‏הצגת רשומות עם תוויות גונן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גונן. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 29 במרץ 2012

על הדשא - חג החירות 29 למרץ 2012



29.3.2012

ארכיון עיתונות  


על הדשא
רוני מ. האס


שער לשלום

ביום שישי האחרון הגיעו לקיבוץ מצר קבוצת הכדורגל של ילדי כיתות ה'-ו' מברעם-סאסא וקבוצת הכדורגל של ילדי ה'-ו' מיריחו. ילדי מצר, ברעם, סאסא ויריחו שיתפו פעולה באימון משותף בהנחיית המאמנים היהודים והערבים; כל זאת במסגרת המיזם "הכר את השכן" מטעם מפעלות חינוך וחברה של הפועל תל אביב. בתקווה שכולם הרגישו במגרש הביתי.

חיילים בליל הסדר. צילום מתוך האתר של האגודה למען החייל

אחווה לבודדים

מעגן/האגודה למען החייל


בעשר השנים האחרונות נהנים חיילים בודדים בצה"ל ממחווה חגיגית במיוחד לכבוד ליל הסדר: חניתא אטיאס-קידר, ממעגן, תבלה גם השנה את ליל הסדר עם כ-400 חיילים בודדים, בבית החייל בגבעת אולגה. קידר, מוותיקות קיבוץ מעגן, זכתה לכינוי "האימא של החיילים", כשאחת ממשימותיה בשנים האחרונות היא לתת לאותם חיילים ש"יצאו את יציאת מצרים" האישית שלהם ועלו לבד לישראל, ליהנות מחג פסח ידידותי במיוחד ומלא אחווה.
קידר עובדת בהתנדבות כראש דסק אירופה באגודה למען החייל, ועוסקת בגיוס כספים בקרב יהודי צרפת ובראשם ארגון, A.B.S.I. FRANCE בראשות ד"ר ג'יל טייב. על הצלחותיה בגיוס התורמים היא זוכה להערכה רבה, וקירות ביתה מלאים בתעודות הוקרה של מפקדים ושל שרי ביטחון לדורותיהם. את ליל הסדר ההמוני ינהל כמדי שנה רב צבאי, ותיקח בו חלק ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, וקצינים בכירים נוספים. אגב, את הגפילטע-פיש מעדיפה אטיאס-קידר בנוסח המרוקאי, אבל, היא מעידה: "העיקר זה להיות עם החיילים הבודדים ולתת להם הרגשה של משפחה ובית". לאירוח חיילים בודדים בליל הסדר ניתן להתקשר לאגודה למען החייל,037375200.

צילום נועה בן צבי

ששת המופלאים מהחווה הסינית
גונן/חמדיה/עמיעד

באיחור של כמעט 40 שנה חילק צה"ל תעודות הערכה לשישה אנשי חטיבת השריון 217, שהשתתפו בקרב בחווה הסינית, במלחמת יום הכיפורים, על כך שסיכנו את חייהם ונכנסו לשטח מוכה אש לחלץ פצועים מכוחות הצנחנים. גם גורי ששון השתתף באירוע שהתקיים בבאר שבע בפיקוד דרום. ששון, סא"ל במיל', היום אב וסב, מכנה אותם "ששת המופלאים". הוא חש כי הוא חב להם את חייו, שכן לולא עיקשותם ואומץ ליבם, כמעט כנגד כל הסיכויים, הוא לא היה היום איתנו. החבורה - בתוכם עוזי בן-צבי מקיבוץ עמיעד, שאול לוי מקיבוץ גונן, איתמר ברי"ל ומנחם רביד מקיבוץ חמדיה וחברם ידידיה פינסקי, בהנחייתו של מפקדם סגן יקי חץ - נכנסה שלוש פעמים עד שהצליחה לחלץ את ששון. "...לאחר שנדמה היה כי כל הפצועים חולצו... תחת חיפוי ארטילרי, יצא כוח החילוץ לשטח מוכה האש, כדי למצוא את הפצוע ולחלצו. בתחילה לא אותר הלוחם הפצוע, אולם הכוח, תוך גילוי דבקות ראויה לציון במשימה, חזר על ניסיונות החילוץ עד אשר נמצא הפצוע. הפצוע, שמצבו הוגדר קשה, הועלה על הנגמ"ש ופונה לקבלת טיפול ובכך ניצלו חייו". (מתוך תעודת ההערכה שניתנה לכוח, חתומה על ידי מפקד פיקוד דרום, אלוף טל רוסו)האלוף רוסו, שחילק את תעודות ההוקרה, הזכיר בצער את הסבך הבירוקרטי שעיכב שנים רבות את רגע ההוקרה, וציין כי היה לו ברור מרגע שהגיע הסיפור לידיו, כי הצוות ראוי להוקרה על פועלו. ומה אומרים המופלאים? "העיקר שגנבנו למלאך המוות חייל אחד".
כתבה בנושא תשודר ביום שישי הקרוב בשעה 20:00 ערוץ 1.

