שבוע אחרי פסח (היה אמור להתפרסם בחג) 2012

25.4.2012   ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס

נחל פרוד מלוכלך. צילום: ערן פופלובסקי מלכלכים - נמאסתם יכול להיות שחלק מבני ישראל צריכים לצעוד שוב 40 שנה במדבר ולהרהר במעשיהם, אחרת קשה לתושבי הגליל ובעיקר לחברי קיבוץ פרוד, להבין כיצד מדי פסח, משאירים המטיילים הפוקדים את נחל פרוד, כל כך הרבה לכלוך מאחוריהם בלי כל נקיפות מצפון. "פשוט כואב לראות את הנחל כל כך מלוכלך, ומקום שהינו פנינה תיירותית כל השנה, הופך תוך שבוע למזבלה נוראית". ובמילים אחרות: "לכלכנים - נמאסתם!"

לא הולכים בתלם מדרשת אורנים / שביל ישראל לפני כשבע שנים יזמו יוסי ורעיה אופנר מטבעון מסע הנצחה לבנם אבי ז"ל שנפל באסון המסוקים לפני 15 שנה. המסע, העונה לשם "לא הולכים בתלם אנשים פורצי דרך", שיצא בסוף פברואר מאילת ומסתיים ביום שישי הזה בשאר יישוב, מקום שבו אירע אסון המסוקים, מצליח להתקיים בזכות ההורים היוזמים וקבוצת חברים צעירים הדואגים לכל הצד הלוגיסטי של המסע, ובסיוע מדרשת אורנים העומדת בראש היוזמה, ללא כל תשלום מצד עשרות המשתתפים שלקחו בו חלק בחודשיים האחרונים. המסע התקיים בכל ימות השבועות האחרונים, להוציא שבתות, כשגרעין של כ-50 צועדים עשה את המסע כולו ואחרים הצטרפו בחלקים ממנו. כל בוקר קיימו הצועדים טקס פתיחת היום, ובו הנציחו את אחד החללים או קבוצה של נופלים או חללי פיגועים. כמו כן, קיימו קבוצות דיון בנושאים שונים ואירחו מרצים מתחומים שונים. מקומות שונים נרתמו לסייע במתן אכסניה ללינת לילה, בתוכם קיבוצים שונים כגון רמות מנשה, שאירח בשבוע שעבר כ-100 צועדים שפגשו בהזדמנות זו את: עוזי דיין, ששוחח על תקופתו בצבא ותפקידו הנוכחי במפעל הפיס; איציק שמולי, ממארגני המחאה שהתקיימה בקיץ בתל אביב; ומוטי זעירא, מנהל המדרשה באורנים. לקראת פרידה אף פגשו הצועדים את ראש המועצה האזורית מגידו, שמעו קצת על התנהלותה כמרחב ביוספרי וקבלו את ברכת הדרך להמשך מסעם צפונה.

אביב לניצולי שואה נירים / מחלקת בריאות ורווחה התנועה הקיבוצית הוא עלה מגרמניה עם משפחתו ערב מלחמת העולם השנייה, בוגר השומר הצעיר בתל אביב וחבר בגרעין שהקים את קיבוץ נירים. הוא ידוע בכינוי סולו, שמו המלא הוא חיים שילה, הוא בן 87 וצלול כמו שכולנו היינו רוצים להיות. הוא מקיבוץ נירים, ובארבע השנים האחרונות מחובר בנשמתו ובעשייתו להתנדבות למען מיצוי זכויותיהם של ניצולי שואה. מדובר ביוזמה של יעל אייזנר ושל אורית גלאור ממחלקת בריאות ורווחה בתנועה, שיזמו לפני ארבע שנים כנס עם עו"ד אביבה סילברמן, העומדת בראש עמותת "אביב לניצולי השואה", אשר מסייעת לניצולי שואה למצות זכויותיהם. "לפני ארבע שנים השתתפתי בכנס שעסק בנושא מיצוי זכויות למען שורדי שואה, ומאז אני בעניין הזה. יצרתי קשר עם בית נווה אשכול של העמותה למען הזקן, אצלנו באשכול, וגם עם המועצה שלנו, והם הפכו מיד לשותפים מלאים. יש לי פינה קטנה בבית נווה אשכול, שם אני נפגש עם יוצאי השואה, מראיין אותם, אחר כך עם החומרים אני הולך הביתה וממלא את הטפסים, יש כל מיני בקשות, את חלקן צריך למלא בגרמנית, אחרות בעברית. יש המון בירוקרטיה סביב זה, צריך לצרף כל מיני מסמכים ועוד. לצערי, דווקא הגורם הישראלי, משרד האוצר, שהוא אחד הגורמים שאליהם מגישים בקשות, הוא אחד הגורמים שמערימים קשיים". עד היום פתח סולו 108 תיקים לטובת 55 שורדי שואה. הוא הצליח לקבל 51 תשובות חיוביות ו-11 שליליות. "ההרגשה טובה כל כך כשמצליחים ורעה מאוד כשאני מקבל תשובה שלילית". בתשובות החיוביות התקבלו מענקים אישיים חד פעמיים שערכם הכולל כ-300,000 שקל וכן שש קצבאות חודשיות לשישה ניצולים לכל החיים. "מדובר בהליך מורכב וארוך, כשאת התשובות מקבלים בערך אחרי שנה, מה שמביא לעובדה המצערת, ששורדי שואה רבים נפטרים טרם זכו לקבל את הקצבאות עבורן הגישו בקשה".

