על הדשא - 14 לאפריל 2011

daf@maariv.co.il    ארכיון עיתונות

על הדשא רוני מ.האס

גוני טל. צילום: דוד עינב גוני טל בן השנה וחצי ננשך על ידי תן, בעת ששהה במרפסת ביתם של הסבים נחמה ואמוץ טל, במעוז חיים, בשבת שעברה. הפעוט, שהובהל במהירות לבית החולים "העמק", קיבל חיסונים כנגד כלבת שהתבררו כנחוצים במיוחד כאשר נמצא, שהתן שנורה למוות על ידי אנשי הביטחון של הקיבוץ, היה נגוע במחלה.

טרייני וסוזאנה מעשיות טריני וסוזנה בקיבוץ עין גדי תשע נשים מקיבוץ עין גדי ושני בחורים צעירים מחכים בסקרנות לראות את התוצאה הסופית של צילומי הפרק בסדרה "טריני וסוזנה עושות את ישראל". במהלך הפרק יוודע לעם ישראל מה חושבות טריני וסוזנה, זוג סטייליסטיות מהאיים הבריטיים, על סגנון לבושן של הקיבוצניקיות שלנו, ואיך הן בוחרות לתרום את תרומתן לשינוי תדמיתי בקרב האמיצות שהתנדבו. מירב אילון, 46, אשת יחסי הציבור של עין גדי, נרתמה לרעיון לצלם פרק במרחבי הקיבוץ היפהפה, אך לא ידעה כי בזה חרצה גם את גורלה האישי, כאשר לעין המצלמה, ללא החלטה מוקדמת, נגררה על ידי הבריטיות להיכנס גם כן לתהליך התייפייפות רב-ממדי. "אחרי שפרסמנו בקיבוץ את דבר הצילומים, הייתה היענות גבוהה. לא התפלאתי, כי אנחנו מורגלים בצילומים בחצר הקיבוץ; בעבר צילמו כאן שלושה פרקים של "נולד לרקוד", פרק של הסדרה "אין כמו בבית", שבו כיכב זוג מקסים מהקיבוץ וגם פרק בתוכנית "המהפך" של אורנה דץ. לקראת הצילומים הפעם, חברת ההפקות קיימה המון תחקירים ואודישנים, וכבר בשלב ההוא ניסו לגרור אותי לעניין וסירבתי. בסוף סחטו אותי לעין המצלמות וזרמתי, למרות שלא ממש התאים לי". הפרק, שיוקרן בימים הקרובים, צולם במהלך יומיים. הפרק הראשון, ה"לפני" שצולם בעין גדי, והפרק השני ה"מייק אוור" - שבו מלבישים, מספרים ומאפרים את המשתתפות ואת המשתתפים על פי המלצת נשות המקצוע הבריטיות. איך הבריטיות? "שתי תופעות. מדליקות. ממש לא הסטריאוטיפ של הבריטיות המנומסות. אנגליות עם חוצפה. אני התווכחתי איתן הרבה. יש להן פה. הן עונות ולא מתביישות להיות בוטות. מאוד נחמדות". ומה הן חושבות עלינו, הקיבוצניקים? "כמו שאנחנו יודעים, אם מישהו מתעקש להיצמד לסטריאוטיפ, לא יעזרו לאף אחד העובדות. אז הן בהחלט נשארו עם הסטריאוטיפים עלינו, על סגנון הלבוש, לכאורה החלוצי והקיבוצניקי. כולנו יודעים שזה כבר לא כך. אבל, לא נורא, זרמנו. אני חושבת שכל מי שהשתתף מאוד נהנה, ובכלל, היה מרתק לחוות את הצילומים של הפרק. אגב, דווקא מהבחורים הישראלים הן נהרסו. "בכל מקרה, אני מאמינה שייצגנו את התנועה הקיבוצית בכבוד. אנחנו סקרנים לראות כבר את התוצאה הסופית. הפרק יוקרן במהלך הימים הקרובים בערוץ 10.