צילום: אייל הצפון

הרפתנים מו... חים
ועידת הגליל / עמיר / עין המפרץ

בוועידת הגליל השישית, שהתקיימה לפני שבוע בנהריה, התמודד שר התמ"ת, שלום שמחון, עם אנשי גליל מאוכזבים במיוחד. קבוצת רפתנים גליליים, בתוכם רפתני קיבוץ עמיר, עין המפרץ ומושב בית הלל, המתינו לשר שיעלה לשאת את דבריו. או אז קמו ממקומם, וכשהם עוטים את חולצות המאבק "העם החליט חלב ישראלי", הניפו שלטים וקראו כנגד המהלכים שמוביל השר, באופן שיוביל, לדבריהם, לסגור 400 רפתות בפריפריה. כזכור, השר שמחון יזם את הקמת ועדת קדמי, בעקבות המחאה בקיץ, במטרה לבחון דרכים להוזלת מוצרי החלב בשוק. הוועדה המליצה להוריד את המחיר שמשולם לרפתנים על כל ליטר חלב ולפתוח את המשק הישראלי לייבוא של מוצרי חלב מחו''ל.
רוני ליטבק, מנהל הרפת בקיבוץ עמיר, שהשתתף במחאה אמר: "לא ייתכן, ששר הפועל כל העת לסגירת מאות רפתות בגליל ובנגב, באמצעות ועדת קדמי, ישתתף בוועידה כזו הבאה לקדם את הגליל ואת הנגב. למרות שכבר ידוע לממשלה ולציבור, כי האשמות בעליית מחירי מוצרי החלב הן המחלבות הגדולות ורשתות השיווק, המרוויחות בפערי התיווך, ולמרות שהמחיר לליטר חלב לרפתנים לא השתנה כבר שנים, ממשיך השר שמחון לפעול לסגירת רפתות ולחיסול ענף הרפת בפריפריה. אני מזכיר לכולם, כי רפתות אינן קיימות במרכז הארץ, ולמרות הצהרותיו של שר התמ"ת, עיקר פרנסתנו אינו בתעשיות גדולות אלא בחקלאות".
הרפתנים הוצאו על ידי הסדרנים מחוץ לאולם, אך הבטיחו להמשיך במאבקם הצודק.

צילום ענבל ברוורמן

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

על הדשא - חורף ישראלי



9.2.2012



על הדשא - חורף ישראלי
רוני מ. האס

צילום: אינקה סטמפו

עונת הרחצה
דליה

הגשם העז שפקד את ארצנו, הצליח להשלות אפילו את חברי קיבוץ דליה שהבריכה בקיבוצם התמלאה כאילו עומדת כבר בפתח עונת הרחצה... (מתוך עלון קיבוץ דליה. קרדיט - אינקה סטמפו).

דברים שרואות משם
מ.א.גליל עליון/ מטה נשים

פעילות ועובדות המועצה האזורית הגליל העליון נפגשו עם ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה, מכון לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי, כיריית פתיחה לכוונת המועצה להיכנס לתהליך בו תבחן את פעולותיה ותקציביה גם דרך המשקף המגדרי. "הניסיון במקומות שונים בעולם מראה כי שוויון בין נשים וגברים מיטיב עם מצבה הכלכלי של כלל האוכלוסייה. דרך מרכזית לעשות זאת היא הטמעה של היבטים מגדריים בתכנון התקציב ובתוכניות והחלטות כלכליות, בכ-80 מדינות בעולם הדרך הזו כבר מיושמת ברמה הממשלתית או ברמת השלטון המקומי, הרעיון המרכזי הוא שאם אנחנו נייצר פעילויות לילדים ובני נוער, מבוגרים וזקנים, אחרי שנבדוק את הצרכים מבחינה מגדרית (בנות ונשים לעומת בנים וגברים) המועצה תוכל להתכוונן באופן הרבה יותר מדויק ומתאים הן מבחינת פעילות המחלקות השונות והן מבחינה תקציבית למה שבעצם נדרש בשטח". אומרת דפנה אברהמס, מנהלת המחלקה לקידום מעמד האשה במועצה הצפונית. במפגש המכונן, העלו הנשים את העובדה כי תהליך כגון זה, יוכל גם לשמש כמודל לכל 29 הקיבוצים שבתחום רשותה שיוכלו לייעל את השירות ברמת היישוב, אם ישכילו לאמץ את התפיסה החדשנית הבוחנת את הפעילות ותקציביה דרך המשקפיים המגדריות. "הנשים ששמעו על השיטה, שקבלה אף גושפנקא מהאיחוד האירופי הביעו תחושתן כי מדובר בתהליך כה מתבקש ויעיל הן לטובת המועצה והן לטובת אזרחיה, שנשאלת השאלה - איך לא חשבנו על זה קודם...?".

