‏הצגת רשומות עם תוויות נאות סמדר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נאות סמדר. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 באוקטובר 2011

על הדשא - שמחת תורה


על הדשא - שמחת תורה
רוני מ. האס

לומדים ובונים את עצמם

נאות סמדר

בנאות סמדר, שבליבה מתנוסס מרכז האומנויות הססגוני, שמגדלו הצבעוני בולט למרחוק על רקע הנוף המדברי, החליטו לפני כשנה כי הם רוצים להמשיך בבנייה האקולוגית ובו זמנית להזמין אנשים צעירים מכל הארץ ללמוד ולחוות ביחד, לא רק בנייה אקולוגית, כי אם גם את עצמם. אירוע כזה מתרחש בסמינר שאורכו חודשיים והוא ממשיך ומתגלגל לפרקי זמן דומים לאורך השנה כולה במדרשה החינוכית בנאות סמדר. המחזור הבא שיתחיל ב-7 בנובמבר, ימשיך בשיפוץ אקולוגי של מתחם המגורים במדרשה. במדרשה מתרחשים גם סמינרים קצרים יותר שהפרויקט המעשי שלהם מתקיים במרכז לאומנויות בו אגב מתקיימים סיורים מודרכים בתאום מראש, מדי יום.
מספרת ישראלה, מנהלת הסמינרים: "סמינר לימוד עצמי ובניה אקולוגית הוא הזדמנות לעשות פסק זמן בתוך החיים ולהתבונן, בלי שיפוט או חתירה מיידית לתשובה, על מה שחי בתוכי, על הדברים שמניעים אותי מתחת לפני השטח, על מה שאני לוקח איתי לכל מקום אליו אני הולך ובו זמנית ללמוד באופן מעשי בנייה אקולוגית. הסמינר מתרחש כחלק מחיי הקהילה בנאות סמדר. מלווה אותו צוות של שלושה מאנשי המקום כשבנוסף לעבודת הבניה מצטרפים חברי הקבוצה במהלך השבוע גם לעשיות המגוונות בנאות סמדר וכן לכל הפגישות ולארוחות בחדר האוכל. במקביל מתקיימות שיחות משותפות, הליכות שקטות במדבר ונגיעות בתחומים נוספים כמו קשב לגוף, עבודה משותפת עם קול ועוד. הסמינר מיועד בעיקר לאנשים בגילאים 23-35 ואינו עולה כסף. לפרטים נוספים ישראלה - 054-9798898, 08-6358290.
וכן באתר של נאות סמדר.

צילום: דוד עינב
פעמון הזמן
תל יוסף

ביום שישי שעבר, א' חול המועד, חגגו בקיבוץ תל יוסף 90 שנה להיווסדו. חבר הקיבוץ שמעון שדה, 65, הנוהג לתת עטו בשירה מקומית, בחר להנציח את חגיגות קיבוצו בשיר המהדהד את הזמן שחלף.

הפעמון
הוא צלצל להם את הזמן
צלצל להם את החיים
קרא לאסיפה
צלצל לפרידה
צלצל ליום פקודה;
הפעמון צלצל להם את הזמן
צלצל להם את החיים.
הדך נודד בעמק מגלבוע עד תבור
לצלצולך אנחנו פקודה
שב לך היום במשכנך
ותן צלצול אחרון של פרידה
צלצול של תקווה
צלצול של תקופה שהייתה.
הפעמון - הוא צלצל להם את הזמן
צלצל להם את החיים;
צלצל לנו את המשך הדרך
תן לנו צלצול של אור ותקווה גם לדור הבא