אנגלית שפה יפה ברטעה/ תנועת השומר הצעיר העולמית ביום שלישי שעבר העלו תלמידי חטיבת הביניים בברטעה, ואדי ערה, ארבע הצגות קצרות, כולן על טהרת השפה האנגלית. ההצגות הן פרי ארבעה חודשי שיתוף פעולה בין תלמידי בית הספר לחניכי שנת ההכשרה של תנועת השומר הצעיר העולמית. 12 חניכי שנת ההכשרה, שהגיעו מארצות צפון אמריקה ואירופה, לקחו חלק במיזם, הפועל זו שנה חמישית, ובמהלכו הם תורמים במשך ארבעה חודשים, באמצעים שונים, ללימודי האנגלית של תלמידי בית הספר, כשפרויקט הדגל הוא פעילות בתחום הדרמה, שבסופה מועלה מופע בשפה האנגלית של ילדי בית הספר. מידן בן עמי, 26, מפלך, רכזת שנת הכשרה בתנועה העולמית של השומר הצעיר, מספרת כי מדובר במפגש חינוכי בלתי אמצעי בין יהודים לערבים, תוך שיתוף פעולה מוצלח בין גורמי בית הספר לנציגי התנועה. "עבור חניכי שנת ההכשרה זו אחת החוויות המשמעותיות בישראל, למרות שעולות בעקבותיה הרבה שאלות רגישות. הם מרגישים, שזו הזדמנות אמיתית עבורם להפיץ ציונות בדרכי שלום".

ציפי לבני שרה בבארי. צילום: ערן אבני שרים למרות המרגמות בארי מני ואילת גודארד מארגנים שנים רבות ערבי שירה בקיבוץ בארי. ביום שישי האחרון הם הימרו כנגד כל הסיכויים. למרות ההתראות הרבות וההמלצה של כוחות הביטחון להישאר במרחבים מוגנים, החליטו להיענות לכמיהה המקומית וארגנו ערב שירה בבית העם של הקיבוץ. קרוב ל-200 איש שהגיעו לאירוע באוטובוסים מהצפון, לחזק את ידי התושבים המקומיים, התקבלו במחווה אותנטית במיוחד, כאשר התראת "צבע אדום" הדהדה בחלל האוויר, ומיד לאחריה נשמעה נפילת מרגמה. בקהל נכחו רבים מחברי בארי ומתושבי האזור, סך הכול כ-700 איש, שנהנו מנגינתם של כ-15 נגנים שליווי את שירתם של זמרי פרלמנט העמק הצפוניים, שבשנים האחרונות שקשרו קשר אמיץ עם חבל אשכול, ושל כמה פוליטיקאים אמיצים שפקדו אף הם את המקום ואף נתנו קולם בשירה. בין השאר עשו שמח ושרו ציפי לבני ובעלה נפתלי, מתן וילנאי, שאול מופז ואורית אשתו, שזכתה למחיאות כפיים רמות על איכות שירתה. לא נפקד מקומם של ראשי מועצות מהאזור, כשאת הסוכנות היהודית, שנתנה חסות לאירוע, ייצג סגן יו"ר הסוכנות, רני טריינין.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

על הדשא - 27-1-2011

על הדשא רוני מ. האס

מעגן מיכאל. צילום: חגי נתיב הרבה אהבה הייתה בשנת 2010 בקיבוץ מעגן מיכאל. במהלך השנה האחרונה נולדו בקיבוץ 46 תינוקות, בהם שלושה זוגות של תאומים. נוכח הגידול במספר העוללים הוחלט בקיבוץ להקים בית תינוקות נוסף, הרביעי במספר, והוא אמור להיפתח ביוני הקרוב. במקביל, הוחלט להגדיל את תקציב הקיבוץ המוקדש לבני הגיל הרך מדי שנה.