צילום: אגף המשימות

מטה משחרר
אגף המשימות

בשבועות האחרונים הוקם על ידי אגף המשימות ופעילים מהמטה לשחרור גלעד שליט, מטה פעולה חדש שמטרתו להביא לשחרורו מהכלא המצרי של עודה טראבין, בנו של השייח הבדואי סלימן טראבין. עודה טראבין, היה בן 18 כאשר חצה את הגבול המצרי מתוך כוונה לבקר את אחותו המתגוררת באל-עריש. שם הוא נעצר על ידי השלטונות המצריים והוכנס לכלא באשמת ריגול. רק כמה שנים לאחר מכן התברר למשפחתו כי הוא כלוא בבית סוהר במצרים, ומאז הם מנסים להביא לשחרורו באמצעים שונים ללא הצלחה.אביו של עודה פעל בשירות מנגנוני הביטחון של ישראל שנים רבות, ונשפט על כך במצרים, כשעד היום הוא צפוי לשנות מאסר ארוכות במידה ויכנס למצרים. התגייסות מטה הפעולה נשען על פעילי המטה לשחרורו של גלעד שליט שכוונתם לחולל תפנית במאמצים לשחרור עודה. כבר לאחר פגישה שהתקיימה עם המשפחה באזור באר שבע, ולאחר שיחות שקיימו חברי המטה עם שרים, ח"כים ואנשי המועצה לביטחון לאומי העוסקים בנושא, הגיע העניין ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהודיע כי הוא יפעל לשחרורו. יואל מרשק, מרכז אגף המשימות - "עודה אמור להשתחרר בעוד שלוש שנים אולם החשש של המשפחה הוא כי בשל חילופי השלטון משהו עשוי להשתבש. הבחור יושב על לא עוול בכפו ואנחנו מאמינים שיש לנו מחויבות להביא לשחרורו מהכלא מוקדם ככל האפשר, אנו נפגין מול שגרירות מצרים ומול הממשלה. לא נשקוט עד שנקיים את חובתנו המוסרית כחלק מהאחווה הקיימת בינינו לאוכלוסיה הבדואית בישראל ".

מיקה יזרעלוביץ

מראה להם תיאטרון
אצבע הגליל

מיקה יזרעלוביץ, 38, היא תושבת טריה בקיבוץ גונן, אליו הגיעה לפני כשנה היישר מדימונה הרחוקה. יזרעלוביץ משמשת בשנה האחרונה כמנכ"לית תיאטרון מראה, תיאטרון מקצועי יוצר הממוקם בקריית שמונה ומשמש מרכז תרבות לכל תושבי אצבע הגליל ורמת הגולן. " הגעתי לכאן אחרי שעסקתי במוסדות תרבות גם בתל אביב, עיר הולדתי וגם בפריפריה הדרומית אליה שאפתי להגיע מתוך רצון להתרחק קצת מהשובע התרבותי המאפיין את מרכז הארץ ולעסוק במפעלים תרבותיים במקום שצמא ליצירה תרבותית מקומית". בדימונה היא פעלה משך שנתיים, שם הקימה עם קולגה נוספת את התיאטרון המקומי, ביחד הצליחו לגבש קבוצת שחקנים מקומית ויזרעלוביץ הרגישה שהיא יכולה להמשיך הלאה. אז שמעה על המכרז לניהול תיאטרון מראה בקצה השני של המדינה, באצבע הגליל. "ידעתי שאני לוקחת על עצמי אתגר לא פשוט- להפעלת תיאטרון המתבסס על אנשי מקצוע מקומיים שהתיאטרון הוא חייהם, נדרשים דברים בסיסיים- שחקנים, יוצרים, קהל וכמובן תקציבים". החלום שלה הוא קודם כל לייצר תיאטרון טוב, בנוסף היא חולמת לתת במה לאמנים מקומיים לפעול וליצור בבית שלהם. התיאטרון מציג רפרטואר מגוון כולל שיתופי פעולה עם תיאטראות ממרכז הארץ. לאחרונה זכה התיאטרון במכרז של המשרד לפיתוח הנגב והגליל בשיתוף משרד התרבות בתקציב יעודי להעסקת אנסמבל שחקנים קבועים בתיאטרון בשלוש שנים הקרובות. בימים הקרובים יחלו האודישנים בתיאטרון, לשחקנים תושבי האזור.
לפרטים- תיאטרון מראה 6959659 04


