלוצות". הסרט עוסק בתיעוד חייהן של חמש ממקימות קיבוץ עין חרוד - ליליה בסביץ’, יוכבד בת רחל, שרה נוימן, אווה טבנקין ונחק’ה אברונין ובגורלן של החלוצות בכלל, שהגיעו ארצה בתחילת המאה הקודמת, מלאות רוח מהפכנית ונאלצו להתמודד בסופו של יום עם מציאות אחרת מזו לה פיללו. החומרים לסרט הופקו מתוך יומנים ומכתבים שכתבו נשות עין חרוד ובהם תיעדו את חוויותיהן והדרך אותה עברו כשותפות במהפכה הציונית. "מדובר בנשים שלפני מאה שנה הגיעו ארצה כחלוצות לבנות בפלסטינה חברה חדשה ובתוכה ליצור את האישה החדשה, שתהא שווה בדרכה ובעצמאותה לגברים. נשים שנאבקו על שוויון עם הגברים, מחו על ששתקו והושתקו, נאבקו בכבליו של העולם המסורתי ממנו באו, ובפרשנות הגברים לעולם שיצרו." הסרט מוביל לתובנה כי אותן נשים נאלצו לוותר על מאבק השחרור שלהן כנשים על מנת להיאבק על החלום המשותף להם ולגברים, החלום הלאומי - ציוני. עוד ארוכה הדרך?..

  
כוכבי אמת

בשישי הקרוב, 19.7, ימלאו מי הירדן בנשים גליליות, זאת כחלק מיוזמה של קייאקי כפר בלום לטובת בוקר שכולו על טהרת הנשיות והכנסותיו קודש למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס גליל גולן. בתוכנית- מופע בידור של שרה שמיר מכפר סאלד, שיט בקייאקים ונשנושים נשיים. דמי השתתפות- 30 ₪ בלבד ובלבד שהינך אישה...
לפרטים - 0522394445

על הדשא 13 ליוני 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

13/6/2013

הקשר הצרפתי

  
מר פייר שפירא, סגן ראש עירית פריז והממונה על היחסים הבינלאומיים שלה, קיבל ביום ב' השבוע משלחת ראשי רשויות מישראל המשתתפים בפרויקט החדשני "קהילות בשיתוף" המובל ע"י גבעת חביבה. במשלחת משתתפים נזיה מסארווה ראש מועצת כפר קרע, אילן שדה ראש מועצה אזורית מנשה, ויניב שגיא מנכ"ל גבעת חביבה. מר שפירא בירך את חברי המשלחת וביקש ללמוד עוד על הגישה ההוליסטית של התוכנית אשר יש בה רלוונטיות רבה לאתגרים הרב-תרבותיים איתם מתמודדת פריז וצרפת כולה. מר שפירא הגיע השבוע לישראל יחד עם ראש עירית פריז לביקור רשמי בו ייפגשו עם נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרת המשפטים ויו"ר הרשות הפלסטינית.
משלחת ראשי הרשויות היא אורחת "ידידי גבעת חביבה בצרפת" ומתוכננים לה מפגשים ואירועים ציבוריים שונים בהם יוצג ויידון המודל החדשני לבניית שיתוף בין קהילות בקונפליקט ויישומו.
בתמונה משמאל לימין: אילן שדה, יניב שגיא, מר פייר שפירא, נזיה מסארווה, יו"ר אגודת ידידי גבעת חביבה בצרפת רנו למבר.

מתנדבת להקל
רמת הנגב

  
יוכי גורדון, 67, בת גבעת ברנר וכיום חיה במדרשת בן גוריון, היא רפלקסולוגית המתנדבת פעם בשבוע, במחלקה האונקולוגית בבית החולים סורוקה באר שבע. בריאיון שפורסם בעיתון המועצה האזורית רמת הנגב היא מספרת, כי המטופלים מופתעים מן ההקלה הפיזית, המנטלית והפסיכולוגית, שהטיפול תורם להם. "באשפוז יום אונקולוגי החולים מגיעים בבוקר, מקבלים טיפול כימותרפי בן כמה שעות וחוזרים הביתה. החולים - צעירים ומבוגרים - יושבים בכורסאות או שוכבים במיטות ומחוברים לאינפוזיה לצורך החדרת החומרים לגופם. בזמן הטיפול אנחנו המתנדבים, מפנקים אותם בעיסוי ברגליהם שעוזר מאוד, מקל על תחושת הנימול ברגליים, ומחזיר להם חלק מהתחושה שאבדה להם באצבעות הרגליים והידיים. לרובם זוהי התנסות ראשונה בטיפול רפלקסולוגי, אך תמיד לאחר הפעם הראשונה יש דרישה לטיפול חוזר. בזמן הטיפול אני מעודדת את החולה להתרווח בכורסה, לעצום עיניים, לנשום נשימות עמוקות ולתת לדמיון לקחת אותו למקום שבו היו הכי רוצים להיות ברגע זה. בסוף הטיפול, לאחר חצי שעה, המטופלים הרבה יותר רגועים. אותי זה מאוד משמח. מה שמעציב אותי הוא שיש לי רק שתי ידיים. תמיד אני צריכה לדחות מטופלים וזה באמת עצוב".
במחלקה האונקולוגית ישמחו מאוד למתנדבים/ות – רפלקסולוגים/ות נוספים/ות.
לפרטים: יוכי 050-7225642, או בדוא"ל gordonyochi@gmail.com או חני פריאל, רכזת מתנדבים רמת הנגב 050-4042335.