זוג מברזל זוג מברזל שניר דורית, 48, וחן ברק, 52, לשעבר חברי גדות וכיום תושבים בהרחבה של קיבוץ שניר (הוא איש מחשבים, היא החשבת של משקי גליל עליון), הם לא רק זוג צמוד והורים לשלושה ילדים בשבע-עשרה שנה האחרונות; הם גם חולקים אהבה משותפת ומאתגרת - תחרויות טריאתלון ו"איש הברזל". המפגש הראשון עם הספורט האתגרי היה של חן. הוא תמיד עסק בספורט, אבל רק לפני 20 שנה - לאחר שהשתתף במירוץ האופניים סובב גליל - קיבל הזמנה להשתתף בתחרות טריאתלון. הוא נענה לאתגר ומאז הוא שבוי בקסם. דורית עוד הייתה עסוקה באימהות, אבל עברו שלוש שנים בלבד עד שהצטרפה ללחן לתחרות הטריאתלון הראשונה שלה, ונכבשה בעצמה באתגר. "הייתי עוד אימא לתינוקת, הנקתי אותה לפני התחרות ויצאתי לדרך". מאז הם לא מפסיקים להזיע. "הטריאתלון מעניין, כי הוא מצריך התמחות בשלושת התחומים במקביל: שחייה, אופניים וריצה. וכך כל סדר היום שלנו מושפע מהצורך לשלב כל יום אימונים רציניים לצד העבודה". הם מתאמנים שישה ימים בשבוע יחד ולחוד, כל יום לפחות במקצוע אחד ממקצועות התחרות, ובסופי שבוע הם מתמקדים באימונים יותר ארוכים. לפני 11 שנה שמע חן על תחרות "איש הברזל" ישראמן, המשדרגת ומעלה את הקושי של תחרויות הטריאתלון בישראל; "מדובר בריצת מרתון של 42 ק"מ, בשחייה של ארבעה קילומטרים וברכיבה על אופניים לאורך 180 ק"מ", מסביר חן. מאז השתתף חן במספר תחרויות איש הברזל, כשבשנה שעברה החליטה דורית שהיא מצטרפת אליו לתחרות "חצי איש הברזל", שהיא המקצה הקצר יותר - שחייה של 1.9 קילומטרים בים סוף, רכיבה על אופניים לאורך 90 ק"מ, כולל טיפוס להרי אילת, וריצה של חצי מרתון בת 21 ק"מ. "בתקופה שלפני התחרות עשינו אימונים משולבים, והתאמנו יחד בשלושת המקצועות". השנה החליט חן להרפות מעט, והוא יצא עם דורית לתחרות ה"קצרה" יותר - "חצי איש הברזל" ישראמן נגב, שהתקיימה באילת. חן עבר הכשרה במהלך השנה האחרונה כמדריך טריאתלון, והפך למדריך מוסמך, וכך, הוא זה שאימן את דורית וכתב לה את תוכנית האימונים לקראת התחרות. נו, המאמן היה מרוצה ממך? "שיפרתי המון לעומת שנה שעברה, ואפילו הגעתי 20 דקות לפני חן עצמו, שבדרך כלל מפגין יותר חוזק ממני, כנראה, השנה הייתי במיטבי, או שזה בזכות המאמן". שיהיו בריאים.

שגב מבקר שגב בא לפנק את הדרומיים מועצה אזורית אשכול עשרה רוכבי אופניים אמיצים ורעבים ממועצה אזורית אשכול, בהם ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, יצאו בפקודתה של רכזת התיירות המקומית, לבנת גינצבורג, לדיווש באזור בארי, וכל זה לטובת השתתפות בצילומי תוכניתו של השף שגב משה, "שגב בא לפנק". בתוכנית הבישול, שבה נוהג שגב לארח ידוענים, הוא מקדיש פינה ייחודית גם לנו, עמך ישראל, ומגיע לפנק את תושבי הארץ, שלא מתחום הדוגמנות או תוכנית האח הגדול. הפעם, הגיע שגב לחבל הבשור. המקומיים ניצלו את ההזדמנות לחשוף בפני צופי התוכנית את מסלולי הרכיבה המגוונים הקיימים באזורם, מסלולים מסומנים לחובבים ולמקצוענים, המשתרעים על פני כ-50 ק"מ. כדי לקרב את האורח הקולינרי לאדמת החבל, הכירו לו את התיירות החקלאית המקומית, שבה זוכים המבקרים לגעת בפרי האדמה מקרוב, כולל שליפת תפוחי אדמה באופן עצמאי, היישר מבין רגבי האדמה, קטיף עגבניות וזלילת תותי שדה מן השיח. כנהוג בתוכניתו, הכין שגב אוכל לרעבים, והמשתתפים נהנו מסלט עשיר וממשקה מהטבע. שני הפרקים שצולמו במפגש המשביע ישודרו בתחילת פברואר.

לא מתפשרים על שביל הזהב צעירי הקיבוץ הדתי/ עין גדי כ-40 מצעירי הקיבוץ הדתי השתתפו בסוף השבוע האחרון במפגש באכסניה בקיבוץ עין גדי, שנערך ביוזמת מחלקת הדור הצעיר בתנועת הקיבוץ הדתי, תחת הכותרת הארוכה, "בינוניות, פשרנות וחפיפניקיות, או אידיאל, מורכבות ושביל הזהב". הצעירים שוחחו על האתגרים, העומדים בפני החברה הישראלית ובפני החברה הציונית-דתית. אורח השבת, הרב יואל בן-נון, הציע לחדש את "פלוגות העבודה", ובכך להתמודד מצד אחד עם הישמטות ענפי משק הכרחיים (כחקלאות, תיירות ובניין) מידי החברים, ומצד שני, עם תופעת העובדים הזרים המאיימת עלינו מבחינה יהודית ומוסרית. המשורר אליעז כהן, חבר כפר עציון, תיאר את 'הרנסנס של היצירה התרבותית הדתית' המתרחשת בעשור האחרון, ונגע דרך זווית זו בתופעות של הקצנה ושל התחרדות בציבור הציוני-דתי. האירוע הסתיים במוצ"ש בשיחה על ים המלח, על נאות המדבר ועל יחסי אדם וסביבה באזור מדבר יהודה. על זאת הרצה אלי רז, גיאולוג וגיאוגרף מטובי החוקרים במדבר יהודה ובישראל בכלל, חבר קיבוץ עין גדי. ראש מחלקת הנוער והדור הצעיר בקיבוץ הדתי, רזי בן יעקב, מספר: "לאורך השבת ליוו את המשתתפים תחושות לכידות, רעות, התחדשות ורצון עז לממש את המכנה המשותף המפכה בלבבות צעירי התנועה".

