על הדשא - 1/9/2011

על הדשא - כבוד לוותיקים רוני מ. האס תרומה מרגשת למחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי זיו מחניים מדי שנה נערכת בקיבוץ מחניים התרמה גדולה למען חולי סרטן, כחלק ממסורת של התנדבות ותרומה לקהילה. השנה הוקדשה התרומה לרכישת ציוד רפואי חיוני למחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי זיו, שבה מטופלים חולי סרטן הדם ומחלות דם נוספות. בימים אלה מסתיים מיזם הרחבה והצטיידות של המחלקה, שנערך בשיתוף עם אגודת הידידים של בית החולים. חברי הקיבוץ, ובראשם קבוצת הנעורים ובמיוחד נערי ונערות שנת הבר מצווה, ארגנו בזאר גדול בקיבוץ וגייסו לצורך העניין עסקים מקומיים ורשתות צפוניות, שנענו לפנייה בשמחה ותרמו ברוחב לב להצלחת האירוע. התרומה היפה שנאספה, בסך 10,000 שקלים, נמסרה למחלקה על ידי הנערים והנערות בביקור שערכו במרכז הרפואי זיו. הם נפגשו עם מנהל המרכז הרפואי זיו, ד"ר אוסקר אמבון, ועם מנהל המחלקה ההמטולוגית, ד"ר דאלי נג'יב. ד"ר דאלי הודה לצעירים על התרומה, והציג בפניהם את פעילות המחלקה ואת חשיבותה למטופלים תושבי הצפון. בנוסף סיפר, כי עד שהוקמה המחלקה במרכז הרפואי זיו, נאלצו המטופלים לנסוע שעות ארוכות לבתי חולים מרוחקים במרכז הארץ, דבר שהקשה עליהם מאוד. המנהל ד"ר אמבון, אמר: "תרומות אלה מאפשרות לנו להצטייד בציוד רפואי חדש ולהעניק טיפול טוב יותר לקהילה. בימים אלה ממש מתקדם המרכז הרפואי זיו לקראת הקמתו של מכון רדיותרפי ראשון בצפון, אשר בו יבוצעו טיפולי הקרנות לרווחת תושבי הצפון הזקוקים לכך". \ עלילות התעסוקון בעיר הגדולה מוא"ז בני שמעון דפנה דגן, 56, חברת משמר הנגב ומנהלת התעסוקון בבית גלעד, מרכז היום של קיבוצי מוא"ז בני שמעון, וסילביה בלושטיין, המסייעת בידה, עשו ביום רביעי האחרון לא מעט קילומטרים עם הרבה תוצרת מעשה ידי ותיקיהן, והצטרפו ל"פסטיבל תוצרת הדרום" שהתקיים דווקא במרכז הארץ - במתחם תחנת הרכבת המשוחזרת ביפו, ביוזמת קרן מיראז', הפועלת לפיתוח הנגב. בפסטיבל הציגו ומכרו את תוצרי התעסוקון הדרומי, אשר חוגג בקרוב עשר שנים ללידתו המחודשת כמרכז תעסוקה אזורי לגמלאים של קיבוצי האזור. "הצטרפנו לפסטיבל מתוך מטרה למכור את התוצרת מעשה ידי הוותיקים והוותיקות, שבדרך כלל נמכרת בחנות בבית גלעד. כאן הייתה לנו הזדמנות להיחשף בפני קהל תל אביבי, אשר התלהב מעבודות היד השונות כל כך ממוצרים תעשייתיים סדרתיים", מספרת דגן. בית גלעד פעל כל השנים בקיבוץ משמר הנגב לטובת ותיקי היישוב, כאשר לפני עשר שנים פרשה המועצה האזורית את חסותה על המקום, תוך הרחבתו ופתיחתו לטובת ותיקי קיבוצי האזור. לטובת ההרחבה הוקמו בו מתפרה ונגרייה, שבהן מייצרים הוותיקים צעצועי עץ ואמנות שימושית ומוצרי תפירה ביתיים מעוטרים ברקמה מקומית. ותיקי הבית שמחו לשמוע כי השריקות ששמעה דגן בפסטיבל היו לשם שינוי שריקות התפעלות ולא שריקות של קסאמים. מוחים רגליים אצבע הגליל באצבע הגליל בחרו לשלב ידיים ורגלים במחאה החברתית עירוניים, בני קיבוץ ומושבניקים. ביום רביעי האחרון התארגן גרעין