מתנדבים חמיםמוא"ז מנשה

  

צילום: יותם אשל

במועצה אזורית מנשה סיימו לאחרונה קורס מתנדבים לתפקיד לוחמי אש. בקורס השתתפו עשרים ושניים מתנדבים תושבי המועצה, נשים וגברים, יהודים וערבים. במהלך הקורס - שנמשך מספר חודשים, והוא פרי של שיתוף פעולה בין שירותי הכבאות וההצלה ובין המועצה - למדו המתנדבים יסודות בסיסיים בכיבוי שריפות שדה ויער, יסודות חילוץ ראשוני של לכודים ברכב והשתלמו בנהיגה ברכב כיבוי. עם סיום הקורס חולקו המתנדבים לצוותי כוננות, צוידו בציוד אישי, ובעת אירוע יוזעקו לתגבר את צוותי הכיבוי בעזרת רכב הכיבוי של המועצה. במסגרת תפקידם יצטרפו לוחמי האש גם לצוותים מתנדבים אחרים- מתנדבי משמר הגבול (מתמידים), מתנדבי מד"א וצוותי הצח"י (צוות חירום יישובי). ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה "אמר: "בימים אלה של מתיחות בגבולות חשוב מאוד להיערך בכל התחומים. אנו חיים במרחב כפרי, ויש צורך בנקודות קצה בכל היישובים הן בשעת שגרה והן בשעת חירום. אנו מעריכים ומוקירים את המתנדבים לוחמי האש ובכלל את המתנדבים הרבים במועצה".

נוחי והנקודה הקיבוצית
ניר יצחק

  

צילום: אלי דסה

בעיתון "דה מרקר" ידעו לספר לפני מספר ימים, כי ל-IDB יש גם נקודה קיבוצית.
העיתון יצר קשר עם דיאנה דן-אלשטיין אחותו של אדוארדו אלשטיין הארגנטינאי, שהוא המשקיע החרדי החדש של נוחי דנקנר ו- IDB .
דיאנה גרה עם בעלה בקיבוץ ניר יצחק, כשאת צעדיה הראשונים בהתיישבות העובדת עשתה לפני יותר מ-20 שנה כשהתמקמה בקיבוץ חולית שבשכנות לניר יצחק. כיום עובדת דיאנה כתמחירנית במפעל של קיבוץ מגן וכן בהנה"ח במפעל 'פולישק' המתחדש שממוקם בקיבוצה. ל"דה מרקר" אמרה כי "אין כמו האח שלי. בכל מה שקשור לעסקים שלו אני לא מופתעת מדבר".
לשאלת העיתון האם אחיה ביקר בניר יצחק ענתה: "אני נוסעת למקומות בארץ שאליהם הוא מגיע, כי הביקורים שלו קצרים ואינטנסיביים".
בניר יצחק נשבעה השבוע אחת החברות שאדוארדו ביקר בקיבוץ. חבר אחר אמר את ההיפך. חבר נוסף סיפר כי סגנו של שרנסקי בסוכנות היהודית, רני טריינין מבית ניר, סיפר לו שביקר את אלשטיין בארגנטינה והוא אדם נפלא ותורם לקהילה. חברים אחרים השתעשעו ברעיון לבקש בהזדמנות זו גם תרומה לקופת הקיבוץ. אחווה שכזו.

כוכב אמת

  
ארגון יוצאי מרכז אירופה, בשיתוף מרכז מורשת היקים בתפן והמרכז האקדמי רופין, החליטו לקיים יום עיון לרגל 70 שנה לפטירתו של ארתור רופין. יום העיון יתקיים ביום שני הקרוב, 17.6, במרכז האקדמי רופין. לפרטים: 03-5164461 או http://www.irgun-jeckes.org/

