|
רוני מ. האס היום, בפתחה של שנת 2009, כשהעשור הראשון של שנות ה-00' מתקרב לקצו, נשאלת השאלה מה הסגנון שמאפיין את העשור הזה. בסבנטיז התלבשנו כמו היפיז ושמענו מוזיקת רוק, באייטיז לבשנו מצועצע עד מזעזע, והמוזיקה הייתה פופ, בניינטיז היינו אקלקטים גם בלבוש גם בסאונד. אז איך לעזאזל אנחנו נראים ונשמעים היום? הלכנו אל המקום הכי מדעי לבדוק את העניין: הפאבים. מצאנו, כי ברוב הפאבים שולטים ג'ינסים וחולצות פשוטות, אך יש גם נציגות לחולצות בטן ולמחשופים. די משעמם, למען האמת. סגנון המוזיקה מגוון. בין השאר, שמענו על מוזיקה שחורה, האוס ודאנס אבל גם מוזיקה עברית, בוב דילן ויוצרים מקומיים פוקדים חלק מהפאבים הקיבוציים. והעשור הזה, איך יירשם בשורות ההיסטוריה? כמה מומחים קוראים לנו ד'ה אוז, העשור של האלפיים, והדבר היחיד שאפשר לייחד בו אותנו הוא, שאנחנו שותים יותר. לפעמים מתחילים כבר בחניה.
|
| בוטק'ה, קיבוץ כפר סאלד אבירם ארואץ, 28, מוזיקאי, תושב הקיבוץ, מנהל הפאב בשנה האחרונה. המקום: פאב פתוח לקהל הרחב, ומגיעים בעיקר סטודנטים. גילאים: אמצע שנות ה-20 עד אמצע שנות ה-30. פרנסה: הפאב הוא עסק שצריך להחזיק את עצמו. מוזיקה אופיינית: רוק, בלוז, ג'ז, רגאי ומוזיקה בסגנון צועני. הופעות של מוזיקאים צעירים בימי שישי ובמה פתוחה בכל יום שלישי, מוזיקה בכיוון צועני. לבוש: אינדיבידואלי, דגש על נוחיות, בעיקר סגנון של שרוואלים. שתייה: מאז המיתון של שנות ה-90 הערק תפס מקום של כבוד, כנראה, בזכות מחירו הנמוך. אצלנו מגישים אותו בעיקר עם אשכוליות אדומות סחוטות במקום. זה המשקה הכי פופולרי אחרי הגולדסטאר. וגם פיצת הבית. מאפייני העשור: מגיעים הרבה סטודנטים, שעסוקים בבנייה של העתיד שלהם, חלקם מוזיקאים בעצמם, "החבר'ה הזורמים". סיכום עשור: אני חדש באזור, אבל להבנתי, ההבדל העיקרי הוא העובדה שהפאב פונה לקהל אזורי, ואינו הפאב הקיבוצי הסגור של פעם. מה קורה בסילבסטר: תתקיים מסיבה מחתרתית, שאינה מפורסמת ברבים, עוברת מפה לאוזן. מוזיקה בסגנון צועני. יומיים אחרי זה, יש הופעה של יוצר צעיר - יואב אלקין עם ההרכב 'אורביטלי השפע'. |
| המפלט, קיבוץ אורים אחיקם שלף ומרדכי ריינהיימר 31 ו-21, בהתאמה, בני משק; מנהל יוצא ומנהל נכנס. המקום: פאב קיבוצי, שפתוח גם למסיבות חברים ולחבר'ה מבחוץ. גילאים: 18-21. פרנסה: הקיבוץ מופרט חלקית, צריכים להיות מאוזנים ולא לסמוך רק על תקציבים. מוזיקה אופיינית: שחורה, האוס. לבוש: גם בחורף בחורות לא מוותרות על תלבושות מוזרות, חשופות, ביגוד מהחנויות המובחרות. הקיבוצניקים עדיין מגיעים בבגדים פשוטים יותר. אפשר להבחין על פי הלבוש מיהו מי. שתייה: "שוטים", וודקה בטעמים, יגר (תרופה), ובירה גולדסטאר. מאפייני העשור: תאורה חדשנית, רובוטיקה. סיכום עשור: הפאב מתבסס גם על כוחות חיצוניים, לא רק על קיבוצניקים, גם חבר'ה עירוניים-התיישבותיים מהאזור, כי אין מספיק בני משק. המוזיקה השתנתה לשחורה ולטראנס, אבל העיקר נשאר כמו שהיה - חבר'ה צעירים שבאים לרקוד ולהתפרק. מה קורה בסילבסטר: לא משהו מיוחד, בפרט כשהמצב בגזרה התחמם. החבר'ה בגילי נוסעים למסיבות סילבסטר מאורגנות בתל אביב. |
|  | | הטרמינל. צריכה מוגברת |
טרמינל, רמות מנשה שלמה בנימין, 42, חבר קיבוץ, מנהל המועדון ב-17 השנים האחרונות. המקום: מדובר במועדון, היכול לאכלס 1,700 איש. שלוש רחבות ריקודים נפרדות, והכניסה למועדון רק אחרי הרשמה דרך אתר המועדון באינטרנט. גילאים: 22 ומעלה. מוזיקה אופיינית:בכל רחבה יש מוזיקה אחרת: רחבת המוזיקה השחורה, רחבת המוזיקה העכשווית - דאנס, האוס - ורחבת המוזיקה העברית + רוק ואלטרנטיבי, "הרחבה של הקיבוצניקים". לבוש: בעיקר ג'ינס וטי-שירט, אפילו בנעלי בית. לא לבוש תל אביבי. שתייה: וודקה רדבול, בירה גולדסטאר. מאפייני העשור: שותים המון אלכוהול. יש כאלה שמתחילים לשתות בחניה, לפני שנכנסים למועדון, כי הביאו איתם כמה בקבוקים מהבית, אז הצריכה של אלכוהול גוברת. מעבר לכך אין שינוי משמעותי.פרנסה: נותן פרנסה לי ולעוד הרבה חבר'ה מהקיבוץ ומהאזור. מה קורה בסילבסטר: מסיבה של י"ב. סיכום עשור: מעבר לצריכה מוגברת של אלכוהול, לא רואה שינוי משמעותי בסגנון של החבר'ה שמגיעים. חבר'ה בסדר. |