בוצי (ברוריה ארון ברות) צועקת לגלים עין שמר / גבעת חיים איחוד ביום חמישי שעבר הוקרן בערוץ 10 סרטו של יגאל תיבון, עין שמר, "צועקת לגלים", המספר את סיפורה של המשוררת בוצי (ברוריה ארוןברות), חברת גבעת חיים איחוד, החולהבטרשת נפוצה. המפגש הראשון בין תיבון לבוצי, יוצרת סרטים בפני עצמה, היה מקרי, בזמן ששניהם תיעדו חתונה של מקורבים. "היא פנתה אליי, ובנדיבות הייחודית לה הציעה לי מהצילומים שלה, במקרה שאזדקק, כשהכרתי אותה גיליתי שהיא משוררת, אישה לא שגרתית, והבנתי די מהר שזו אישה שמגיע לה להוביל סרט". מחלת הטרשת הנפוצה אובחנה אצל בוצי בשנות הארבעים לחייה. שלושת ספרי השירה, שפרסמה ב-20 השנים האחרונות, מתארים את עולמה הסוער והמורכב ואת החיים עם הטרשת. את הסרט צילם תיבון במהלך חמש השנים האחרונות, כשהמצלמה נצמדת אל בוצי בתחנות שגרתיות של חייה - בביתה, על חוף הים, בשדות עמק חפר, במפגש עם חברות, בבית אימא בנתניה, ליד קברי אחיותיה ואביה ובמרכז לטרשת נפוצה ב"תל השומר" - ומתעדת את השילוב הדרמטי בחייה בין הסבל האנושי בגין מחלתה ובין יצירתה הפיוטית ואחיזתה הבלתי מתפשרת ב"כאן ועכשיו" ובכל רגע ורגע שמעניקים לה חייה. ולמה קראת לסרט "צועקת לגלים"? "כי יום אחד כשנסענו לאורך הים בוצי התחילה לקרוא לעבר הים, וכששאלתי מה היא עושה, היא ענתה לי, זה הדיאלוג שלי עם הים, אני צועקת לו והוא עונה לי ואז אני כותבת עליו שירים". לצפייה בקליפ מהסרט:http://www.youtube.com/watch?v=VmZC5Fsu_AE