על הדשא - 7 ליוני 2013

על הדשא

רוני מ. האס, הזמן הירוק

6/6/2013

אורית פראג בהרצאה

אי כישלון למופת
דפנה / עמיעד

ותיקי עמיעד קיבלו בשבוע שעבר הזדמנות להתבונן במראה קבוצתית. אורית פראג, דפנה, עורכת לשעבר של "הזמן הירוק" וכתבת בהווה, הופיעה בפניהם בהרצאתה "אי-כישלון למופת", העוסקת בנושא השינויים בתנועה הקיבוצית דרך השתקפותם בעיתונות הקיבוצית. "הטענה שלי היא, שלמרות כל הניסיונות לבטל את הקיבוץ, להפוך אותו ליישוב קהילתי, הקיבוץ המתחדש הוא בכל זאת קיבוץ ולא משהו אחר". פראג הציגה את הסיפור ההיסטורי כפי שהעיתונות הקיבוצית סיפרה אותו, כשהיא מדגישה נקודות מפתח בתהליך השינוי, שעברו הקיבוצים באמצעות סיפורים שהכו גלים בציבור וחלחלו אל התודעה הציבורית במודע או שלא במודע. "בכל סיפור עיתונאי היה מגולם עוד שבר ועוד סימן להשתנות הקודים הערכיים, יחד עם השתנות תבניות השיח. היום ניתן לבחון ולבדוק בעין אחרת את המסרים הקפיטליסטיים, שליוו את תחילתו של תהליך השינוי ולהיווכח כי גורמים שונים - מבפנים ומבחוץ - מגדירים היום את הקיבוץ המתחדש כקואופרטיב, שהוא אולי אחת האלטרנטיבות החברתיות הכי מעניינות בעולם". החבר'ה בעמיעד, כ-30 במספר, העמיקו בסוף ההרצאה בשיח סביב השאלה, אם התנועה היום היא תנועה או ארגון. פראג מסבירה: "העובדות שהועלו בהרצאה אינן חדשות, רק זווית הראייה, שמתבוננת על הסיפור הקיבוצי כעל אוביקט המושפע מכיוונים שונים, יוצרת נרטיב מעניין ומעין השתקפות בבואה על מה שהתרחש אצלנו בתנועה הקיבוצית."...
לפרטים נוספים: praagob@gmail.com

   
לתת
מעברות

   
טלילה דביר, 60, ממעברות, ממוצא הונגרי, קיבלה לפני 16 שנה פנייה לסייע לעולים חדשים מהונגריה. "כשעוד גרתי בקיבוץ יסעור, הקיבוץ שבו גדלתי, פעל שם פרויקט 'בית ראשון במולדת', ומאחר שאני דוברת הונגרית, ביקשו ממני לעזור לעולים הונגרים שהגיעו לפרויקט, ואני יצרתי איתם קשר. ראיתי שהם חיים במחסור, והתחלתי לאסוף עבורם בגדים וחפצים שקיבלתי מחברים בקיבוץ". הקליטה של יהודי הונגריה כבר הסתיימה, וטלילה כבר מזמן עברה לקיבוץ מעברות, אבל היא אף פעם לא הפסיקה לאסוף בגדים וחפצים לטובת נזקקים כאלה ואחרים. "חברים ראו שאני מתעסקת בזה והתחילו להביא לי דברים. ככה זה נמשך, עד היום". את הבגדים היא מכבסת, מקפלת, אורזת ומניחה במחסן. במהלך השנים יצרה קשר עם גופים שמחברים בינה לבין הנזקקים, ומעבירים את כל הטוב הזה למי שבאמת זקוק. "יצרתי קשר עם אגף המשימות בתנועה, שמסייעים בקביעות לנזקקים, ואני בקשר עם חבר בקיבוץ יקום שמעביר בגדים לעובדים זרים ולילדיהם שמתגוררים בתל אביב. יש חבר מקיבוץ מצר שמעביר בגדים לפלסטינים חסרי כול, לפליטים סודנים ולעובדים תאילנדים. לי זה לא חשוב לאן הבגדים מגיעים, העיקר שייתנו חום וכבוד למי שזקוק לכך". למי יותר כבוד.

    

שיקום ידידותי

הרדוף

   
נועם רבין, 48, מנהל הגינון בקיבוצו, הרדוף, משלב את אהבת הטבע עם אהבת האדם, ובפרט את הרצון לעשות למען בעלי צרכים מיוחדים. יחד עם הילה אברהם, מטפלת בגינון, חיפשו תחום שבו יוכלו לשלב בעלי צרכים מיוחדים. כך נולד לפני שש שנים, בשיתוף רשות הניקוז ורשות הטבע והגנים, מיזם גידול צמחי גדה. לקידום הנושא הם הקימו בקיבוץ משתלה לגידול צמחי בר, שמוחזרים לטבע בסופו של תהליך. "אנחנו יוצאים לנחלים באזורים שונים באזור הצפון, מביאים חומר עיבוי - זרעים וייחורים של צמחיית בר הגדלה על גדות הנחלים, מרבים אותם ומגדלים אותם במשתלה, כשהמטרה הסופית היא להשיבם לצמוח במקומם הטבעי, ממש לאותו נחל מהם הובאו". המשתלה פועלת כמשתלה שיקומית לאנשים עם צרכים מיוחדים, כשבנוסף להיותה ידידותית לאדם ולנחלים, היא גם ידידותית מאוד לסביבה, שכן הצמחים במשתלה מושקים על ידי מים מוּשבים, שמקורם במיזם ייחודי נוסף של הקיבוץ - כל תוצרת הביוב הביתי מטוהרת בשיטת ה"אגנים הירוקים", שיטה לטיהור ביוב בעזרת ערוגות קנים, הפועלת בהצלחה בקיבוץ כבר שבע שנים. "כל הביוב של הקיבוץ מגיע לאתר שלנו, שהוא בעצם פארק אקולוגי. שם הביוב עובר טיהור בעזרת ערוגות המהוות פילטר ביולוגי, מי הביוב מתנקים על ידי מעבר מערוגה לערוגה בכוח הגרביטציה וללא צורך בשימוש באנרגיה כלשהי, ומשמשים מי השקיה לצמחי המשתלה". לידידות הידד.