כוכבי אמת לרגל חג הט"ו בשבט, שכבר כמעט שכחנו שפקד אותנו לפני שבוע, ארגנו שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם ופעילים נוספים - נטיעת עצי זית בכפר מע'אייר שבשומרון. חקלאי כפר זה סבלו במהלך השנה מהתנכלויות, מגניבת פרי, מכריתה ומשריפה של כ-3,000 עצי זית מידי מתנחלים קיצוניים.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

השאלון: גיוס בנות - עזרת נשים

21.1.2010 daf@maariv.co.il ארכיון עיתונות השאלון גיוס בנות: עזרת נשים רוני מ. האס אחרי שבדקנו מה קורה עם המכבים הצעירים, יצאנו לבדוק מה קורה עם המכביסטיות הטריות שהתגייסו זה לא מכבר. כל ההורים דוחים את הפציפיזם מכל וכול, ונושבים רוח גבית בבנותיהן לאורך כל הדרך. הן משקיעות ותורמות לצה"ל, ואנחנו מקווים שכל העם יידע להעריך אותן כחלק משמעותי ברקמה הצה"לית המורכבת. ולכן, נושאות הלפיד החדשות, המשיכו להאיר את הדרך לעצמכן ולכולנו בגאווה ובנחישות ספיר. חינוך קיבוצי חלמה להיות קרבית עמרי (49) ורז (45) עברי, שער הגולן הורים של: ספיר. מיקום: בכורה. שנת שירות: לא. גיוס: חיל אוויר. רל"שית מפקד טייסת. מה ביקשה לעשות? רצתה מאוד להיות קרבית (כלבנית בעוקץ או מ"כית), אך לא התקבלה בגלל פרופיל. מאיפה זה בא לה? מהבית כנראה, כי אבא היה בגולני וזה השפיע עליה, וגם החינוך הקיבוצי תרם. ממשיכת דרך? כמו שאמרנו, אבא היה בגולני וספיר רצתה להיות קרבית. אימא הייתה בחיל קשר ברמה"ג. פצפיזם? לא עלה על הפרק. הרבה מוטיבציה להתגייס ולתרום. בשם האם: שתצליח, שתוכיח לעצמה שהיא יכולה, שתרגיש שלא מבזבזת את זמנה ושתביא טייס הביתה. בשם האב: שיהיה לה מעניין, טוב, חבר'ה טובים, ושתרגיש שהיא תורמת. בשם האחים: האח ענבר (11.5): שיהיה לה כיף! רותם רם פציפיזם? אין חיה כזאת ירון (58) ועינת (53) רם, מעגן מיכאל הורים של: רותם. מיקום: שלישית. שנת שירות: ברור. בארזים, פנימייה לילדים במושב שדה יצחק. גיוס: חיל אוויר. כרגע בקורס מקצועי. מה ביקשה? רצתה כל מיני יחידות, ובסופו של דבר, קיבלה המלצה על תפקיד בחיל האוויר והתקבלה אליו. מאיפה זה בא לה? דרך מישהו מהקיבוץ. ממשיכת דרך? לא. אבא היה בשריון, אימא בחיל קשר; אחות מש"קית ת"ש ואח באגוז. פציפיזם? אין דבר כזה. אין חיה כזאת. בשם האם: שתרגיש שהיא תורמת, שיהיה לה מעניין ומאתגר ושתרגיש שהיא מתמלאת מהשירות בהנאה ובתחושה, שהיו בשנתיים הללו עומק ואנשים מעניינים. שתוכל להסתכל לאחור ולומר, שהיו לה שנתיים נפלאות. בשם האב: שתגיע למקום שהיא רוצה, שיהיו לה שירות מעניין ואנשים מעניינים. בשם האחים: נוגה האחות (28): קודם כול רוצה להגיד לך שאת אדם מדהים, ואנחנו אוהבים אותך מאוד, מאחלת לך שתסמכי על האינטואיציה שלך בקשר לבני אדם, ושבכל מקום תדעי להקיף את עצמך באנשים שיידעו להעריך אותך; שתגלי את עם ישראל