המוחים האזורי, היושבים במאהל המחאה בקריית שמונה, ומגיעים מכל יישובי האזור. בכוחות משולבים הם הוציאו אל הפועל מירוץ מחאה משותף, שבין השאר, נועד לאחד בין כל הגורמים האזוריים ולצאת בקריאת מחאה משותפת על הזנחת הפריפריה, היבט נוסף לשחיקתו של מעמד הביניים. אחד הקולות המבוגרים יותר במחאה היה קולו של דן גולן, 48, בן קיבוץ עינת, חבר אילת השחר, מנהל מטע השקדים בקיבוצו. הוא סיפר, כי גם מצב החקלאות בצפון מסמל את חוסר ההתייחסות של ממשלות ישראל אל תושבי הפריפריה ואל חקלאיה: "מלבד השחיקה הכלכלית שלנו כאנשים פרטיים, האזור שלנו, אצבע הגליל, שמושתת על אדמות חקלאיות, הולך ומאבד מחוסנו, כשהענף המפרנס העיקרי הוא החקלאות, אשר מוזנח לחלוטין על ידי הממשלה. ההרגשה היא, שאם לא נעשה משהו, יום אחד נאבד את הפרנסה, לבנים שלנו לא תהיה סיבה להישאר כאן, וההשלכות על המדינה כולה יהיו בלתי נמנעות. הממשלה סומכת על כך, שהתדמית העצמית שלנו כל כך נמוכה והייאוש כל כך גדול שאין סיכוי שנקום ונמחה. אפילו לטלוויזיה זה רחוק מדי להגיע לגליל". במירוץ השתתפו אצנים ורוכבי אופניים בני כל הגילים. אף אחד לא תפס רגלים קרות. זהירות - לא אגדה אורבנית עין שמר בני זוג ותיקים, מקיבוץ עין שמר (השמות שמורים במערכת), פרסמו בעלון מקרה שאירע להם בשבוע שעבר, תחת הכותרת "המלצת השבוע: סעו לשלום - נעלו דלתות וחלונות". ומעשה שהיה כך היה: בליל שבת, 19.8, כשחזרו מביקור משפחתי אצל בתם ברעננה, העדיף הבעל שלא לנהוג בלילה ולכן נהגה הבת ברכב. "בחרנו לנסוע בכביש 4 (הכביש הישן). בכניסה הדרומית של חדרה קפצו לפתע מצד שמאל שני בחורים לבושים בשחור ועשו לנו סימנים לעצור. הבת שלנו בלמה במהירות, על מנת שלא לפגוע בהם. ואז, להפתעתנו, רץ אחד הנערים לדלת הנהג ופתח אותה. להערכתנו, הוא התכוון להוציא את הנהג בכוח ולהשתלט על המכונית. התוקף נוכח לדעת שבמכונית יש יותר מאדם אחד, ולכן עזב אותנו בלי שהצליח לבצע את זממו.בינתיים, פנה שותפו לעבר מכונית אחרת שבלמה מאחורינו. הבת שלנו סגרה את הדלת והתרחקה מהמקום בנסיעה מהירה, תוך שהיא אומרת לנו להתקשר למשטרה ולדווח על כך.במשטרה ביקשו פרטים על המיקום המדויק, עד כמה שאפשר. מסרנו את הפרטים ואמרו שמיד ישלחו ניידת. המשכנו בדרכנו הביתה - ויותר לא שמענו על העניין. הוותיקים משגרים עצתם: בזמן נסיעה לא לשכוח לנעול את הדלתות ואת החלונות של המכונית מחשש שיקרה דבר דומה. להזמנת מינוי ל"הדף הירוק" 03-5632547

השאלון: קייטנות הסבים סבתות, חופשה בקיבוץ

שנת הלימודים כבר החלה. הילדים כבר מחוברים לילקוטים החדשים ולכל הטררם של תחילת השנה. סדר היום חוזר לרוץ כמו תמיד, ורק לפני השינה אבא ואימא מסתכלים זה על זה בעיניים ומודים: בלעדיהם לא היינו עוברים את החופש. והם צודקים. הסבים והסבתות, הגיבורים האמיתיים של חופשת הקיץ, מספרים על הדור הצעיר שבא לטייל על מדרכות הקיבוץ ולהתרווח בכורסאות הישנות של החדרים הקטנים ולישון על מזרנים בסלון, ליהנות מהמנגו בגינה ולתקן אופניים עם סבא, וכשטוסט עם גבינה ושוקו מספקים את תאוות הזאטוטים, נראה כי כל הצדדים הצליחו לעבור את זה ובגדול