   
כוכבי אמת

  
קיבוץ נען אירח, עמותת מפעלות חינוך וחברה ארגנו, ועשרות עובדי קפה ארומה התנדבו, בארבעה ימי פעילות ספורטיבית במהלך חודש מאי, שבהם נהנו כ-80 ילדים בעלי צרכים מיוחדים, שזכו להרבה רגעי הפוגה מאושרים.

על הדשא 16 למאי 2013

16.5.2013 ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

צילום גולי אורטל עברי חמישי אקולוגי ההכנות ליריד האקולוגי החמישי של עמק הירדן, שיתקיים בחמישי הקרוב, 23.5, בשיאן. תלמידי ומורי התיכון האזורי, בית ירח, המארח את היריד, לוקחים חלק נכבד בפעילות שתכלולבין השאר- דוכני תצוגה ומכירה, סדנאות, הפעלות, הצגות, הרצאות, סיורים ועוד.והשדרוג הירוק- הכניסה תתאפשר תמורת מיכל החייב בפיקדון. הו אקולוגיה שלי.

בין הכרמים אורטל אילן זעפרני, 45, אורטל, עבד שנים רבות כבוקר וכמכונאי במיכון החקלאי של המטעים והכרמים בקיבוצו. לפני 12 שנים החליט ביחד עם חבר, לנסות ולייצר את מה שהוא באמת אוהב- יין. הם קיבלו מקלט, ושם ייצרו יין באופן אישי. "בהתחלה ייצרנו לא יותר מ- 200 ליטר. לאט לאט זה גדל, כשהגענו לכמות של 3 חביות, החלטתי שאני יכול להגשים חלום." הוא יצא ללימודי ייננות במכללת תל חי ובמקביל הגיש בקשה לקיבוץ, שהיה פתוח ליזמויות חדשות, לפתוח יקב מקומי. "ב-2009 קבלתי את האישור הרשמי ובצרתי את הבציר הראשון, ב-2011 התחלתי למכור את היינות הראשונים והיקב נפתח למבקרים באופן רשמי. היום היקב מייצר כ-15,000 בקבוקים עם כוונה להגיע ל-30,000. אנחנו מייצרים קברנה סוביניון, מרלו וסירא ביינות האדומים ווויונייט ביינות הלבנים, בנוסף אנחנו עושים בלנדים בין הזנים השונים. היין שלנו מבוסס על ענבים הגדלים בתנאים האופטימלים של אורטל, אנחנו רואים בהם יינות איכות כשקהל היעד שלנו הוא מסעדות יוקרה בכל הארץ וכמובן לקוחות שמגיעים למרכז המבקרים שביקב ובחנויות יין." לרגל חג השבועות, כמסורת חדשה, הזמין היקב את הציבור הרחב ליהנות מאירוע "אמנות ויין בין הכרמים". האמנים יצרו, הקהל השתתף בפעילויות שונות ובעיקר כולם זכו לטעום מהיין המקומי המשובח. לחיי העם הזה.

גורים וביכורים בניר דוד. צילום אלון האס גורים וביכורים ניר דוד גם מייקי, הקנגורו הצעיר, הוא פרי ביכורים של שנת תשע"ג, בן בכור למאיה האם הגאה והמאושרת בפארק האוסטרלי "גן גורו" בקיבוץ ניר דוד. חייו של מייקי בן העשרה חודשים, היו מוטלים בספק כשהחל להיפרד מכיס אימו, שכן רגלו הימנית האחורית הייתה שבורה, עובדה העלולה לחרוץ חייו של קנגורו. אולם עובדי הפארק לא אמרו נואש, הם החליטו לנתח ולגבס את הרגל הקטנה, במאמץ כמעט חסר סיכוי לרפא את העצם השבורה. אורית ידיד, 33, ניר דוד, מטפלת בקנגורו ועוזרת הווטרינר בגן גורו - "מייקי שבר את רגלו לפני חודש וחצי, כשהיה בן 8 וחצי חודשים, יש מעט הצלחות בריפוי רגל שבורה אצל קנגורו, אבל הווטרינר שלנו החליט לתת לו סיכוי". הווטרינר, ד"ר עמיר כפרי, 36, בן רשפים, החליט לנתח את מייקי ולהכניס פין שיְקָבּע את רגלו. ד"ר כפרי:" מגיל 7 חודשים בערך, קנגורו מתחיל לצאת מכיס אימו, כשהוא ממשיך לחזור אליו כל הזמן גם משום שהוא עדיין יונק בכיס. כשמייקי רק התחיל לצאת מהכיס, גילינו ששבר את רגלו, החלטתי לנתחו, לאחר הניתוח החזקנו אצבעות שיצליח לחזור לכיס אימו". לשמחתם, בבקר למחרת הניתוח מצאו עובדי הפארק את מייקי בכיס אימו, שם בילה שבוע ימים רצוף, עובדה שאפשרה לרגלו לנוח ושיפרה את סיכויי ההחלמה. "השבוע הורדנו לו את החבישה, בעוד כשבועיים נוציא לו את הפין ונכון להיום אנחנו מאד אופטימיים". ביכורים הבאנו לך.