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

על הדשא - 19 לאוגוסט 2010

19.8.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות    על הדשא רוני מ.האס צילום: דוד עינב כוכבי אמת בתחילת השבוע הושבעו ליד קבר חנקין, בעין חרוד, מתנדבים חדשים של "השומר החדש", הנלחמים בפשיעה החקלאית תוך שמירה על אדמות מדינת ישראל. בתמונה: בנו של שמוליק ריפמן מקריא מתך ספרו של יגאל אלון. ראש המועצה האזורית רמת הנגב. בוגרי י"ב מארחים את ציפי לבני דגניה א' יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, התארחה השבוע בדגניה א' באסיפה חגיגית, שבה נכחו רבים מחברי הקיבוץ לרגל הקבלה המסורתית של בוגרי י"ב לחברות בקיבוץ. לבני קיבלה בהתרגשות את ההזמנה להגיע לדגניה א', לטקס קבלת הבנים, המשמש באופן סמלי המשכיות לחגיגות ה-100 בקיבוץ. לבני הודתה שזה לא לגמרי טבעי לה לבקר במחוז אנטי-רוויזיוניסטי, אך מיהרה והקפידה להדגיש את הקווים המשותפים בין קבוצות שונות בעם, העושות למען הציונות ומדינת ישראל, ובתוכן כמובן התנועה הקיבוצית. בקיבוץ דגניה א', כחלק אינטגרלי מההחלטות לשינוי הקיבוץ, ממשיכים לקבל את הבנים לחברות בתום שנת י"ב, כשרק קיבוצים מעטים מאוד עושים זאת. כשהבנים הללו יוצאים מהבית למילוי חובותיהם למען המדינה, הם נושאים עמם בתוך הזהות שלהם את העובדה שהם חברי דגניה. שי שושני, יו"ר ועד ההנהלה וחבר הקיבוץ, בירך את הבוגרים ואת הבוגרות של י"ב: "למרות כל השינויים שעברנו, אנחנו בדגניה א' גאים, שעדיין שומרים על קבלת הבנים טרם גיוסם. כאן טמון המסר הבסיסי שאנו מבקשים להעביר לבנים, דווקא כשהם יוצאים בפעם הראשונה מהבית; דגניה זה הבית שלכם, ובפרט בשנת ה-100 ובהסתכלות רחבה יותר, אנו רואים בשנת ה-100 הזדמנות להחזיר עטרה ליושנה ואת מקום התנועה הקיבוצית למקומה הראוי במדינת ישראל. כתבת "על הדשא" התרגשה לגלות, כי צעירי הקיבוץ לא רק מקבלים כי אם גם נהנים לתת ולהחזיר לקיבוץ כגמולו. כך עשו בשישי האחרון, שבו השתתפו עשרות חברים מכל שכבות האוכלוסייה בערב "בירה ונשירה" בחצר ראשונים, שאורגן כולו על טהרת הכוחות הצעירים. אומרים שהיה שם שמח ורווי כישרונות. גלעד שליט הפילהרמונית תנגן מהים למען גלעד שליט אגף המשימות מטה גלעד שליט, התזמורת הפילהרמונית ואגף המשימות באים הפעם מן הים: את קריאתם להחזיר הביתה את גלעד שליט הם יזעקו בתחילת ספטמבר, במבצע של משט רב משתתפים, ששיאו - קונצרט אל מול חופי עזה. המשט יכלול אונייה, שתישא את 35 נגני התזמורת הפילהרמונית, אונייה שתישא את משפחת שליט ופעילים למען החזרתו של גלעד הביתה, ועוד כ-50 כלי שיט קטנים שלבעליהן יאושר להשתתף במשט. גם הפעם ינצח על התזמורת הפילהרמונית המאסטרו זובין מהטה. יואל מרשק, מנהל אגף המשימות, אף עושה מאמצים לאשר השתתפותה של ספינת חמאס, אשר משיטיה אמורים להעביר חבילות לאסירי החמאס בישראל, ובתמורה להעביר חבילה לטובת גלעד שליט. ערוץ 2 כבר נתן הבטחתו לסיקור האירוע בשידור ישיר, זאת לצד גורמי תקשורת בינלאומית, כולל נציגי אל ג'זירה. צה"ל יאבטח את המשט, אשר יתקיים באזור צבאי האסור על כלי שיט אזרחיים, מהאוויר מהים ומן היבשה ויבטיח את שלום המשייטים. מרשק: "אני יודע שהכול נשמע דמיוני והזוי, אבל אחרי 1,500 יום, שאיש לא יודע מה קורה עם גלעד שליט, מותר לנו להעז. למדתי שהמעז - מנצח". השתתפות רק על פי הרשמה במשרדי אגף המשימות, 03-6925398. צילום: דוד עינב יריד יד שנייה - לילה לבן גבעת חיים איחוד חצר היד השנייה בגבעת חיים איחוד המתה אדם בחמישי שעבר, לרגל יריד "לילה לבן", שהחל לקראת שקיעה והסתיים בשעות הקטנות של הלילה. את המקום פקדו מבקרים מכל האזור, משפחות עם ילדים וסתם סקרנים, אשר באו להריח, לראות ולגעת בחפצי יד שנייה, שהוצעו במחירים סמליים לכל דורש. על בימה קטנה הופיעו כישרונות מקומיים, שחיברו את המבקרים לשנות ה-60, והוקמו דוכני אוכל תוצרת בית, ובהם מטעמים להשקטת הרעב. בחצר היד השנייה בגבעת חיים פועלות מספר חנויות יד שנייה זו לצד זו, והן פתוחות בעיקר בסופי שבוע. ענת לוי, מנהלת חנות בגדי יד שנייה במקום, מספרת: "בניית החצר התחילה מאהבה ומתשוקה של מספר אנשים לעולם היד שנייה - כל אחד בתחומו: חנות חפצי יד שנייה, שנבנתה במחסן ישן של ההודייה, וגלריה לאמנות, בגדי יד שנייה, חנות ספרי יד שנייה ורהיטי יד שנייה", זאת בנוסף ליזמויות מתחום המזון והביגוד שיושבות לצדם. את הרעיון לירידים בחצר, ובפרט יריד "הלילה הלבן", יצרו מתוך רצון לשתף את הקהילה באירוע חברתי "להוציא כל אחד את מרכולתו ולחגוג סביב מוזיקה טובה ואנשים נחמדים". הירידים מתקיימים אחת לכמה חודשים בסיוע הקיבוץ ובתמיכתן של רכזות התרבות המקומיות - יסמין רז ויפעת זילבר.    הקיבוצניק האופטימי - "תחייכו, הכול לטובה, גם ההתחממות הגלובלית, במובן מסוים תירוץ לאכול גלידה ולהשמין". (פתק עידוד לרכישת גלידות במרכולית נגבה) להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547 סרטוני קיבוצים  אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