כמו שלא הכרת עד כה, שתפיקי את המקסימום מהתפקיד ושתזכרי, שבשירות פחות חשוב המקום, יותר חשוב האנשים. הפתעה טובה אלכס (57) וזוהרה (52) מעיין, שער העמקים הורים של: פז. מיקום: רביעית. שנת שירות: בשומר הצעיר. גרה בקומונה באזור והדריכה בקן יקום געש. גיוס: משרד הביטחון. מה ביקשה? לעסוק בהדרכה. ברגע שעזבה את הנח"ל, הצבא התייחס אליה כחיילת מהמניין. במשרד הביטחון איתרו אותה ושאבו אותה אליהם. מאיפה זה בא לה? הדרכה באה לה באופן טבעי. האיתור של משרד הביטחון בא כהפתעה טובה. ממשיכת דרך? לא ממש. אבא התחיל בגולני, אחר כך עבר לחטיבה המרחבית בגבול הצפון ואחר כך (פרוץ מלחמת יום כיפור) לשריון. אימא הייתה במודיעין של חיל האוויר. פציפיזם? מה פתאום, אין כזה דבר אצלנו. בשם האם: שירות משמעותי, שתרגיש שהיא תורמת כמו שרצתה ושיהיה לה טוב. בשם האב: שיהיה לה מעניין וטוב, זה הכי חשוב. בשם האחים: האחות עדי (31): שיהיה שירות מעניין ושיעבור כמה שיותר מהר. דנה בוסקילה. שתיהנה דרך משלה ענת (45) ואונדרי (47) בוסקילה, עין גדי הורים של: דנה. מיקום: שנייה. שנת שירות: לא. גיוס: מש"קית ת"ש בחיל השלישות. מה ביקשה? בדיוק את זה: להיות מש"קית ת"ש. מאיפה זה בא לה? משהו שמתאים לה. שרצתה. ממשיכת דרך? אבא היה נח"לאי. אימא בחיל קשר. לא ממשיכה דרך של אף אחד. האחות הבכורה הייתה מש"קית ניווט ותחקור. דנה יצרה דרך משלה. פציפיזם? בשום פנים ואופן לא. בשם האם: שתיהנה מהחוויה, שתהיה ראש גדול, שתצליח במסלול שקבעה לעצמה, ושהצבא יהווה שיקוף ליכולות ולכישורים שלה. בשם האב: שיהיו לה שנתיים של כיף ושל חוויה, שהצבא ייהנה ממנה כמונו וכמו שבבית ספר נהנו ממנה. אין הרבה ילדות כמוה. היא הגיעה לתפקיד שבדיוק מתאים לה. והכי חשוב, שתחזור הביתה שלמה ובריאה. בשם האחים: האחות תום (13): מאחלת לדנה שתצליח במה שהיא עושה, שיהיה לה כיף, שתכיר אנשים חדשים ושתחזור הביתה מהר. דנית סטריט הכי מעניין יוסהל'ה (63) וג'ודי (49) סטריט, חצרים הורים של: דנית. מיקום: הצעירה בחבורה. שנת שירות: לא. גיוס: פקמ"צית בחיל אוויר. מה ביקשה? בדיוק את זה, להיות פקמ"צית בחיל האוויר. מאיפה זה בא לה? החבר'ה בתק"מ שלחו אותה לכל מיני מקומות, וזה נשמע לה הכי מעניין. ממשיכת דרך? לא. ההורים עולים חדשים. אבא הגיע ארצה אחרי שירות בצבא ארגנטינה, עשה בצה"ל שירות מקוצר, ולאחר שנפצע המשיך כמתנדב. פציפיזם? לא חשבה על כך בכלל. בשם האם: מבחינתי, זה כבוד גדול. אני לא נולדתי בישראל ולא שירתי בצבא, זו חוויה שאני עושה דרך הילדים. אני רואה כמה היא מאושרת וכמה רצון יש לה וגאה בה. בשם האב: שתעשה את השירות שלה עם כל הלב. בטוח שתצליח ותמצא את המקום שלה, ושיהיו מרוצים ממנה. בשם האחים: האחות מיכל (34): שתפיקי מהתפקיד הרבה הנאה ותועלת, שתראי את כל הכישורים שלך ואת הקסם שבך.