מתגלגלים בעמק יזרעאל צילום ישראל פרץ תקווה מתגלגלת מ.א. עמק יזרעאל בשבת האחרונה, יצא בפעם ה- 11 מסע האופניים"גלגלים של תקווה", של עמותת אתגרים שנערך בשיתוף עם המועצה האזורית עמק יזרעאל, בחסות בנק הפועלים, במסגרת פסטיבל שבועות - חלב ודבש. למסע יצאו קרוב ל- 8,000 רוכבי אופניים שהגיעו מכל רחבי הארץ. הם יצאו לדרך בשעה 7:00 בבוקר, לאחר הזנקה משותפת בה נטלו חלק גם שר הביטחון, משה בוגי יעלון, וראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר. הרוכבים - חובבים ומקצוענים, קבוצות רכיבה ומשפחות עם ילדים וכן רוכבים נכים, השתתפו במסע להעלאת המודעות בציבור לפעילותה החברתית של עמותת "אתגרים" ולאיסוף תרומות מדמי ההשתתפות, לטובת הקמת מועדוני אופניים לילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים בכל רחבי הארץ. כל עוד בלבב.

כוכבי אמת. צילום דוברות מועצה איזורית גליל עליון כוכבי אמת שגיא לוי, השף של מסעדת פוקצ'ה הגלילית, והשף סרג'יו הלמן, לשעבר נחלים והיום בלו-באס, בליווי סטודנטים לחינוך ממכללת תל חי, התנדבו ביום שישי האחרון, בהמשך לפרויקט שנתי בו לומדים תלמידי היחידה לקידום נוער של הגליל העליון את רזי הקולינריה, לבשל ביחד עם התלמידים בראנץ' יוקרתי, שהכנסותיו הוקדשו כתרומות להמשך הפרויקט הקולינרי הגלילי.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא 9 למאי 2013

9.5.2013 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

אחד במאי. אריק סולטן 1 במאי "הון ושלטון יביא לאסון" אגף המשימות יזם והוביל, והביא להתגייסות 15 ארגונים חברתיים וועדי עובדים חדשים, שלוש מפלגות האופוזיציה וחברי קיבוצים. כולם צעדו בלב תל אביב, ובין קול שירה לקול מחאה נופפו בגאווה בדגלים האדומים.

טליה מנסבך גאים לחנך זיקים טליה מנסבך, 32, עברה בתחילת השנה לקיבוץ זיקים כחלק מקבוצת משפחות המועמדות לקליטה, וזאת אחרי תשע שנים שחיה בקיבוץ מצר. "כל השנים עבדתי בחינוך, בארבע השנים האחרונות אני גם פעילה ב'איגי' - ארגון הנוער הגאה, שאליו נחשפתי במהלך העבודה המעשית שלי בלימודי לתואר בחינוך בלתי פורמלי". כחלק מהעבודה המעשית שלה, מנסבך בנתה תוכנית הכשרה למדריכות ולמדריכים, שמתנדבות ומתנדבים באיגי, ומאז לוקחת חלק במיזמים חינוכיים שונים של המערך החינוכי בארגון. "הארגון, שהתחיל לפעול לפני 11 שנה עם ארבע קבוצות נוער בכל הארץ, הגיע השנה למספר שיא של מעל 140 מתנדבים וכ-40 קבוצות חברתיות-חינוכיות, המיועדות לבני נוער גאה צעירים/ות בגיל 14-18 ובוגרים/ות בגיל 18-23". היא מספרת, כי איגי פועל בעוד מישורים - אתר שמהווה בית לנוער גאה, מיזמים של מנהיגות, קבוצות ייחודיות הבנויות על פי השתייכות מסוימת - דתיים, טרנסג'נדרים וכדומה. "העברת מערכי שיעור ייחודיים בבתי ספר לכיתות י"א ועוד. הקבוצות שלנו היום פועלות מאזור אשכול ועד הגליל העליון, עם מגמה להקל על נוער גאה בכל מקום בארץ את ההשתתפות בקבוצה שכזו". בקרוב עתידה להיפתח קבוצה בקצה הפריפריה הדרומית, באילת. לטובתה, ישמחו באיגי לקבל מתנדבות ומתנדבים להדרכה. דרישות התפקיד: רצוי חלק מהקהילה הגאה (מחוץ לארון) או בעלי חיבור לקהילה הגאה, ניסיון בהדרכה, בנות/בני 21 ומעלה, תושבי/ות חבל אילות/אילת. לפרטים - רן 054-2220015 או ran@igy.org.il אתר איגי - www.igy.org.il מציירים מהבטן להבות הבשן בלה חבצקין, 35, להבות הבשן, עלתה לארץ בגיל 17 ממוסקבה. אחרי שסיימה לימודי עיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ופגשה את בעלה דהיום, עמיעד, החליטו השניים לעבור למקום שמתאים לגדל בו ילדים והגיעו ללהבות הבשן. "בעלי קיבל עבודה בתיאטרון מראה, שפועל בקריית שמונה ואני עבדתי בכל מיני עבודות והייתי אימא במשרה מלאה". האוויר הגלילי הביא עמו רוחות חדשות, ועד מהרה בלה גילתה מחדש את הרצון לצייר. חבצקין, שלמדה ציור ברוסיה מגיל שש בשיטה הרוסית קלאסית, והפסיקה לחלוטין לצייר בגיל 16, חזרה לצייר ובגדול. "היום אני חושבת, שהשיטה שלמדנו בה הייתה נוקשה וקשה מדי לילדים; למדנו ארבע שעות ביום, מספר פעמים בשבוע, מאוד יסודי. כתוצאה מזה הרבה שנים לא נגעתי בציור, כי כשהדרישות הטכניות כל כך גבוהות, מאוד קשה לך לבטא את עצמך בציור. היום אני מאמינה, שעם ילדים בגיל צעיר צריך רק לטפח את היצירתיות והדמיון הטבעיים, לתת הרגשה שהכול בסדר ואין נכון או לא נכון". לאט לאט התפתח בה הרצון לתת לאחרים את מה שגילתה מחדש בעצמה, ולפני שנה פתחה בקיבוץ סטודיו "ציור מהבטן". "המטרה שלי היא להזמין ולאפשר לאנשים ליצור לא ממקום שיפוטי. ללמד את ההנאה שבלצייר. את הרגע. את השקט. השיעורים מתקיימים בקבוצות קטנות, כשכל אחד מקבל מה שהוא צריך, מציור ריאליסטי ועד לסגנונות מאוד אישיים". יש לה כבר יותר מ-30 תלמידים, מגיל 12 ועד 92. כולם מגלים את עצמם כל פעם מחדש, ממש מהבטן. בלה 050-2606036