על הדשא - יוני 2010 שבוע שני - כולל שאלונצ'יק משקי חי

10.6.2010 daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ. האס שאלונצ'יק שמענו על פינות חי, שמצליחות לשרוד אפילו בעידן השינויים, ביניהן שמפרנסות את עצמן באופן עצמאי, ואחרות המסובסדות על ידי הקיבוץ. מסתבר שהחוק הקיבוצי, שלפיו כל דבר שפועל צריך משוגע/ת לדבר, הוא החוק הקובע

פינת חי בקיבוץ רביבים. צילום: אורי בינדר חוויית המגע הישיר יובל נבון, 44, גבעת חיים איחוד, לגעת בחיות עובדים: יובל נבון, מנהל זה 13 שנה, + שני עובדים קבועים. בימים של הדרכות מרובות יכולים להצטרף עד כעשרה מדריכים נוספים. הכוכבים: בספארי הפתוח מסתובבים איילים, יעלים, כבשי קמרון, עזי אנגורה, ברווזים ותרנגולות. בפינת הליטוף - צבים קטנים, אוגרים, לטאות, נחש, תוכים מוכתמים. בנוסף יש מתחם עזים. לקוחות: המקום מיועד למבקרים בגיל שנתיים עד שתים-עשרה ולמלוויהם. מגיעים מכל קצות הארץ, כולל קבוצות מבתי ספר ומגנים, ימי גיבוש להורים ולילדים, מסיבות חגים ועוד. פיננסים: ענף עסקי של הקיבוץ. העובדים מקבלים משכורת מהקיבוץ. ייחודי: חוויה של מגע ישיר עם החיות תוך הדרכה צמודה. פינת חליבת עזים, נסיעה ב"רכבת" להכרת הקיבוץ, על רקע זמרתו של יובל הנהג, מנהל משק החי. כניסה: בתשלום עוזרים בשבתות סונט פלנסגרי, 28, מרום גולן, פינת החי של מרום גולן עובדים: סונט פלנסגרי, 28, תושב, נשוי לבת משק, החל לנהל בשנה האחרונה את המקום. בשבתות משפחות מהקיבוץ ומהשכונה הקהילתית מתנדבים לעזור לו. הכוכבים: כבשים, עזים, עזים ננסיות, נאקה, סוסי פוני, ברווזים, תרנגולות. חמוסים, ארנבונים, שרקנים, יונים, טווסים, צבי ענק. לקוחות: ילדי הקיבוץ, תיירים מהאירוח הכפרי. פיננסים: ענף של הקהילה, הממומן באופן חלקי על ידי האירוח הכפרי. ייחודי: משק חי, שכמעט נסגר, והפך בחודשים האחרונים למשק חי בעל זיקה אקולוגית. בתוכנית: גן בוטני, ביצים וחלב לצריכת החברים. קומפוסט. סדנאות לייצור גבינה חד-יומיות למשתתפים מבחוץ. קורס לייצור גבינות קשות. קורס פרמה קלצ'ר. כניסה: חופשית ילדים עם צרכים מיוחדים עידית כהן, 53, פלמחים פינת חי (ללא שם) עובדים: עידית לבד. 20 שנה מנהלת את המקום. הכוכבים: ארנבונים, שרקנים, אוגרים, עזים, כבשים, תוכים, חמוסים, צ'ינצ'ילות, ברווזים ותרנגולות. לקוחות: ילדי הגיל הרך של הקיבוץ, מיזם אמץ חיה - חוג לילדי א'-ג' שבמסגרתו ילדים מאמצים בעל חיים, שבו הם אחראים לטפל. בשבתות פתוח גם לקהל מבחוץ. פיננסים: לפני חמש שנים, בעקבות ההפרטה, פוטרה עידית כעובדת קהילה במשק החי, ולקחה על עצמה את המקום כיזמות פרטית. יש עדיין סבסוד של הקיבוץ עבור אוכל לחיות (1,000 שקל) ובתמורה כניסה חינם לחברים, שלצערנו, אולי תסתיים בקרוב. עידית עצמה משלימה הכנסה במערכת החינוך של הקיבוץ. ייחודי: טיפולים פרטניים באמצעות בעלי חיים בילדים עם צרכים מיוחדים מטעם חברת בולבי. כניסה: בתשלום