כוכבי אמת

יניב, 42, זהר, 41, וזיו, 26, בר נצר הם שלושה אחים בני המעפיל, שנפגשים על מגרשי ליגת הכדורעף משלושת עברי המתרס - יניב המאמן כיום את הפועל המעפיל - מנשה - עין שמר שעלתה לרבע גמר לאחר שניצחה את אלופת המדינה מכבי תל אביב אותה מאמן האח זהר, שפגש בתחילת העונה את אחיו זיו, המשחק בקבוצת מטה-אשר. שלושת האחים, ספורטאים בדם, ממשיכים לשמור על רוח ספורטיבית ואחוות אחים ללא קשר לניצחונות והפסדים על מגרשי הכדורעף.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

יום חמישי, 26 במרץ 2009

חמישים שנה אחרי: מפגש חברים לזכרו של אסף פילר

חמישים שנה אחרי: מפגש חברים לזכרו של אסף פילר

רוני.מ.האס

לאחר שנרצח מידי צלף סורי, בעת שרעה בקר בשדות גונן, שינו ההורים את שם משפחתם לאביאסף

בשבת האחרונה נערך בשטח המרעה של קיבוץ גונן מפגש חברים ובני משפחה לזכרו של אסף פילר, שנרצח לפני חמישים שנה בעת שרעה בשדות המרעה של הקיבוץ הצעיר. אסף, בן משמר השרון, נרצח על ידי צלף סורי שירה בו מן המארב, בוואדי שמול נוטרה, בעת שרעה את עדר הבקר של קיבוץ גונן, שאליו הגיע עם אשתו תקוה שלושה חודשים קודם לכן, לשנת שירות.

אסף פילר היה בן 24 כשאירע האסון, והוא השאיר אחריו אישה, תקוה, הורים - נעמי ויצחק פילר, שהלכו לעולמם זה כבר, ושלוש אחיות יבד"ל, שרה, רות ושלומית. לאחר מותו שינו ההורים את שם משפחתם לאביאסף.

תקוה, בת משמר השרון וחברת גונן היום, מספרת כי במפגש העלו את זכרו ואת דמותו - איש מיוחד, סקרן, שאהב מאוד לקרוא, לצייר ובעיקר לטייל.

במפגש - שהתקיים במהלך סוף השבוע האחרון - השתתפו כ-60 ממוקירי זכרו של אסף, קרובי משפחה, בני כיתה וחברים. המפגש החל ליד גלעד שהוקם על ידי חברי גונן בחודשים הראשונים לאחר נפילתו על כביש גדות-גונן, מול היאחזות הנח"ל לשעבר, נוטרה. שיאו של כנס הזיכרון התרחש על צלע ההר, ממש מעל הוואדי שבו נרצח אסף, בנקודה הצופה למקום שבו נמצא ללא רוח חיים. חברי גונן יצאו לחפשו לאחר שחברו למרעה חזר למשק ודיווח, כי אסף נכנס לעומק הוואדי והקשר עמו נותק. באותו מקום עדיין נמצא לוח זיכרון, שהניחו חבריו בשנת 1958, לצד האבן שהונחה ביום הרצח לציון מקום האירוע.

דודיק רוטנברג, חבר גונן לשעבר וחברו הטוב של אסף, סיפר כיצד יצא בשעתו לחפש את חברו, ומצאו בוואדי, ללא רוח חיים. החברים חלקו זיכרונות אישיים משנות הילדות והנעורים. מרגש ביותר היה קטע שהקריאה תקוה, שאותו כתב אסף לזכר חברו דוד קוסטיצקי מיבניאל, שנפל במהלך שירותם הסדיר בגדוד הצנחנים.

המפגש הסתיים בשירה שקטה של שני שירים שאסף אהב במיוחד.

עורך הבלוג