נועם שליט מפגין לחופש נולדו בית קמה / דביר / רביבים נועם שליט לא שוכח את מי שעמד לצדו במאבקו למען שחרור בנו גלעד מהשבי. בשבת האחרונה הצטרף לכ-200 מפגינים, בני העדה הבדואית וחברים מקיבוצים שכנים - בית קמה, דביר ורביבים - ויחד הפגינו למען שחרורו של עודה טראבין, בנו של השייח הבדואי סלימן טראבין, שנמצא בכלא המצרי זה 12 שנה באשמת ריגול. טראבין היה בן 18, כאשר חצה את הגבול המצרי מתוך כוונה לבקר את אחותו המתגוררת באל-עריש, שם נעצר על ידי השלטונות המצריים. אביו של טראבין היה פעיל בשירות הביטחון של ישראל, ומכיר את שליט מאז שלקח חלק במאבק למען שחרורו של גלעד. טראבין הצעיר פתח לפני שבוע בשביתת רעב, ובישראל נעשים מאמצים מחודשים לפעול למען שחרורו, שלעת עתה אינם עולים יפה. נועם שליט אמר, כי לא יישב בשקט עד שישוחרר טראבין מהכלא. "הבדואים עזרו לי, אני מוכרח לעזור להם". אחים בדם.

עמי וחן- ניר עם כוכבי אמת חן רבין, 20, מניר עם, משרתת בחיל האוויר, ונבחרה להשתתף ביום העצמאות בטקס הדלקת המשואות, שבו הועבר הדגל מפיקוד העורף לחיל האוויר. באותה עת, קיבל אביה, עמי רבין, רכז הביטחון של ניר עם, את אות ההצטיינות מאוגדת עזה, ולא בפעם הראשונה. כבוד בין-דורי.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