עדי בונה חנות
צבעון

עדי וינבר, 41, צבעון, מעצבת אופנה, עברה לפני שמונה שנים, עם בעלה יורם ועם בתם הקטנה, ממרכז הארץ לקיבוץ צבעון. מאז כבר מונה המשפחה ארבעה ילדים, והם חולשים על חברת האופנה "Dreadlocks" (=רסטות באנגלית), שרקמו מהחוט הראשון - "הכול התחיל מהרסטות של יורם שהיו מעוטרות בסרט צבעוני. הסרט ספג הרבה מחמאות. הייתי אז סטודנטית בשנקר והחלטתי לייצר סרטים בסגנון דומה. מסתבר שזה היה הדבר הנכון בזמן הנכון, והסרט הפך לגימיק היסטרי ששווק בכל רחבי הארץ".
מאז ועד היום הם הקימו ומפעילים יחדיו רשת של חנויות הלבשה, המונה חמישה סניפים, הפזורים ברחבי הארץ; האחרון שבהם, נפתח החודש בקריון, קריית ביאליק.
כחברי צבעון, המפורסם בהתמחות חבריו בתחום האקולוגי, הם לא יכלו שלא לתת נגיעה של חומרים טבעיים בחנות: הדלפק בנוי מבוץ, בעבודות הנגרות נעשה שימוש בעץ אקליפטוס מלא, ואפילו שקיות הבגדים עשויות נייר.
" בבנייה של הסניפים מסייעים בידינו בעלי מלאכה, שכמעט כולם נודדים איתנו מהגליל ברחבי הארץ", אומר יורם, שמנצח על ההתרחבות. גם הבגדים עשויים ברוח של טבע נוחים, מחמיאים, צבעוניים, עם הדפסים ייחודיים, מותאמים לקשת גילים ומגזרים מגוונים. את הסוכה בבית הם בנו תחת סוכת הגפנים שלהם בחצר". הסוכה שוכנת קבע בחצר, ולנו נשאר רק לעצב אותה..." יחד עם הילדים הם הכינו קישוטים, כשהרצפה רופדה במחצלות ובמזרנים לישיבה. כל כך טבעי שהיה יפה ונוח.

מסיק זיתים
אחווה מעבר לקווים
מטעי זיתים מעבר לקו הירוק

חמישה חברי קיבוצים פתחו את עונת מסיק הזיתים בכפר דיר אל חטב, ליד ההתנחלות אלון מורה, כשאבטחו יחד עם חיילי צה"ל את המוסקים הפלסטינים.
בשנים האחרונות מצטרפים בעונת המסיק ישראלים-יהודים מרחבי הארץ, בפרט בסופי שבוע, אל החקלאים הפלסטינים שמעבר לקו הירוק, מתוך מטרה להוות חיץ בפני קיצונים מההתנחלויות, המעוניינים לפגוע ולחבל בעצי הזית ובחקלאים הפלסטינים, וגשר אל חיילי צה"ל. "כשאנחנו באים לשטח, החקלאים הפלסטינים מרגישים ביטחון ואמון. אנחנו תמיד דואגים שיבוא גם הצבא. אנחנו רואים שמשנה לשנה חוזר האמון של הפלסטינים בחיילי צה"ל, כשהם רואים שאכן צה"ל רואה חשיבות בשמירה מפני התנכלויות לחקלאים המקומיים וליבוליהם. לדוגמה, הצבא לא חיכה שיזעיקו אותו כמו בעבר, אלא הגיע לשטח מבעוד מועד, מתוך מטרה למנוע מראש התפתחות בעיות". יונים עם עלה של זית. המעוניינים לתת יד, ניתן ליצור קשר דרך אגף המשימות: 036925398.
שיך סאלם נותן שיעור לנוער על בדוים, צבא ומדינה
כוכבת אמת

חברי קיבוצים מהאזור, עוברי אורח ובדואים מרהט השכנה, פקדו את אוהלה של אלישבע לוקס-נחושתן, אשר בחרה לענות את נפשה במהלך יום כיפור באוהל, שהקימה בצומת בית קמה למען שחרורו של גלעד שליט. לוקס-נחושתן זכתה לביקוש של שיח' סאלם, מוחה ותיק למען גלעד.

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

על הדשא - 29 לדצמבר 2010


30.12.2010
daf@maariv.co.il  ארכיון עיתונות  
על הדשא
רוני מ.האס

אנחנו שובבים אנחנו. צילום רן פרץ
נשיקה לוהטת. לכבוד השנה האזרחית החדשה מאחלים לקוראינו הרבה אהבה, פתיחות ואחווה, קבלת האחר והשונה, מחוצה לנו ובתוכנו.