עבודה של עמי ולאך. צילום: יח"צ לגלות את האחר דרך המים יעקב ליאור מועצה אזורית מגידו הכול התחיל לפני כשנתיים, כאשר האיחוד האירופי ביקש למצוא מיזם שיקרב בין פלסטינים ליהודים. בהתחלה הם הלכו על כדורגל. עברו שנתיים והמיזם תפס תפנית חדה, והפך לתחרות יצירה אמנותית בנושא המים למען שלום העולם ועתיד כדור הארץ. את ישראל נבחרה לייצג המועצה האזורית מגידו, ואת הרשות הפלסטינית הכפר זבבדה. מתחרות נוספות שמשתתפות בתחרות הן: שווייץ, רומניה, יוון, קניה,פורטוגל ובלגיה. היצירות שיתחרו מטעם המועצה האזורית מגידו הן של דובי וייס מהזורע, של עמי ואלך ממשמר העמק וסרטון של אולפני הזורע. האמנים ויצירותיהם צפויים להגיע בחודש ספטמבר לאכסל, בלגיה, ולהשתלב בסך הכולל של 24 יוצרים ויצירותיהם, בתקווה לזכות בקירוב לבבות, ואם אפשר גם באחד המקומות הראשונים.

מזל טוב למשפחת מרשק גבעת השלושה-נען חברי גבעת השלושה, חברי מפלגת העבודה וחברי קיבוץ נען נפגשו על הדשא הגדול בנען לאירוע רב משתתפים, שבו החתן הנרגש, אסף שוורץ, 29, סטודנט להוראת חינוך גופני בווינגייט ושחקן כדורסל בהפועל נען נשא את בחירת לבו, נופר מרשק, 30, עובדת סוציאלית ומנהלת הוסטל, הבת של חניק, מזכירת מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה, ושל יואל, מרכז אגף המשימות בתנועה, מגבעת השלושה. חגיגת החתונה, שהתקיימה בסוף השבוע בקיבוץ נען, הפגישה רבים מעובדי התנועה לזלילה מנומסת. בין המוזמנים בלט נועם שליט, אשר חרג ממנהגו וכיבד את האירוע בנוכחותו. בפינה אחרת נראו מעט פחות זוהרים נציגי מפלגת העבודה, המקורבים להורי הכלה, אהוד ברק, פואד, ברוורמן, עמיר פרץ, שלי יחימוביץ ומתן וילנאי.

