‏הצגת רשומות עם תוויות חברה ישראלית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חברה ישראלית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 באוקטובר 2011

על הדשא - שמחת תורה


על הדשא - שמחת תורה
רוני מ. האס

לומדים ובונים את עצמם

נאות סמדר

בנאות סמדר, שבליבה מתנוסס מרכז האומנויות הססגוני, שמגדלו הצבעוני בולט למרחוק על רקע הנוף המדברי, החליטו לפני כשנה כי הם רוצים להמשיך בבנייה האקולוגית ובו זמנית להזמין אנשים צעירים מכל הארץ ללמוד ולחוות ביחד, לא רק בנייה אקולוגית, כי אם גם את עצמם. אירוע כזה מתרחש בסמינר שאורכו חודשיים והוא ממשיך ומתגלגל לפרקי זמן דומים לאורך השנה כולה במדרשה החינוכית בנאות סמדר. המחזור הבא שיתחיל ב-7 בנובמבר, ימשיך בשיפוץ אקולוגי של מתחם המגורים במדרשה. במדרשה מתרחשים גם סמינרים קצרים יותר שהפרויקט המעשי שלהם מתקיים במרכז לאומנויות בו אגב מתקיימים סיורים מודרכים בתאום מראש, מדי יום.
מספרת ישראלה, מנהלת הסמינרים: "סמינר לימוד עצמי ובניה אקולוגית הוא הזדמנות לעשות פסק זמן בתוך החיים ולהתבונן, בלי שיפוט או חתירה מיידית לתשובה, על מה שחי בתוכי, על הדברים שמניעים אותי מתחת לפני השטח, על מה שאני לוקח איתי לכל מקום אליו אני הולך ובו זמנית ללמוד באופן מעשי בנייה אקולוגית. הסמינר מתרחש כחלק מחיי הקהילה בנאות סמדר. מלווה אותו צוות של שלושה מאנשי המקום כשבנוסף לעבודת הבניה מצטרפים חברי הקבוצה במהלך השבוע גם לעשיות המגוונות בנאות סמדר וכן לכל הפגישות ולארוחות בחדר האוכל. במקביל מתקיימות שיחות משותפות, הליכות שקטות במדבר ונגיעות בתחומים נוספים כמו קשב לגוף, עבודה משותפת עם קול ועוד. הסמינר מיועד בעיקר לאנשים בגילאים 23-35 ואינו עולה כסף. לפרטים נוספים ישראלה - 054-9798898, 08-6358290.
וכן באתר של נאות סמדר.

צילום: דוד עינב
פעמון הזמן
תל יוסף

ביום שישי שעבר, א' חול המועד, חגגו בקיבוץ תל יוסף 90 שנה להיווסדו. חבר הקיבוץ שמעון שדה, 65, הנוהג לתת עטו בשירה מקומית, בחר להנציח את חגיגות קיבוצו בשיר המהדהד את הזמן שחלף.

הפעמון
הוא צלצל להם את הזמן
צלצל להם את החיים
קרא לאסיפה
צלצל לפרידה
צלצל ליום פקודה;
הפעמון צלצל להם את הזמן
צלצל להם את החיים.
הדך נודד בעמק מגלבוע עד תבור
לצלצולך אנחנו פקודה
שב לך היום במשכנך
ותן צלצול אחרון של פרידה
צלצול של תקווה
צלצול של תקופה שהייתה.
הפעמון - הוא צלצל להם את הזמן
צלצל להם את החיים;
צלצל לנו את המשך הדרך
תן לנו צלצול של אור ותקווה גם לדור הבא