א'- אפיקים דובר צהל
שלושה זוגות כנפיים קיבוצניקיות 
סיום קורס טיס, דצמבר 2010

היום, יום חמישי, בטקס החגיגי של בוגרי קורס טיס, יוענקו כנפי טיסה לשלושה בני קיבוץ, סגן א' מאפיקים, סגן ר' מחולדה, וסגן ש' מנצר סירני. השלושה דיברו איתנו רגע לפני המעמד המרגש, והסתבר כי הם לא התכוונו להיות טייסים, אבל הזימון לטיס הריץ אותם לשם. שלושתם באים ממשפחות מבורכות בילדים: האחד ממשפחה של שבעה ילדים, השני של שישה והשלישי של ארבעה. שיהיו בריאים.

סגן א' מאפיקים, 23, הוא הבן השני מאפיקים המסיים קורס טיס. הוא מספר כי דווקא לא התכוון מלכתחילה להתגייס לחיל האוויר, אך מאחר שקיבל זימון החליט שיבדוק את האפשרות. שנת השירות שעשה בכפר הנוער בניצנה הכינה אותו מצוין לאתגר הצבאי. "השנה הזו נתנה לי ממד של בגרות ואפשרה לי התנסות של חיים מחוץ לבית, תוך התמודדויות עם אוכלוסיות שונות מאלה שאני מכיר ועם אתגרים יותר גדולים ממה שפגשתי בקיבוץ". בזמן שא' מאפיקים עבר את קורס הטיס הממושך, הספיק אחיו הצעיר ממנו בשנתיים, להתגייס ולהפוך למט"ק בשריון. "אני גאה בו מאוד", הוא אומר, ומספר כי אח צעיר משניהם הולך הצטרף גם הוא לשנת שירות בניצנה. א' הוא אחד מתוך שבעה אחים, בהם אחות אחת, צעירה. כל אחיו הבוגרים שירתו ביחידות קרביות, והוא הראשון בבית שהלך על האופציה האווירית.

להרגשתו, הקורס עבר מהר אף על פי שהתמשך על פני שלוש שנים, שכללו גם לימודי תואר ראשון בפוליטיקה, בממשל ובניהול.

ר'- חולדה דובר צהל
סגן ר' מחולדה, בן 22, הוא הצעיר במשפחה בת שישה ילדים, וגם הוא לא חשב מלכתחילה על קריירה אווירית. "רציתי תמיד להיות לוחם, ובזמן שנת השירות, בבית ספר שדה חצבה, קיבלתי זימונים והלכתי למיונים. הייתי כבר בתוך שנת השירות, יותר בשל, ופגשתי באותה שנה חבר'ה בקורס טיס, כך שיכולתי להתייעץ. החלטתי לנסות, ועם התקדמות הקורס נבנה הרצון להצליח בו". כשהוא נשאל, אם היותו בן קיבוץ סייע לו בקורס, הוא משיב: "אני חושב שעזר לי שהייתי פחות מפונק, זה נתן לי יותר יכולת להסתגל וגם עזר בהתמודדויות בצד החברתי". הוא מסיים מגמת מסוקי קרב. דווקא הלימודים פחות דיברו אליו (תואר ראשון בפוליטיקה וממשל). "הייתי צריך ללמוד הרבה נושאים ריאליים, שזה לא התחום החזק שלי; למדתי בתיכון במגמת ארץ ישראל, אז זו הייתה ההתמודדות הקשה יותר בשבילי". הוא הטייס הראשון במשפחה. ומה הם אומרים? "אני חושב שהם די שמחים", הוא עונה בצניעות, ומעביר את השיחה לחברו ש' מנצר סירני.

לש' שלושה אחים, וגם הוא לא חלם על קורס טיס, אלא על שירות קרבי. "פשוט הגיעו זימונים, התחלתי לרוץ עם זה והגעתי לקורס". הוא עשה שנת שירות בבית ספר שדה אילת. "במהלך שנת השירות פגשתי חבר'ה שקשורים לטיס, וזה חיזק אצלי את המוטיבציה. הקורס היה מאוד מעניין, המון דברים חדשים שלומדים, עולם שלם בתחום האווירונאוטיקה שמעולם לא התעסקתי בו. במהלך הקורס חשבתי הרבה אם זה אכן הדבר הנכון, והגעתי למסקנה שזה מה שאני רוצה לעשות".