עוד חתונה במשפחת נוקד יבל ברקאי משפחת נוקד משפיים הולכת ומתרחבת. השבוע התחתנה בששון ובשמחה, בתה השנייה של אורית נוקד, סגנית שר התמ"ס ונציגתנו בכנסת. הבת סמדר, 28 וחצי, עורכת דין כמו אמה, בחרה כשותף לחיים את אורן שגב, אף הוא עורך דין. "החתונה", מספרת האם המאושרת, יומיים לפני החתונה "תיערך ב'קיו' בקיבוץ גליל ים עם 300 מוזמנים. היכן גרות הבנות שלכם? "אביב ותומר גרים בשפיים, סמדר ואורן, הזוג הטרי, גרים בינתיים ברמת השרון ומחכים שייבנו בשפיים בתים, ואז גם הם יגורו לידנו. יש לנו עוד בן ארז, בן 24, שלומד שיווק טכנולוגי במכללת ספיר". מי ומי במוזמנים לחתונה? "בעיקרון, הזמנתי את כל סיעת מפלגת העבודה, אבל אני כבר יודעת שפואד בן אליעזר, השר שלי לתעשייה מסחר ותשתיות, שאני סגניתו, לא יגיע, וייעדר גם בן הדוד שלי, סגן שר החוץ דני איילון. שניהם בנסיעה לחו"ל". את הוריה הנרגשים של אורית מצאנו ביום ראשון בדירתם של אורית ושל דודי נוקד בשפיים. האבא, הרצל סיגלוב שהקים ב-1952 את מועדון הזמר בירושלים, ובמשך שמונה-עשרה שנה ליווה שם בגיטרה את אשתו, הזמרת הדסה סיגלוב, אמר: "אנחנו מבטיחים לשיר הרבה בחתונה".

הקיבוצניק הנרגן הקיבוצניק הנרגן "מה, אי אפשר לעשות שיוך חופים?" (אחד מקיבוץ בחוף הכרמל לאחר חשיפת מאגרי גז באתר הקידוח "תמר 1")

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

סרטוני קיבוצים

אתר סיפורי קיבוצים  הרשמו לקבלת עידכונים של אתר הקיבוצים  ישירות באימייל

חמש ברכות לשנת תש"ע

חמש ברכות לשנת תש"ע רוני מ. האס מירי גולד מקיבוץ גזר, מוטי זעירא מגבעת חיים איחוד, ביני תלמי ממשמר העמק, תמר דובדבני בת ראש הנקרה ולשעבר הרבה של קיבוץ יהל, אהר'לה פוקס מקיבוץ נען. המשותף לכולם, שהם עוסקים ביהדות מתחדשת. פניהם אל עבר המסורת היהודית העשירה, נפשם מלאה אמונה בנפש האדם, ולא רק שהם מסרבים לקבל את היהדות האורתודוקסית, בבחינת ראה וקדש, אלא שהם פועלים בתוכנו בחברה ובקהילות שיצרנו כאן במאה ויותר שנות ציונות, כדי לקרב את הרוח אלינו ולקרב אותנו לרוח התרבות, שנשבה בקהילות היהודיות במשך אלפי שנים, מאז ימי אברהם אבינו. הם, כמו רבים אחרים, מנסים לחבר אותנו אל הקדושה הנושבת ושוכנת בימי החג, ולהרוות צמא הקיים בנו. עם בוא חגי תשרי ותחילתה של שנה חדשה, ביקשנו מהם לכתוב לנו תפילות חדשות, שהן פרי יצירתם ולא לקוחות מהמקורות המקודשים. וגם אני, הקטנה, מבקשת לשלוח תפילה, שנדע להיות אקטואליים, מחד, ומחוברים אלה לאלה ולמעגלים המגוונים הסובבים אותנו, מאידך. שיהיה לכולנו חג שמח. שאו ברכה.

הרבה מירי גולד תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו השנה החדשה מעמידה אותנו בפני אינספור אתגרים לשינוי ולשיפור, לחרטה ולמחילה. יהי רצון מלפניך, מקור החיים ונפלאות העולם, שתתחדש עלינו ועל כל הבריות שנת תש"ע לחיים ולשלום, ושיהיה ביכולתנו להצמיח ישועות ולהזריע צדקות בקרב עמנו ועולמנו. מי ייתן ונצליח להביא צדק ומשפט, חסד ורחמים, אהבה, אחווה ורעות לסובבים אותנו מקרוב ומרחוק. שיהיה לנו האומץ לבקש סליחה ולסלוח, להיות כולנו שותפים בתיקון העולם. מתוך תפילתו של ר' אלימלך מליז'נסק: אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל עילה בלבנו שום שנאה, מאחד על חברו, חלילה. ושתחזק אותנו באהבה אליך כשאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכול נחת רוח אליך. באיחולים לשנה טובה, בבריאות הגוף ובשלמות הנפש. הרבה מירי גולד חברת קיבוץ גזר, עלתה לקיבוץ גזר מדטרויט, מישיגן, ארצות הברית, לפני 32 שנה. גולד היא הרבה של "ברכת שלום", הקהילה הרפורמית האזורית, שמרכזה בקיבוץ גזר. בספטמבר 2005 עתרה לבג"ץ, על מנת שהממשלה תכיר בה כרב היישוב. העתירה מהווה תקדים במדינת ישראל בסוגיית ההכרה ברבנים רפורמים וליברלים כרבני יישובים בישראל.