תיקון פנצ'רים באופניים עם סבא עדה (76) ויעקב (81) מלמד, קבוצת כנרת עיסוק - יעקב הוא מדריך טיולים לעת מצוא ומתנדב לשעבר שמירה על קו הגבול בסיירות, שהקים יו אל מרשק. כשיצא לגמלאות הקים מוסך לתיקון אופניים וטוסטוסים. עדה תופרת ואחראית מחסן תחפושות. עד לאחרונה היא התנדבה בכלא צלמון, שם לימדה את האסירים לרקום. עכשיו היא מתנדבת במחנה צה"ל. נכדים - "קבוצת כדורגל ומאמן ועוד שלוש מעודדות, וזה בנוסף לנין ונינה. בסך הכול, 17 בדור ההמשך. פזורה - חלקם בקבוצת כנרת, חלקם בהרחבה של תל קציר וחלקם בארצות הברית. חופש גדול - שבעת הנכדים מכנרת מגלים ברובם עניין במקום עבודתו של סבא יעקב. לשם כך הם משכימים בחמש ורבע בבוקר, מגיעים למוסך ועוזרים לסבא לתקן פנצ'רים ולשתות קפה עם פרלמנט הבוקר שנאסף שם כל יום. הרגלי שינה - ישנים בבית ההורים. משכימים לבד ומגיעים עצמאית למוסך. מסגרות חינוכיות - מוותרים. מעדיפים את המוסך של סבא. לעבוד עבודה פיזית תוך כדי האזנה לסיפורים שלו. גילאים - מא' - י"א. פינוקים - ארוחת בקר אצל סבתא: טוסטים ושוקו. ההורים - מרוצים. אימא, שהיא מנהלת בית ספר, עסוקה בימים האחרונים לפני פתיחת שנת הלימודים. מפגשים במהלך השנה - כמיטב המסורת של משפחת שפרירי (מבית נעמי שמר), מבלים ערבי שבת יחדיו כולל זמירות שבת. אוכלים. מפצחים גרעינים ומקשקשים. מפזרים מזרנים בסלון טובה אבריאל (75), משאבי שדה עיסוק - טובה מנהלת חשבונות. כשיצאה לפנסיה, נכנסה לעבוד בגן הילדים ומפתחת נושאים ייחודיים לגנים: אמנות, טבע, הפעלות בספרייה והכנה לכיתה א'. נכדים - 16 נכדים. הנכדות הגדולות (תאומות) בנות 22. הצעיר ביותר נולד לפני פחות מחודש. פזורה - רובם בקיבוץ, תושבים. חלקם ביישובים קרובים, ורק לאחרונה התרחקה הבת הצעירה לכפר סבא, ואיתה ארבעה נכדים. חופש גדול - הנכדים מכפר סבא בילו אצל סבתא חלק מהקיץ. הרגלי שינה - כשיש יותר משניים מפזרים מזרנים בסלון. לפעמים כיף להם לישון אצל בני הדודים בקיבוץ. מסגרות חינוכיות - הנכדים מכפר סבא בילו בצרפת במשך כחודש, ואחרי שחזרו, הקטנים באו לבלות בקיבוץ. פינוקים - לבוא עם סבתא לגן. לאכול בחדר האוכל ולעשות פיקניק על הדשא. ההורים - ממשיכים בשגרת העבודה. מכפר סבא מגיעים רק בסוף שבוע. מפגשים במהלך השנה - החבר'ה מכפר סבא מגיעים לסופי שבוע פעם בחודש בממוצע. לרוב, אני נוסעת אליהם. הנכדים הקרובים כבר גדולים ועסוקים בענייניהם. אין שגרת מפגשים. רק עם הוריהם. עבודות יד גלקר שרה (77) וגיורא (84), משמר הנגב עיסוק - מתנדבים כגמלאים בצבא ובעוד מספר מקומות, כגון אצל אסירים בשיקום. בנוסף, עובדים במרכז גילת של המועצה האזורית בני שמעון. עוסקים בעבודות יד, ובין השאר, מייצרים מוצרים לילדים. נכדים - 20 נכדים ו-18 נינים, שהמבוגר בהם הוא בן 16. פזורה - לתמימה הבכורה, שהיא סבתא בעצמה יש שבעה ילדים, והם חיים בירושלים, באורח חיים חרדי. יש גם שלוחות בקליפורניה, במשמר הנגב, בארגנטינה, בניו יורק ובקיבוץ מורן. חופש גדול - כשמגיעים לביקור, לא משנה