לא היית בטוח שזה הדבר הנכון?
"בסביבה שהגעתי ממנה, הרבה חבר'ה הלכו ליחידות קרביות, ועבר זמן רב עד שהשלמתי עם זה שהחברים כבר נמצאים בתוך העשייה הצבאית, ואני עמוק בקורס שנמשך שלוש שנים. אבל במהלך הקורס הבנתי שהביצוע הצבאי יגיע וצריך סבלנות".

הירידה במספר הקיבוצניקים בקורס הטיס די בולטת בשטח.
"נכון, אולי זה משום שהדיבור בקיבוצים נסוב יותר על שירות קרבי בחילות ים ויבשה".

ואתה, היית ממליץ לבאים אחריך ללכת לטיס?
"הטיס הוא תחום מאתגר ומרתק, אבל מה שחשוב זה לתרום, לא כל כך משנה איפה. כל אחד יכול לתרום לפי יכולתו והתאמתו".
ציונות במדבר
נאות סמדר

בנאות סמדר ממשיכים לפעול במרץ למען הקמתה של המדרשה החינוכית בסמוך לקיבוץ. הסמינרים, המתקיימים בשנה האחרונה במקום, מיועדים למשתתפים העשרים והשלושים לחייהם, בתחילה או בסוף מסלול, אשר מעוניינים לעצור לרגע ולעשות חושבים לפני שממשיכים בדרכם, או כפי שמנסחת זאת ישראלה כורכוס, מרכזת הסמינרים בקיבוץ: "רגע לפני שנכנסים למסלול החיים, כשמרגישים צורך לשאול שאלות יסודיות על החיים, אנחנו מזמינים אותם לעשות זאת עם אנשי המקום ולקיים למידה מעשית בעניין". הלימוד כולל שיחות פתוחות על נושאים שעולים מהצעירים תוך כדי עבודה משותפת בבנייה בלבני בוץ, בבאלות קש, בטיח בוץ ובטכניקות בנייה וגימור מגוונות, בעיקר אקולוגיות. הסמינר הקרוב, שיימשך כחודשיים, מתחיל ב-16 בינואר, ונכון לעכשיו ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום. לצורך הקמתה הפיזית של המדרשה נעזרים כיום בנאות סמדר בתמיכה כספית מוועדת עזבונות ומהחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. עם זאת, מציינים מפעילי המיזם, כי הם ממשיכים לחפש מקורות מימון, למען המשך הקמתו והפעלתו. "נשמח לקבל תרומות כספיות בכל סדר גודל, על מנת שנוכל להמשיך לקיים את המפעל הציוני, החברתי והחינוכי, המתרחש בנאות סמדר", אומרת כורכוס.
הקמע הנובע של המפכ"ל הבא
מועצה אזורית אשכול

במועצה האזורית אשכול יודעים, שיהיה על מי לסמוך בעקבות מינויו של ניצב יוחנן דנינו, מפקד מחוז דרום דהיום במשטרת ישראל, למפכ"ל הבא. מדובר בעט נובע שהוענק למר דנינו באופן אישי על ידי ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין. "בערב ראש השנה האחרון הוזמנתי על ידי יוחנן דנינו, מפקד מחוז דרום, להרמת כוסית לכבוד השנה החדשה במחוז דרום. בסוף הטקס, ניגשתי אליו והענקתי לו עט נובע של מועצה אזורית אשכול. אמרתי לו כבר אז, שזו מתנת הפרידה שלי ממנו, מתוך אמונה שלמה שהוא עתיד להיבחר למפכ"ל המשטרה הבא. מאז אותו יום, פגשתי אותו בשני אירועים נוספים. בשניהם זיהיתי את העט שלנו יושב בנינוחות בכיס שלו, והוא הראה לי אותו בגאווה. ביום שהתפרסמה הבחירה בדנינו כמפכ"ל המשטרה, התקשרתי לאחל לו הצלחה. דנינו נשמע שבע רצון וסיפר לי, שהוא ממשיך להשתמש בעט של אשכול המשמש לו כקמע, והבטיח שימשיך לכתוב בו ולשאוב ממנו כוחות גם כמפכ"ל. ואנחנו מאחלים לניצב דנינו שימשיך לשמור על ביטחוננו באותה מסירות שבה הוא דואג לקמע האשכולי. שיהיה בהצלחה.
להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547
 

עורך הבלוג