| פאב בית זרע, קיבוץ בית זרע חגי פאר, 22, בן משק, מנהל את הפאב בשותפות עם תדהר לבנה. המקום: פאב מקומי, שפתוח גם לחבר'ה מהסביבה. גילאים: 18-21, בעיקר מקיבוצי האזור. פרנסה: לא רלוונטי, צריך להיות מאוזנים. מוזיקה אופיינית: בעיקר עברי, הרבה מוזיקה של פעם, בוב דילן, וגם קצת מוזיקה עכשווית. לבוש: ג'ינס וטריקו. שתייה: בעיקר, בירה גולדסטאר, קצת ויסקי. מאפייני העשור: אין משהו מיוחד. מה קורה בסילבסטר: בדרך כלל, יש מסיבה לכולם באיזה מקום בקיבוץ, ולא בפאב. סיכום עשור: לא השתנה הרבה מלבד שנפתח גם לחבר'ה מהאזור. |
|  | | הבעלים של "הברל'ה". רעב גדול |
ברל'ה, להבות חביבה דודי גודר, 57, תושב תל אביב, הבעלים של הפאב "מיוזיק קלאב", שמנהל בפועל הבן גיל-עד, 26. המקום: מועדון הופעות חיות. מגיע קהל מכל האזור וכן מרחבי הארץ. גילאים: משלושה חודשים ועד גיל שמונים. למשל, כשברי סחרוב הופיע, הגיע זוג מעריצים מקיבוץ בצפון עם תינוק במנשא, ובקהל נצפה גם גבר בן 80 שבא לחגוג יום הולדת. מגיעה אוכלוסייה מכל הגילים, כשהמכנה המשותף הוא האהבה להופעות החיות. פרנסה: עסק לכל דבר. הפרנסה בדוחק, משום שהעלויות של האמנים המובילים בארץ מאוד גבוהות. מוזיקה אופיינית: ישראלית מיין סטרים וכן ערבים מיוחדים לאמנים צעירים, תחת הכותרת ערבי "אולטרה סאונד". לבוש: כל האופציות קיימות - בין חובשי כיפות (ברסלב, סרוגות, שחור) ללובשי מכנסי ברמודה וכפכפים, וגם בסגנון מהודר. אפילו הקיבוצניקים מגיעים בלבוש חגיגי. שתייה: מובילים הבירה והוודקה. נשים בעיקר פידג'לין (ליקר תאנים). בר מאוד גדול. ארבעה עד שישה ברמנים. הרבה אלכוהול. בגבולות הנכונים. שינוי מהעשור האחרון: מדובר במקום שפתוח לאוכלוסייה כולה ולא רק לאוכלוסייה המקומית, ופונה לקהל מכל הארץ. המכנה המשותף הוא אהבת המוזיקה החיה. מה קורה בסילבסטר: ערב לטיני עם להקה דרום אמריקנית, "קומבומבו". סיכום עשור: יש רעב גדול יותר להופעות איכותיות, כמיהה לאמנים העכשוויים, גם אצל בני הקיבוצים, שאצלם אפשר לזהות רצון עז ל"חיקוי והתבוללות" והתקרבות תרבותית לעיר הגדולה. מתבטא גם בסגנון השתייה החריפה. |
|  | | גורדוניה. בירה ונשירה |
גורדוניה, מעלה החמישה גלית צפריר, 45, חברת קיבוץ, מקימה ומנהלת. המקום: פאב המציע ערבים קבועים מאופיינים על פי סגנון מוזיקה משתנה. גילאים: כניסה לבנות מגיל 20 ומעלה, לבנים מגיל 21 ומעלה. משתנה לפי סוג הערב. קהל יפה. מוזיקה אופיינית: בימי חמישי - ישראלי מכל הזמנים, בימי שישי, שנות ה-70 וה-80, ומוזיקה שחורה, מוצ"ש פעם בשבועיים ערב "בירה ונשירה", הכולל הופעה של שני זמרים והשתתפות פעילה של הקהל בשירה. לבוש: יש ויש. בקרב הקיבוצניקים אפשר לראות גם חבר'ה עם חולצת סוף מסלול וג'ינס. לבוש פשוט ומכובד. יש גם שמתלבשים לפי צו האופנה. לבחורים אסור להסתובב בגופייה. שתייה: בעיקר בירות וויסקי. לפעמים מגיעים חבר'ה שמזמינים וודקה רדבול. מאפייני העשור: קשה לי להעיד, אף פעם לא הייתי מבלייני הפאב בקיבוץ. מה קורה בסילבסטר: מקשטים את הפאב, הברמנים מתלבשים בתלבושת מיוחדת, שמפניה בחצות. פרנסה: יזמות של הקיבוץ. סיכום עשור: כל הרעיון של הקמת הפאב כיזמות, מתוך צורך שעלה בקרב הצעירים, בתוכם הבן שלי במקום לבלות בו. בעשורים הקודמים הקיבוץ היה עונה על כל הצרכים, כולל תרבות צעירים. |
| |
|
רשומות