מאין, באים לישון אצל הסבא-סבתא. גם הנכדים החרדים, גם הנכדים ממורן שבגליל. נמצא שביל הזהב להאכיל את כולם ולהשאיר אותם לישון. הרגלי שינה - ישנים על מזרנים על הרצפה, או על ספות. תלוי במספר הנכדים בבית. פינוקים - קודם כול את העוגות ואת הבלינצ'ס של סבתא. גם הגדולים. אחר כך שאר האוכל. סדר יום - הולכים הרבה לבריכה. סבתא שרה יושבת, סבא גיורא שוחה. סבתא שרה עושה איתם עבודות יד וציורים. וכן יש משחקים ומחשב. מפגשים אחרים - השנה חגגנו 60 שנות נישואין, וכל הצאצאים הגיעו מכל תפוצות הארץ והעולם. מדורת השבט. בדרך כלל, בחגים אנחנו בירושלים ליום אחד. מיטה מיוחדת לנכדים ז'רדנובסקי ססיליה (70) והוגו (73), ברור חיל עיסוק - בגיל פנסיה אבל עובדים. ססיליה במשרד של אחזקת בניין, והוגו שחקן בתיאטרון הקאמרי, בתיאטרון הקיבוץ ובטלוויזיה. נכדים - שלושה. פזורה - הנכדים גרים בשער אפרים. חופש גדול - הנכדים התארחו אצלנו פעם אחת לשלושה ימים, ובפעם השנייה לשבוע. הרגלי שינה - הם ישנו בחדר אורחים. יש מיטה מיוחדת לנכדים, הנפתחת לשלוש מיטות נפרדות. מסגרות חינוכיות - היו בקייטנה חלק מהקיץ. פינוקים - אורז עם שעועית שחורה של סבתא, שזה אוכל ברזילאי אסלי. הרגלים - עצמאים. מתקלחים לבד. קמים לבד. סדר יום - כל יום משהו אחר: קולנוע. קניות. הצטיידות לבית הספר. בריכה בקיבוץ. טלוויזיה ומחשב, כמובן. גם משחקים בבית. טיפלו בכלבה כולל מקלחת וטיולים. ההורים - המשיכו בשגרת העבודה. מפגשים במהלך השנה - בחגים נוסעים אל הנכדים ששם הבית גדול יותר, בעיקר סבתא, והוגו מצטרף כשיכול. כמו כן, סבתא שרה מגיעה לפחות פעם בשבוע לעשות בייבי סיטר כי יש יום לימודים קצר. גלידה לארוחת הבוקר עמיקם (61) והלנה (58) טנא, מענית עיסוק - עמיקם שומר של הקיבוץ, והלנה עובדת במפעל כמתכנתת וכמזכירה. נכדים - ארבעה. פזורה - הגדולים גרים בגוש עציון, והצעירים גרים ברעננה. חופש גדול - הנכדים מגוש עציון מבלים כל יולי אוגוסט בקיבוץ, בגלל תחושת חופש התנועה, שחסרה אצלם בבית, ובגלל ההזדמנות למפגש עם המשפחה המורחבת. הרגלי שינה - כששופץ הבית לקחו בחשבון את אירוח הנכדים, וחדר האורחים מתאים ללינה של ההורים ושל הנכדים גם יחד. פינוקים - הכי אוהבים ל אכול לארוחת בוקר גלידה שסבתא הלנה כינה בעצמה. הנכדים צמחוניים ושומרי כשרות. אוהבים לבלות בחדר האוכל של הקיבוץ. אוהבים פירות של הקיבוץ - מנגו ופס יפלורה. סדר יום - חשוב לציין שהם לא רואים טלוויזיה בכלל. הם הכי נהנים להיות "תום סויר"; כל היום יחפים, מטיילים, מחפשים חיות, אוספים מקלות, מטפלים בגורי כלבים, אוספים מלונים מהשדה, אוכלים תאנים מהבוסתן, אם יש בנייה בקיבוץ הולכים להסתכל . גם נהנים בבריכה, והקיץ למדו לשחות. את הערב סוגרים בחליבת ערב. הרגלים - בבוק ר סבא עמיקם מבלה איתם, ומשעות אחר הצהריים סבתא הלנה לוקחת פי קוד. ההורים - אבא עובד, אמא מסיימת בחינות באוניבר סיטה, ולוקחת אחריות על הבית. אנחנו אחראים על הכיף של הנכדים . מפגשים במהלך השנה - פעם בשבועיים עם ה נכדים מרעננה ופעם בשבועיים עם הנכדים מגוש עציון.