עדי בונה חנות
צבעון

עדי וינבר, 41, צבעון, מעצבת אופנה, עברה לפני שמונה שנים, עם בעלה יורם ועם בתם הקטנה, ממרכז הארץ לקיבוץ צבעון. מאז כבר מונה המשפחה ארבעה ילדים, והם חולשים על חברת האופנה "Dreadlocks" (=רסטות באנגלית), שרקמו מהחוט הראשון - "הכול התחיל מהרסטות של יורם שהיו מעוטרות בסרט צבעוני. הסרט ספג הרבה מחמאות. הייתי אז סטודנטית בשנקר והחלטתי לייצר סרטים בסגנון דומה. מסתבר שזה היה הדבר הנכון בזמן הנכון, והסרט הפך לגימיק היסטרי ששווק בכל רחבי הארץ".
מאז ועד היום הם הקימו ומפעילים יחדיו רשת של חנויות הלבשה, המונה חמישה סניפים, הפזורים ברחבי הארץ; האחרון שבהם, נפתח החודש בקריון, קריית ביאליק.
כחברי צבעון, המפורסם בהתמחות חבריו בתחום האקולוגי, הם לא יכלו שלא לתת נגיעה של חומרים טבעיים בחנות: הדלפק בנוי מבוץ, בעבודות הנגרות נעשה שימוש בעץ אקליפטוס מלא, ואפילו שקיות הבגדים עשויות נייר.
" בבנייה של הסניפים מסייעים בידינו בעלי מלאכה, שכמעט כולם נודדים איתנו מהגליל ברחבי הארץ", אומר יורם, שמנצח על ההתרחבות. גם הבגדים עשויים ברוח של טבע נוחים, מחמיאים, צבעוניים, עם הדפסים ייחודיים, מותאמים לקשת גילים ומגזרים מגוונים. את הסוכה בבית הם בנו תחת סוכת הגפנים שלהם בחצר". הסוכה שוכנת קבע בחצר, ולנו נשאר רק לעצב אותה..." יחד עם הילדים הם הכינו קישוטים, כשהרצפה רופדה במחצלות ובמזרנים לישיבה. כל כך טבעי שהיה יפה ונוח.

מסיק זיתים
אחווה מעבר לקווים
מטעי זיתים מעבר לקו הירוק

חמישה חברי קיבוצים פתחו את עונת מסיק הזיתים בכפר דיר אל חטב, ליד ההתנחלות אלון מורה, כשאבטחו יחד עם חיילי צה"ל את המוסקים הפלסטינים.
בשנים האחרונות מצטרפים בעונת המסיק ישראלים-יהודים מרחבי הארץ, בפרט בסופי שבוע, אל החקלאים הפלסטינים שמעבר לקו הירוק, מתוך מטרה להוות חיץ בפני קיצונים מההתנחלויות, המעוניינים לפגוע ולחבל בעצי הזית ובחקלאים הפלסטינים, וגשר אל חיילי צה"ל. "כשאנחנו באים לשטח, החקלאים הפלסטינים מרגישים ביטחון ואמון. אנחנו תמיד דואגים שיבוא גם הצבא. אנחנו רואים שמשנה לשנה חוזר האמון של הפלסטינים בחיילי צה"ל, כשהם רואים שאכן צה"ל רואה חשיבות בשמירה מפני התנכלויות לחקלאים המקומיים וליבוליהם. לדוגמה, הצבא לא חיכה שיזעיקו אותו כמו בעבר, אלא הגיע לשטח מבעוד מועד, מתוך מטרה למנוע מראש התפתחות בעיות". יונים עם עלה של זית. המעוניינים לתת יד, ניתן ליצור קשר דרך אגף המשימות: 036925398.
שיך סאלם נותן שיעור לנוער על בדוים, צבא ומדינה
כוכבת אמת

חברי קיבוצים מהאזור, עוברי אורח ובדואים מרהט השכנה, פקדו את אוהלה של אלישבע לוקס-נחושתן, אשר בחרה לענות את נפשה במהלך יום כיפור באוהל, שהקימה בצומת בית קמה למען שחרורו של גלעד שליט. לוקס-נחושתן זכתה לביקוש של שיח' סאלם, מוחה ותיק למען גלעד.

יום רביעי, 26 בינואר 2011

על הדשא - 27-1-2011



על הדשא
רוני מ. האס
מעגן מיכאל. צילום: חגי נתיב
הרבה אהבה הייתה בשנת 2010 בקיבוץ מעגן מיכאל. במהלך השנה האחרונה נולדו בקיבוץ 46 תינוקות, בהם שלושה זוגות של תאומים.

נוכח הגידול במספר העוללים הוחלט בקיבוץ להקים בית תינוקות נוסף, הרביעי במספר, והוא אמור להיפתח ביוני הקרוב. במקביל, הוחלט להגדיל את תקציב הקיבוץ המוקדש לבני הגיל הרך מדי שנה.

זוג מברזל

זוג מברזל

שניר

דורית, 48, וחן ברק, 52, לשעבר חברי גדות וכיום תושבים בהרחבה של קיבוץ שניר (הוא איש מחשבים, היא החשבת של משקי גליל עליון), הם לא רק זוג צמוד והורים לשלושה ילדים בשבע-עשרה שנה האחרונות; הם גם חולקים אהבה משותפת ומאתגרת - תחרויות טריאתלון ו"איש הברזל".

המפגש הראשון עם הספורט האתגרי היה של חן. הוא תמיד עסק בספורט, אבל רק לפני 20 שנה - לאחר שהשתתף במירוץ האופניים סובב גליל - קיבל הזמנה להשתתף בתחרות טריאתלון. הוא נענה לאתגר ומאז הוא שבוי בקסם.

דורית עוד הייתה עסוקה באימהות, אבל עברו שלוש שנים בלבד עד שהצטרפה ללחן לתחרות הטריאתלון הראשונה שלה, ונכבשה בעצמה באתגר. "הייתי עוד אימא לתינוקת, הנקתי אותה לפני התחרות ויצאתי לדרך". מאז הם לא מפסיקים להזיע. "הטריאתלון מעניין, כי הוא מצריך התמחות בשלושת התחומים במקביל: שחייה, אופניים וריצה. וכך כל סדר היום שלנו מושפע מהצורך לשלב כל יום אימונים רציניים לצד העבודה". הם מתאמנים שישה ימים בשבוע יחד ולחוד, כל יום לפחות במקצוע אחד ממקצועות התחרות, ובסופי שבוע הם מתמקדים באימונים יותר ארוכים.

לפני 11 שנה שמע חן על תחרות "איש הברזל" ישראמן, המשדרגת ומעלה את הקושי של תחרויות הטריאתלון בישראל; "מדובר בריצת מרתון של 42 ק"מ, בשחייה של ארבעה קילומטרים וברכיבה על אופניים לאורך 180 ק"מ", מסביר חן. מאז השתתף חן במספר תחרויות איש הברזל, כשבשנה שעברה החליטה דורית שהיא מצטרפת אליו לתחרות "חצי איש הברזל", שהיא המקצה הקצר יותר - שחייה של 1.9 קילומטרים בים סוף, רכיבה על אופניים לאורך 90 ק"מ, כולל טיפוס להרי אילת, וריצה של חצי מרתון בת 21 ק"מ. "בתקופה שלפני התחרות עשינו אימונים משולבים, והתאמנו יחד בשלושת המקצועות". השנה החליט חן להרפות מעט, והוא יצא עם דורית לתחרות ה"קצרה" יותר - "חצי איש הברזל" ישראמן נגב, שהתקיימה באילת. חן עבר הכשרה במהלך השנה האחרונה כמדריך טריאתלון, והפך למדריך מוסמך, וכך, הוא זה שאימן את דורית וכתב לה את תוכנית האימונים לקראת התחרות.

נו, המאמן היה מרוצה ממך?
"שיפרתי המון לעומת שנה שעברה, ואפילו הגעתי 20 דקות לפני חן עצמו, שבדרך כלל מפגין יותר חוזק ממני, כנראה, השנה הייתי במיטבי, או שזה בזכות המאמן". שיהיו בריאים.

שגב מבקר
שגב בא לפנק את הדרומיים
מועצה אזורית אשכול

עשרה רוכבי אופניים אמיצים ורעבים ממועצה אזורית אשכול, בהם ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, יצאו בפקודתה של רכזת התיירות המקומית, לבנת גינצבורג, לדיווש באזור בארי, וכל זה לטובת השתתפות בצילומי תוכניתו של השף שגב משה, "שגב בא לפנק". בתוכנית הבישול, שבה נוהג שגב לארח ידוענים, הוא מקדיש פינה ייחודית גם לנו, עמך ישראל, ומגיע לפנק את תושבי הארץ, שלא מתחום הדוגמנות או תוכנית האח הגדול. הפעם, הגיע שגב לחבל הבשור. המקומיים ניצלו את ההזדמנות לחשוף בפני צופי התוכנית את מסלולי הרכיבה המגוונים הקיימים באזורם, מסלולים מסומנים לחובבים ולמקצוענים, המשתרעים על פני כ-50 ק"מ. כדי לקרב את האורח הקולינרי לאדמת החבל, הכירו לו את התיירות החקלאית המקומית, שבה זוכים המבקרים לגעת בפרי האדמה מקרוב, כולל שליפת תפוחי אדמה באופן עצמאי, היישר מבין רגבי האדמה, קטיף עגבניות וזלילת תותי שדה מן השיח.

כנהוג בתוכניתו, הכין שגב אוכל לרעבים, והמשתתפים נהנו מסלט עשיר וממשקה מהטבע. שני הפרקים שצולמו במפגש המשביע ישודרו בתחילת פברואר.

לא מתפשרים על שביל הזהב
צעירי הקיבוץ הדתי/ עין גדי

כ-40 מצעירי הקיבוץ הדתי השתתפו בסוף השבוע האחרון במפגש באכסניה בקיבוץ עין גדי, שנערך ביוזמת מחלקת הדור הצעיר בתנועת הקיבוץ הדתי, תחת הכותרת הארוכה, "בינוניות, פשרנות וחפיפניקיות, או אידיאל, מורכבות ושביל הזהב". הצעירים שוחחו על האתגרים, העומדים בפני החברה הישראלית ובפני החברה הציונית-דתית.

אורח השבת, הרב יואל בן-נון, הציע לחדש את "פלוגות העבודה", ובכך להתמודד מצד אחד עם הישמטות ענפי משק הכרחיים (כחקלאות, תיירות ובניין) מידי החברים, ומצד שני, עם תופעת העובדים הזרים המאיימת עלינו מבחינה יהודית ומוסרית.

המשורר אליעז כהן, חבר כפר עציון, תיאר את 'הרנסנס של היצירה התרבותית הדתית' המתרחשת בעשור האחרון, ונגע דרך זווית זו בתופעות של הקצנה ושל התחרדות בציבור הציוני-דתי.

האירוע הסתיים במוצ"ש בשיחה על ים המלח, על נאות המדבר ועל יחסי אדם וסביבה באזור מדבר יהודה. על זאת הרצה אלי רז, גיאולוג וגיאוגרף מטובי החוקרים במדבר יהודה ובישראל בכלל, חבר קיבוץ עין גדי.

ראש מחלקת הנוער והדור הצעיר בקיבוץ הדתי, רזי בן יעקב, מספר: "לאורך השבת ליוו את המשתתפים תחושות לכידות, רעות, התחדשות ורצון עז לממש את המכנה המשותף המפכה בלבבות צעירי התנועה".

כוכבי אמת

לרגל חג הט"ו בשבט, שכבר כמעט שכחנו שפקד אותנו לפני שבוע, ארגנו שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם ופעילים נוספים - נטיעת עצי זית בכפר מע'אייר שבשומרון. חקלאי כפר זה סבלו במהלך השנה מהתנכלויות, מגניבת פרי, מכריתה ומשריפה של כ-3,000 עצי זית מידי מתנחלים קיצוניים.

להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

על הדשא - 26 לאוגוסט


26.8.2010
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  
על הדשא
רוני מ.האס

סעודת האיפטר בבית המארחים
פוגשים שכנים ונהנים
ואדי עארה/ מועצה אזורית מנשה

הדסה גזית, תושבת קיבוץ ברקאי בשמונה השנים האחרונות, ועבדול רחים כבהא, מאום אל קוטוף, הם שניים מתוך עשרות מדריכי טיולים המחוברים לעמותת "מרבד ירוק - ואדי עארה", העסוקים במהלך כל השנה, בכלל, ובחודש הרמאדן, בפרט, בקירוב לבבות ישראלי. הם מפגישים את עם ישראל היהודי עם תושביו הערבים ועם תרבותם. "לפני חמש-עשרה שנה חזרתי ארצה מחו"ל, ובעקבות אירועים מסוימים הבנתי שאני ממש לא מכירה את התרבות הערבית", אומרת גזית, אחות במקצועה, שניהלה מחלקה בבית החולים רמב"ם, ואף לימדה בבית הספר לאחיות. "החלטתי שאני מעמיקה חקור, ויחד עם כמה מדריכי טיולים, יהודים וערבים, נסעתי ללמוד מניסיונה של רותי אבידור, ממושב יודפת, שפיתחה את נושא התיירות לכפרים הערבים באזור משגב", מספרת גזית. לאחר שנה וחצי של לימודים החלו להוציא טיולים לכפרים הערביים באזור מנשה, תוך שימת דגש על היכרות עם התרבות הערבית באזור.

הכנת בצק הקטאיף ברחוב בכפר מועוויה
"לטיולים שלנו היה ביקוש רב, ועד לאינתיפאדה היו לנו בממוצע עשרה אוטובוסים כל יום. האינתיפאדה פשוט מחקה את כל המפעל הזה. אחרי שהתאוששתי מהמכה, החלטתי שאני ממשיכה ופשוט הפכנו את הסיורים: כעת התחלנו להזמין קבוצות ערביות להיכרות עם התרבות היהודית; ביקרנו בברקאי, סיפרנו על ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית ושל העם היהודי, וגם מעט על התרבות הערבית המקומית ועל החצר הפלאחית, שאותה רוב המטיילים הערבים כבר לא הכירו.

מפגשים ברחובות אום אל פחם
בשלוש השנים האחרונות המצב חזר לקדמותו, והמטיילים חזרו לפקוד את שכניהם הערבים. האטרקציה העכשווית היא הטיולים בחודש הרמאדן, אשר יוצאים בשעות אחר הצהריים מקיבוץ ברקאי לכפר אום אל קוטוף, שם מבקרים במוזיאון לתרבות הפלאחית ובביתו של צייר מקומי, ועורכים תצפיות בסביבה הקרובה והרחוקה, כששיא הביקור מתרחש עם קריאת המואזין להפסקת הצום; אז מוזמנים המטיילים להתיישב אל שולחנו של מארח מקומי, להצטרף לסעודת האיפטאר החגיגית ולקרב לבבות בטוב טעם.

מכונת הלחם בכפר הנשיא
מכונת הלחם פורסת שוב
כפר הנשיא

מכונת הלחם הקיבוצית, ששכבה כאבן שאין לה הופכין במחסן יד שנייה לציוד מטבחי, לא תיארה לעצמה כי עוד תדע ימים טובים. הנס אירע כאשר קרן זיו רבובסקי, 38, בת עמיעד, החליטה לפתוח בית מאפה בריאותי בקיבוץ כפר הנשיא, והחלה לחפש מכונה לפריסת לחם, כך הגיעה למחסן לציוד מטבחי בקריית שמונה ושם, נדהמה למראה עיניה - מכונת חיתוך הלחם הוותיקה של הקיבוץ שבו גדלה, הייתה מוטלת מכוסה באבק כאחת הגרוטאות. "מדובר במכונה משומשת במצב טוב, לאחר מתיחת פנים שבוצעה בה אי שם בשנות ה-80, ושיוותה לה מראה כסוף שכמעט הסתיר את מוצאה האמיתי.