מוטי זעירא שלום שבינתיים הוא קצת נח (לפי נשל הנחש) שוב אני אומר בקול שאני כבר לא יכול עוד פעם לברך ברכה כל כך בנאלית שוב אני מתחיל לשאול מה לומר מבלי לנזול לאמירה קצת טרחנית ופטרנאלית אחת לאיזה זמן מוגבל לנוכח פני אותו קהל הופכת ה-שנה ברֶגע לְהיסטוריה ואז באיזה ריטואל נדרש אחד (קצת מבולבל) לומר מילה עם משמעות וקצת תיאוריה אז תקשיבו, אני אומר השנה חולפת בינתיים העגלה נוסעת אין עצור. אז תחזיקו מעמד כי עוד שעתיים שנת תשס"ט תהיה פה מאחור שלום צולל ללא מצנח לכל הכיוונים נפתח והפריצה עוד מבוששת להגיע כך שבינתיים הוא קצת נח כך כמו שהוא מונח והחיוך עוד לא מצליח להבקיע עני ורש ומרושרש מביט בנשל הנחש לו רק יכול היה גם הוא כך להגיח בהשילו בלי כל חשש תרבות של עור אשר יבש וכמו חדש למחוז חפצו כך להגיע אז תקשיבו, אני אומר איך נצא מזה עכשיו איך נצא מזה עכשיו? האם נבנה על פני השטף איזה גשר? איך ניקח את "המצב" ונכניס לו בשיניו האם נצליח שוב למצוא כאן את הפשר? כשסתיו בפתח מטפטף כשריח גשם שוב נודף כשהצהוב מחליף צבעיו לחום רוגע כשהשנה החדשה תקווה לחסד מגישה אז משהו עמוק בלב שב ונובע. מוטי זעירא מוטי זעירא, בעל תואר ד"ר בהיסטוריה ישראלית, מומחה בעלייה השניה, חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד, פעיל בתחום הזהות היהודית לציבור החילוני בישראל. ממייסדי המדרשה באורנים אותה מנהל ב-14 שנה האחרונות. יו"ר המכינה הקדם-צבאית למנהיגות חברתית בשנת הי"ג ע"ש יצחק רבין. את שרשרת החמשיר הזה כתב לחבריו במדרשה. תפילה לגשם - נוסח קהילת ניגון הלב הנותן בעמק גשם ויורה ומלקוש בעתו - זכור קישון שוטף ומלחמות ברק ודבורה על המשפט הנכון, שיבור לו אדם נביא בכרמל, מזבחות אש קדומות ועב קטנה ככף איש העולה מן הים. משיב הרוח ומוריד הגשם - זכור מעשה אבות, שבאו אליך בלב מלא ובידיים ריקות וחצבו סלע לבית, פילסו דרך לעבור בה וחפרו מעיינות ישועה קולחים. זכור מעשה אימהות, שבאו אליך עקרות ממעש, וילדו עולם חדש ובראו ארץ, והצמיחו דשא עשב ופרחי חיים. המסיע רוחות צפון מחוללות גשם - זכור רק שביל שכבשו רגלינו, עץ שנטעו ידינו וטרקטור ראשון בשדה ותלמים, זהב שיבולת בשדה כורעה ברוח ועומס גרעינים ולחם חסד ורחמים. שומר הרוח, זורע עבים וקוצר מטר - זכור מעשה ידינו הראויים בימים, ובלילה את שירי הנפש היחפה ואת ניגון הלב התמים; זכור זר כלניות אדומות בעמק, כתר נרקיסי ניחוח ורקפות ורקפות עד קץ הימים. זכור לנו והיינו כעץ שתול על פלגי מים עושה פרי למינו, כעשב השדה מצמיח זרע וכפרח מעט בקרקע בתולה. ברוך השומע תפילה. ביני תלמי, משמר העמק חבר קיבוץ משמר העמק, ממייסדי קהילת ניגון הלב במדרשה באורנים, מרצה ליהדות ודיקן הסטודנטים במכללת אורנים.