על הדשא - 2 למאי 2013

2.5.2013    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס חג העשור במועצה האזורית מנשה מתכוננים לחגיגות העשור של חבורת הזמר המקומית "צלילי מנשה", ששיאן במופע שיתקיים בחודש מאי, בקיבוץ גן שמואל, ובו אף יתארחו צמד הפרברים. לחיי העשור הבא. שאול אדר צילום זיו צביק גילה של סוסיתא עין גב / בית זרע לאחר פרסום הידיעה, על השתתפות נשיא המדינה בשיט ההשקה של ספינת הסוסיתא החדשה של תיירות עין גב (על הדשא, 11.4), פנה אלינו שאול אדר, 80, מבית זרע, וביקש לדייק: "עד היום אני סוחב על ראשי צלקת מגיל ילדות, מנפילה לתוך תא המנוע של הסוסיתא, שעגנה במוצא הירדן מהכנרת, מול מחלבת תנובה בדגניה א'. זה קרה בשנות הארבעים, שהן שנות לימודיי ב"בית החינוך המשותף לקיבוצי עמק-הירדן", שנות המנדט הבריטי. כל יום היינו חוזרים הביתה בהסעה, יורדים לכביש מבית החינוך בדגניה, לשם הייתה מגיעה הסירה של עין גב, סירת מנוע ששימשה בעיקר לקשר של אספקה וציוד בין עין גב לטבריה, שכן לא הייתה אז דרך יבשתית לעין גב. תמיד היינו קופצים ועושים תעלולים על הסירה. יום אחד עמדתי על הסיפון, מישהו זרק עליי משהו, וכשהתכופפתי נפלתי למנוע. למזלי, הסירה עגנה, המנוע לא פעל, הראש נפתח ועד היום אני נושא את הצלקת. לכן, טעות לכתוב - 'הספינה הראשונה של קיבוץ עיןגב, סוסיתא, שהושקה בכנרת בשנת 1952". בבירור שערכנו עם מנחם לב, מוותיקי הדייגים של עין גב, הוא מאשר כי אכן הסוסיתא הראשונה של עין גב, שהייתה ספינת עץ אשר עגנה במזח מול דגניה, הושקה בשנת '48, ולא ב-'52 כפי שרשמנו. ותודה על הערנות..! דרקונים רטובים עמק הירדן / מעגן ביום שישי הבא, 10.5, יצלחו את הכנרת 39 קבוצות מהארץ ומהעולם, במסגרת תחרות "סירות הדרקון" השנייה. סירות הדרקון המסוגננות יצלחו בכל פעם מרחק של 350 מטר, כשבכל קבוצה 20 חותרים וחותרות, נווט ומתופף שיישב בחלק הקדמי של הסירה וייתן את הקצב לחותרים. פסטיבל "סירות הדרקון" (dragon boats) מתקיימת בארץ זו שנה שנייה, בחוף קיבוץ מעגן במתחם כפר הנופש. תחרות עתיקת יומין זו, שמקורה בסין, מתקיימת בכ-70 מדינות ברחבי העולם למטרות חברתיות וקהילתיות. אל הכנרת שלנו הגיעה התחרות כיוזמה של נדבניות יהודיות קנדיות, שהחליטו לייבא לצפון ארץ הקודש את התחרות הצבעונית, כשהמטרה הסופית - מעבר למתן הזדמנות עבור קבוצות שונות, ישראליות וקנדיות, לקיים פעילות ספורטיבית ייחודית ומגבשת - היא לגייס תרומות לטובת עמותות הפועלות לקידום האוכלוסייה בצפון הארץ ("קו הזינוק" ו"בית חם לנערה"). ההתיישבות העובדת תיוצג בכבוד על ידי קבוצות מקיבוץ דגניה ב', פורום נשים משגב עם, נשות מלכות הגליל ומפעל הבונים-כפר הנשיא. לטובת מאות הצופים שיגיעו לפסטיבל, יתקיימו בחוף, במקביל לפעילות הימית, פעילויות לכל המשפחה במחיר כניסה סמלי הודות לסבסוד מגבית קנדה (20 שקלים למבוגר ו-10 שקלים לילד). www.dragonboatisrael.com שכנים ספורטיבים נען / לוד במסגרת הפעילות לקידום הדיאלוג הישראלי-פלסטיני, "הכר את השכן", הפועל ביותר מ-100 יישובים ברחבי הארץ וברשות הפלסטינית, ערכה עמותת "מפעלות חינוך וחברה" מפגש כדורגל בין ילדי קיבוץ נען לילדי בית הספר ראשדייה מלוד. את שיחת ההיכרות הראשונית בין הכדורגלנים הצעירים הובילו המאמנים של הקבוצות, שבהמשך עודדו את הילדים במשחק ידידות מהנה, שאת סיומו קינחו הכדורגלנים בזלילת ארטיקים משותפת. המפגש התאפשר בזכות שיתוף הפעולה בין מאמני שתי הקבוצות - אדהם אבו לבן מרמלה, שמאמן את קבוצת נען, ואיסמעיל אלזינטי מלוד, שמאמן את ילדי בית ספר ראשדייה. מפגש נוסף עתיד להתקיים בין שתי הקבוצות בעוד חודש בלוד. מנכ"ל "מפעלות חינוך וחברה", ד"ר מאיר אורנשטיין: "במפגש הפעם נפגשו ילדים שהם בעצם שכנים, אבל המרחק ביניהם רב חברתית ותרבותית. בעזרת מפגשי הכדורגל של 'הכר את השכן', הילדים לומדים כי השכנים לא שונים מהם כלל והאהבה לכדורגל היא זהה אצל כולם". יום כדור הארץ בבית ירח כוכבי אמת בתיכון בית ירח, עמק הירדן, קיימוּת היא דרך ארץ. בשבוע שעבר ציינו במקביל למעלה ממיליארד אנשים בעולם את "יום כדור הארץ". בין השאר, עיצבו קיר מפסולת, ניקו את שביל סובב כנרת, הכינו מתקנים לאיסוף נייר ועיצבו סטיקרים ולוחות מודעות למען סביבה ירוקה. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים

על הדשא - 30 למאי 2013

30.5.2013 ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ. האס הילה אלפרט מאותו הכפר מעלה החמישה כשהילה אלפרט - עיתונאית, שחקנית, יועצת קולינרית - מדברת עם הסוכנת שלה לענייני הרצאות, דליה הוכברג, היא מרגישה כמו בבית. זה באמת די פשוט, כשמדובר בשתי נשים שנולדו וגדלו באותו קיבוץ, מעלה החמישה. אלפרט: "האח הצעיר של דליה היה המדריך הנערץ עליי, ההורים שלה היו חברים מאוד טובים של אימא שלי". מה שמפתיע הוא, שרק לפני שנה וחצי ידיד המליץ לה להיעזר במרכז המרצים לישראל, שמנהלת הוכברג. "אמרו לי 'למה את לא הולכת לדליה מהקיבוץ שלך, יש לה את הסוכנות הכי טובה בארץ למרצים'. אנחנו בקשר חברי כל השנים, מספיקה לנו חצי מילה, ואנחנו מבינות אחת את השנייה. יש לזה כוח מאוד גדול שמישהי באה מאותו מקום שאת". הוכברג, ששירתה בקבע 25 שנה במכללה לביטחון לאומי, השתחררה לפני 12 שנה כסגן אלוף, והתחילה לעבוד במרכז המרצים לישראל. דליה הוכברג אחרי פחות משנה, כשרצו לפטר אותה בגלל צמצומים, היא החליטה להשקיע את כל חסכונותיה וקנתה את החברה. "החלטתי שאולי אהיה פחות עשירה, אבל יותר מאושרת". זה הצליח טוב מדי, החברה עושה חיל, כבר כמעט 2,000 (!) מרצים ברשימתה והוכברג גם מאושרת. ואת מי הקיבוצניקים הכי אוהבים להזמין? "מופעי צחוק או סיפורים אישיים בעלי ערך אנושי". אין כמו הבית. www.hamartzim.co.il שמחה רבה מוא"ז מגידו יבל ברקאי גם הרמטכ"ל בני גנץ השתתף, לצד אנשי צבא בכירים נוספים, בחתונתה של אלה, בתם של האלוף שי אביטל ואורית נוסבאום, בת כפר מנחם. האירוע המרגש, שהתקיים בשטח הסמוך לדיר הכבשים של אבי הכלה, במושב ארבל, זימן אליו רבים מאנשי ההתיישבות ומערכת הביטחון. אביטל, האב המאושר, בעברו לוחם ומפקד סיירת מטכ"ל, משמש היום כמפקד מפקדת העומק, ואף הספיק בבחירות לפני האחרונות להשתבץ במקום ה-39 ברשימת מפלגת קדימה, מיקום שלא הכניס אותו לכנסת אבל כן העניק לו את משרת המנכ"ל במשרד להגנת הסביבה ואת האורח, הח"כ ישראל חסון מקדימה. גם החתן המאושר, בר בשן, הביא עמו ידוענים מקומיים, שכן אימו, הדס בשן, מהנדסת המועצה האזורית מגידו היוצאת, הזמינה את חבריה לעבודה להשתתף בשמחתה, ובראשם צמרת המועצה: ראש המועצה חנן ארז, גזבר המועצה איציק חולבסקי, מעין השופט, שהחליט לאחרונה לרוץ לראשות המועצה, ומנכ"ל המועצה אברהם אזולאי. חתונה מדוברת. יזמים צעירים סאסא צילום דיאנה חון אפאצ'י בגליל סאסא הם רק בני 14 וכבר מתעסקים בעסקים. תלמידי בית הספר התיכון ע"ש אנה פרנק בקיבוץ סאסא פיתחו סימנייה ייחודית, המאפשרת למידה ממוקדת. המיזם נעשה במסגרת שיעורי יזמות בבית הספר שהוביל מחנך מקומי, קובי צרור. במסגרת הקורס הקימו התלמידים חברה מסחרית בשם "אפאצ'י" (אנה פרנקצעירים יוזמים), מינו מנכ"ל ומנהל שיווק ודימו התנהלות אמיתית של עסק. "עיקר העבודה היה לעסוק בפיתוח המוצר עצמו - סימנייה ייחודית, המאפשרת למידה ממוקדת. מטרת הפעילות הכוללת בשיעורים הייתה לייצר תוכנית עסקית, לפתוח חשבון בנק, להרוויח כסף, וכמובן ליזום, לתכנן, לייצר ולשווק מוצר שפותח על ידי החברה, ובכך ללמוד, להכיר מקרוב ולהתנסות בתהליך העסקי. "התלמידים גייסו משקיעים, כתבו את התוכנית, ועד היום מכרו כבר כמה מאות (!) מוצרים בירידים שונים בגליל, כשסימנייה אחת נמכרת בעשרה שקלים. גם אנשי עסקים גויסו למיזם, והדריכו את התלמידים בתחומי תפעול החברה וההצלחות שלה. בקרוב יציגו התלמידים את הפיתוח במסגרת תחרות יזמים צעירים בארץ, שהזוכים בה ישתתפו בתחרות בינלאומית. טוב, עסק טוב. כוכבי אמת זו השנה הרביעית ברציפות שמרכז המצוינות בסיף של עמק יזרעאל קוטף את המקום הראשון באליפות מרכזי המצוינות בסיף בארץ. בשנה הבאה לאולימפיאדה? להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים  אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל