משפחות אנגליות מתכוננות להשתקע בהרחבה בכפר הנשיא

משפחות אנגליות מתכננות להשתקע בהרחבה בכפר הנשיא רוני מ' האס

בכנס בנושא ההרחבות הקהילתיות נמסר כי המלחמה בקיץ לא עצרה את מרבית הנרשמים לקליטה, אך ניכרת האטה במכירות היום בכפר הנשיא, קיבוץ שהגרעינים המייסדים שלו הם אנגלוסקסים, משווקים את ההרחבה הקהילתית שלהם תחת השם "הכפר האנגלי", והם פנו גם לעולם הרחב. שניים מתוך 13 הבתים הנמצאים בבנייה ישוכנו על ידי עולים חדשים מבריטניה ושישה מתעניינים נוספים עומדים להגיע הקיץ מחו"ל לפגישת היכרות עם "הכפר האנגלי". פרטים אלו עלו בין היתר בכנס שהתקיים לפני שבוע בנושא שיווק ההרחבות ומיתוג שערכה המועצה האזורית הגליל העליון. המועצה הצפונית הגיעה למספר שיא של הרחבות בתחומה - 18 קיבוצים. יש לציין כי ההרחבות בקיבוצי הגליל העליון נעשות במתכוון במספרים קטנים יחסית כדי לקלוט את אנשי השכונות החדשות באופן יעיל. מאז המלחמה נמכרו ביישובי המועצה האזורית הגליל העליון יותר מ-100 מגרשים. למרות הרושם שנוצר על האטה בקליטה, מוסרים הקיבוצים כי ברוב המקרים המלחמה והקטיושות לא הצליחו לעצור את מי שבחר להיקלט באחת מההרחבות. גל סער מנהל הקהילה באילת השחר מציין כי כמחצית מהבתים בהרחבה נמכרו לאחר המלחמה. בפרק זמן קצר יחסית הצליחו למכור 42 יחידות מתוך 51 ששוחררו למכירה. אילת השחר מהווה את הדוגמה האופטימית ביותר מבין ההרחבות, אך יש האטה במרביתן והן נמכרות בקצב מתון יותר ממה שהיה. ההרחבות בקיבוצים השונים נושאות אופי שונה וסגנונות התקשרות מגוונים. לדוגמה, בהרחבה בלהבות הבשן שבה חיות כבר 12 משפחות ו-22 נוספות בדרך, מדגישים את הבנייה בטבע ולפי דגם אישי. במלכיה חיות בהרחבה כבר 20 משפחות, 20 נוספות בשלבים שונים של בנייה ותשתיות. מלכיה מהווה דוגמה ייחודית, כשכונה הנבנית בסיוע משמעותי מטעם המדינה. דווקא שם, מציין שלמה ספיר חבר הקיבוץ האחראי להרחבות, הם חשים מאז המלחמה בהאטה משמעותית בהתעניינות של משתכנים עתידיים. בכנס שיזמה המועצה הוצגו כיווני פעולה לשנים הקרובות שעיקרם בהחלטת המועצה להשקיע משאבים בשיווק האזור, דבר שעד כה נעשה במשורה. כל הפעילות בנושא ההרחבות נעשית בסיוע ובתמיכה של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית. ראש המועצה אהרון ולנסי אומר כי "למרות הבעיות שלנו, אנשים מבינים שהחיים בגליל העליון מספקים להם משהו אחר - ערכים, איכות, טבע, חינוך - והם מוכנים להסתכן ולבוא לחיות איתנו. נראה לי שאנחנו נמצאים בשלהי תקופת ההססנות: המלחמה התרחקה, הקיץ הגיע ואיתו מתרחקות האופטימיות, ההבטחות או האשליות שניסו למכור לנו בממשלה, על הטבות למשתכנים. אנשים שבאמת רוצים לשנות את החיים שלהם מקבלים החלטה וקונים בלי לחכות למענק שהממשלה תיתן או לא". מנהל מחלקת קליטה ותעסוקה במועצה שרוליק קנול, שארגן את המפגש, טוען כי מדובר בגרף קבוע של התנהגות צרכנים. "לאורך השנים שמתי לב שאנשים מתחילים להתעניין ברכישת בית בפסח או קצת אחריו ומגיעים לחתום על הבית בחופש הגדול או עד סוף החגים. אני לא יודע אם יש לזה צידוק מדעי, אבל זה מה שקורה בפועל".

מספר שיא של ניקלטים בנען

רוני מ' האס

בקיבוץ נען, הגדול בקיבוצי הארץ כיום, נקלטו לאחרונה 19 חברים חדשים בהצבעה אישית של חברי הקיבוץ בקלפי. החברים החדשים נקלטו כחברים מהמניין, כאשר כל אחד מהם התקבל בזכות יותר מ-80% מקולות המצביעים. מנהלת הקהילה וחברת הקיבוץ סמדר שביט מסרה כי הנקלטים הם חלק מקבוצת מועמדים, כאשר 12 נוספים אמורים להיקלט עד סוף השנה, נוסף על 16 בוגרי י"ב שאמורים להיקלט אף הם בחודש אוגוסט, מסורת שבה דבק הקיבוץ על אף השינויים שחלו בו. קיבוץ נען, המשתייך לקיבוצים המתחדשים, ידוע בחוסנו הכלכלי והחברתי. לקיבוץ המונה כיום 900 חברים ומועמדים רשימת המתנה ארוכה של בנים המעוניינים לחזור הביתה. הקיבוץ פתח בפרויקט בנייה גדול כדי לקלוט את כל אותם בנים המעוניינים להיקלט חזרה בקיבוץ. הקליטה שנותרה מסורתית על אף השינויים שחלו בקיבוץ, נתמכת על ידי רוב חברי הקיבוץ, בניגוד לקיבוצים רבים אשר עברו שינויים והפרטות, שבעטיים החליטו החברים לא לאפשר המשך קליטה מסורתית כדי לא להגדיל את מספר הזכאים העתידיים לשיוך הנכסים. מיעוט חברים בנען מאמין כי כדאי לעצור את גל הקליטה. הסיבה היחידה שאותו מיעוט מעלה היא מצוקת הדיור והצורך בהרחבת היישוב. בקיבוץ פועלת ערבות הדדית עמוקה בכל התחומים - סיעוד, חינוך, בריאות, תרבות ואף שיקום ופיתוח תשתיות. שביט אומרת כי נושא מצוקת הדיור נמצא על סדר היום, כדבריה, פרויקט הבנייה בעיצומו, ובאחרונה הוכשר שטח נוסף המיועד לבנייה חדשה.