הרבה תמר דובדבני את הלחם הנמס במים "את טקס התשליך הזה יצרתי, כשכיהנתי כרבה בקיבוץ יהל. התשליך המסורתי נעשה בראש השנה בקרבת מים זורמים, אבל אני רציתי לאפשר טקס כזה גם בסביבה 'יבשה'. לכן ניסחתי את הטקס כך שיתאים לשימוש גם ברוח. חשוב היה לי לשלב חלקים מנוסח התפילה המסורתית, אבל לא לפחד להגיד את הדברים גם במילותיי שלי. אני אוהבת את הרעיון של התשליך - האפשרות להיפטר מכל מה שאינני רוצה לסחוב עמי אל השנה החדשה. זו הזדמנות להתנקות, להתחדש, להתחיל מההתחלה. לפעמים, יש צורך בעזרה כדי להצליח בכך, ומבחינתי זו משמעות התפילה הזו - בקשת סיוע להגשמת משאלות לבי". תשליך אלוהיי ואלוהי אבותיי ואימותיי, סלח לכל חטאיי, והשלך ופזר למצולות הים, לרוח הנישאת את כל מעשיי הרעים. אנא אלוהים כמו הלחם הנמס במים, כמו עלי השלכת הנושרים בסתיו המס מלפניי, השר מעליי, את הכאבים ואת הכישלונות של השנה החולפת. כמו המים הזורמים והולכים, כמו ענפי העץ המלבלבים ועולים, תן בי את הכוח להתחדש בעולמך בכל יום תמיד. וברוב רחמיך תן לי חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה טובה, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד לעבודתך, חיים שתהא בי אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא כל משאלות לבי לטובה. וזוכרני לחיים מלך חפץ בחיים, למענך אלוהים חיים. וזוכרני לחיים מלך חפץ בחיים, למענך אלוהים חיים. ברוך אתה ה' שומע תפילה. הרבה תמר דבדבני נולדה וגדלה בקיבוץ ראש הנקרה, וכיום חיה בירושלים. הוסמכה לרבנות על ידי ההיברו יניון קולג' בירושלים. היום מלמדת הלכה וספרות חז"ל בהיברו יוניון קולג', בבית המדרש "מסתברא", במכינה הקדם צבאית של תל"מ ביפו ובתוכנית העמיתים של "קולות". כמו כן, מנחה, בשיתוף עם אלה ארזי, את בית המדרש "אותמונה" בבית אבי-חי בירושלים.

רב רפורמי אהר'לה פוקס לאסוף את כל הדברים הרעים אחרי תפילת מנחה ביום הראשון של החג נוהגים ללכת אל הנהר, או אל באר מים ואומרים:"... ישוב ירחמנו, יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם..." (מיכה ז'), ונוהגים לנער את כנפי הבגדים ולרוקן את הכיסים בעת שאומרים התשליך, כדי להפעיל את הדמיון ואת המחשבה של האדם בעת שחושב על מעשיו ועל הרהוריו הרעים. ברוח הדברים הללו אנו מזומנים ומחויבים לעצור לחמש דקות בראש השנה ולאסוף את כל הדברים הרעים, הפחות טובים - להניח אותם בשקית ולזרוק לנהר- למצולות. לשחרר ולהתנקות לקראת השנה חדשה. אך בל נשכח את כל אותם דברים נפלאים ומופלאים, את כל הדברים הטובים והמצוינים, היפים והנכונים שנמצאים בתוכנו וצריכים חיזוק קל, טפיחה על השכם וברכה לשנה החדשה. נברך ונתברך, שנצליח להשליך את שזקוק להשלכה, שנתנקה ונשאיר מקום פנוי ונוח לשנה החדשה. שניתן את הדעת לדברים הטובים והיפים, ששומרים אנו משנה שעברה לשנה שתבוא. חג שמח! רב רפורמי אהר'לה פוקס חבר קיבוץ נען, ראש המכינה הקדם צבאית של תל"ם ביפו ומוסמך כרב רפורמי. מגדיר את עצמו כאוהב חינוך ועוסק בחינוך של בני נוער, לוקח על עצמו את המשימה לחבר את החברה שאינה דתית ליהדותה.