במאמץ קל הצלחתי לזהות את הפריזורה הירוקה המקורית, שמיד השיבה לי את הביטחון כי אכן מדובר במכונת הלחם המיתולוגית". מכונת הלחם נלקחה אחר כבוד לבית המאפה החדש העונה לשם "פתפותים" בכפר הנשיא, ושם, לאחר שעברה ניקיון יסודי ומבריק, הוצבה כעוגן אטרקטיבי, החותך ללא לאות את לחמי הבריאות, על טהרת קמח הכוסמין, מחמצת שאור ועוד מיני חומרים אורגניים נטולי שמרים, שומן וסוכר, שנאפים ונמכרים לשוחרי הבריאות האזוריים, מי ברגל ומי במשלוח לביתו. לא ברור אם זו הארומה של הנוסטלגיה, מה שבטוח ששוחרי הבריאות טוענים כי ללחם הכוסמין טעם ממכר. נו, שווה להיות בריא.

לא לחיות בלבד
פלמחים

יכול להיות שהחיות במשק החי של קיבוץ פלמחים לא הצליחו להתעורר בבוקר בזמן, אבל לפחות זה קרה מסיבות טובות - עידית כהן, מנהלת משק החי, החליטה שמותר מדי פעם לפתוח את המקום גם לאחר השקיעה, והגשימה חזון ישן - לקיים ערב תרבותי בתוך משק החי בדמות אירוע שירה בציבור בסגנון נוסטלגי. לאחר שהזמינה חברים, קרובי משפחה וסתם שוחרי זמרה ארץ ישראלית מאזור השפלה, היא קבעה יום ושעה, ואז, לאחר האכלת החיות האחרונה ושיתופן בעומד להתחולל בביתן באותו הערב, פנתה לשוות למקום פנים מעט שונות: כיסאות הוצבו בין כלובי החיות, עוגות ויין פוזרו על שולחנות אירוח, ומקרן השקפים הוצב הכן אל מול המסך הלבן. ההתרגשות הייתה בשיאה, כשעשרות המשתתפים החלו לזרום מבעד לשער הברזל. הערב התנהל בהצלחה רבה, שירת המשתתפים התערבבה באוויר הים המלוח, אגלי הזיעה שנקוו על פני הזמרים המקומיים לא הפריעו לקבוצה המשולהבת להפיק את המיטב מהערב המוזיקלי. רק הארנבונים תהו בינם לבין עצמם, איך זה שכל כך מעט מחברי הקיבוץ לקחו חלק באירוע. 

עובדי התנועה אורזים חבילות
כוכבי אמת

עובדי מטה התנועה הקיבוצית נרתמו גם השנה לארוז חבילות שי למשפחות מעוטות יכולת ביוזמת ארגון "לתת" והנרי אלקסלסי, מעין השופט, היוזם, דיווח בגאווה על הספק של 400 חבילות במשקל 13 ק"ג כל אחת.
עמותת "רופאי חלום" ועמותת "משאבים" הזמינו שמונה-עשר ליצנים לסוף שבוע בקיבוץ עמיעד, כדי להכשירם לעסוק בהצחקה של אוכלוסייה במצוקה בעיתות חירום ובאירועים רבי נפגעים. כך, בשבוע שעבר הופתעו חברי הקיבוץ לגלות, כי מסתובבים בחצרם לא פחות מח"י ליצנים. לא צחוק.
להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547
 

עורך הבלוג