הפגנת עולים אתיופים במרכז הקליטה באיילת השחר

הפגנת עולים אתיופים במרכז הקליטה באיילת השחר רוני מ' האס

ביום חמישי שעבר הפגינו עשרות עולים חדשים מאתיופיה, השוהים במרכזי הקליטה בקיבוץ איילת השחר, במחאה על תנאי המחיה במקום. מרכזי הקליטה בקיבוץ הממוקמים בתוך מבנה בית המלון לשעבר, פועלים באחריותם של משרד הקליטה והסוכנות היהודית, ונותנים מענה זו השנה השביעית לכ-600 עולים, במחזורים של שנה עד שנה וחצי. העולים התלוננו כי הם מקבלים קצבה נמוכה שאינה מתאימה, לטענתם, להוצאות השוטפות כגון שכר דירה לחדרי המגורים והוצאות חשמל גבוהות. כמו כן טענו העולים כי המתורגמנים המלווים חולים לבתי החולים אינם מבצעים את תפקידם כמצופה. נוסף על כך, הם התלוננו על שהמדינה מעכבת זה שנה את יישום ההחלטה להכפיל את מכסות העולים ארצה. ועניין נוסף: הם גם הביעו התמרמרות על השעייתו של מורה ליהדות במרכז הקליטה. בהפגנה, שנערכה ברישיון המשטרה על פי חוק, השתתפו צעירים, זקנים, נשים וילדים. המפגינים שהתגודדו לאורך הכביש הראשי בכניסה לקיבוץ, שיתפו פעולה עם המשטרה ושמרו על כללי הסדר הציבורי. ביום ראשון הצטרפו חלקם להפגנה המונית שנערכה מול משרד הפנים בירושלים. דליה צרפתי, מנהלת מחוז צפון במחלקה לקליטה של הסוכנות היהודית, מספרת כי בשבועיים - שלושה האחרונים חלה התעוררות בקרב העולים, לאור הודעתם של הסוכנות ומשרד החינוך כי על אחד המורים ליהדות לעזוב את מרכז הקליטה בגין התנהגות בלתי הולמת. צרפתי מספרת כי המורה, המסרב בינתיים לצאת ממגוריו, מתגורר עם משפחתו זה ארבע שנים וחצי במרכז הקליטה באישורם של הסוכנות ומשרד החינוך, מתוך ראיית התועלת בשיתופו של עולה ותיק, מורה ליהדות, במסגרת חיי היומיום של העולים. כך העולים יכולים להתוודע לאורחות החיים היהודיים ממקור ראשון, כולל בשבתות שבהן הם מבקרים לצד המורה בבית הכנסת בקיבוץ. למצער, הוחלט להשעות את המורה בשל סיבות שאינן מותרות לפרסום בשלב זה. באשר לקצבת סל הקליטה, מאשרת צרפתי כי סל הקליטה לעולים חדשים הניתן ע"י משרד הקליטה הוא מינימלי, והעולים, שרבים מהם שולחים כספים לבני משפחותיהם אשר חיים באתיופיה, מתקשים לעמוד בשל כך בהוצאות השוטפות. נוסף על כך, מאחר שהעולים לומדים בשנת הקליטה הראשונה מבוקר עד ערב, אין ביכולתם להתפרנס נוסף על כך כדי להגדיל את הכנסותיהם. דורית היימן (לשעבר נאות מרדכי), המנהלת את אחד ממרכזי הקליטה בקיבוץ משנתו הראשונה, מציינת כי בניגוד לקבוצות עולים אחרות, האולפן כאן ניתן לעולים חינם אין כסף. בזמן הלימודים העולים עסוקים מאוד, ואחרי הלימודים כל מי שרוצה יכול למצוא עבודה. הבעיה שחלק מצעירי המרכז לא הולכים לעבוד מסיבות שלהם, ונמצאים במרכז כל היום ללא מעש. היימן הסבירה כי כל ענייני הכספים הם תחת אחריות משרד הקליטה והסוכנות היהודית, יכול להיות שהיה לעולים נוח להביע מחאה כלפי המרכז, כיוון שזה היה קל יותר מאשר להביע ישירות את התמרמרותם על השעיית המורה ליהדות." בארבע השנים האחרונות פועל באזור "חוג ידידים" של מרכזי הקליטה באיילת השחר. החוג, שיושבת הראש שלו היא רות מיסטר מראש פינה, פועל למען חיבור האוכלוסייה המקומית עם העולים השוהים בקיבוץ. ואכן מאז הקמת החוג ובשיתוף פעולה מלא של מנהלי המרכזים ובהם דורית היימן, חל שיפור גדול בקשר שבין התושבים המקומיים לעולים, בין השאר שותפים בחוג: שוטרים, אחיות, ולא מעט אזרחים טובים באמצע הדרך.